1.1  Im dritten Jahre der Regierung Jojakims, des Königs von Juda, kam Nebukadnezar, der König von Babel, vor Jerusalem und belagerte es. 1.2  Und der Herr gab Jojakim, den König von Juda, in seine Gewalt, auch einen Teil der Geräte des Hauses Gottes; diese führte er hinweg in das Land Sinear, in das Haus seines Gottes, und brachte sie daselbst in die Schatzkammer seines Gottes. 1.3  Und der König befahl Aspenas, dem Obersten seiner Kämmerer, er solle ihm etliche von den Kindern Israel bringen, die von königlichem Samen und von den Vornehmsten wären, 1.4  Jünglinge, die ohne jeden Makel, schön von Gestalt und für alle Wissenschaften begabt wären, die Einsicht und Verstand hätten und welche tüchtig wären, in des Königs Palaste zu stehen, und daß man sie in der Schrift und Sprache der Chaldäer unterwiese. 1.5  Diesen bestimmte der König den täglichen Unterhalt von der feinen Speise des Königs und von dem Weine, den er selbst trank, und verordnete, daß man sie drei Jahre lang erzöge und daß sie hernach vor dem König stehen sollten. 1.6  Unter denselben waren von den Kindern Juda Daniel, Hananja, Misael und Asarja. 1.7  Diesen gab der oberste Kämmerer andere Namen und hieß den Daniel Beltsazar, den Hananja Sadrach, den Misael Mesach und den Asarja Abednego. 1.8  Daniel aber nahm sich vor, sich mit des Königs feiner Speise und mit dem Weine, den er trank, nicht zu verunreinigen; er erbat sich von dem obersten Kämmerer, daß er sich nicht verunreinigen müsse. 1.9  Und Gott gab Daniel Gnade und Barmherzigkeit vor dem obersten Kämmerer. 1.10  Und der oberste Kämmerer sprach zu Daniel: Ich fürchte nur meinen Herrn, den König, der euch eure Speise und euer Getränk bestimmt hat. Denn warum sollte er wahrnehmen, daß euer Aussehen weniger gut wäre, als das der andern Jünglinge von eurem Alter? So wäret ihr schuld, wenn ich meinen Kopf beim König verwirkte! 1.11  Da antwortete Daniel dem Kellermeister, welchen der oberste Kämmerer über Daniel, Hananja, Misael und Asarja gesetzt hatte: 1.12  Versuche es doch zehn Tage lang mit deinen Knechten, daß man uns Gemüse zu essen und Wasser zu trinken gebe; 1.13  darnach besehe man vor dir unser Aussehen und das Aussehen der andern Jünglinge, welche von der feinen Speise des Königs essen; nach dem, was du dann sehen wirst, handle weiter mit deinen Knechten! 1.14  Da hörte er auf sie in dieser Sache und versuchte es zehn Tage lang mit ihnen. 1.15  Und nach den zehn Tagen sah man, daß sie besser aussahen und am Leibe fetter waren, als alle Jünglinge, die von der feinen Speise des Königs aßen. 1.16  Da nahm der Kellermeister ihre feine Speise und den Wein, den sie trinken sollten, hinweg und gab ihnen Gemüse. 1.17  Und Gott gab diesen vier Jünglingen Kenntnis und Verständnis für allerlei Schriften und Weisheit; vorzüglich aber machte er Daniel verständig in allen Gesichten und Träumen. 1.18  Nachdem nun die Zeit, welche der König bestimmt hatte, verflossen war, führte sie der oberste Kämmerer vor Nebukadnezar. 1.19  Da redete der König mit ihnen; aber keiner unter ihnen allen ward gefunden, der Daniel, Hananja, Misael und Asarja gleichgekommen wäre; darum mußten sie vor dem König stehen. 1.20  Der fand sie in allen Sachen der Weisheit und Einsicht, worüber er sie befragte, zehnmal geschickter als alle Schriftkundigen und Wahrsager, die er in seinem ganzen Reiche hatte. 1.21  Und Daniel erlebte das erste Jahr des Königs Kores.

1.1  ἐπὶ βασιλέως ιωακιμ τῆς ιουδαίας ἔτους τρίτου παραγενόμενος ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος εἰς ιερουσαλημ ἐπολιόρκει αὐτήν 1.2  καὶ παρέδωκεν αὐτὴν κύριος εἰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ ιωακιμ τὸν βασιλέα τῆς ιουδαίας καὶ μέρος τι τῶν ἱερῶν σκευῶν τοῦ κυρίου καὶ ἀπήνεγκεν αὐτὰ εἰς βαβυλῶνα καὶ ἀπηρείσατο αὐτὰ ἐν τῷ εἰδωλίῳ αὐτοῦ 1.3  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς αβιεσδρι τῷ ἑαυτοῦ ἀρχιευνούχῳ ἀγαγεῖν αὐτῷ ἐκ τῶν υἱῶν τῶν μεγιστάνων τοῦ ισραηλ καὶ ἐκ τοῦ βασιλικοῦ γένους καὶ ἐκ τῶν ἐπιλέκτων 1.4  νεανίσκους ἀμώμους καὶ εὐειδεῖς καὶ ἐπιστήμονας ἐν πάσῃ σοφίᾳ καὶ γραμματικοὺς καὶ συνετοὺς καὶ σοφοὺς καὶ ἰσχύοντας ὥστε εἶναι ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ βασιλέως καὶ διδάξαι αὐτοὺς γράμματα καὶ διάλεκτον χαλδαϊκὴν 1.5  καὶ δίδοσθαι αὐτοῖς ἔκθεσιν ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ βασιλέως καθ' ἑκάστην ἡμέραν καὶ ἀπὸ τῆς βασιλικῆς τραπέζης καὶ ἀπὸ τοῦ οἴνου οὗ πίνει ὁ βασιλεύς καὶ ἐκπαιδεῦσαι αὐτοὺς ἔτη τρία καὶ ἐκ τούτων στῆσαι ἔμπροσθεν τοῦ βασιλέως 1.6  καὶ ἦσαν ἐκ τοῦ γένους τῶν υἱῶν ισραηλ τῶν ἀπὸ τῆς ιουδαίας δανιηλ ανανιας μισαηλ αζαριας 1.7  καὶ ἐπέθηκεν αὐτοῖς ὁ ἀρχιευνοῦχος ὀνόματα τῷ μὲν δανιηλ βαλτασαρ τῷ δὲ ανανια σεδραχ καὶ τῷ μισαηλ μισαχ καὶ τῷ αζαρια αβδεναγω 1.8  καὶ ἐνεθυμήθη δανιηλ ἐν τῇ καρδίᾳ ὅπως μὴ ἀλισγηθῇ ἐν τῷ δείπνῳ τοῦ βασιλέως καὶ ἐν ᾧ πίνει οἴνῳ καὶ ἠξίωσε τὸν ἀρχιευνοῦχον ἵνα μὴ συμμολυνθῇ 1.9  καὶ ἔδωκε κύριος τῷ δανιηλ τιμὴν καὶ χάριν ἐναντίον τοῦ ἀρχιευνούχου 1.10  καὶ εἶπεν ὁ ἀρχιευνοῦχος τῷ δανιηλ ἀγωνιῶ τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα τὸν ἐκτάξαντα τὴν βρῶσιν ὑμῶν καὶ τὴν πόσιν ὑμῶν ἵνα μὴ ἴδῃ τὰ πρόσωπα ὑμῶν διατετραμμένα καὶ ἀσθενῆ παρὰ τοὺς συντρεφομένους ὑμῖν νεανίας τῶν ἀλλογενῶν καὶ κινδυνεύσω τῷ ἰδίῳ τραχήλῳ 1.11  καὶ εἶπεν δανιηλ αβιεσδρι τῷ ἀναδειχθέντι ἀρχιευνούχῳ ἐπὶ τὸν δανιηλ ανανιαν μισαηλ αζαριαν 1.12  πείρασον δὴ τοὺς παῖδάς σου ἐφ' ἡμέρας δέκα καὶ δοθήτω ἡμῖν ἀπὸ τῶν ὀσπρίων τῆς γῆς ὥστε κάπτειν καὶ ὑδροποτεῖν 1.13  καὶ ἐὰν φανῇ ἡ ὄψις ἡμῶν διατετραμμένη παρὰ τοὺς ἄλλους νεανίσκους τοὺς ἐσθίοντας ἀπὸ τοῦ βασιλικοῦ δείπνου καθὼς ἐὰν θέλῃς οὕτω χρῆσαι τοῖς παισί σου 1.14  καὶ ἐχρήσατο αὐτοῖς τὸν τρόπον τοῦτον καὶ ἐπείρασεν αὐτοὺς ἡμέρας δέκα 1.15  μετὰ δὲ τὰς δέκα ἡμέρας ἐφάνη ἡ ὄψις αὐτῶν καλὴ καὶ ἡ ἕξις τοῦ σώματος κρείσσων τῶν ἄλλων νεανίσκων τῶν ἐσθιόντων τὸ βασιλικὸν δεῖπνον 1.16  καὶ ἦν αβιεσδρι ἀναιρούμενος τὸ δεῖπνον αὐτῶν καὶ τὸν οἶνον αὐτῶν καὶ ἀντεδίδου αὐτοῖς ἀπὸ τῶν ὀσπρίων 1.17  καὶ τοῖς νεανίσκοις ἔδωκεν ὁ κύριος ἐπιστήμην καὶ σύνεσιν καὶ φρόνησιν ἐν πάσῃ γραμματικῇ τέχνῃ καὶ τῷ δανιηλ ἔδωκε σύνεσιν ἐν παντὶ ῥήματι καὶ ὁράματι καὶ ἐνυπνίοις καὶ ἐν πάσῃ σοφίᾳ 1.18  μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσαγαγεῖν αὐτούς καὶ εἰσήχθησαν ἀπὸ τοῦ ἀρχιευνούχου πρὸς τὸν βασιλέα ναβουχοδονοσορ 1.19  καὶ ὡμίλησεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς καὶ οὐχ εὑρέθη ἐν τοῖς σοφοῖς ὅμοιος τῷ δανιηλ καὶ ανανια καὶ μισαηλ καὶ αζαρια καὶ ἦσαν παρὰ τῷ βασιλεῖ 1.20  καὶ ἐν παντὶ λόγῳ καὶ συνέσει καὶ παιδείᾳ ὅσα ἐζήτησε παρ' αὐτῶν ὁ βασιλεύς κατέλαβεν αὐτοὺς σοφωτέρους δεκαπλασίως ὑπὲρ τοὺς σοφιστὰς καὶ τοὺς φιλοσόφους τοὺς ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ καὶ ἐδόξασεν αὐτοὺς ὁ βασιλεὺς καὶ κατέστησεν αὐτοὺς ἄρχοντας καὶ ἀνέδειξεν αὐτοὺς σοφοὺς παρὰ πάντας τοὺς αὐτοῦ ἐν πράγμασιν ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ καὶ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ 1.21  καὶ ἦν δανιηλ ἕως τοῦ πρώτου ἔτους τῆς βασιλείας κύρου βασιλέως περσῶν

1.1  epi basileohs iohakim tehs ioydaias etoys tritoy paragenomenos naboychodonosor basileys babylohnos eis ieroysalehm epoliorkei aytehn 1.2  kai paredohken aytehn kyrios eis cheiras aytoy kai iohakim ton basilea tehs ioydaias kai meros ti tohn ierohn skeyohn toy kyrioy kai apehnegken ayta eis babylohna kai apehreisato ayta en toh eidohlioh aytoy 1.3  kai eipen o basileys abiesdri toh eaytoy archieynoychoh agagein aytoh ek tohn yiohn tohn megistanohn toy israehl kai ek toy basilikoy genoys kai ek tohn epilektohn 1.4  neaniskoys amohmoys kai eyeideis kai epistehmonas en paseh sophia kai grammatikoys kai synetoys kai sophoys kai ischyontas ohste einai en toh oikoh toy basileohs kai didaxai aytoys grammata kai dialekton chaldaikehn 1.5  kai didosthai aytois ekthesin ek toy oikoy toy basileohs kath' ekastehn ehmeran kai apo tehs basilikehs trapezehs kai apo toy oinoy oy pinei o basileys kai ekpaideysai aytoys eteh tria kai ek toytohn stehsai emprosthen toy basileohs 1.6  kai ehsan ek toy genoys tohn yiohn israehl tohn apo tehs ioydaias daniehl ananias misaehl azarias 1.7  kai epethehken aytois o archieynoychos onomata toh men daniehl baltasar toh de anania sedrach kai toh misaehl misach kai toh azaria abdenagoh 1.8  kai enethymehtheh daniehl en teh kardia opohs meh alisgehtheh en toh deipnoh toy basileohs kai en oh pinei oinoh kai ehxiohse ton archieynoychon ina meh symmolyntheh 1.9  kai edohke kyrios toh daniehl timehn kai charin enantion toy archieynoychoy 1.10  kai eipen o archieynoychos toh daniehl agohnioh ton kyrion moy ton basilea ton ektaxanta tehn brohsin ymohn kai tehn posin ymohn ina meh ideh ta prosohpa ymohn diatetrammena kai astheneh para toys syntrephomenoys ymin neanias tohn allogenohn kai kindyneysoh toh idioh trachehloh 1.11  kai eipen daniehl abiesdri toh anadeichthenti archieynoychoh epi ton daniehl ananian misaehl azarian 1.12  peirason deh toys paidas soy eph' ehmeras deka kai dothehtoh ehmin apo tohn ospriohn tehs gehs ohste kaptein kai ydropotein 1.13  kai ean phaneh eh opsis ehmohn diatetrammeneh para toys alloys neaniskoys toys esthiontas apo toy basilikoy deipnoy kathohs ean thelehs oytoh chrehsai tois paisi soy 1.14  kai echrehsato aytois ton tropon toyton kai epeirasen aytoys ehmeras deka 1.15  meta de tas deka ehmeras ephaneh eh opsis aytohn kaleh kai eh exis toy sohmatos kreissohn tohn allohn neaniskohn tohn esthiontohn to basilikon deipnon 1.16  kai ehn abiesdri anairoymenos to deipnon aytohn kai ton oinon aytohn kai antedidoy aytois apo tohn ospriohn 1.17  kai tois neaniskois edohken o kyrios epistehmehn kai synesin kai phronehsin en paseh grammatikeh techneh kai toh daniehl edohke synesin en panti rehmati kai oramati kai enypniois kai en paseh sophia 1.18  meta de tas ehmeras taytas epetaxen o basileys eisagagein aytoys kai eisehchthehsan apo toy archieynoychoy pros ton basilea naboychodonosor 1.19  kai ohmilehsen aytois o basileys kai oych eyretheh en tois sophois omoios toh daniehl kai anania kai misaehl kai azaria kai ehsan para toh basilei 1.20  kai en panti logoh kai synesei kai paideia osa ezehtehse par' aytohn o basileys katelaben aytoys sophohteroys dekaplasiohs yper toys sophistas kai toys philosophoys toys en paseh teh basileia aytoy kai edoxasen aytoys o basileys kai katestehsen aytoys archontas kai anedeixen aytoys sophoys para pantas toys aytoy en pragmasin en paseh teh geh aytoy kai en teh basileia aytoy 1.21  kai ehn daniehl eohs toy prohtoy etoys tehs basileias kyroy basileohs persohn

1.1  בִּשְׁנַת שָׁלֹושׁ לְמַלְכוּת יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ׃ 1.2  וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדֹו אֶת־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית־הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ־שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת־הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אֹוצַר אֱלֹהָיו׃ 1.3  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן־הַפַּרְתְּמִים׃ 1.4  יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם כָּל־ [מְאוּם כ] (מוּם ק) וְטֹובֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל־חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשֹׁון כַּשְׂדִּים׃ 1.5  וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו מִפַּת־בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלֹושׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 1.6  וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה׃ 1.7  וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמֹות וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגֹו׃ 1.8  וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל־לִבֹּו אֲשֶׁר לֹא־יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל׃ 1.9  וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת־דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים׃ 1.10  וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת־מַאֲכַלְכֶם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת־פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן־הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת־רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ׃ 1.11  וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל־הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל־דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה׃ 1.12  נַס־נָא אֶת־עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה וְיִתְּנוּ־לָנוּ מִן־הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה׃ 1.13  וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה עֲשֵׂה עִם־עֲבָדֶיךָ׃ 1.14  וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה׃ 1.15  וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טֹוב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן־כָּל־הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ׃ 1.16  וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת־פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים׃ 1.17  וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל־סֵפֶר וְחָכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל־חָזֹון וַחֲלֹמֹות׃ 1.18  וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר־אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר׃ 1.19  וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 1.20  וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדֹות עַל כָּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל־מַלְכוּתֹו׃ 1.21  וַיְהִי דָּנִיֵּאל עַד־שְׁנַת אַחַת לְכֹורֶשׁ הַמֶּלֶךְ׃ פ

1.1  bixxnat xxaalowxx lmalkwt jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH baaA nbwkadnaeAcar maelaek-baabael jrwxxaalaim wajaacar OaalaejHaa׃ 1.2  wajiten Aadonaaj bjaadow Aaet-jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH wmiqcaat klej bejt-HaaAaeloHijm wajbijAem Aaeraec-xxinOaar bejt AaeloHaajw wAaet-Hakelijm HebijA bejt Aowcar AaeloHaajw׃ 1.3  wajoAmaer Hamaelaek lAaxxpnaz rab saarijsaajw lHaabijA mibnej jixraaAel wmizaeraO HamlwkaaH wmin-Hapartmijm׃ 1.4  jlaadijm Aaxxaer Aejn-baaHaem kaal- [mAwm k] (mwm q) wTowbej marAaeH wmaxkijlijm bkaal-haakmaaH wjodOej daOat wmbijnej madaaO waAaxxaer koha baaHaem laOamod bHejkal Hamaelaek wlalamdaam sepaer wlxxown kaxdijm׃ 1.5  wajman laaHaem Hamaelaek dbar-jowm bjowmow mipat-bag Hamaelaek wmijejn mixxtaajw wlgadlaam xxaanijm xxaalowxx wmiqcaataam jaOamdw lipnej Hamaelaek׃ 1.6  wajHij baaHaem mibnej jHwdaaH daanijeAl hananjaaH mijxxaaAel waOazarjaaH׃ 1.7  wajaaxaem laaHaem xar Hasaarijsijm xxemowt wajaaxaem ldaanijeAl belTxxaAcar wlahananjaaH xxadrak wlmijxxaaAel mejxxak wlaOazarjaaH Oabed ngow׃ 1.8  wajaaxaem daanijeAl Oal-libow Aaxxaer loA-jitgaaAal bpatbag Hamaelaek wbjejn mixxtaajw wajbaqexx mixar Hasaarijsijm Aaxxaer loA jitgaaAaal׃ 1.9  wajiten HaaAaeloHijm Aaet-daanijeAl lhaesaed wlrahamijm lipnej xar Hasaarijsijm׃ 1.10  wajoAmaer xar Hasaarijsijm ldaanijeAl jaareA Aanij Aaet-Aadonij Hamaelaek Aaxxaer minaaH Aaet-maAakalkaem wAaet-mixxtejkaem Aaxxaer laamaaH jirAaeH Aaet-pnejkaem zoOapijm min-Hajlaadijm Aaxxaer kgijlkaem whijabtaem Aaet-roAxxij lamaelaek׃ 1.11  wajoAmaer daanijeAl Aael-Hamaelcar Aaxxaer minaaH xar Hasaarijsijm Oal-daanijeAl hananjaaH mijxxaaAel waOazarjaaH׃ 1.12  nas-naaA Aaet-Oabaadaejkaa jaamijm OaxaaraaH wjitnw-laanw min-HazeroOijm wnoAklaaH wmajim wnixxtaeH׃ 1.13  wjeraaAw lpaanaejkaa marAejnw wmarAeH Hajlaadijm HaaAoklijm Aet patbag Hamaelaek wkaAaxxaer tirAeH OaxeH Oim-Oabaadaejkaa׃ 1.14  wajixxmaO laaHaem ladaabaar HazaeH wajnasem jaamijm OaxaaraaH׃ 1.15  wmiqcaat jaamijm OaxaaraaH nirAaaH marAejHaem Towb wbrijAej baaxaar min-kaal-Hajlaadijm HaaAoklijm Aet patbag Hamaelaek׃ 1.16  wajHij Hamaelcar noxeA Aaet-patbaagaam wjejn mixxtejHaem wnoten laaHaem zerOonijm׃ 1.17  wHajlaadijm HaaAelaeH AarbaOtaam naatan laaHaem HaaAaeloHijm madaaO wHaxkel bkaal-sepaer whaakmaaH wdaanijeAl Hebijn bkaal-haazown wahalomowt׃ 1.18  wlmiqcaat Hajaamijm Aaxxaer-Aaamar Hamaelaek laHabijAaam wajbijAem xar Hasaarijsijm lipnej nbukadnaecar׃ 1.19  wajdaber Aitaam Hamaelaek wloA nimcaaA mikulaam kdaanijeAl hananjaaH mijxxaaAel waOazarjaaH wajaOamdw lipnej Hamaelaek׃ 1.20  wkol dbar haakmat bijnaaH Aaxxaer-biqexx meHaem Hamaelaek wajimcaaAem Oaexaer jaadowt Oal kaal-HaharTumijm HaaAaxxaapijm Aaxxaer bkaal-malkwtow׃ 1.21  wajHij daanijeAl Oad-xxnat Aahat lkowraexx Hamaelaek׃ p

1.1  בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך־יהודה בא נבוכדנאצר מלך־בבל ירושלם ויצר עליה׃ 1.2  ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃ 1.3  ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים׃ 1.4  ילדים אשר אין־בהם כל־ [מאום כ] (מום ק) וטובי מראה ומשכילים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃ 1.5  וימן להם המלך דבר־יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃ 1.6  ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 1.7  וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו׃ 1.8  וישם דניאל על־לבו אשר לא־יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃ 1.9  ויתן האלהים את־דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים׃ 1.10  ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את־אדני המלך אשר מנה את־מאכלכם ואת־משתיכם אשר למה יראה את־פניכם זעפים מן־הילדים אשר כגילכם וחיבתם את־ראשי למלך׃ 1.11  ויאמר דניאל אל־המלצר אשר מנה שר הסריסים על־דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 1.12  נס־נא את־עבדיך ימים עשרה ויתנו־לנו מן־הזרעים ונאכלה ומים ונשתה׃ 1.13  ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם־עבדיך׃ 1.14  וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה׃ 1.15  ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן־כל־הילדים האכלים את פתבג המלך׃ 1.16  ויהי המלצר נשא את־פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים׃ 1.17  והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃ 1.18  ולמקצת הימים אשר־אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃ 1.19  וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃ 1.20  וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו׃ 1.21  ויהי דניאל עד־שנת אחת לכורש המלך׃ פ

1.1  bxnt xlwx lmlkwt jHwjqjm mlk-jHwdH bA nbwkdnAcr mlk-bbl jrwxlm wjcr OljH׃ 1.2  wjtn Adnj bjdw At-jHwjqjm mlk-jHwdH wmqct klj bjt-HAlHjm wjbjAm Arc-xnOr bjt AlHjw wAt-Hkljm HbjA bjt Awcr AlHjw׃ 1.3  wjAmr Hmlk lAxpnz rb srjsjw lHbjA mbnj jxrAl wmzrO HmlwkH wmn-Hprtmjm׃ 1.4  jldjm Axr Ajn-bHm kl- [mAwm k] (mwm q) wTwbj mrAH wmxkjljm bkl-hkmH wjdOj dOt wmbjnj mdO wAxr kh bHm lOmd bHjkl Hmlk wllmdm spr wlxwn kxdjm׃ 1.5  wjmn lHm Hmlk dbr-jwm bjwmw mpt-bg Hmlk wmjjn mxtjw wlgdlm xnjm xlwx wmqctm jOmdw lpnj Hmlk׃ 1.6  wjHj bHm mbnj jHwdH dnjAl hnnjH mjxAl wOzrjH׃ 1.7  wjxm lHm xr Hsrjsjm xmwt wjxm ldnjAl blTxAcr wlhnnjH xdrk wlmjxAl mjxk wlOzrjH Obd ngw׃ 1.8  wjxm dnjAl Ol-lbw Axr lA-jtgAl bptbg Hmlk wbjjn mxtjw wjbqx mxr Hsrjsjm Axr lA jtgAl׃ 1.9  wjtn HAlHjm At-dnjAl lhsd wlrhmjm lpnj xr Hsrjsjm׃ 1.10  wjAmr xr Hsrjsjm ldnjAl jrA Anj At-Adnj Hmlk Axr mnH At-mAklkm wAt-mxtjkm Axr lmH jrAH At-pnjkm zOpjm mn-Hjldjm Axr kgjlkm whjbtm At-rAxj lmlk׃ 1.11  wjAmr dnjAl Al-Hmlcr Axr mnH xr Hsrjsjm Ol-dnjAl hnnjH mjxAl wOzrjH׃ 1.12  ns-nA At-Obdjk jmjm OxrH wjtnw-lnw mn-HzrOjm wnAklH wmjm wnxtH׃ 1.13  wjrAw lpnjk mrAjnw wmrAH Hjldjm HAkljm At ptbg Hmlk wkAxr trAH OxH Om-Obdjk׃ 1.14  wjxmO lHm ldbr HzH wjnsm jmjm OxrH׃ 1.15  wmqct jmjm OxrH nrAH mrAjHm Twb wbrjAj bxr mn-kl-Hjldjm HAkljm At ptbg Hmlk׃ 1.16  wjHj Hmlcr nxA At-ptbgm wjjn mxtjHm wntn lHm zrOnjm׃ 1.17  wHjldjm HAlH ArbOtm ntn lHm HAlHjm mdO wHxkl bkl-spr whkmH wdnjAl Hbjn bkl-hzwn whlmwt׃ 1.18  wlmqct Hjmjm Axr-Amr Hmlk lHbjAm wjbjAm xr Hsrjsjm lpnj nbkdncr׃ 1.19  wjdbr Atm Hmlk wlA nmcA mklm kdnjAl hnnjH mjxAl wOzrjH wjOmdw lpnj Hmlk׃ 1.20  wkl dbr hkmt bjnH Axr-bqx mHm Hmlk wjmcAm Oxr jdwt Ol kl-HhrTmjm HAxpjm Axr bkl-mlkwtw׃ 1.21  wjHj dnjAl Od-xnt Aht lkwrx Hmlk׃ p

1.1  Anno tertio regni Ioachim regis Iudae venit Nabuchodonosor rex Babylonis Ierusalem et obsedit eam; 1.2  et tradidit Dominus in manu eius Ioachim regem Iudae et partem vasorum domus Dei, et asportavit ea in terram Sennaar in domum deorum suorum et vasa intulit in domum thesauri deorum suorum. 1.3  Et ait rex Asfanaz praeposito eunuchorum suorum, ut introduceret de filiis Israel et de semine regio et tyrannorum 1.4  pueros, in quibus nulla esset macula, decoros forma et eruditos omni sapientia, cautos scientia et doctos disciplina, et qui possent stare in palatio regis, et ut docerent eos litteras et linguam Chaldaeorum. 1.5  Et constituit eis rex annonam per singulos dies de cibis suis et de vino, unde bibebat ipse, ut enutriti tribus annis postea starent in conspectu regis. 1.6  Fuerunt ergo inter eos de filiis Iudae Daniel, Ananias, Misael et Azarias. 1.7  Et imposuit eis praepositus eunuchorum nomina: Danieli Baltassar et Ananiae Sedrac, Misaeli Misac et Azariae Abdenago. 1.8  Proposuit autem Daniel in corde suo, ne pollueretur de mensa regis neque de vino potus eius, et rogavit eunuchorum praepositum, ne contaminaretur. 1.9  Dedit autem Deus Danieli gratiam et misericordiam in conspectu principis eunuchorum; 1.10  et ait princeps eunuchorum ad Daniel: “ Timeo ego dominum meum regem, qui constituit vobis cibum et potum; qui si viderit vultus vestros macilentiores prae ceteris adulescentibus coaevis vestris, condemnabitis caput meum regi ”. 1.11  Et dixit Daniel ad custodem, quem constituerat princeps eunuchorum super Daniel, Ananiam, Misael et Azariam: 1.12  “ Tenta nos, obsecro, servos tuos diebus decem, et dentur nobis legumina ad vescendum et aqua ad bibendum; 1.13  et videantur in conspectu tuo vultus nostri et vultus puerorum, qui vescuntur cibo regio, et, sicut videris, facies cum servis tuis ”. 1.14  Qui, audito sermone huiuscemodi, tentavit eos diebus decem. 1.15  Post dies autem decem apparuerunt vultus eorum meliores et corpulentiores prae omnibus pueris, qui vescebantur cibo regio. 1.16  Porro custos tollebat cibaria et vinum potus eorum dabatque eis legumina. 1.17  Quattuor autem pueris his dedit Deus scientiam et disciplinam in omni scriptura et sapientia, Danieli autem intellegentiam omnium visionum et somniorum. 1.18  Completis itaque diebus, post quos dixerat rex, ut introducerentur, introduxit eos praepositus eunuchorum in conspectu Nabuchodonosor. 1.19  Cumque locutus eis fuisset rex, non sunt inventi de universis tales ut Daniel, Ananias, Misael et Azarias; et steterunt in conspectu regis. 1.20  Et omne verbum sapientiae et intellectus, quod sciscitatus est ab eis, rex invenit in eis decuplum super cunctos hariolos et magos, qui erant in universo regno eius. 1.21  Fuit autem Daniel usque ad annum primum Cyri regis.

2.1  Und im zweiten Jahre der Regierung Nebukadnezars hatte Nebukadnezar Träume, also daß sein Geist sich beunruhigte und der Schlaf ihn floh. 2.2  Da befahl der König, man solle die Schriftkundigen und die Wahrsager, die Zauberer und die Chaldäer zusammenrufen, damit sie dem Könige seine Träume kundtäten. Also kamen sie und traten vor den König. 2.3  Da sprach der König zu ihnen: Ich habe einen Traum gehabt, und mein Geist ist beunruhigt, bis ich den Traum verstehe. 2.4  Hierauf gaben die Chaldäer dem König auf aramäisch zur Antwort: O König, lebe ewig! Erzähle deinen Knechten den Traum, so wollen wir die Auslegung sagen. 2.5  Der König antwortete den Chaldäern: Mein Beschluß bleibt fest: Werdet ihr mir den Traum samt seiner Auslegung nicht kundtun, so sollt ihr in Stücke zerhauen und eure Häuser in Misthaufen verwandelt werden; 2.6  wenn ihr mir aber den Traum kundtut, dazu seine Deutung, so sollt ihr von mir Geschenke und Gaben und große Ehre empfangen. Darum sagt mir den Traum und seine Deutung! 2.7  Da antworteten sie wieder und sprachen: Der König möge seinen Knechten den Traum erzählen, so wollen wir ihn auslegen. 2.8  Der König antwortete und sprach: Ich weiß nun sicher, daß ihr Zeit gewinnen wollt, weil ihr wohl seht, daß mein Entschluß feststeht. 2.9  Wenn ihr mir den Traum nicht kundtut, so trifft euch jenes eine Urteil, da ihr euch vorgenommen habt, lügenhafte und trügerische Worte vor mir zu reden, bis sich die Zeiten ändern. Sagt mir den Traum, damit ich weiß, daß ihr mir auch die Deutung kundtun könnt! 2.10  Die Chaldäer antworteten dem König und sprachen: Es ist kein Mensch auf Erden, der kundtun könnte, was der König befiehlt; deshalb hat auch nie irgend ein großer und mächtiger König dergleichen von einem Schriftkundigen, Wahrsager oder Chaldäer verlangt! 2.11  Denn die Sache, die der König verlangt, ist schwer. Es ist auch niemand, der es dem König kundtun könnte, ausgenommen die Götter, deren Wohnung nicht bei dem Fleische ist! 2.12  Darob ward der König sehr aufgebracht und zornig und befahl, alle Weisen zu Babel umzubringen. 2.13  Und der Befehl ging aus, die Weisen zu Babel zu töten; und man suchte auch Daniel samt seinen Mitverbundenen, um sie zu töten. 2.14  Da trat Daniel alsbald dem Arioch, dem Obersten der Scharfrichter des Königs, welcher ausgegangen war, die Weisen zu töten, mit klugen und verständigen Worten entgegen. 2.15  Er hob an und sprach zu Arioch, dem Bevollmächtigten des Königs: Warum ist dieser strenge Befehl vom König ausgegangen? Da erklärte Arioch die Sache dem Daniel. 2.16  Daniel aber ging hinein und bat den König, ihm eine Frist zu gewähren, so wolle er dem Könige die Deutung sagen. 2.17  Darauf zog sich Daniel in sein Haus zurück und teilte seinen Mitverbundenen Hananja, Misael und Asarja die Sache mit; 2.18  damit sie von dem Gott des Himmels Erbarmen erflehen möchten wegen dieses Geheimnisses, damit nicht Daniel und seine Mitverbundenen samt den übrigen Weisen von Babel umkämen. 2.19  Hierauf wurde dem Daniel in einem Gesicht des Nachts das Geheimnis geoffenbart. Da pries Daniel den Gott des Himmels. 2.20  Daniel hob an und sprach: Gepriesen sei der Name Gottes von Ewigkeit zu Ewigkeit! Denn sein ist beides, Weisheit und Macht. 2.21  Er führt andere Zeiten und Stunden herbei; er setzt Könige ab und setzt Könige ein; er gibt den Weisen ihre Weisheit und den Verständigen ihren Verstand. 2.22  Er offenbart, was tief und verborgen ist; er weiß, was in der Finsternis ist, und bei ihm wohnt das Licht! 2.23  Dir, dem Gott meiner Väter, sage ich Lob und Dank, daß du mir Weisheit und Kraft verliehen und mir jetzt kundgetan hast, was wir von dir erbeten haben; denn die Sache des Königs hast du uns kundgetan! 2.24  Daraufhin ging Daniel zu Arioch, welchen der König bestellt hatte, die Weisen von Babel umzubringen; er nahm ihn beiseite und sprach zu ihm: Bringe die babylonischen Weisen nicht um! Führe mich vor den König, so will ich ihm die Deutung verkündigen. 2.25  Darauf führte Arioch den Daniel eilends vor den König und sprach zu ihm also: Ich habe unter den Gefangenen von Juda einen Mann gefunden, der dem Könige die Deutung geben will! 2.26  Der König antwortete und sprach zu Daniel, dessen Name Beltsazar heißt: Bist du imstande, mir den Traum, den ich gehabt, und seine Deutung zu sagen? 2.27  Daniel antwortete vor dem König und sprach: Das Geheimnis, nach welchem der König fragt, vermag kein Weiser, Wahrsager, Schriftkundiger oder Sterndeuter dem Könige kundzutun; 2.28  aber es gibt einen Gott im Himmel, der Geheimnisse offenbart; der hat dem König Nebukadnezar kundgetan, was in spätern Tagen geschehen soll. 2.29  Mit deinem Traum und den Gesichten deines Hauptes auf deinem Lager verhielt es sich also: Dir, o König, stiegen auf deinem Lager Gedanken darüber auf, was nach diesem geschehen werde, und da hat dir der, welcher Geheimnisse offenbart, kundgetan, was geschehen wird. 2.30  Mir aber ist dieses Geheimnis nicht durch eine Weisheit, die ich vor allen Lebenden voraus hätte, geoffenbart worden, sondern damit dem Könige die Deutung kundwürde und du erführest, was dein Herz zu wissen wünscht. 2.31  Du, o König, schautest, und siehe, ein erhabenes Standbild. Dieses große und außerordentlich glänzende Bild stand vor dir und war furchtbar anzusehen. 2.32  Das Haupt dieses Bildes war von gediegenem Gold, seine Brust und seine Arme von Silber, sein Bauch und seine Lenden von Erz, 2.33  seine Schenkel von Eisen, seine Füße teils von Eisen und teils von Ton. 2.34  Du sahest zu, bis ein Stein losgerissen ward ohne Handanlegung und das Bild an seine Füße traf, die von Eisen und Ton waren, und sie zermalmte. 2.35  Da wurden miteinander zermalmt Eisen, Ton, Erz, Silber und Gold und wurden wie Spreu auf den Sommertennen, und der Wind verwehte sie, daß keine Spur mehr von ihnen zu finden war. Der Stein aber, der das Bild zertrümmert hatte, ward zu einem großen Berge und erfüllte die ganze Erde. 2.36  Das ist der Traum; nun wollen wir vor dem König auch seine Deutung sagen: 2.37  Du, o König, bist ein König der Könige, da dir der Gott des Himmels königliche Herrschaft, Reichtum, Macht und Glanz gegeben hat; 2.38  und überall, wo Menschenkinder wohnen, Tiere des Feldes und Vögel des Himmels, hat er sie in deine Hand gegeben und dich zum Herrscher über sie alle gemacht; du bist das goldene Haupt! 2.39  Nach dir aber wird ein anderes Reich aufkommen, geringer als das deinige; und das nachfolgende dritte Königreich, das eherne, wird über die ganze Erde herrschen. 2.40  Das vierte Königreich aber wird so stark sein wie Eisen; ebenso wie Eisen alles zertrümmert und zermalmt, und wie Eisen alles zerschmettert, so wird es auch jene alle zermalmen und zerschmettern. 2.41  Daß du aber die Füße und Zehen, teils aus Töpferton und teils aus Eisen bestehend gesehen hast, bedeutet, daß das Königreich sich zerspalten wird; aber es wird etwas von der Festigkeit des Eisens darinnen bleiben, gerade so, wie du Eisen mit Tonerde vermengt gesehen hast. 2.42  Und wie die Zehen seiner Füße teils von Eisen und teils von Ton waren, so wird auch das Reich zum Teil widerstandsfähig und zum Teil zerbrechlich sein. 2.43  Daß du aber Eisen mit Tonerde vermengt gesehen hast, bedeutet, daß sie sich zwar durch Verheiratung vermischen, aber doch nicht aneinander haften werden, wie sich ja Eisen mit Ton nicht vermischen läßt. 2.44  Aber in den Tagen jener Könige wird der Gott des Himmels ein Reich aufrichten, das ewiglich nie untergehen wird; und sein Reich wird auf kein anderes Volk übergehen; es wird alle jene Königreiche zermalmen und ihnen ein Ende machen; es selbst aber wird ewiglich bestehen; 2.45  ganz so wie du gesehen hast, daß sich von dem Berge ein Stein ohne Handanlegung loslöste und das Eisen, das Erz, den Ton, das Silber und das Gold zermalmte. Der große Gott hat dem König kundgetan, was hernach geschehen soll. Das ist wahrhaftig der Traum und zuverlässig seine Deutung! 2.46  Da fiel der König Nebukadnezar auf sein Angesicht und betete Daniel an und befahl, ihm Speisopfer und Weihrauch darzubringen. 2.47  Der König hob an und sprach zu Daniel: Wahrhaftig, euer Gott ist ein Gott der Götter und ein Herr der Könige und ein Offenbarer der Geheimnisse, daß du dieses Geheimnis offenbaren konntest! 2.48  Darauf machte der König den Daniel groß und gab ihm sehr viele Geschenke und setzte ihn zum Herrn über die ganze Landschaft Babel und zum Oberhaupt über alle Weisen zu Babel. 2.49  Daniel aber erbat sich vom Könige, daß er Sadrach, Mesach und Abednego die Verwaltung der Landschaft Babel übertrüge; Daniel aber blieb am Hofe des Königs.

2.1  καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ τῆς βασιλείας ναβουχοδονοσορ συνέβη εἰς ὁράματα καὶ ἐνύπνια ἐμπεσεῖν τὸν βασιλέα καὶ ταραχθῆναι ἐν τῷ ἐνυπνίῳ αὐτοῦ καὶ ὁ ὕπνος αὐτοῦ ἐγένετο ἀπ' αὐτοῦ 2.2  καὶ ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσενεχθῆναι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ τοὺς μάγους καὶ τοὺς φαρμακοὺς τῶν χαλδαίων ἀναγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὰ ἐνύπνια αὐτοῦ καὶ παραγενόμενοι ἔστησαν παρὰ τῷ βασιλεῖ 2.3  καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς ἐνύπνιον ἑώρακα καὶ ἐκινήθη μου τὸ πνεῦμα ἐπιγνῶναι οὖν θέλω τὸ ἐνύπνιον 2.4  καὶ ἐλάλησαν οἱ χαλδαῖοι πρὸς τὸν βασιλέα συριστί κύριε βασιλεῦ τὸν αἰῶνα ζῆθι ἀνάγγειλον τὸ ἐνύπνιόν σου τοῖς παισί σου καὶ ἡμεῖς σοι φράσομεν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ 2.5  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τοῖς χαλδαίοις ὅτι ἐὰν μὴ ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ' ἀληθείας τὸ ἐνύπνιον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητέ μοι παραδειγματισθήσεσθε καὶ ἀναληφθήσεται ὑμῶν τὰ ὑπάρχοντα εἰς τὸ βασιλικόν 2.6  ἐὰν δὲ τὸ ἐνύπνιον διασαφήσητέ μοι καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν ἀναγγείλητε λήψεσθε δόματα παντοῖα καὶ δοξασθήσεσθε ὑπ' ἐμοῦ δηλώσατέ μοι τὸ ἐνύπνιον καὶ κρίνατε 2.7  ἀπεκρίθησαν δὲ ἐκ δευτέρου λέγοντες βασιλεῦ τὸ ὅραμα εἰπόν καὶ οἱ παῖδές σου κρινοῦσι πρὸς ταῦτα 2.8  καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς ἐπ' ἀληθείας οἶδα ὅτι καιρὸν ὑμεῖς ἐξαγοράζετε καθάπερ ἑωράκατε ὅτι ἀπέστη ἀπ' ἐμοῦ τὸ πρᾶγμα καθάπερ οὖν προστέταχα οὕτως ἔσται 2.9  ἐὰν μὴ τὸ ἐνύπνιον ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ' ἀληθείας καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητε θανάτῳ περιπεσεῖσθε συνείπασθε γὰρ λόγους ψευδεῖς ποιήσασθαι ἐπ' ἐμοῦ ἕως ἂν ὁ καιρὸς ἀλλοιωθῇ νῦν οὖν ἐὰν τὸ ῥῆμα εἴπητέ μοι ὃ τὴν νύκτα ἑώρακα γνώσομαι ὅτι καὶ τὴν τούτου κρίσιν δηλώσετε 2.10  καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ χαλδαῖοι ἐπὶ τοῦ βασιλέως ὅτι οὐδεὶς τῶν ἐπὶ τῆς γῆς δυνήσεται εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ ὃ ἑώρακε καθάπερ σὺ ἐρωτᾷς καὶ πᾶς βασιλεὺς καὶ πᾶς δυνάστης τοιοῦτο πρᾶγμα οὐκ ἐπερωτᾷ πάντα σοφὸν καὶ μάγον καὶ χαλδαῖον 2.11  καὶ ὁ λόγος ὃν ζητεῖς βασιλεῦ βαρύς ἐστι καὶ ἐπίδοξος καὶ οὐδείς ἐστιν ὃς δηλώσει ταῦτα τῷ βασιλεῖ εἰ μήτι ἄγγελος οὗ οὐκ ἔστι κατοικητήριον μετὰ πάσης σαρκός ὅθεν οὐκ ἐνδέχεται γενέσθαι καθάπερ οἴει 2.12  τότε ὁ βασιλεὺς στυγνὸς γενόμενος καὶ περίλυπος προσέταξεν ἐξαγαγεῖν πάντας τοὺς σοφοὺς τῆς βαβυλωνίας 2.13  καὶ ἐδογματίσθη πάντας ἀποκτεῖναι ἐζητήθη δὲ ὁ δανιηλ καὶ πάντες οἱ μετ' αὐτοῦ χάριν τοῦ συναπολέσθαι 2.14  τότε δανιηλ εἶπε βουλὴν καὶ γνώμην ἣν εἶχεν αριώχῃ τῷ ἀρχιμαγείρῳ τοῦ βασιλέως ᾧ προσέταξεν ἐξαγαγεῖν τοὺς σοφιστὰς τῆς βαβυλωνίας 2.15  καὶ ἐπυνθάνετο αὐτοῦ λέγων περὶ τίνος δογματίζεται πικρῶς παρὰ τοῦ βασιλέως τότε τὸ πρόσταγμα ἐσήμανεν ὁ αριώχης τῷ δανιηλ 2.16  ὁ δὲ δανιηλ εἰσῆλθε ταχέως πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἠξίωσεν ἵνα δοθῇ αὐτῷ χρόνος παρὰ τοῦ βασιλέως καὶ δηλώσῃ πάντα ἐπὶ τοῦ βασιλέως 2.17  τότε ἀπελθὼν δανιηλ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ τῷ ανανια καὶ μισαηλ καὶ αζαρια τοῖς συνεταίροις ὑπέδειξε πάντα 2.18  καὶ παρήγγειλε νηστείαν καὶ δέησιν καὶ τιμωρίαν ζητῆσαι παρὰ τοῦ κυρίου τοῦ ὑψίστου περὶ τοῦ μυστηρίου τούτου ὅπως μὴ ἐκδοθῶσι δανιηλ καὶ οἱ μετ' αὐτοῦ εἰς ἀπώλειαν ἅμα τοῖς σοφισταῖς βαβυλῶνος 2.19  τότε τῷ δανιηλ ἐν ὁράματι ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ τὸ μυστήριον τοῦ βασιλέως ἐξεφάνθη εὐσήμως τότε δανιηλ εὐλόγησε τὸν κύριον τὸν ὕψιστον 2.20  καὶ ἐκφωνήσας εἶπεν ἔσται τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου τοῦ μεγάλου εὐλογημένον εἰς τὸν αἰῶνα ὅτι ἡ σοφία καὶ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ ἐστι 2.21  καὶ αὐτὸς ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους μεθιστῶν βασιλεῖς καὶ καθιστῶν διδοὺς σοφοῖς σοφίαν καὶ σύνεσιν τοῖς ἐν ἐπιστήμῃ οὖσιν 2.22  ἀνακαλύπτων τὰ βαθέα καὶ σκοτεινὰ καὶ γινώσκων τὰ ἐν τῷ σκότει καὶ τὰ ἐν τῷ φωτί καὶ παρ' αὐτῷ κατάλυσις 2.23  σοί κύριε τῶν πατέρων μου ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ ὅτι σοφίαν καὶ φρόνησιν ἔδωκάς μοι καὶ νῦν ἐσήμανάς μοι ὅσα ἠξίωσα τοῦ δηλῶσαι τῷ βασιλεῖ πρὸς ταῦτα 2.24  εἰσελθὼν δὲ δανιηλ πρὸς τὸν αριωχ τὸν κατασταθέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἀποκτεῖναι πάντας τοὺς σοφιστὰς τῆς βαβυλωνίας εἶπεν αὐτῷ τοὺς μὲν σοφιστὰς τῆς βαβυλωνίας μὴ ἀπολέσῃς εἰσάγαγε δέ με πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἕκαστα τῷ βασιλεῖ δηλώσω 2.25  τότε αριωχ κατὰ σπουδὴν εἰσήγαγεν τὸν δανιηλ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν αὐτῷ ὅτι εὕρηκα ἄνθρωπον σοφὸν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῶν υἱῶν τῆς ιουδαίας ὃς τῷ βασιλεῖ δηλώσει ἕκαστα 2.26  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ δανιηλ ἐπικαλουμένῳ δὲ χαλδαϊστὶ βαλτασαρ δυνήσῃ δηλῶσαί μοι τὸ ὅραμα ὃ εἶδον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν 2.27  ἐκφωνήσας δὲ ὁ δανιηλ ἐπὶ τοῦ βασιλέως εἶπεν τὸ μυστήριον ὃ ἑώρακεν ὁ βασιλεύς οὐκ ἔστι σοφῶν καὶ φαρμακῶν καὶ ἐπαοιδῶν καὶ γαζαρηνῶν ἡ δήλωσις 2.28  ἀλλ' ἔστι θεὸς ἐν οὐρανῷ ἀνακαλύπτων μυστήρια ὃς ἐδήλωσε τῷ βασιλεῖ ναβουχοδονοσορ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν βασιλεῦ εἰς τὸν αἰῶνα ζῆθι τὸ ἐνύπνιον καὶ τὸ ὅραμα τῆς κεφαλῆς σου ἐπὶ τῆς κοίτης σου τοῦτό ἐστι 2.29  σύ βασιλεῦ κατακλιθεὶς ἐπὶ τῆς κοίτης σου ἑώρακας πάντα ὅσα δεῖ γενέσθαι ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν καὶ ὁ ἀνακαλύπτων μυστήρια ἐδήλωσέ σοι ἃ δεῖ γενέσθαι 2.30  κἀμοὶ δὲ οὐ παρὰ τὴν σοφίαν τὴν οὖσαν ἐν ἐμοὶ ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τὸ μυστήριον τοῦτο ἐξεφάνθη ἀλλ' ἕνεκεν τοῦ δηλωθῆναι τῷ βασιλεῖ ἐσημάνθη μοι ἃ ὑπέλαβες τῇ καρδίᾳ σου ἐν γνώσει 2.31  καὶ σύ βασιλεῦ ἑώρακας καὶ ἰδοὺ εἰκὼν μία καὶ ἦν ἡ εἰκὼν ἐκείνη μεγάλη σφόδρα καὶ ἡ πρόσοψις αὐτῆς ὑπερφερὴς ἑστήκει ἐναντίον σου καὶ ἡ πρόσοψις τῆς εἰκόνος φοβερά 2.32  καὶ ἦν ἡ κεφαλὴ αὐτῆς ἀπὸ χρυσίου χρηστοῦ τὸ στῆθος καὶ οἱ βραχίονες ἀργυροῖ ἡ κοιλία καὶ οἱ μηροὶ χαλκοῖ 2.33  τὰ δὲ σκέλη σιδηρᾶ οἱ πόδες μέρος μέν τι σιδήρου μέρος δέ τι ὀστράκινον 2.34  ἑώρακας ἕως ὅτου ἐτμήθη λίθος ἐξ ὄρους ἄνευ χειρῶν καὶ ἐπάταξε τὴν εἰκόνα ἐπὶ τοὺς πόδας τοὺς σιδηροῦς καὶ ὀστρακίνους καὶ κατήλεσεν αὐτά 2.35  τότε λεπτὰ ἐγένετο ἅμα ὁ σίδηρος καὶ τὸ ὄστρακον καὶ ὁ χαλκὸς καὶ ὁ ἄργυρος καὶ τὸ χρυσίον καὶ ἐγένετο ὡσεὶ λεπτότερον ἀχύρου ἐν ἅλωνι καὶ ἐρρίπισεν αὐτὰ ὁ ἄνεμος ὥστε μηδὲν καταλειφθῆναι ἐξ αὐτῶν καὶ ὁ λίθος ὁ πατάξας τὴν εἰκόνα ἐγένετο ὄρος μέγα καὶ ἐπάταξε πᾶσαν τὴν γῆν 2.36  τοῦτο τὸ ὅραμα καὶ τὴν κρίσιν δὲ ἐροῦμεν ἐπὶ τοῦ βασιλέως 2.37  σύ βασιλεῦ βασιλεὺς βασιλέων καὶ σοὶ ὁ κύριος τοῦ οὐρανοῦ τὴν ἀρχὴν καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἰσχὺν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δόξαν ἔδωκεν 2.38  ἐν πάσῃ τῇ οἰκουμένῃ ἀπὸ ἀνθρώπων καὶ θηρίων ἀγρίων καὶ πετεινῶν οὐρανοῦ καὶ τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης παρέδωκεν ὑπὸ τὰς χεῖράς σου κυριεύειν πάντων σὺ εἶ ἡ κεφαλὴ ἡ χρυσῆ 2.39  καὶ μετὰ σὲ ἀναστήσεται βασιλεία ἐλάττων σου καὶ τρίτη βασιλεία ἄλλη χαλκῆ ἣ κυριεύσει πάσης τῆς γῆς 2.40  καὶ βασιλεία τετάρτη ἰσχυρὰ ὥσπερ ὁ σίδηρος ὁ δαμάζων πάντα καὶ πᾶν δένδρον ἐκκόπτων καὶ σεισθήσεται πᾶσα ἡ γῆ 2.41  καὶ ὡς ἑώρακας τοὺς πόδας αὐτῆς μέρος μέν τι ὀστράκου κεραμικοῦ μέρος δέ τι σιδήρου βασιλεία ἄλλη διμερὴς ἔσται ἐν αὐτῇ καθάπερ εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ 2.42  καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν μέρος μέν τι σιδηροῦν μέρος δέ τι ὀστράκινον μέρος τι τῆς βασιλείας ἔσται ἰσχυρὸν καὶ μέρος τι ἔσται συντετριμμένον 2.43  καὶ ὡς εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ συμμειγεῖς ἔσονται εἰς γένεσιν ἀνθρώπων οὐκ ἔσονται δὲ ὁμονοοῦντες οὔτε εὐνοοῦντες ἀλλήλοις ὥσπερ οὐδὲ ὁ σίδηρος δύναται συγκραθῆναι τῷ ὀστράκῳ 2.44  καὶ ἐν τοῖς χρόνοις τῶν βασιλέων τούτων στήσει ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ βασιλείαν ἄλλην ἥτις ἔσται εἰς τοὺς αἰῶνας καὶ οὐ φθαρήσεται καὶ αὕτη ἡ βασιλεία ἄλλο ἔθνος οὐ μὴ ἐάσῃ πατάξει δὲ καὶ ἀφανίσει τὰς βασιλείας ταύτας καὶ αὐτὴ στήσεται εἰς τὸν αἰῶνα 2.45  καθάπερ ἑώρακας ἐξ ὄρους τμηθῆναι λίθον ἄνευ χειρῶν καὶ συνηλόησε τὸ ὄστρακον τὸν σίδηρον καὶ τὸν χαλκὸν καὶ τὸν ἄργυρον καὶ τὸν χρυσόν ὁ θεὸς ὁ μέγας ἐσήμανε τῷ βασιλεῖ τὰ ἐσόμενα ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν καὶ ἀκριβὲς τὸ ὅραμα καὶ πιστὴ ἡ τούτου κρίσις 2.46  τότε ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον χαμαὶ προσεκύνησε τῷ δανιηλ καὶ ἐπέταξε θυσίας καὶ σπονδὰς ποιῆσαι αὐτῷ 2.47  καὶ ἐκφωνήσας ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν δανιηλ εἶπεν ἐπ' ἀληθείας ἐστὶν ὁ θεὸς ὑμῶν θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν βασιλέων ὁ ἐκφαίνων μυστήρια κρυπτὰ μόνος ὅτι ἐδυνάσθης δηλῶσαι τὸ μυστήριον τοῦτο 2.48  τότε ὁ βασιλεὺς ναβουχοδονοσορ δανιηλ μεγαλύνας καὶ δοὺς δωρεὰς μεγάλας καὶ πολλὰς κατέστησεν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς βαβυλωνίας καὶ ἀπέδειξεν αὐτὸν ἄρχοντα καὶ ἡγούμενον πάντων τῶν σοφιστῶν βαβυλωνίας 2.49  καὶ δανιηλ ἠξίωσε τὸν βασιλέα ἵνα κατασταθῶσιν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς βαβυλωνίας σεδραχ μισαχ αβδεναγω καὶ δανιηλ ἦν ἐν τῇ βασιλικῇ αὐλῇ

2.1  kai en toh etei toh deyteroh tehs basileias naboychodonosor synebeh eis oramata kai enypnia empesein ton basilea kai tarachthehnai en toh enypnioh aytoy kai o ypnos aytoy egeneto ap' aytoy 2.2  kai epetaxen o basileys eisenechthehnai toys epaoidoys kai toys magoys kai toys pharmakoys tohn chaldaiohn anaggeilai toh basilei ta enypnia aytoy kai paragenomenoi estehsan para toh basilei 2.3  kai eipen aytois o basileys enypnion eohraka kai ekinehtheh moy to pneyma epignohnai oyn theloh to enypnion 2.4  kai elalehsan oi chaldaioi pros ton basilea syristi kyrie basiley ton aiohna zehthi anaggeilon to enypnion soy tois paisi soy kai ehmeis soi phrasomen tehn sygkrisin aytoy 2.5  apokritheis de o basileys eipe tois chaldaiois oti ean meh apaggeilehte moi ep' alehtheias to enypnion kai tehn toytoy sygkrisin dehlohsehte moi paradeigmatisthehsesthe kai analehphthehsetai ymohn ta yparchonta eis to basilikon 2.6  ean de to enypnion diasaphehsehte moi kai tehn toytoy sygkrisin anaggeilehte lehpsesthe domata pantoia kai doxasthehsesthe yp' emoy dehlohsate moi to enypnion kai krinate 2.7  apekrithehsan de ek deyteroy legontes basiley to orama eipon kai oi paides soy krinoysi pros tayta 2.8  kai eipen aytois o basileys ep' alehtheias oida oti kairon ymeis exagorazete kathaper eohrakate oti apesteh ap' emoy to pragma kathaper oyn prostetacha oytohs estai 2.9  ean meh to enypnion apaggeilehte moi ep' alehtheias kai tehn toytoy sygkrisin dehlohsehte thanatoh peripeseisthe syneipasthe gar logoys pseydeis poiehsasthai ep' emoy eohs an o kairos alloiohtheh nyn oyn ean to rehma eipehte moi o tehn nykta eohraka gnohsomai oti kai tehn toytoy krisin dehlohsete 2.10  kai apekrithehsan oi chaldaioi epi toy basileohs oti oydeis tohn epi tehs gehs dynehsetai eipein toh basilei o eohrake kathaper sy erohtas kai pas basileys kai pas dynastehs toioyto pragma oyk eperohta panta sophon kai magon kai chaldaion 2.11  kai o logos on zehteis basiley barys esti kai epidoxos kai oydeis estin os dehlohsei tayta toh basilei ei mehti aggelos oy oyk esti katoikehtehrion meta pasehs sarkos othen oyk endechetai genesthai kathaper oiei 2.12  tote o basileys stygnos genomenos kai perilypos prosetaxen exagagein pantas toys sophoys tehs babylohnias 2.13  kai edogmatistheh pantas apokteinai ezehtehtheh de o daniehl kai pantes oi met' aytoy charin toy synapolesthai 2.14  tote daniehl eipe boylehn kai gnohmehn ehn eichen ariohcheh toh archimageiroh toy basileohs oh prosetaxen exagagein toys sophistas tehs babylohnias 2.15  kai epynthaneto aytoy legohn peri tinos dogmatizetai pikrohs para toy basileohs tote to prostagma esehmanen o ariohchehs toh daniehl 2.16  o de daniehl eisehlthe tacheohs pros ton basilea kai ehxiohsen ina dotheh aytoh chronos para toy basileohs kai dehlohseh panta epi toy basileohs 2.17  tote apelthohn daniehl eis ton oikon aytoy toh anania kai misaehl kai azaria tois synetairois ypedeixe panta 2.18  kai parehggeile nehsteian kai deehsin kai timohrian zehtehsai para toy kyrioy toy ypsistoy peri toy mystehrioy toytoy opohs meh ekdothohsi daniehl kai oi met' aytoy eis apohleian ama tois sophistais babylohnos 2.19  tote toh daniehl en oramati en ayteh teh nykti to mystehrion toy basileohs exephantheh eysehmohs tote daniehl eylogehse ton kyrion ton ypsiston 2.20  kai ekphohnehsas eipen estai to onoma toy kyrioy toy megaloy eylogehmenon eis ton aiohna oti eh sophia kai eh megalohsyneh aytoy esti 2.21  kai aytos alloioi kairoys kai chronoys methistohn basileis kai kathistohn didoys sophois sophian kai synesin tois en epistehmeh oysin 2.22  anakalyptohn ta bathea kai skoteina kai ginohskohn ta en toh skotei kai ta en toh phohti kai par' aytoh katalysis 2.23  soi kyrie tohn paterohn moy exomologoymai kai ainoh oti sophian kai phronehsin edohkas moi kai nyn esehmanas moi osa ehxiohsa toy dehlohsai toh basilei pros tayta 2.24  eiselthohn de daniehl pros ton ariohch ton katastathenta ypo toy basileohs apokteinai pantas toys sophistas tehs babylohnias eipen aytoh toys men sophistas tehs babylohnias meh apolesehs eisagage de me pros ton basilea kai ekasta toh basilei dehlohsoh 2.25  tote ariohch kata spoydehn eisehgagen ton daniehl pros ton basilea kai eipen aytoh oti eyrehka anthrohpon sophon ek tehs aichmalohsias tohn yiohn tehs ioydaias os toh basilei dehlohsei ekasta 2.26  apokritheis de o basileys eipe toh daniehl epikaloymenoh de chaldaisti baltasar dynehseh dehlohsai moi to orama o eidon kai tehn toytoy sygkrisin 2.27  ekphohnehsas de o daniehl epi toy basileohs eipen to mystehrion o eohraken o basileys oyk esti sophohn kai pharmakohn kai epaoidohn kai gazarehnohn eh dehlohsis 2.28  all' esti theos en oyranoh anakalyptohn mystehria os edehlohse toh basilei naboychodonosor a dei genesthai ep' eschatohn tohn ehmerohn basiley eis ton aiohna zehthi to enypnion kai to orama tehs kephalehs soy epi tehs koitehs soy toyto esti 2.29  sy basiley kataklitheis epi tehs koitehs soy eohrakas panta osa dei genesthai ep' eschatohn tohn ehmerohn kai o anakalyptohn mystehria edehlohse soi a dei genesthai 2.30  kamoi de oy para tehn sophian tehn oysan en emoi yper pantas toys anthrohpoys to mystehrion toyto exephantheh all' eneken toy dehlohthehnai toh basilei esehmantheh moi a ypelabes teh kardia soy en gnohsei 2.31  kai sy basiley eohrakas kai idoy eikohn mia kai ehn eh eikohn ekeineh megaleh sphodra kai eh prosopsis aytehs yperpherehs estehkei enantion soy kai eh prosopsis tehs eikonos phobera 2.32  kai ehn eh kephaleh aytehs apo chrysioy chrehstoy to stehthos kai oi brachiones argyroi eh koilia kai oi mehroi chalkoi 2.33  ta de skeleh sidehra oi podes meros men ti sidehroy meros de ti ostrakinon 2.34  eohrakas eohs otoy etmehtheh lithos ex oroys aney cheirohn kai epataxe tehn eikona epi toys podas toys sidehroys kai ostrakinoys kai katehlesen ayta 2.35  tote lepta egeneto ama o sidehros kai to ostrakon kai o chalkos kai o argyros kai to chrysion kai egeneto ohsei leptoteron achyroy en alohni kai erripisen ayta o anemos ohste mehden kataleiphthehnai ex aytohn kai o lithos o pataxas tehn eikona egeneto oros mega kai epataxe pasan tehn gehn 2.36  toyto to orama kai tehn krisin de eroymen epi toy basileohs 2.37  sy basiley basileys basileohn kai soi o kyrios toy oyranoy tehn archehn kai tehn basileian kai tehn ischyn kai tehn timehn kai tehn doxan edohken 2.38  en paseh teh oikoymeneh apo anthrohpohn kai thehriohn agriohn kai peteinohn oyranoy kai tohn ichthyohn tehs thalassehs paredohken ypo tas cheiras soy kyrieyein pantohn sy ei eh kephaleh eh chryseh 2.39  kai meta se anastehsetai basileia elattohn soy kai triteh basileia alleh chalkeh eh kyrieysei pasehs tehs gehs 2.40  kai basileia tetarteh ischyra ohsper o sidehros o damazohn panta kai pan dendron ekkoptohn kai seisthehsetai pasa eh geh 2.41  kai ohs eohrakas toys podas aytehs meros men ti ostrakoy keramikoy meros de ti sidehroy basileia alleh dimerehs estai en ayteh kathaper eides ton sidehron anamemeigmenon ama toh pehlinoh ostrakoh 2.42  kai oi daktyloi tohn podohn meros men ti sidehroyn meros de ti ostrakinon meros ti tehs basileias estai ischyron kai meros ti estai syntetrimmenon 2.43  kai ohs eides ton sidehron anamemeigmenon ama toh pehlinoh ostrakoh symmeigeis esontai eis genesin anthrohpohn oyk esontai de omonooyntes oyte eynooyntes allehlois ohsper oyde o sidehros dynatai sygkrathehnai toh ostrakoh 2.44  kai en tois chronois tohn basileohn toytohn stehsei o theos toy oyranoy basileian allehn ehtis estai eis toys aiohnas kai oy phtharehsetai kai ayteh eh basileia allo ethnos oy meh easeh pataxei de kai aphanisei tas basileias taytas kai ayteh stehsetai eis ton aiohna 2.45  kathaper eohrakas ex oroys tmehthehnai lithon aney cheirohn kai synehloehse to ostrakon ton sidehron kai ton chalkon kai ton argyron kai ton chryson o theos o megas esehmane toh basilei ta esomena ep' eschatohn tohn ehmerohn kai akribes to orama kai pisteh eh toytoy krisis 2.46  tote naboychodonosor o basileys pesohn epi prosohpon chamai prosekynehse toh daniehl kai epetaxe thysias kai spondas poiehsai aytoh 2.47  kai ekphohnehsas o basileys pros ton daniehl eipen ep' alehtheias estin o theos ymohn theos tohn theohn kai kyrios tohn basileohn o ekphainohn mystehria krypta monos oti edynasthehs dehlohsai to mystehrion toyto 2.48  tote o basileys naboychodonosor daniehl megalynas kai doys dohreas megalas kai pollas katestehsen epi tohn pragmatohn tehs babylohnias kai apedeixen ayton archonta kai ehgoymenon pantohn tohn sophistohn babylohnias 2.49  kai daniehl ehxiohse ton basilea ina katastathohsin epi tohn pragmatohn tehs babylohnias sedrach misach abdenagoh kai daniehl ehn en teh basilikeh ayleh

2.1  וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמֹות וַתִּתְפָּעֶם רוּחֹו וּשְׁנָתֹו נִהְיְתָה עָלָיו׃ 2.2  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 2.3  וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלֹום חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת־הַחֲלֹום׃ 2.4  וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא [לְעַבְדַּיִךְ כ] (לְעַבְדָךְ ק) וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא׃ 2.5  עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר [לְכַשְׂדָּיֵא כ] (לְכַשְׂדָּאֵי ק) מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֹודְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכֹון נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן׃ 2.6  וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֹן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי׃ 2.7  עֲנֹו תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדֹוהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה׃ 2.8  עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתֹון דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא׃ 2.9  דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהֹודְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָתְכֹון וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה [הַזְמִנְתּוּן כ] (הִזְדְּמִנְתּוּן ק) לְמֵאמַר קָדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי׃ 2.10  עֲנֹו [כַשְׂדָּיֵא כ] (כַשְׂדָּאֵי ק) קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא־אִיתַי אֲנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל־חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי׃ 2.11  וּמִלְּתָא דִי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהֹון עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתֹוהִי׃ 2.12  כָּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהֹובָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל׃ 2.13  וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעֹו דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי לְהִתְקְטָלָה׃ פ 2.14  בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיֹוךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל׃ 2.15  עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיֹוךְ שַׁלִּיטָא דִי־מַלְכָּא עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הֹודַע אַרְיֹוךְ לְדָנִיֵּאל׃ 2.16  וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן־לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ פ 2.17  אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרֹוהִי מִלְּתָא הֹודַע׃ 2.18  וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל־רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל׃ 2.19  אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי־לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא׃ 2.20  עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי־אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן־עָלְמָא וְעַד־עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ־הִיא׃ 2.21  וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה׃ 2.22  הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשֹׁוכָא [וּנְהִירָא כ] (וּנְהֹורָא ק) עִמֵּהּ שְׁרֵא׃ 2.23  לָךְ ׀ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהֹודֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הֹודַעְתַּנִי דִּי־בְעֵינָא מִנָּךְ דִּי־מִלַּת מַלְכָּא הֹודַעְתֶּנָא׃ 2.24  כָּל־קֳבֵל דְּנָה דָּנִיֵּאל עַל עַל־אַרְיֹוךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהֹובָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל ׀ וְכֵן אֲמַר־לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל־תְּהֹובֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא׃ ס 2.25  אֱדַיִן אַרְיֹוךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר־לֵהּ דִּי־הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודַע׃ 2.26  עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר [הַאִיתַיִךְ כ] (הַאִיתָךְ ק) כָּהֵל לְהֹודָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ׃ 2.27  עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָה דִּי־מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ 2.28  בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהֹודַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יֹומַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הוּא׃ פ 2.29  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) מַלְכָּא רַעְיֹונָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הֹודְעָךְ מָה־דִי לֶהֱוֵא׃ 2.30  וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל־דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודְעוּן וְרַעְיֹונֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע׃ 2.31  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִיל׃ 2.32  הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי־דְהַב טָב חֲדֹוהִי וּדְרָעֹוהִי דִּי כְסַף מְעֹוהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ׃ 2.33  שָׁקֹוהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלֹוהִי [מִנְּהֹון כ] (מִנְּהֵין ק) דִּי פַרְזֶל [וּמִנְּהֹון כ] (וּמִנְּהֵין ק) דִּי חֲסַף׃ 2.34  חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלֹוהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמֹּון׃ 2.35  בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲוֹו כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט וּנְשָׂא הִמֹּון רוּחָא וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהֹון וְאַבְנָא ׀ דִּי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָא׃ 2.36  דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם־מַלְכָּא׃ 2.37  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב־לָךְ׃ 2.38  וּבְכָל־דִּי [דָאֲרִין כ] (דָיְרִין ק) בְּנֵי־אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעֹוף־שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהֹון [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ־הוּא ק) רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא׃ 2.39  וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ [תְלִיתָיָא כ] (תְלִיתָאָה ק) אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל־אַרְעָא׃ 2.40  וּמַלְכוּ [רְבִיעָיָה כ] (רְבִיעָאָה ק) תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כָּל־קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּכְפַרְזְלָא דִּי־מְרָעַע כָּל־אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹעַ׃ 2.41  וְדִי־חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא [מִנְּהֹון כ] (מִנְּהֵן ק) חֲסַף דִּי־פֶחָר [וּמִנְּהֹון כ] (וּמִנְּהֵין ק) פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן־נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא־בַהּ כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא׃ 2.42  וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא [מִנְּהֹון כ] (מִנְּהֵין ק) פַּרְזֶל [וּמִנְּהֹון כ] (וּמִנְּהֵין ק) חֲסַף מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָה׃ 2.43  [דִי כ] (וְדִי ק) חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָא־לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם־דְּנָה הֵא־כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם־חַסְפָּא׃ 2.44  וּבְיֹומֵיהֹון דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא׃ 2.45  כָּל־קֳבֵל דִּי־חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הֹודַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ׃ פ 2.46  בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל־אַנְפֹּוהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ׃ 2.47  עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן־קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכֹון הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה׃ 2.48  אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל וְרַב־סִגְנִין עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל׃ 2.49  וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן־מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא׃ פ

2.1  wbixxnat xxtajim lmalkwt nbukadnaecar haalam nbukadnaecar halomowt watitpaaOaem rwhow wxxnaatow niHjtaaH Oaalaajw׃ 2.2  wajoAmaer Hamaelaek liqroA laharTumijm wlaaAaxxaapijm wlamkaxxpijm wlakaxdijm lHagijd lamaelaek halomotaajw wajaaboAw wajaOamdw lipnej Hamaelaek׃ 2.3  wajoAmaer laaHaem Hamaelaek halowm haalaamtij watipaaOaem rwhij laadaOat Aaet-Hahalowm׃ 2.4  wajdabrw Hakaxdijm lamaelaek Aaraamijt malkaaA lOaalmijn haejij Aaemar haelmaaA [lOabdajik k] (lOabdaak q) wpixxraaA nhaweA׃ 2.5  OaaneH malkaaA wAaamar [lkaxdaajeA k] (lkaxdaaAej q) miltaaA minij AazdaaA Hen laaA tHowdOwnanij haelmaaA wpixxreH Hadaamijn titOabdwn wbaatejkown nwaalij jitxaamwn׃ 2.6  wHen haelmaaA wpixxreH tHahawon matnaan wnbizbaaH wijqaar xagijA tqablwn min-qaadaamaaj laaHen haelmaaA wpixxreH Hahawonij׃ 2.7  Oanow tinjaanwt wAaamrijn malkaaA haelmaaA jeAmar lOabdowHij wpixxraaH nHahaweH׃ 2.8  OaaneH malkaaA wAaamar min-jacijb jaadaO AanaaH dij OidaanaaA Aantwn zaabnijn kaal-qaabel dij hazejtown dij AazdaaA minij miltaaA׃ 2.9  dij Hen-haelmaaA laaA tHowdOunanij hadaaH-HijA daatkown wmilaaH kidbaaH wxxhijtaaH [Hazmintwn k] (Hizdmintwn q) lmeAmar qaadaamaj Oad dij OidaanaaA jixxtaneA laaHen haelmaaA Aaemarw lij wAindaO dij pixxreH tHahawunanij׃ 2.10  Oanow [kaxdaajeA k] (kaxdaaAej q) qaadaam-malkaaA wAaamrijn laaA-Aijtaj Aanaaxx Oal-jabaexxtaaA dij milat malkaaA jwkal lHahawaajaaH kaal-qaabel dij kaal-maelaek rab wxxalijT milaaH kidnaaH laaA xxAel lkaal-harTom wAaaxxap wkaxdaaj׃ 2.11  wmiltaaA dij-malkaaH xxaaAel jaqijraaH wAaahaaraan laaA Aijtaj dij jhawinaH qaadaam malkaaA laaHen AaelaaHijn dij mdaarHown Oim-bixraaA laaA AijtowHij׃ 2.12  kaal-qaabel dnaaH malkaaA bnas wqcap xagijA waAamar lHowbaadaaH lkol hakijmej baabael׃ 2.13  wdaataaA naepqat whakijmajaaA mitqaTlijn wbOow daanijeAl whabrowHij lHitqTaalaaH׃ p 2.14  beAdajin daanijeAl Hatijb OeTaaA wTOem lAarjowk rab-TabaahajaaA dij malkaaA dij npaq lqaTaalaaH lhakijmej baabael׃ 2.15  OaaneH wAaamar lAarjowk xxalijTaaA dij-malkaaA Oal-maaH daataaA mHahcpaaH min-qaadaam malkaaA Aaedajin miltaaA HowdaO Aarjowk ldaanijeAl׃ 2.16  wdaanijeAl Oal wbOaaH min-malkaaA dij zmaan jinten-leH wpixxraaA lHahawaajaaH lmalkaaA׃ p 2.17  Aaedajin daanijeAl lbajteH Aazal wlahananjaaH mijxxaaAel waOazarjaaH habrowHij miltaaA HowdaO׃ 2.18  wrahamijn lmibOeA min-qaadaam AaelaaH xxmajaaA Oal-raazaaH dnaaH dij laaA jHobdwn daanijeAl whabrowHij Oim-xxAaar hakijmej baabael׃ 2.19  Aaedajin ldaanijeAl bhaezwaaA dij-lejljaaA raazaaH galij Aaedajin daanijeAl baarik laeAaelaaH xxmajaaA׃ 2.20  OaaneH daanijeAl wAaamar laeHaeweA xxmeH dij-AaelaaHaaA mbaarak min-OaalmaaA wOad-OaalmaaA dij haakmtaaA wgbwrtaaA dij leH-HijA׃ 2.21  wHwA mHaxxneA OidaanajaaA wzimnajaaA mHaOdeH malkijn wmHaaqejm malkijn jaaHeb haakmtaaA lhakijmijn wmandOaaA ljaadOej bijnaaH׃ 2.22  HwA gaaleA OamijqaataaA wmsatraataaA jaadaO maaH bahaxxowkaaA [wnHijraaA k] (wnHowraaA q) OimeH xxreA׃ 2.23  laak AaelaaH AabaaHaatij mHowdeA wmxxabah AanaaH dij haakmtaaA wgbwrtaaA jHabt lij wkOan HowdaOtanij dij-bOejnaaA minaak dij-milat malkaaA HowdaOtaenaaA׃ 2.24  kaal-qaabel dnaaH daanijeAl Oal Oal-Aarjowk dij manij malkaaA lHowbaadaaH lhakijmej baabael Aazal wken Aamar-leH lhakijmej baabael Aal-tHowbed HaOelnij qaadaam malkaaA wpixxraaA lmalkaaA AahaweA׃ s 2.25  Aaedajin Aarjowk bHitbHaalaaH HanOel ldaanijeAl qaadaam malkaaA wken Aamar-leH dij-Haxxkahat gbar min-bnej gaalwtaaA dij jHwd dij pixxraaA lmalkaaA jHowdaO׃ 2.26  OaaneH malkaaA wAaamar ldaanijeAl dij xxmeH belTxxaAcar [HaAijtajik k] (HaAijtaak q) kaaHel lHowdaaOutanij haelmaaA dij-hazejt wpixxreH׃ 2.27  OaaneH daanijeAl qaadaam malkaaA wAaamar raazaaH dij-malkaaA xxaaAel laaA hakijmijn Aaaxxpijn harTumijn gaazrijn jaaklijn lHahawaajaaH lmalkaaA׃ 2.28  bram Aijtaj AaelaaH bixxmajaaA gaaleA raazijn wHowdaO lmalkaaA nbwkadnaecar maaH dij laeHaeweA bAaharijt jowmajaaA haelmaak whaezwej reAxxaak Oal-mixxkbaak dnaaH HwA׃ p 2.29  [AantaaH k] (Aant q) malkaaA raOjownaak Oal-mixxkbaak sliqw maaH dij laeHaeweA Aaharej dnaaH wgaaleA raazajaaA HowdOaak maaH-dij laeHaeweA׃ 2.30  waAanaaH laaA bhaakmaaH dij-Aijtaj bij min-kaal-hajajaaA raazaaA dnaaH gaelij lij laaHen Oal-dibrat dij pixxraaA lmalkaaA jHowdOwn wraOjownej libbaak tindaO׃ 2.31  [AantaaH k] (Aant q) malkaaA haazeH Hawajtaa waAalw clem had xagijA calmaaA diken rab wzijweH jatijr qaaAem lqaablaak wreweH dhijl׃ 2.32  HwA calmaaA reAxxeH dij-dHab Taab hadowHij wdraaOowHij dij ksap mOowHij wjarkaateH dij nhaaxx׃ 2.33  xxaaqowHij dij parzael raglowHij [minHown k] (minHejn q) dij parzael [wminHown k] (wminHejn q) dij hasap׃ 2.34  haazeH Hawajtaa Oad dij Hitgzaeraet Aaebaen dij-laaA bijdajin wmhaat lcalmaaA Oal-raglowHij dij parzlaaA whaspaaA wHadeqaet Himown׃ 2.35  beAdajin daaqw kahadaaH parzlaaA haspaaA nhaaxxaaA kaspaaA wdaHabaaA waHawow kOwr min-Aidrej-qajiT wnxaaA Himown rwhaaA wkaal-Aatar laaA-Hixxtakah lHown wAabnaaA dij-mhaat lcalmaaA Hawaat lTwr rab wmlaat kaal-AarOaaA׃ 2.36  dnaaH haelmaaA wpixxreH neAmar qaadaam-malkaaA׃ 2.37  [AantaaH k] (Aant q) malkaaA maelaek malkajaaA dij AaelaaH xxmajaaA malkwtaaA hisnaaA wtaaqpaaA wijqaaraaA jHab-laak׃ 2.38  wbkaal-dij [daaAarijn k] (daajrijn q) bnej-AanaaxxaaA hejwat baaraaA wOowp-xxmajaaA jHab bijdaak wHaxxlTaak bkaalHown [AantaaH k] (Aant-HwA q) reAxxaaH dij daHabaaA׃ 2.39  wbaatraak tqwm malkw Aaahaarij AaraOA minaak wmalkw [tlijtaajaaA k] (tlijtaaAaaH q) Aaahaarij dij nhaaxxaaA dij tixxlaT bkaal-AarOaaA׃ 2.40  wmalkw [rbijOaajaaH k] (rbijOaaAaaH q) taeHaeweA taqijpaaH kparzlaaA kaal-qaabel dij parzlaaA mHadeq whaaxxel kolaaA wkparzlaaA dij-mraaOaO kaal-Ailejn tadiq wteroOa׃ 2.41  wdij-hazajtaaH raglajaaA wAaecbOaataaA [minHown k] (minHen q) hasap dij-paehaar [wminHown k] (wminHejn q) parzael malkw plijgaaH taeHaeweH wmin-nicbtaaA dij parzlaaA laeHaeweA-baH kaal-qaabel dij hazajtaaH parzlaaA mOaarab bahasap TijnaaA׃ 2.42  wAaecbOaat raglajaaA [minHown k] (minHejn q) parzael [wminHown k] (wminHejn q) hasap min-qcaat malkwtaaA taeHaeweH taqijpaaH wminaH taeHaeweH tbijraaH׃ 2.43  [dij k] (wdij q) hazajtaa parzlaaA mOaarab bahasap TijnaaA mitOaarbijn laeHaewon bizraO AanaaxxaaA wlaaA-laeHaewon daabqijn dnaaH Oim-dnaaH HeA-kdij parzlaaA laaA mitOaarab Oim-haspaaA׃ 2.44  wbjowmejHown dij malkajaaA Ainwn jqijm AaelaaH xxmajaaA malkw dij lOaalmijn laaA tithabal wmalkwtaaH lOam Aaahaaraan laaA tixxtbiq tadiq wtaasejp kaal-Ailejn malkwaataaA wHijA tqwm lOaalmajaaA׃ 2.45  kaal-qaabel dij-hazajtaa dij miTwraaA Aitgzaeraet Aaebaen dij-laaA bijdajin wHadaeqaet parzlaaA nhaaxxaaA haspaaA kaspaaA wdaHabaaA AaelaaH rab HowdaO lmalkaaA maaH dij laeHaeweA Aaharej dnaaH wjacijb haelmaaA wmHejman pixxreH׃ p 2.46  beAdajin malkaaA nbwkadnaecar npal Oal-AanpowHij wldaanijeAl sgid wminhaaH wnijhohijn Aamar lnasaakaaH leH׃ 2.47  OaaneH malkaaA ldaanijeAl wAaamar min-qxxoT dij AaelaaHakown HwA AaelaaH AaelaaHijn wmaareA malkijn wgaaleH raazijn dij jkeltaa lmigleA raazaaH dnaaH׃ 2.48  Aaedajin malkaaA ldaanijeAl rabij wmatnaan rabrbaan xagijAaan jHab-leH wHaxxlTeH Oal kaal-mdijnat baabael wrab-signijn Oal kaal-hakijmej baabael׃ 2.49  wdaanijeAl bOaaA min-malkaaA wmanij Oal OabijdtaaA dij mdijnat baabael lxxadrak mejxxak waOabed ngow wdaanijeAl bitraO malkaaA׃ p

2.1  ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃ 2.2  ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃ 2.3  ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את־החלום׃ 2.4  וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא [לעבדיך כ] (לעבדך ק) ופשרא נחוא׃ 2.5  ענה מלכא ואמר [לכשדיא כ] (לכשדאי ק) מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃ 2.6  והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן־קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃ 2.7  ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃ 2.8  ענה מלכא ואמר מן־יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל־קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃ 2.9  די הן־חלמא לא תהודענני חדה־היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה [הזמנתון כ] (הזדמנתון ק) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃ 2.10  ענו [כשדיא כ] (כשדאי ק) קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי׃ 2.11  ומלתא די־מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם־בשרא לא איתוהי׃ 2.12  כל־קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃ 2.13  ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ פ 2.14  באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב־טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃ 2.15  ענה ואמר לאריוך שליטא די־מלכא על־מה דתא מהחצפה מן־קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃ 2.16  ודניאל על ובעה מן־מלכא די זמן ינתן־לה ופשרא להחויה למלכא׃ פ 2.17  אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃ 2.18  ורחמין למבעא מן־קדם אלה שמיא על־רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם־שאר חכימי בבל׃ 2.19  אדין לדניאל בחזוא די־ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃ 2.20  ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃ 2.21  והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃ 2.22  הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא [ונהירא כ] (ונהורא ק) עמה שרא׃ 2.23  לך ׀ אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃ 2.24  כל־קבל דנה דניאל על על־אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל ׀ וכן אמר־לה לחכימי בבל אל־תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ ס 2.25  אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר־לה די־השכחת גבר מן־בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃ 2.26  ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר [האיתיך כ] (האיתך ק) כהל להודעתני חלמא די־חזית ופשרה׃ 2.27  ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די־מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ 2.28  ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על־משכבך דנה הוא׃ פ 2.29  [אנתה כ] (אנת ק) מלכא רעיונך על־משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה־די להוא׃ 2.30  ואנה לא בחכמה די־איתי בי מן־כל־חייא רזא דנה גלי לי להן על־דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃ 2.31  [אנתה כ] (אנת ק) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃ 2.32  הוא צלמא ראשה די־דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃ 2.33  שקוהי די פרזל רגלוהי [מנהון כ] (מנהין ק) די פרזל [ומנהון כ] (ומנהין ק) די חסף׃ 2.34  חזה הוית עד די התגזרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמא על־רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃ 2.35  באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן־אדרי־קיט ונשא המון רוחא וכל־אתר לא־השתכח להון ואבנא ׀ די־מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל־ארעא׃ 2.36  דנה חלמא ופשרה נאמר קדם־מלכא׃ 2.37  [אנתה כ] (אנת ק) מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב־לך׃ 2.38  ובכל־די [דארין כ] (דירין ק) בני־אנשא חיות ברא ועוף־שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון [אנתה כ] (אנת־הוא ק) ראשה די דהבא׃ 2.39  ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו [תליתיא כ] (תליתאה ק) אחרי די נחשא די תשלט בכל־ארעא׃ 2.40  ומלכו [רביעיה כ] (רביעאה ק) תהוא תקיפה כפרזלא כל־קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די־מרעע כל־אלין תדק ותרע׃ 2.41  ודי־חזיתה רגליא ואצבעתא [מנהון כ] (מנהן ק) חסף די־פחר [ומנהון כ] (ומנהין ק) פרזל מלכו פליגה תהוה ומן־נצבתא די פרזלא להוא־בה כל־קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃ 2.42  ואצבעת רגליא [מנהון כ] (מנהין ק) פרזל [ומנהון כ] (ומנהין ק) חסף מן־קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃ 2.43  [די כ] (ודי ק) חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא־להון דבקין דנה עם־דנה הא־כדי פרזלא לא מתערב עם־חספא׃ 2.44  וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל־אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ 2.45  כל־קבל די־חזית די מטורא אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ פ 2.46  באדין מלכא נבוכדנצר נפל על־אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃ 2.47  ענה מלכא לדניאל ואמר מן־קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃ 2.48  אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב־לה והשלטה על כל־מדינת בבל ורב־סגנין על כל־חכימי בבל׃ 2.49  ודניאל בעא מן־מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ פ

2.1  wbxnt xtjm lmlkwt nbkdncr hlm nbkdncr hlmwt wttpOm rwhw wxntw nHjtH Oljw׃ 2.2  wjAmr Hmlk lqrA lhrTmjm wlAxpjm wlmkxpjm wlkxdjm lHgjd lmlk hlmtjw wjbAw wjOmdw lpnj Hmlk׃ 2.3  wjAmr lHm Hmlk hlwm hlmtj wtpOm rwhj ldOt At-Hhlwm׃ 2.4  wjdbrw Hkxdjm lmlk Armjt mlkA lOlmjn hjj Amr hlmA [lObdjk k] (lObdk q) wpxrA nhwA׃ 2.5  OnH mlkA wAmr [lkxdjA k] (lkxdAj q) mltA mnj AzdA Hn lA tHwdOwnnj hlmA wpxrH Hdmjn ttObdwn wbtjkwn nwlj jtxmwn׃ 2.6  wHn hlmA wpxrH tHhwn mtnn wnbzbH wjqr xgjA tqblwn mn-qdmj lHn hlmA wpxrH Hhwnj׃ 2.7  Onw tnjnwt wAmrjn mlkA hlmA jAmr lObdwHj wpxrH nHhwH׃ 2.8  OnH mlkA wAmr mn-jcjb jdO AnH dj OdnA Antwn zbnjn kl-qbl dj hzjtwn dj AzdA mnj mltA׃ 2.9  dj Hn-hlmA lA tHwdOnnj hdH-HjA dtkwn wmlH kdbH wxhjtH [Hzmntwn k] (Hzdmntwn q) lmAmr qdmj Od dj OdnA jxtnA lHn hlmA Amrw lj wAndO dj pxrH tHhwnnj׃ 2.10  Onw [kxdjA k] (kxdAj q) qdm-mlkA wAmrjn lA-Ajtj Anx Ol-jbxtA dj mlt mlkA jwkl lHhwjH kl-qbl dj kl-mlk rb wxljT mlH kdnH lA xAl lkl-hrTm wAxp wkxdj׃ 2.11  wmltA dj-mlkH xAl jqjrH wAhrn lA Ajtj dj jhwnH qdm mlkA lHn AlHjn dj mdrHwn Om-bxrA lA AjtwHj׃ 2.12  kl-qbl dnH mlkA bns wqcp xgjA wAmr lHwbdH lkl hkjmj bbl׃ 2.13  wdtA npqt whkjmjA mtqTljn wbOw dnjAl whbrwHj lHtqTlH׃ p 2.14  bAdjn dnjAl Htjb OTA wTOm lArjwk rb-TbhjA dj mlkA dj npq lqTlH lhkjmj bbl׃ 2.15  OnH wAmr lArjwk xljTA dj-mlkA Ol-mH dtA mHhcpH mn-qdm mlkA Adjn mltA HwdO Arjwk ldnjAl׃ 2.16  wdnjAl Ol wbOH mn-mlkA dj zmn jntn-lH wpxrA lHhwjH lmlkA׃ p 2.17  Adjn dnjAl lbjtH Azl wlhnnjH mjxAl wOzrjH hbrwHj mltA HwdO׃ 2.18  wrhmjn lmbOA mn-qdm AlH xmjA Ol-rzH dnH dj lA jHbdwn dnjAl whbrwHj Om-xAr hkjmj bbl׃ 2.19  Adjn ldnjAl bhzwA dj-ljljA rzH glj Adjn dnjAl brk lAlH xmjA׃ 2.20  OnH dnjAl wAmr lHwA xmH dj-AlHA mbrk mn-OlmA wOd-OlmA dj hkmtA wgbwrtA dj lH-HjA׃ 2.21  wHwA mHxnA OdnjA wzmnjA mHOdH mlkjn wmHqjm mlkjn jHb hkmtA lhkjmjn wmndOA ljdOj bjnH׃ 2.22  HwA glA OmjqtA wmstrtA jdO mH bhxwkA [wnHjrA k] (wnHwrA q) OmH xrA׃ 2.23  lk AlH AbHtj mHwdA wmxbh AnH dj hkmtA wgbwrtA jHbt lj wkOn HwdOtnj dj-bOjnA mnk dj-mlt mlkA HwdOtnA׃ 2.24  kl-qbl dnH dnjAl Ol Ol-Arjwk dj mnj mlkA lHwbdH lhkjmj bbl Azl wkn Amr-lH lhkjmj bbl Al-tHwbd HOlnj qdm mlkA wpxrA lmlkA AhwA׃ s 2.25  Adjn Arjwk bHtbHlH HnOl ldnjAl qdm mlkA wkn Amr-lH dj-Hxkht gbr mn-bnj glwtA dj jHwd dj pxrA lmlkA jHwdO׃ 2.26  OnH mlkA wAmr ldnjAl dj xmH blTxAcr [HAjtjk k] (HAjtk q) kHl lHwdOtnj hlmA dj-hzjt wpxrH׃ 2.27  OnH dnjAl qdm mlkA wAmr rzH dj-mlkA xAl lA hkjmjn Axpjn hrTmjn gzrjn jkljn lHhwjH lmlkA׃ 2.28  brm Ajtj AlH bxmjA glA rzjn wHwdO lmlkA nbwkdncr mH dj lHwA bAhrjt jwmjA hlmk whzwj rAxk Ol-mxkbk dnH HwA׃ p 2.29  [AntH k] (Ant q) mlkA rOjwnk Ol-mxkbk slqw mH dj lHwA Ahrj dnH wglA rzjA HwdOk mH-dj lHwA׃ 2.30  wAnH lA bhkmH dj-Ajtj bj mn-kl-hjjA rzA dnH glj lj lHn Ol-dbrt dj pxrA lmlkA jHwdOwn wrOjwnj lbbk tndO׃ 2.31  [AntH k] (Ant q) mlkA hzH Hwjt wAlw clm hd xgjA clmA dkn rb wzjwH jtjr qAm lqblk wrwH dhjl׃ 2.32  HwA clmA rAxH dj-dHb Tb hdwHj wdrOwHj dj ksp mOwHj wjrktH dj nhx׃ 2.33  xqwHj dj przl rglwHj [mnHwn k] (mnHjn q) dj przl [wmnHwn k] (wmnHjn q) dj hsp׃ 2.34  hzH Hwjt Od dj Htgzrt Abn dj-lA bjdjn wmht lclmA Ol-rglwHj dj przlA whspA wHdqt Hmwn׃ 2.35  bAdjn dqw khdH przlA hspA nhxA kspA wdHbA wHww kOwr mn-Adrj-qjT wnxA Hmwn rwhA wkl-Atr lA-Hxtkh lHwn wAbnA dj-mht lclmA Hwt lTwr rb wmlt kl-ArOA׃ 2.36  dnH hlmA wpxrH nAmr qdm-mlkA׃ 2.37  [AntH k] (Ant q) mlkA mlk mlkjA dj AlH xmjA mlkwtA hsnA wtqpA wjqrA jHb-lk׃ 2.38  wbkl-dj [dArjn k] (djrjn q) bnj-AnxA hjwt brA wOwp-xmjA jHb bjdk wHxlTk bklHwn [AntH k] (Ant-HwA q) rAxH dj dHbA׃ 2.39  wbtrk tqwm mlkw Ahrj ArOA mnk wmlkw [tljtjA k] (tljtAH q) Ahrj dj nhxA dj txlT bkl-ArOA׃ 2.40  wmlkw [rbjOjH k] (rbjOAH q) tHwA tqjpH kprzlA kl-qbl dj przlA mHdq whxl klA wkprzlA dj-mrOO kl-Aljn tdq wtrO׃ 2.41  wdj-hzjtH rgljA wAcbOtA [mnHwn k] (mnHn q) hsp dj-phr [wmnHwn k] (wmnHjn q) przl mlkw pljgH tHwH wmn-ncbtA dj przlA lHwA-bH kl-qbl dj hzjtH przlA mOrb bhsp TjnA׃ 2.42  wAcbOt rgljA [mnHwn k] (mnHjn q) przl [wmnHwn k] (wmnHjn q) hsp mn-qct mlkwtA tHwH tqjpH wmnH tHwH tbjrH׃ 2.43  [dj k] (wdj q) hzjt przlA mOrb bhsp TjnA mtOrbjn lHwn bzrO AnxA wlA-lHwn dbqjn dnH Om-dnH HA-kdj przlA lA mtOrb Om-hspA׃ 2.44  wbjwmjHwn dj mlkjA Anwn jqjm AlH xmjA mlkw dj lOlmjn lA tthbl wmlkwtH lOm Ahrn lA txtbq tdq wtsjp kl-Aljn mlkwtA wHjA tqwm lOlmjA׃ 2.45  kl-qbl dj-hzjt dj mTwrA Atgzrt Abn dj-lA bjdjn wHdqt przlA nhxA hspA kspA wdHbA AlH rb HwdO lmlkA mH dj lHwA Ahrj dnH wjcjb hlmA wmHjmn pxrH׃ p 2.46  bAdjn mlkA nbwkdncr npl Ol-AnpwHj wldnjAl sgd wmnhH wnjhhjn Amr lnskH lH׃ 2.47  OnH mlkA ldnjAl wAmr mn-qxT dj AlHkwn HwA AlH AlHjn wmrA mlkjn wglH rzjn dj jklt lmglA rzH dnH׃ 2.48  Adjn mlkA ldnjAl rbj wmtnn rbrbn xgjAn jHb-lH wHxlTH Ol kl-mdjnt bbl wrb-sgnjn Ol kl-hkjmj bbl׃ 2.49  wdnjAl bOA mn-mlkA wmnj Ol ObjdtA dj mdjnt bbl lxdrk mjxk wObd ngw wdnjAl btrO mlkA׃ p

2.1  In anno secundo regni Nabu chodonosor vidit Nabuchodo nosor somnium, et conterritus est spiritus eius, et somnus eius fugit ab eo. 2.2  Praecepit autem rex, ut convocarentur harioli et magi et malefici et Chaldaei et indicarent regi somnia sua; qui cum venissent, steterunt coram rege. 2.3  Et dixit ad eos rex: “ Vidi somnium, et spiritus meus conterritus est, ut intellegat somnium ”. 2.4  Responderuntque Chaldaei regi Aramaice: “ Rex, in sempiternum vive! Dic somnium servis tuis, et interpretationem eius indicabimus ”. 2.5  Et respondens rex ait Chaldaeis: “ Sermo recessit a me. Nisi indicaveritis mihi somnium et coniecturam eius, in frusta concidemini, et domus vestrae in sterquilinium ponentur; 2.6  si autem somnium et coniecturam eius narraveritis, praemia et dona et honorem multum accipietis a me. Somnium igitur et interpretationem eius indicate mihi ”. 2.7  Responderunt secundo atque dixerunt: “ Rex somnium dicat servis suis, et interpretationem illius indicabimus ”. 2.8  Respondit rex et ait: “ Certe novi quia tempus redimitis, scientes quod recesserit a me sermo. 2.9  Si ergo somnium non indicaveritis mihi, una est de vobis sententia. Et verbum fallax et deceptione plenum composuistis, ut loquamini mihi, donec tempus pertranseat; somnium itaque dicite mihi, ut sciam quod interpretationem eius loquamini mihi ”. 2.10  Respondentes ergo Chaldaei coram rege dixerunt: “ Non est homo super terram qui sermonem regis possit indicare; quapropter neque regum quisquam magnus et potens verbum huiuscemodi sciscitatur ab omni hariolo et mago et Chaldaeo. 2.11  Sermo enim, quem tu quaeris, rex, gravis est, nec reperietur quisquam qui indicet illum in conspectu regis, exceptis diis, quorum non est cum hominibus conversatio ”. 2.12  Quo audito, rex in furore et in ira magna praecepit, ut perirent omnes sapientes Babylonis. 2.13  Et egressa sententia, ut sapientes interficerentur, quaerebantur Daniel et socii eius, ut perirent. 2.14  Tunc Daniel interrogavit cum consilio et prudentia Arioch, principem militiae regis, qui egressus fuerat ad interficiendos sapientes Babylonis; 2.15  respondens dixit ad Arioch, qui a rege potestatem acceperat, quam ob causam tam crudelis sententia a facie esset regis egressa. Cum ergo rem indicasset Arioch Danieli, 2.16  Daniel ingressus rogavit regem, ut tempus daret sibi ad solutionem indicandam regi; 2.17  et ingressus est domum suam Ananiaeque, Misaeli et Azariae sociis suis indicavit negotium, 2.18  ut quaererent misericordiam a facie Dei caeli super sacramento isto et non perirent Daniel et socii eius cum ceteris sapientibus Babylonis. 2.19  Tunc Danieli per visionem nocte mysterium revelatum est, et benedixit Daniel Deo caeli 2.20  et locutus Daniel ait: “ Sit nomen Dei benedictum a saeculo et usque in saeculum, quia sapientia et fortitudo eius sunt; 2.21  et ipse mutat tempora et aetates, transfert atque constituit reges, dat sapientiam sapientibus et scientiam intellegentibus disciplinam: 2.22  ipse revelat profunda et abscondita et novit in tenebris constituta, et lux cum eo inhabitat, 2.23  Tibi, Deus patrum meorum, confiteor teque laudo, quia sapientiam et fortitudinem dedisti mihi et nunc ostendisti mihi, quae rogavimus te, quia sermonem regis aperuisti nobis ”. 2.24  Propterea Daniel, ingressus ad Arioch, quem constituerat rex, ut perderet sapientes Babylonis, sic ei locutus est: “ Sapientes Babylonis ne perdas; introduc me in conspectu regis et solutionem regi enarrabo ”. 2.25  Tunc Arioch festinus introduxit Danielem ad regem et dixit ei: “ Inveni hominem de filiis transmigrationis Iudae, qui solutionem regi annuntiet ”. 2.26  Respondit rex et dixit Danieli, cuius nomen erat Baltassar: “ Putasne vere potes mihi indicare somnium, quod vidi, et interpretationem eius?”. 2.27  Et respondens Daniel coram rege ait: “ Mysterium, quod rex interrogat, sapientes, magi et harioli et haruspices non queunt indicare regi; 2.28  sed est Deus in caelo revelans mysteria, qui indicavit tibi, rex Nabuchodonosor, quae ventura sunt in novissimis temporibus. Somnium tuum et visiones capitis tui in cubili tuo huiuscemodi sunt: 2.29  Tu, rex, cogitare coepisti in strato tuo quid esset futurum post haec; et, qui revelat mysteria, ostendit tibi, quae ventura sunt. 2.30  Mihi quoque non in sapientia, quae est in me plus quam in cunctis viventibus, sacramentum hoc revelatum est, sed ut interpretatio regi manifesta fieret, et cogitationes mentis tuae scires. 2.31  Tu, rex, videbas, et ecce statua una grandis: statua illa magna et statura sublimis stabat contra te, et intuitus eius erat terribilis. 2.32  Huius statuae caput ex auro optimo erat, pectus autem et brachia de argento, porro venter et femora ex aere, 2.33  tibiae autem ferreae, pedum quaedam pars erat ferrea, quaedam autem fictilis. 2.34  Videbas ita, donec abscissus est lapis sine manibus et percussit statuam in pedibus eius ferreis et fictilibus et comminuit eos; 2.35  tunc contrita sunt pariter ferrum, testa, aes, argentum et aurum, et fuerunt quasi folliculus ex areis aestivis, et rapuit ea ventus, nullusque locus inventus est eis; lapis autem, qui percusserat statuam, factus est mons magnus et implevit universam terram. 2.36  Hoc est somnium; interpretationem quoque eius dicemus coram te, rex. 2.37  Tu rex regum es, et Deus caeli regnum et fortitudinem et imperium et gloriam dedit tibi; 2.38  et omnia, in quibus habitant filii hominum et bestiae agri volucresque caeli, dedit in manu tua et te dominum universorum constituit: tu es caput aureum. 2.39  Et post te consurget regnum aliud minus te et regnum tertium aliud aereum, quod imperabit universae terrae. 2.40  Et regnum quartum erit robustum velut ferrum; quomodo ferrum comminuit et domat omnia, et sicut ferrum comminuens conteret et comminuet omnia haec. 2.41  Porro quia vidisti pedum et digitorum partem testae figuli et partem ferream, regnum divisum erit; et robur ferri erit ei, secundum quod vidisti ferrum mixtum testae ex luto. 2.42  Et digitos pedum ex parte ferreos et ex parte fictiles, ex parte regnum erit solidum et ex parte contritum. 2.43  Quod autem vidisti ferrum mixtum testae ex luto, commiscebuntur quidem humano semine, sed non adhaerebunt sibi, sicuti ferrum misceri non potest testae. 2.44  In diebus autem regnorum illorum suscitabit Deus caeli regnum, quod in aeternum non dissipabitur, et regnum populo alteri non tradetur: comminuet et consumet universa regna haec, et ipsum stabit in aeternum. 2.45  Secundum quod vidisti quod de monte abscisus est lapis sine manibus et comminuit testam et ferrum et aes et argentum et aurum, Deus magnus ostendit regi, quae ventura sunt postea; et verum est somnium et fidelis interpretatio eius ”. 2.46  Tunc rex Nabuchodonosor cecidit in faciem suam et Danielem adoravit et hostias et incensum praecepit, ut sacrificarent ei. 2.47  Loquens ergo rex ait Danieli: “ Vere Deus vester Deus deorum est et Dominus regum et revelans mysteria, quoniam potuisti aperire sacramentum hoc ”. 2.48  Tunc rex Danielem in sublime extulit et munera multa et magna dedit ei et constituit eum principem super omnes provincias Babylonis et principem praefectorum super cunctos sapientes Babylonis. 2.49  Daniel autem postulavit a rege et constituit super opera provinciae Babylonis Sedrac, Misac et Abdenago; ipse autem Daniel erat in foribus regis.

3.1  König Nebukadnezar machte ein goldenes Standbild, sechzig Ellen hoch und sechs Ellen breit, das ließ er in der Ebene Dura, in der Landschaft Babel aufstellen. 3.2  Und der König Nebukadnezar lies versammeln die Satrapen, Statthalter und Landpfleger, die Oberrichter, Schatzmeister, Räte und Richter samt allen Bezirksvorstehern, daß sie kämen zur Einweihung des Bildes, welches der König Nebukadnezar hatte aufrichten lassen. 3.3  Sobald nun die Satrapen, Statthalter und Landpfleger, die Oberrichter, Schatzmeister, Räte und Richter samt allen Bezirksvorstehern zur Einweihung des Bildes versammelt waren und vor dem Bilde standen, welches der König Nebukadnezar hatte aufrichten lassen, 3.4  rief der Herold mit gewaltiger Stimme: Das laßt euch gesagt sein, ihr Völker, Stämme und Zungen: 3.5  Sobald ihr den Klang der Hörner, Flöten, Zithern, Harfen, Psalter, Sackpfeifen und aller Arten von Musik hören werdet, sollt ihr niederfallen und das goldene Bild anbeten, welches der König Nebukadnezar aufgestellt hat. 3.6  Wer aber nicht niederfällt und anbetet, der soll augenblicklich in den glühenden Feuerofen geworfen werden! 3.7  Darum fielen zur bestimmten Zeit, als alle Völker den Ton der Hörner, Flöten, Zithern, Harfen und Psalter und aller Arten von Musik hörten, alle Völker, Stämme und Zungen nieder und beteten das goldene Bild an, welches der König Nebukadnezar aufgerichtet hatte. 3.8  Infolgedessen traten zur selben Stunde etliche chaldäische Männer herzu und verklagten die Juden. 3.9  Sie hoben an und sprachen zum König Nebukadnezar: O König, lebe ewiglich! 3.10  Du hast, o König, Befehl gegeben, daß jedermann, der den Ton der Hörner, Flöten, Zithern, Harfen, Psalter und Sackpfeifen und aller Arten von Musik hört, niederfallen und das goldene Bild anbeten soll; 3.11  wer aber nicht niederfalle und anbete, der solle in den glühenden Feuerofen geworfen werden. 3.12  Nun sind da jüdische Männer, welche du mit der Verwaltung der Landschaft Babel betraut hast, Sadrach, Mesach und Abednego. Die achten nicht auf dein königliches Gebot, dienen deinen Göttern nicht und beten das goldene Bild nicht an, das du aufgerichtet hast! 3.13  Da befahl Nebukadnezar mit grimmigem Zorn, daß man Sadrach, Mesach und Abednego kommen lasse. Sogleich wurden jene Männer vor den König gebracht. 3.14  Nebukadnezar hob an und sprach zu ihnen: Habt ihr, Sadrach, Mesach und Abednego, vorsätzlich meinem Gott nicht gedient und das goldene Bild nicht angebetet, das ich habe aufrichten lassen? 3.15  Seid ihr jetzt bereit, sobald ihr den Schall der Hörner, Flöten, Zithern, Harfen, Psalter und Sackpfeifen und aller Arten von Musik hören werdet, niederzufallen und das Bild anzubeten, das ich gemacht habe? Wenn nicht, so sollt ihr augenblicklich in den glühenden Feuerofen geworfen werden! Und welcher Gott wird euch aus meiner Hand erretten? 3.16  Sadrach, Mesach und Abednego antworteten und sprachen zum König: Nebukadnezar, wir haben nicht nötig, dir hierauf ein Wort zu erwidern. 3.17  Sei es nun, daß unser Gott, dem wir dienen, uns aus dem glühenden Feuerofen befreien kann und uns von deiner Hand erretten wird, oder nicht, so sollst du wissen, o König, 3.18  daß wir deinen Göttern nicht dienen und auch das goldene Bild nicht anbeten werden, das du aufgestellt hast! 3.19  Da ward Nebukadnezar voll Wut und das Aussehen seines Angesichtes veränderte sich gegen Sadrach, Mesach und Abednego. Er gab den Befehl, man solle den Ofen siebenmal heißer machen, als man sonst zu tun pflegte. 3.20  Und den stärksten Männern in seinem Heere befahl er, Sadrach, Mesach und Abednego zu binden und sie in den glühenden Feuerofen zu werfen. 3.21  Da wurden diese Männer gebunden und in ihren Unterkleidern, Röcken, Mänteln und Überwürfen in den glühenden Feuerofen geworfen. 3.22  Weil nun der Befehl des Königs dringend und der Ofen übermäßig geheizt war, so tötete die Feuerflamme jene Männer, welche Sadrach, Mesach und Abednego hinauftrugen; 3.23  diese drei Männer aber, Sadrach, Mesach und Abednego, fielen gebunden in den glühenden Feuerofen. 3.24  Da erschrak der König Nebukadnezar und stand eilends auf. Er hob an und sprach zu seinen Räten: Haben wir nicht drei Männer gebunden ins Feuer geworfen? Sie antworteten und sprachen: Gewiß, o König! 3.25  Er antwortete und sprach: Siehe, ich sehe vier Männer mitten im Feuer frei umherwandeln, und es ist kein Schaden an ihnen, und die Gestalt des vierten gleicht einem Sohne der Götter! 3.26  Darauf trat Nebukadnezar vor die Öffnung des glühenden Feuerofens, hob an und sprach: Sadrach, Mesach und Abednego, ihr Knechte Gottes, des Allerhöchsten, tretet heraus und kommet her! Alsbald kamen Sadrach, Mesach und Abednego aus dem Feuer hervor. 3.27  Und die Satrapen, Statthalter und Landpfleger samt den Räten des Königs versammelten sich und sahen, daß das Feuer keine Gewalt über den Leib dieser Männer gehabt, auch das Haar ihres Hauptes nicht versengt und ihre Kleider unverändert gelassen hatte; man bemerkte nicht einmal einen Brandgeruch an ihnen. 3.28  Nebukadnezar hob an und sprach: Gepriesen sei ihr Gott, der Gott Sadrachs, Mesachs und Abednegos, der seinen Engel gesandt und seine Knechte errettet hat, die sich auf ihn verließen und das Gebot des Königs übertreten und ihre Leiber hingegeben haben, da sie keinen andern Gott verehren und anbeten wollten als ihren Gott allein! 3.29  Und von mir wird eine Verordnung erlassen, daß, wer immer unter allen Völkern, Stämmen und Zungen von dem Gott Sadrachs, Mesachs und Abednegos leichtfertig spricht, in Stücke zerhauen und dessen Haus zu einem Misthaufen gemacht werden soll, weil kein anderer Gott ist, der also erretten kann wie dieser! 3.30  Daraufhin beförderte der König Sadrach, Mesach und Abednego zu hohen Stellungen in der Landschaft Babel.

3.1  ἔτους ὀκτωκαιδεκάτου ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς διοικῶν πόλεις καὶ χώρας καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς ἀπὸ ινδικῆς ἕως αἰθιοπίας ἐποίησεν εἰκόνα χρυσῆν τὸ ὕψος αὐτῆς πηχῶν ἑξήκοντα καὶ τὸ πλάτος αὐτῆς πηχῶν ἕξ καὶ ἔστησεν αὐτὴν ἐν πεδίῳ τοῦ περιβόλου χώρας βαβυλωνίας 3.2  καὶ ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βασιλέων καὶ κυριεύων τῆς οἰκουμένης ὅλης ἀπέστειλεν ἐπισυναγαγεῖν πάντα τὰ ἔθνη καὶ φυλὰς καὶ γλώσσας σατράπας στρατηγούς τοπάρχας καὶ ὑπάτους διοικητὰς καὶ τοὺς ἐπ' ἐξουσιῶν κατὰ χώραν καὶ πάντας τοὺς κατὰ τὴν οἰκουμένην ἐλθεῖν εἰς τὸν ἐγκαινισμὸν τῆς εἰκόνος τῆς χρυσῆς ἣν ἔστησε ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεύς 3.3  καὶ ἔστησαν οἱ προγεγραμμένοι κατέναντι τῆς εἰκόνος 3.4  καὶ ὁ κῆρυξ ἐκήρυξε τοῖς ὄχλοις ὑμῖν παραγγέλλεται ἔθνη καὶ χῶραι λαοὶ καὶ γλῶσσαι 3.5  ὅταν ἀκούσητε τῆς φωνῆς τῆς σάλπιγγος σύριγγος καὶ κιθάρας σαμβύκης καὶ ψαλτηρίου συμφωνίας καὶ παντὸς γένους μουσικῶν πεσόντες προσκυνήσατε τῇ εἰκόνι τῇ χρυσῇ ἣν ἔστησε ναβουχοδονοσορ βασιλεύς 3.6  καὶ πᾶς ὃς ἂν μὴ πεσὼν προσκυνήσῃ ἐμβαλοῦσιν αὐτὸν εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρὸς τὴν καιομένην 3.7  καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ὅτε ἤκουσαν πάντα τὰ ἔθνη τῆς φωνῆς τῆς σάλπιγγος καὶ παντὸς ἤχου μουσικῶν πίπτοντα πάντα τὰ ἔθνη φυλαὶ καὶ γλῶσσαι προσεκύνησαν τῇ εἰκόνι τῇ χρυσῇ ἣν ἔστησε ναβουχοδονοσορ κατέναντι τούτου 3.8  ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ προσελθόντες ἄνδρες χαλδαῖοι διέβαλον τοὺς ιουδαίους 3.9  καὶ ὑπολαβόντες εἶπον κύριε βασιλεῦ εἰς τὸν αἰῶνα ζῆθι 3.10  σύ βασιλεῦ προσέταξας καὶ ἔκρινας ἵνα πᾶς ἄνθρωπος ὃς ἂν ἀκούσῃ τῆς φωνῆς τῆς σάλπιγγος καὶ παντὸς ἤχου μουσικῶν πεσὼν προσκυνήσῃ τῇ εἰκόνι τῇ χρυσῇ 3.11  καὶ ὃς ἂν μὴ πεσὼν προσκυνήσῃ ἐμβληθήσεται εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρὸς τὴν καιομένην 3.12  εἰσὶ δέ τινες ἄνδρες ιουδαῖοι οὓς κατέστησας ἐπὶ τῆς χώρας τῆς βαβυλωνίας σεδραχ μισαχ αβδεναγω οἱ ἄνθρωποι ἐκεῖνοι οὐκ ἐφοβήθησάν σου τὴν ἐντολὴν καὶ τῷ εἰδώλῳ σου οὐκ ἐλάτρευσαν καὶ τῇ εἰκόνι σου τῇ χρυσῇ ᾗ ἔστησας οὐ προσεκύνησαν 3.13  τότε ναβουχοδονοσορ θυμωθεὶς ὀργῇ προσέταξεν ἀγαγεῖν τὸν σεδραχ μισαχ αβδεναγω τότε οἱ ἄνθρωποι ἤχθησαν πρὸς τὸν βασιλέα 3.14  οὓς καὶ συνιδὼν ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς εἶπεν αὐτοῖς διὰ τί σεδραχ μισαχ αβδεναγω τοῖς θεοῖς μου οὐ λατρεύετε καὶ τῇ εἰκόνι τῇ χρυσῇ ἣν ἔστησα οὐ προσκυνεῖτε 3.15  καὶ νῦν εἰ μὲν ἔχετε ἑτοίμως ἅμα τῷ ἀκοῦσαι τῆς σάλπιγγος καὶ παντὸς ἤχου μουσικῶν πεσόντες προσκυνῆσαι τῇ εἰκόνι τῇ χρυσῇ ᾗ ἔστησα εἰ δὲ μή γε γινώσκετε ὅτι μὴ προσκυνησάντων ὑμῶν αὐθωρὶ ἐμβληθήσεσθε εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρὸς τὴν καιομένην καὶ ποῖος θεὸς ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ τῶν χειρῶν μου 3.16  ἀποκριθέντες δὲ σεδραχ μισαχ αβδεναγω εἶπαν τῷ βασιλεῖ ναβουχοδονοσορ βασιλεῦ οὐ χρείαν ἔχομεν ἡμεῖς ἐπὶ τῇ ἐπιταγῇ ταύτῃ ἀποκριθῆναί σοι 3.17  ἔστι γὰρ θεὸς ἐν οὐρανοῖς εἷς κύριος ἡμῶν ὃν φοβούμεθα ὅς ἐστι δυνατὸς ἐξελέσθαι ἡμᾶς ἐκ τῆς καμίνου τοῦ πυρός καὶ ἐκ τῶν χειρῶν σου βασιλεῦ ἐξελεῖται ἡμᾶς 3.18  καὶ τότε φανερόν σοι ἔσται ὅτι οὔτε τῷ εἰδώλῳ σου λατρεύομεν οὔτε τῇ εἰκόνι σου τῇ χρυσῇ ἣν ἔστησας προσκυνοῦμεν 3.19  τότε ναβουχοδονοσορ ἐπλήσθη θυμοῦ καὶ ἡ μορφὴ τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἠλλοιώθη καὶ ἐπέταξε καῆναι τὴν κάμινον ἑπταπλασίως παρ' ὃ ἔδει αὐτὴν καῆναι 3.20  καὶ ἄνδρας ἰσχυροτάτους τῶν ἐν τῇ δυνάμει ἐπέταξε συμποδίσαντας τὸν σεδραχ μισαχ αβδεναγω ἐμβαλεῖν εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρὸς τὴν καιομένην 3.21  τότε οἱ ἄνδρες ἐκεῖνοι συνεποδίσθησαν ἔχοντες τὰ ὑποδήματα αὐτῶν καὶ τὰς τιάρας αὐτῶν ἐπὶ τῶν κεφαλῶν αὐτῶν σὺν τῷ ἱματισμῷ αὐτῶν καὶ ἐβλήθησαν εἰς τὴν κάμινον 3.22  ἐπειδὴ τὸ πρόσταγμα τοῦ βασιλέως ἤπειγεν καὶ ἡ κάμινος ἐξεκαύθη ὑπὲρ τὸ πρότερον ἑπταπλασίως καὶ οἱ ἄνδρες οἱ προχειρισθέντες συμποδίσαντες αὐτοὺς καὶ προσαγαγόντες τῇ καμίνῳ ἐνεβάλοσαν εἰς αὐτήν 3.23  τοὺς μὲν οὖν ἄνδρας τοὺς συμποδίσαντας τοὺς περὶ τὸν αζαριαν ἐξελθοῦσα ἡ φλὸξ ἐκ τῆς καμίνου ἐνεπύρισε καὶ ἀπέκτεινεν αὐτοὶ δὲ συνετηρήθησαν 3.24  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀκοῦσαι τὸν βασιλέα ὑμνούντων αὐτῶν καὶ ἑστὼς ἐθεώρει αὐτοὺς ζῶντας τότε ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς ἐθαύμασε καὶ ἀνέστη σπεύσας καὶ εἶπεν τοῖς φίλοις αὐτοῦ 3.25  ἰδοὺ ἐγὼ ὁρῶ ἄνδρας τέσσαρας λελυμένους περιπατοῦντας ἐν τῷ πυρί καὶ φθορὰ οὐδεμία ἐγενήθη ἐν αὐτοῖς καὶ ἡ ὅρασις τοῦ τετάρτου ὁμοίωμα ἀγγέλου θεοῦ 3.26  καὶ προσελθὼν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὴν θύραν τῆς καμίνου τῆς καιομένης τῷ πυρὶ ἐκάλεσεν αὐτοὺς ἐξ ὀνόματος σεδραχ μισαχ αβδεναγω οἱ παῖδες τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ ὑψίστου ἐξέλθετε ἐκ τοῦ πυρός οὕτως οὖν ἐξῆλθον οἱ ἄνδρες ἐκ μέσου τοῦ πυρός 3.27  καὶ συνήχθησαν οἱ ὕπατοι τοπάρχαι καὶ ἀρχιπατριῶται καὶ οἱ φίλοι τοῦ βασιλέως καὶ ἐθεώρουν τοὺς ἀνθρώπους ἐκείνους ὅτι οὐχ ἥψατο τὸ πῦρ τοῦ σώματος αὐτῶν καὶ αἱ τρίχες αὐτῶν οὐ κατεκάησαν καὶ τὰ σαράβαρα αὐτῶν οὐκ ἠλλοιώθησαν οὐδὲ ὀσμὴ τοῦ πυρὸς ἦν ἐν αὐτοῖς 3.28  ὑπολαβὼν δὲ ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ σεδραχ μισαχ αβδεναγω ὃς ἀπέστειλε τὸν ἄγγελον αὐτοῦ καὶ ἔσωσε τοὺς παῖδας αὐτοῦ τοὺς ἐλπίσαντας ἐπ' αὐτόν τὴν γὰρ προσταγὴν τοῦ βασιλέως ἠθέτησαν καὶ παρέδωκαν τὰ σώματα αὐτῶν εἰς ἐμπυρισμόν ἵνα μὴ λατρεύσωσι μηδὲ προσκυνήσωσι θεῷ ἑτέρῳ ἀλλ' ἢ τῷ θεῷ αὐτῶν 3.29  καὶ νῦν ἐγὼ κρίνω ἵνα πᾶν ἔθνος καὶ πᾶσαι φυλαὶ καὶ πᾶσαι γλῶσσαι ὃς ἂν βλασφημήσῃ εἰς τὸν κύριον τὸν θεὸν σεδραχ μισαχ αβδεναγω διαμελισθήσεται καὶ ἡ οἰκία αὐτοῦ δημευθήσεται διότι οὐκ ἔστιν θεὸς ἕτερος ὃς δυνήσεται ἐξελέσθαι οὕτως 3.30  οὕτως οὖν ὁ βασιλεὺς τῷ σεδραχ μισαχ αβδεναγω ἐξουσίαν δοὺς ἐφ' ὅλης τῆς χώρας κατέστησεν αὐτοὺς ἄρχοντας

3.1  etoys oktohkaidekatoy naboychodonosor basileys dioikohn poleis kai chohras kai pantas toys katoikoyntas epi tehs gehs apo indikehs eohs aithiopias epoiehsen eikona chrysehn to ypsos aytehs pehchohn exehkonta kai to platos aytehs pehchohn ex kai estehsen aytehn en pedioh toy periboloy chohras babylohnias 3.2  kai naboychodonosor basileys basileohn kai kyrieyohn tehs oikoymenehs olehs apesteilen episynagagein panta ta ethneh kai phylas kai glohssas satrapas stratehgoys toparchas kai ypatoys dioikehtas kai toys ep' exoysiohn kata chohran kai pantas toys kata tehn oikoymenehn elthein eis ton egkainismon tehs eikonos tehs chrysehs ehn estehse naboychodonosor o basileys 3.3  kai estehsan oi progegrammenoi katenanti tehs eikonos 3.4  kai o kehryx ekehryxe tois ochlois ymin paraggelletai ethneh kai chohrai laoi kai glohssai 3.5  otan akoysehte tehs phohnehs tehs salpiggos syriggos kai kitharas sambykehs kai psaltehrioy symphohnias kai pantos genoys moysikohn pesontes proskynehsate teh eikoni teh chryseh ehn estehse naboychodonosor basileys 3.6  kai pas os an meh pesohn proskynehseh embaloysin ayton eis tehn kaminon toy pyros tehn kaiomenehn 3.7  kai en toh kairoh ekeinoh ote ehkoysan panta ta ethneh tehs phohnehs tehs salpiggos kai pantos ehchoy moysikohn piptonta panta ta ethneh phylai kai glohssai prosekynehsan teh eikoni teh chryseh ehn estehse naboychodonosor katenanti toytoy 3.8  en ekeinoh toh kairoh proselthontes andres chaldaioi diebalon toys ioydaioys 3.9  kai ypolabontes eipon kyrie basiley eis ton aiohna zehthi 3.10  sy basiley prosetaxas kai ekrinas ina pas anthrohpos os an akoyseh tehs phohnehs tehs salpiggos kai pantos ehchoy moysikohn pesohn proskynehseh teh eikoni teh chryseh 3.11  kai os an meh pesohn proskynehseh emblehthehsetai eis tehn kaminon toy pyros tehn kaiomenehn 3.12  eisi de tines andres ioydaioi oys katestehsas epi tehs chohras tehs babylohnias sedrach misach abdenagoh oi anthrohpoi ekeinoi oyk ephobehthehsan soy tehn entolehn kai toh eidohloh soy oyk elatreysan kai teh eikoni soy teh chryseh eh estehsas oy prosekynehsan 3.13  tote naboychodonosor thymohtheis orgeh prosetaxen agagein ton sedrach misach abdenagoh tote oi anthrohpoi ehchthehsan pros ton basilea 3.14  oys kai synidohn naboychodonosor o basileys eipen aytois dia ti sedrach misach abdenagoh tois theois moy oy latreyete kai teh eikoni teh chryseh ehn estehsa oy proskyneite 3.15  kai nyn ei men echete etoimohs ama toh akoysai tehs salpiggos kai pantos ehchoy moysikohn pesontes proskynehsai teh eikoni teh chryseh eh estehsa ei de meh ge ginohskete oti meh proskynehsantohn ymohn aythohri emblehthehsesthe eis tehn kaminon toy pyros tehn kaiomenehn kai poios theos exeleitai ymas ek tohn cheirohn moy 3.16  apokrithentes de sedrach misach abdenagoh eipan toh basilei naboychodonosor basiley oy chreian echomen ehmeis epi teh epitageh tayteh apokrithehnai soi 3.17  esti gar theos en oyranois eis kyrios ehmohn on phoboymetha os esti dynatos exelesthai ehmas ek tehs kaminoy toy pyros kai ek tohn cheirohn soy basiley exeleitai ehmas 3.18  kai tote phaneron soi estai oti oyte toh eidohloh soy latreyomen oyte teh eikoni soy teh chryseh ehn estehsas proskynoymen 3.19  tote naboychodonosor eplehstheh thymoy kai eh morpheh toy prosohpoy aytoy ehlloiohtheh kai epetaxe kaehnai tehn kaminon eptaplasiohs par' o edei aytehn kaehnai 3.20  kai andras ischyrotatoys tohn en teh dynamei epetaxe sympodisantas ton sedrach misach abdenagoh embalein eis tehn kaminon toy pyros tehn kaiomenehn 3.21  tote oi andres ekeinoi synepodisthehsan echontes ta ypodehmata aytohn kai tas tiaras aytohn epi tohn kephalohn aytohn syn toh imatismoh aytohn kai eblehthehsan eis tehn kaminon 3.22  epeideh to prostagma toy basileohs ehpeigen kai eh kaminos exekaytheh yper to proteron eptaplasiohs kai oi andres oi procheiristhentes sympodisantes aytoys kai prosagagontes teh kaminoh enebalosan eis aytehn 3.23  toys men oyn andras toys sympodisantas toys peri ton azarian exelthoysa eh phlox ek tehs kaminoy enepyrise kai apekteinen aytoi de synetehrehthehsan 3.24  kai egeneto en toh akoysai ton basilea ymnoyntohn aytohn kai estohs etheohrei aytoys zohntas tote naboychodonosor o basileys ethaymase kai anesteh speysas kai eipen tois philois aytoy 3.25  idoy egoh oroh andras tessaras lelymenoys peripatoyntas en toh pyri kai phthora oydemia egenehtheh en aytois kai eh orasis toy tetartoy omoiohma aggeloy theoy 3.26  kai proselthohn o basileys pros tehn thyran tehs kaminoy tehs kaiomenehs toh pyri ekalesen aytoys ex onomatos sedrach misach abdenagoh oi paides toy theoy tohn theohn toy ypsistoy exelthete ek toy pyros oytohs oyn exehlthon oi andres ek mesoy toy pyros 3.27  kai synehchthehsan oi ypatoi toparchai kai archipatriohtai kai oi philoi toy basileohs kai etheohroyn toys anthrohpoys ekeinoys oti oych ehpsato to pyr toy sohmatos aytohn kai ai triches aytohn oy katekaehsan kai ta sarabara aytohn oyk ehlloiohthehsan oyde osmeh toy pyros ehn en aytois 3.28  ypolabohn de naboychodonosor o basileys eipen eylogehtos kyrios o theos toy sedrach misach abdenagoh os apesteile ton aggelon aytoy kai esohse toys paidas aytoy toys elpisantas ep' ayton tehn gar prostagehn toy basileohs ehthetehsan kai paredohkan ta sohmata aytohn eis empyrismon ina meh latreysohsi mehde proskynehsohsi theoh eteroh all' eh toh theoh aytohn 3.29  kai nyn egoh krinoh ina pan ethnos kai pasai phylai kai pasai glohssai os an blasphehmehseh eis ton kyrion ton theon sedrach misach abdenagoh diamelisthehsetai kai eh oikia aytoy dehmeythehsetai dioti oyk estin theos eteros os dynehsetai exelesthai oytohs 3.30  oytohs oyn o basileys toh sedrach misach abdenagoh exoysian doys eph' olehs tehs chohras katestehsen aytoys archontas

3.1  נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי־דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל׃ 3.2  וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ ׀ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃ 3.3  בֵּאדַיִן מִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא [וְקָאֲמִין כ] (וְקָיְמִין ק) לָקֳבֵל צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר׃ 3.4  וְכָרֹוזָא קָרֵא בְחָיִל לְכֹון אָמְרִין עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא׃ 3.5  בְּעִדָּנָא דִּי־תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרֹוקִיתָא [קִיתָרֹוס כ] (קַתְרֹוס ק) סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃ 3.6  וּמַן־דִּי־לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ־שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגֹוא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃ 3.7  כָּל־קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ־זִמְנָא כְּדִי שָׁמְעִין כָּל־עַמְמַיָּא קָל קַרְנָא מַשְׁרֹוקִיתָא [קִיתָרֹס כ] (קַתְרֹוס ק) שַׂבְּכָא פְּסַנְטֵרִין וְכֹל זְנֵי זְמָרָא נָפְלִין כָּל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא סָגְדִין לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃ 3.8  כָּל־קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ־זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהֹון דִּי יְהוּדָיֵא׃ 3.9  עֲנֹו וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃ 3.10  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי־יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא [קִיתָרֹס כ] (קַתְרֹוס ק) שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין [וְסִיפֹּנְיָה כ] (וְסוּפֹּנְיָה ק) וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא׃ 3.11  וּמַן־דִּי־לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגֹוא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃ 3.12  אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן דִּי־מַנִּיתָ יָתְהֹון עַל־עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ לָא־שָׂמוּ [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) מַלְכָּא טְעֵם [לֵאלָהַיִךְ כ] (לֵאלָהָךְ ק) לָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין׃ ס 3.13  בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָה אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא׃ 3.14  עָנֵה נְבֻכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהֹון הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו לֵאלָהַי לָא אִיתֵיכֹון פָּלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימֶת לָא סָגְדִין׃ 3.15  כְּעַן הֵן אִיתֵיכֹון עֲתִידִין דִּי בְעִדָּנָא דִּי־תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרֹוקִיתָא [קִיתָרֹס כ] (קַתְרֹוס ק) שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל ׀ זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִי־עַבְדֵת וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן בַּהּ־שַׁעֲתָה תִתְרְמֹון לְגֹוא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמַן־הוּא אֱלָהּ דֵּי יְשֵׁיזְבִנְכֹון מִן־יְדָי׃ 3.16  עֲנֹו שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לָא־חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל־דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ׃ 3.17  הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּי־אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא מִן־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן־יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִב׃ 3.18  וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא־לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָיִךְ לָא־ [אִיתַיְנָא כ] (אִיתַנָא ק) פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד׃ ס 3.19  בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפֹּוהִי [אֶשְׁתַּנּוּ כ] (אֶשְׁתַּנִּי ק) עַל־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד־שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ׃ 3.20  וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי־חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃ 3.21  בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהֹון [פַּטִּישֵׁיהֹון כ] (פַּטְּשֵׁיהֹון ק) וְכַרְבְּלָתְהֹון וּלְבֻשֵׁיהֹון וּרְמִיו לְגֹוא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃ 3.22  כָּל־קֳבֵל דְּנָה מִן־דִּי מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה וְאַתּוּנָא אֵזֵה יַתִּירָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו קַטִּל הִמֹּון שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא׃ 3.23  וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהֹון שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו נְפַלוּ לְגֹוא־אַתּוּן־נוּרָא יָקִדְתָּא מְכַפְּתִין׃ פ 3.24  אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּבְרֹוהִי הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָא רְמֵינָא לְגֹוא־נוּרָא מְכַפְּתִין עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא יַצִּיבָא מַלְכָּא׃ 3.25  עָנֵה וְאָמַר הָא־אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגֹוא־נוּרָא וַחֲבָל לָא־אִיתַי בְּהֹון וְרֵוֵהּ דִּי [רְבִיעָיָא כ] (רְבִיעָאָה ק) דָּמֵה לְבַר־אֱלָהִין׃ ס 3.26  בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד־נְגֹו עַבְדֹוהִי דִּי־אֱלָהָא [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) פֻּקוּ וֶאֱתֹו בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו מִן־גֹּוא נוּרָא׃ 3.27  וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא־שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהֹון וּשְׂעַר רֵאשְׁהֹון לָא הִתְחָרַךְ וְסָרְבָּלֵיהֹון לָא שְׁנֹו וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהֹון׃ 3.28  עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהֹון דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו דִּי־שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדֹוהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלֹוהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ [גֶשְׁמֵיהֹון כ] (גֶשְׁמְהֹון ק) דִּי לָא־יִפְלְחוּן וְלָא־יִסְגְּדוּן לְכָל־אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהֹון׃ 3.29  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי־יֵאמַר [שֵׁלָה כ] (שָׁלוּ ק) עַל אֱלָהֲהֹון דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹוא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל־קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָה אָחֳרָן דִּי־יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה׃ 3.30  בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו בִּמְדִינַת בָּבֶל׃ פ

3.1  nbwkadnaecar malkaaA Oabad clem dij-dHab rwmeH Aamijn xxitijn ptaajeH Aamijn xxit AaqijmeH bbiqOat dwraaA bimdijnat baabael׃ 3.2  wnbwkadnaecar malkaaA xxlah lmiknaxx laAahaxxdarpnajaaA signajaaA wpahawaataaA AadargaazrajaaA gdaabrajaaA dtaabrajaaA tiptaajeA wkol xxilTonej mdijnaataaA lmeteA lahanukat calmaaA dij Haqejm nbwkadnaecar malkaaA׃ 3.3  beAdajin mitkanxxijn AahaxxdarpnajaaA signajaaA wpahawaataaA AadargaazrajaaA gdaabrajaaA dtaabrajaaA tiptaajeA wkol xxilTonej mdijnaataaA lahanukat calmaaA dij Haqejm nbwkadnaecar malkaaA [wqaaAamijn k] (wqaajmijn q) laaqaabel calmaaA dij Haqejm nbwkadnaecar׃ 3.4  wkaarowzaaA qaareA bhaajil lkown Aaamrijn OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA׃ 3.5  bOidaanaaA dij-tixxmOwn qaal qarnaaA maxxrowqijtaaA [qijtaarows k] (qatrows q) sabkaaA psanterijn swmponjaaH wkol znej zmaaraaA tiplwn wtisgdwn lcaelaem daHabaaA dij Haqejm nbwkadnaecar malkaaA׃ 3.6  wman-dij-laaA jipel wjisgud baH-xxaOataaA jitrmeA lgowA-Aatwn nwraaA jaaqidtaaA׃ 3.7  kaal-qaabel dnaaH beH-zimnaaA kdij xxaamOijn kaal-OammajaaA qaal qarnaaA maxxrowqijtaaA [qijtaaros k] (qatrows q) xabkaaA psanTerijn wkol znej zmaaraaA naaplijn kaal-OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA saagdijn lcaelaem daHabaaA dij Haqejm nbwkadnaecar malkaaA׃ 3.8  kaal-qaabel dnaaH beH-zimnaaA qribw gubrijn kaxdaaAijn waAakalw qarcejHown dij jHwdaajeA׃ 3.9  Oanow wAaamrijn linbwkadnaecar malkaaA malkaaA lOaalmijn haejij׃ 3.10  [AantaaH k] (Aant q) malkaaA xaamtaa TOem dij kaal-Aaenaaxx dij-jixxmaO qaal qarnaaA maxxroqijtaaA [qijtaaros k] (qatrows q) xabkaaA psanterijn [wsijponjaaH k] (wswponjaaH q) wkol znej zmaaraaA jipel wjisgud lcaelaem daHabaaA׃ 3.11  wman-dij-laaA jipel wjisgud jitrmeA lgowA-Aatwn nwraaA jaaqidtaaA׃ 3.12  Aijtaj gubrijn jHwdaaAjin dij-manijtaa jaatHown Oal-Oabijdat mdijnat baabael xxadrak mejxxak waOabed ngow gubrajaaA Ailek laaA-xaamw [Oalajik k] (Oalaak q) malkaaA TOem [leAlaaHajik k] (leAlaaHaak q) laaA paalhijn wlcaelaem daHabaaA dij Haqejmtaa laaA saagdijn׃ s 3.13  beAdajin nbwkadnaecar birgaz wahamaaH Aamar lHajtaajaaH lxxadrak mejxxak waOabed ngow beAdajin gubrajaaA Ailek Hejtaajw qaadaam malkaaA׃ 3.14  OaaneH nbukadnaecar wAaamar lHown HacdaaA xxadrak mejxxak waOabed ngow leAlaaHaj laaA Aijtejkown paalhijn wlcaelaem daHabaaA dij Haqejmaet laaA saagdijn׃ 3.15  kOan Hen Aijtejkown Oatijdijn dij bOidaanaaA dij-tixxmOwn qaal qarnaaA maxxrowqijtaaA [qijtaaros k] (qatrows q) xabkaaA psanterijn wswmponjaaH wkol znej zmaaraaA tiplwn wtisgdwn lcalmaaA dij-Oabdet wHen laaA tisgdwn baH-xxaOataaH titrmown lgowA-Aatwn nwraaA jaaqidtaaA wman-HwA AaelaaH dej jxxejzbinkown min-jdaaj׃ 3.16  Oanow xxadrak mejxxak waOabed ngow wAaamrijn lmalkaaA nbwkadnaecar laaA-haxxhijn AanahnaaH Oal-dnaaH pitgaam laHataabwtaak׃ 3.17  Hen Aijtaj AaelaaHanaaA dij-AanahnaaA paalhijn jaakil lxxejzaabwtanaaA min-Aatwn nwraaA jaaqidtaaA wmin-jdaak malkaaA jxxejzib׃ 3.18  wHen laaA jdijOa laeHaeweA-laak malkaaA dij leAlaaHaajik laaA- [AijtajnaaA k] (AijtanaaA q) paalhijn wlcaelaem daHabaaA dij Haqejmtaa laaA nisgud׃ s 3.19  beAdajin nbwkadnaecar Hitmlij haemaaA wclem AanpowHij [Aaexxtanw k] (Aaexxtanij q) Oal-xxadrak mejxxak waOabed ngow OaaneH wAaamar lmezeA lAatwnaaA had-xxibOaaH Oal dij hazeH lmezjeH׃ 3.20  wlgubrijn gibaarej-hajil dij bhajleH Aamar lkapaataaH lxxadrak mejxxak waOabed ngow lmirmeA lAatwn nwraaA jaaqidtaaA׃ 3.21  beAdajin gubrajaaA Ailek kpitw bsarbaalejHown [paTijxxejHown k] (paTxxejHown q) wkarblaatHown wlbuxxejHown wrmijw lgowA-Aatwn nwraaA jaaqidtaaA׃ 3.22  kaal-qaabel dnaaH min-dij milat malkaaA mahcpaaH wAatwnaaA AezeH jatijraaA gubrajaaA Ailek dij Hasiqw lxxadrak mejxxak waOabed ngow qaTil Himown xxbijbaaA dij nwraaA׃ 3.23  wgubrajaaA Ailek tlaateHown xxadrak mejxxak waOabed ngow npalw lgowA-Aatwn-nwraaA jaaqidtaaA mkaptijn׃ p 3.24  Aaedajin nbwkadnaecar malkaaA twaH wqaam bHitbHaalaaH OaaneH wAaamar lHadaabrowHij HalaaA gubrijn tlaataaA rmejnaaA lgowA-nwraaA mkaptijn Oaanajin wAaamrijn lmalkaaA jacijbaaA malkaaA׃ 3.25  OaaneH wAaamar HaaA-AanaaH haazeH gubrijn AarbOaaH xxrajin maHlkijn bgowA-nwraaA wahabaal laaA-Aijtaj bHown wreweH dij [rbijOaajaaA k] (rbijOaaAaaH q) daameH lbar-AaelaaHijn׃ s 3.26  beAdajin qreb nbwkadnaecar litraO Aatwn nwraaA jaaqidtaaA OaaneH wAaamar xxadrak mejxxak waOabed-ngow OabdowHij dij-AaelaaHaaA [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) puqw waeAaetow beAdajin naapqijn xxadrak mejxxak waOabed ngow min-gowA nwraaA׃ 3.27  wmitkanxxijn AahaxxdarpnajaaA signajaaA wpahawaataaA wHadaabrej malkaaA haazajin lgubrajaaA Ailek dij laaA-xxleT nwraaA bgaexxmHown wxOar reAxxHown laaA Hithaarak wsaarbaalejHown laaA xxnow wrejha nwr laaA Oadaat bHown׃ 3.28  OaaneH nbwkadnaecar wAaamar brijk AaelaaHaHown dij-xxadrak mejxxak waOabed ngow dij-xxlah malAakeH wxxejzib lOabdowHij dij Hitrhicw OalowHij wmilat malkaaA xxanijw wijHabw [gaexxmejHown k] (gaexxmHown q) dij laaA-jiplhwn wlaaA-jisgdwn lkaal-AaelaaH laaHen leAlaaHaHown׃ 3.29  wminij xijm TOem dij kaal-Oam AumaaH wlixxaan dij-jeAmar [xxelaaH k] (xxaalw q) Oal AaelaaHaHown dij-xxadrak mejxxak waOabed ngowA Hadaamijn jitOabed wbajteH nwaalij jixxtaweH kaal-qaabel dij laaA Aijtaj AaelaaH Aaahaaraan dij-jikul lHacaalaaH kidnaaH׃ 3.30  beAdajin malkaaA Haclah lxxadrak mejxxak waOabed ngow bimdijnat baabael׃ p

3.1  נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ 3.2  ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש ׀ לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 3.3  באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא [וקאמין כ] (וקימין ק) לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ 3.4  וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ 3.5  בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [קיתרוס כ] (קתרוס ק) סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 3.6  ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 3.7  כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שמעין כל־עממיא קל קרנא משרוקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 3.8  כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ 3.9  ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ 3.10  [אנתה כ] (אנת ק) מלכא שמת טעם די כל־אנש די־ישמע קל קרנא משרקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנתרין [וסיפניה כ] (וסופניה ק) וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃ 3.11  ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 3.12  איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא־שמו [עליך כ] (עלך ק) מלכא טעם [לאלהיך כ] (לאלהך ק) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ ס 3.13  באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ 3.14  ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 3.15  כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל ׀ זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישיזבנכון מן־ידי׃ 3.16  ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך׃ 3.17  הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישיזב׃ 3.18  והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהיך לא־ [איתינא כ] (איתנא ק) פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ ס 3.19  באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי [אשתנו כ] (אשתני ק) על־שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שבעה על די חזה למזיה׃ 3.20  ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ 3.21  באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון [פטישיהון כ] (פטשיהון ק) וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 3.22  כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ 3.23  וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין׃ פ 3.24  אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ 3.25  ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די [רביעיא כ] (רביעאה ק) דמה לבר־אלהין׃ ס 3.26  באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא [עליא כ] (עלאה ק) פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן־גוא נורא׃ 3.27  ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ 3.28  ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שדרך מישך ועבד נגו די־שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו [גשמיהון כ] (גשמהון ק) די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון׃ 3.29  ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר [שלה כ] (שלו ק) על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה׃ 3.30  באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ פ

3.1  nbwkdncr mlkA Obd clm dj-dHb rwmH Amjn xtjn ptjH Amjn xt AqjmH bbqOt dwrA bmdjnt bbl׃ 3.2  wnbwkdncr mlkA xlh lmknx lAhxdrpnjA sgnjA wphwtA AdrgzrjA gdbrjA dtbrjA tptjA wkl xlTnj mdjntA lmtA lhnkt clmA dj Hqjm nbwkdncr mlkA׃ 3.3  bAdjn mtknxjn AhxdrpnjA sgnjA wphwtA AdrgzrjA gdbrjA dtbrjA tptjA wkl xlTnj mdjntA lhnkt clmA dj Hqjm nbwkdncr mlkA [wqAmjn k] (wqjmjn q) lqbl clmA dj Hqjm nbwkdncr׃ 3.4  wkrwzA qrA bhjl lkwn Amrjn OmmjA AmjA wlxnjA׃ 3.5  bOdnA dj-txmOwn ql qrnA mxrwqjtA [qjtrws k] (qtrws q) sbkA psntrjn swmpnjH wkl znj zmrA tplwn wtsgdwn lclm dHbA dj Hqjm nbwkdncr mlkA׃ 3.6  wmn-dj-lA jpl wjsgd bH-xOtA jtrmA lgwA-Atwn nwrA jqdtA׃ 3.7  kl-qbl dnH bH-zmnA kdj xmOjn kl-OmmjA ql qrnA mxrwqjtA [qjtrs k] (qtrws q) xbkA psnTrjn wkl znj zmrA npljn kl-OmmjA AmjA wlxnjA sgdjn lclm dHbA dj Hqjm nbwkdncr mlkA׃ 3.8  kl-qbl dnH bH-zmnA qrbw gbrjn kxdAjn wAklw qrcjHwn dj jHwdjA׃ 3.9  Onw wAmrjn lnbwkdncr mlkA mlkA lOlmjn hjj׃ 3.10  [AntH k] (Ant q) mlkA xmt TOm dj kl-Anx dj-jxmO ql qrnA mxrqjtA [qjtrs k] (qtrws q) xbkA psntrjn [wsjpnjH k] (wswpnjH q) wkl znj zmrA jpl wjsgd lclm dHbA׃ 3.11  wmn-dj-lA jpl wjsgd jtrmA lgwA-Atwn nwrA jqdtA׃ 3.12  Ajtj gbrjn jHwdAjn dj-mnjt jtHwn Ol-Objdt mdjnt bbl xdrk mjxk wObd ngw gbrjA Alk lA-xmw [Oljk k] (Olk q) mlkA TOm [lAlHjk k] (lAlHk q) lA plhjn wlclm dHbA dj Hqjmt lA sgdjn׃ s 3.13  bAdjn nbwkdncr brgz whmH Amr lHjtjH lxdrk mjxk wObd ngw bAdjn gbrjA Alk Hjtjw qdm mlkA׃ 3.14  OnH nbkdncr wAmr lHwn HcdA xdrk mjxk wObd ngw lAlHj lA Ajtjkwn plhjn wlclm dHbA dj Hqjmt lA sgdjn׃ 3.15  kOn Hn Ajtjkwn Otjdjn dj bOdnA dj-txmOwn ql qrnA mxrwqjtA [qjtrs k] (qtrws q) xbkA psntrjn wswmpnjH wkl znj zmrA tplwn wtsgdwn lclmA dj-Obdt wHn lA tsgdwn bH-xOtH ttrmwn lgwA-Atwn nwrA jqdtA wmn-HwA AlH dj jxjzbnkwn mn-jdj׃ 3.16  Onw xdrk mjxk wObd ngw wAmrjn lmlkA nbwkdncr lA-hxhjn AnhnH Ol-dnH ptgm lHtbwtk׃ 3.17  Hn Ajtj AlHnA dj-AnhnA plhjn jkl lxjzbwtnA mn-Atwn nwrA jqdtA wmn-jdk mlkA jxjzb׃ 3.18  wHn lA jdjO lHwA-lk mlkA dj lAlHjk lA- [AjtjnA k] (AjtnA q) plhjn wlclm dHbA dj Hqjmt lA nsgd׃ s 3.19  bAdjn nbwkdncr Htmlj hmA wclm AnpwHj [Axtnw k] (Axtnj q) Ol-xdrk mjxk wObd ngw OnH wAmr lmzA lAtwnA hd-xbOH Ol dj hzH lmzjH׃ 3.20  wlgbrjn gbrj-hjl dj bhjlH Amr lkptH lxdrk mjxk wObd ngw lmrmA lAtwn nwrA jqdtA׃ 3.21  bAdjn gbrjA Alk kptw bsrbljHwn [pTjxjHwn k] (pTxjHwn q) wkrbltHwn wlbxjHwn wrmjw lgwA-Atwn nwrA jqdtA׃ 3.22  kl-qbl dnH mn-dj mlt mlkA mhcpH wAtwnA AzH jtjrA gbrjA Alk dj Hsqw lxdrk mjxk wObd ngw qTl Hmwn xbjbA dj nwrA׃ 3.23  wgbrjA Alk tltHwn xdrk mjxk wObd ngw nplw lgwA-Atwn-nwrA jqdtA mkptjn׃ p 3.24  Adjn nbwkdncr mlkA twH wqm bHtbHlH OnH wAmr lHdbrwHj HlA gbrjn tltA rmjnA lgwA-nwrA mkptjn Onjn wAmrjn lmlkA jcjbA mlkA׃ 3.25  OnH wAmr HA-AnH hzH gbrjn ArbOH xrjn mHlkjn bgwA-nwrA whbl lA-Ajtj bHwn wrwH dj [rbjOjA k] (rbjOAH q) dmH lbr-AlHjn׃ s 3.26  bAdjn qrb nbwkdncr ltrO Atwn nwrA jqdtA OnH wAmr xdrk mjxk wObd-ngw ObdwHj dj-AlHA [OljA k] (OlAH q) pqw wAtw bAdjn npqjn xdrk mjxk wObd ngw mn-gwA nwrA׃ 3.27  wmtknxjn AhxdrpnjA sgnjA wphwtA wHdbrj mlkA hzjn lgbrjA Alk dj lA-xlT nwrA bgxmHwn wxOr rAxHwn lA Hthrk wsrbljHwn lA xnw wrjh nwr lA Odt bHwn׃ 3.28  OnH nbwkdncr wAmr brjk AlHHwn dj-xdrk mjxk wObd ngw dj-xlh mlAkH wxjzb lObdwHj dj Htrhcw OlwHj wmlt mlkA xnjw wjHbw [gxmjHwn k] (gxmHwn q) dj lA-jplhwn wlA-jsgdwn lkl-AlH lHn lAlHHwn׃ 3.29  wmnj xjm TOm dj kl-Om AmH wlxn dj-jAmr [xlH k] (xlw q) Ol AlHHwn dj-xdrk mjxk wObd ngwA Hdmjn jtObd wbjtH nwlj jxtwH kl-qbl dj lA Ajtj AlH Ahrn dj-jkl lHclH kdnH׃ 3.30  bAdjn mlkA Hclh lxdrk mjxk wObd ngw bmdjnt bbl׃ p

3.1  Nabuchodonosor rex fecit sta tuam auream altitudine cubito rum sexaginta, latitudine cubitorum sex; et statuit eam in campo Dura in provincia Babylonis. 3.2  Itaque Nabuchodonosor rex misit ad congregandos satrapas, magistratus et iudices, duces et tyrannos et praefectos omnesque principes provinciarum, ut convenirent ad dedicationem statuae, quam erexerat Nabuchodonosor rex. 3.3  Tunc congregati sunt satrapae, magistratus et iudices, duces et tyranni et optimates, qui erant in potestatibus constituti, et universi principes provinciarum ad dedicationem statuae, quam erexerat Nabuchodonosor rex. Stabant autem in conspectu statuae, quam posuerat Nabuchodonosor, 3.4  et praeco clamabat valenter: “ Vobis dicitur, populi, tribus et linguae: 3.5  in hora, qua audieritis sonitum tubae et fistulae et citharae, sambucae et psalterii et symphoniae et universi generis musicorum, cadentes adorate statuam auream, quam constituit Nabuchodonosor rex. 3.6  Si quis autem non prostratus adoraverit, eadem hora mittetur in fornacem ignis ardentis ”. 3.7  Post haec igitur, statim ut audierunt omnes populi sonitum tubae, fistulae et citharae, sambucae et psalterii et symphoniae et omnis generis musicorum, cadentes omnes populi tribus et linguae adoraverunt statuam auream, quam constituerat Nabuchodonosor rex. 3.8  Statimque et in ipso tempore accedentes viri Chaldaei accusaverunt Iudaeos 3.9  dixeruntque Nabuchodonosor regi: “ Rex, in aeternum vive! 3.10  Tu, rex, posuisti decretum, ut omnis homo, qui audierit sonitum tubae, fistulae et citharae, sambucae et psalterii et symphoniae et universi generis musicorum, prosternat se et adoret statuam auream; 3.11  si quis autem non procidens adoraverit, mittetur in fornacem ignis ardentis. 3.12  Sunt ergo viri Iudaei, quos constituisti super opera provinciae Babylonis, Sedrac, Misac et Abdenago; viri isti te, rex, non honorant: deos tuos non colunt et statuam auream, quam erexisti, non adorant ”. 3.13  Tunc Nabuchodonosor in furore et in ira praecepit, ut adducerentur Sedrac, Misac et Abdenago; tunc viri illi adducti sunt in conspectu regis. 3.14  Pronuntiansque Nabuchodonosor rex ait eis: “ Verene, Sedrac, Misac et Abdenago, deos meos non colitis et statuam auream, quam constitui, non adoratis? 3.15  Numquid estis nunc parati, quacumque hora audieritis sonitum tubae, fistulae, citharae, sambucae, psalterii et symphoniae omnisque generis musicorum, prosternere vos et adorare statuam, quam feci? Quod si non adoraveritis, eadem hora mittemini in fornacem ignis ardentis; et quis est deus, qui eripiat vos de manu mea? ”. 3.16  Respondentes Sedrac, Misac et Abdenago dixerunt regi Nabuchodonosor: “ Non oportet nos de hac re respondere tibi: 3.17  Si enim Deus noster, quem colimus, potest eripere nos de camino ignis ardentis, et de manu tua, rex, liberabit. 3.18  Quod si noluerit, notum sit tibi, rex, quia deos tuos non colimus et statuam auream, quam erexisti, non adoramus ”. 3.19  Tunc Nabuchodonosor repletus est furore, et aspectus faciei illius immutatus est super Sedrac, Misac et Abdenago; et respondens praecepit, ut succenderetur fornax septuplum quam succendi consueverat; 3.20  et viris fortissimis de exercitu suo iussit, ut ligarent Sedrac, Misac et Abdenago et mitterent eos in fornacem ignis ardentis; 3.21  et confestim viri illi vincti, cum bracis suis et tiaris et calceamentis et vestibus missi sunt in medium fornacis ignis ardentis; 3.22  itaque, quia iussio regis urgebat, et fornax succensa erat nimis, viros illos, qui miserant Sedrac, Misac et Abdenago, interfecit flamma ignis. 3.23  Viri autem tres, Sedrac, Misac et Abdenago, ceciderunt in medio camino ignis ardentis colligati. 3.24  Tunc Nabuchodonosor rex obstupuit et surrexit propere; respondens ait optimatibus suis: “ Nonne tres viros misimus in medium ignis compeditos?”. Qui respondentes dixerunt regi: “ Vere, rex ”. 3.25  Respondit et ait: “ Ecce ego video viros quattuor solutos et ambulantes in medio ignis, et nihil corruptionis in eis est, et species quarti similis filio deorum ”. 3.26  Tunc accessit Nabuchodonosor ad ostium fornacis ignis ardentis et ait: “ Sedrac, Misac et Abdenago, servi Dei excelsi, egredimini et venite ”. Statimque egressi sunt Sedrac, Misac et Abdenago de medio ignis. 3.27  Et congregati satrapae, magistratus et iudices et potentes regis contemplabantur viros illos, quoniam nihil potestatis habuisset ignis in corporibus eorum, et capillus capitis eorum non esset adustus, et sarabara eorum non fuissent immutata, et odor ignis non transisset per eos. 3.28  Et erumpens Nabuchodonosor ait: “ Benedictus Deus eorum, Sedrac, Misac et Abdenago, qui misit angelum suum et eruit servos suos, qui crediderunt in eo, et verbum regis immutaverunt et tradiderunt corpora sua, ne servirent et ne adorarent omnem deum, excepto Deo suo. 3.29  A me ergo positum est decretum, ut omnis populus, tribus et lingua quaecumque locuta fuerit blasphemiam contra Deum Sedrac, Misac et Abdenago, in frusta concidatur, et domus eius in sterquilinium fiat, eo quod non est Deus alius, qui possit ita salvare ”. 3.30  Tunc rex promovit Sedrac, Misac et Abdenago in provincia Babylonis.

4.1  (H3-31) König Nebukadnezar wünscht allen Völkern, Stämmen und Zungen, die auf der ganzen Erde wohnen, großen Frieden! 4.2  (H3-32) Es hat mir gefallen, die Zeichen und Wunder kundzutun, die der höchste Gott an mir getan hat. 4.3  (H3-33) Wie groß sind seine Zeichen und wie gewaltig seine Wunder! Sein Reich ist ein ewiges Reich, und seine Herrschaft währt für und für! 4.4  (H4-1) Ich, Nebukadnezar, lebte sorglos in meinem Hause und gesund in meinem Palast. 4.5  (H4-2) Da hatte ich einen Traum, der mich erschreckte, und die Gedanken auf meinem Lager und die Gesichte meines Hauptes ängstigten mich. 4.6  (H4-3) Und es ward von mir Befehl gegeben, alle Weisen Babels vor mich zu bringen, damit sie mir des Traumes Deutung kundtäten. 4.7  (H4-4) Alsbald kamen die Schriftkundigen, Wahrsager, Chaldäer und Sterndeuter herbei, und ich erzählte vor ihnen den Traum; aber sie konnten mir die Deutung nicht kundtun, 4.8  (H4-5) bis zuletzt Daniel vor mich kam, der Beltsazar heißt nach dem Namen meines Gottes, und in welchem der Geist der heiligen Götter ist; vor dem erzählte ich meinen Traum: 4.9  (H4-6) Beltsazar, du Oberster der Schriftkundigen, von dem ich weiß, daß der Geist der heiligen Götter in dir ist und daß kein Geheimnis dir Mühe macht, vernimm das Traumgesicht, das ich gesehen habe, und sage mir, was es bedeutet! 4.10  (H4-7) Das sind aber die Gesichte meines Hauptes auf meinem Lager: Ich schaute, und siehe, es stand ein sehr hoher Baum mitten auf der Erde. 4.11  (H4-8) Der Baum war groß und stark, und sein Wipfel reichte bis an den Himmel, und er wurde gesehen bis ans Ende der ganzen Erde. 4.12  (H4-9) Sein Laub war schön und seiner Früchte viel, und Nahrung für alle fand sich an ihm; unter ihm suchten Schatten die Tiere des Feldes, und die Vögel des Himmels wohnten auf seinen Zweigen, und von ihm nährte sich alles Fleisch. 4.13  (H4-10) Ich sah in den Gesichten meines Hauptes auf meinem Lager und siehe, ein heiliger Wächter fuhr vom Himmel herab; 4.14  (H4-11) der rief mit gewaltiger Stimme und sprach: «Hauet den Baum um und schlaget seine Äste weg, streifet sein Laub ab und zerstreuet seine Früchte, jaget die Tiere unter ihm fort und die Vögel von seinen Zweigen! 4.15  (H4-12) Aber seinen Wurzelstock sollt ihr in der Erde lassen, und zwar in Fesseln von Eisen und Erz im grünen Felde, damit er vom Tau des Himmels benetzt werde und mit den Tieren Anteil habe an den Kräutern der Erde. 4.16  (H4-13) Sein Herz soll verändert werden, daß es kein menschliches mehr sei, und es soll ihm ein tierisches Herz gegeben werden, und sieben Zeiten sollen darüber vergehen. 4.17  (H4-14) Im Rat der Wächter wurde das beschlossen und von den Heiligen besprochen und verlangt, damit die Lebendigen erkennen, daß der Höchste Gewalt hat über das Königtum der Menschen und es gibt, wem er will, und den Niedrigsten der Menschen darüber setzt.» 4.18  (H4-15) Diesen Traum habe ich, König Nebukadnezar, gesehen; du aber, Beltsazar, gib die Auslegung, weil alle Weisen meines Reiches nicht imstande sind, dieselbe kundzutun; du aber kannst es, weil der Geist der heiligen Götter in dir ist! 4.19  (H4-16) Da blieb Daniel, den man Beltsazar heißt, eine Weile ganz starr, und seine Gedanken erschreckten ihn. Der König antwortete und sprach: Beltsazar, der Traum und seine Deutung dürfen dich nicht erschrecken! Beltsazar antwortete und sprach: Mein Herr, der Traum gelte deinen Hassern und seine Auslegung deinen Feinden! 4.20  (H4-17) Der Baum, den du gesehen hast, so groß und stark, daß sein Wipfel bis zum Himmel reichte und der über die ganze Erde zu sehen war, 4.21  (H4-18) der so schönes Laub hatte und so reiche Früchte trug und an dem sich Nahrung für alle fand, unter welchem sich die Tiere des Feldes aufhielten und auf dessen Zweigen die Vögel des Himmels wohnten, 4.22  (H4-19) der Baum bist du, o König, der du so groß und stark geworden bist und dessen Majestät so groß ist, daß sie bis zum Himmel reicht, und deine Herrschaft bis ans Ende der Erde. 4.23  (H4-20) Daß aber der König einen Wächter, einen Heiligen, vom Himmel herabfahren sah und sagen hörte: «Hauet den Baum um und verderbet ihn; aber seinen Wurzelstock lasset in der Erde bleiben, und zwar in Banden von Eisen und Erz im grünen Felde, daß er vom Tau des Himmels benetzt werde und sein Teil habe mit den Tieren des Feldes, bis daß sieben Zeiten über ihm vergangen sind», 4.24  (H4-21) das hat, o König, folgende Bedeutung, und dies ist der Beschluß des Höchsten, der meinen Herrn, den König, betrifft. 4.25  (H4-22) Man wird dich von den Menschen ausstoßen, daß du bei den Tieren des Feldes wohnest; und man wird dich mit Gras füttern wie die Ochsen und dich vom Tau des Himmels benetzen lassen; und es werden sieben Zeiten über dir vergehen, bis daß du erkennst, daß der Höchste Gewalt hat über das Königtum der Menschen und es gibt, wem er will. 4.26  (H4-23) Weil aber vom Verbleiben des Wurzelstockes des Baumes die Rede war, so wird auch dir dein Königtum verbleiben, sobald du erkennen wirst, daß der Himmel herrscht. 4.27  (H4-24) Darum, o König, laß dir meinen Rat gefallen und brich mit deinen Sünden durch Gerechtigkeit und mit deinen Missetaten durch Erbarmen gegen die Armen, wenn dein Glück dauerhaft sein soll! 4.28  (H4-25) Dies alles ist über den König Nebukadnezar gekommen. 4.29  (H4-26) Als er sich nach zwölf Monaten auf seinem königlichen Palast zu Babel erging, 4.30  (H4-27) da hob der König an und sprach: «Ist das nicht die große Babel, die ich mir erbaut habe zur königlichen Residenz, kraft meines Reichtums und zu Ehren meiner Majestät?» 4.31  (H4-28) Noch war dieses Wort im Munde des Königs, da erscholl eine Stimme vom Himmel herab: «Dir wird gesagt, König Nebukadnezar: Das Königreich ist von dir genommen! 4.32  (H4-29) Und man wird dich von den Menschen verstoßen, und du sollst bei den Tieren des Feldes wohnen; mit Gras wird man dich füttern wie die Ochsen, und sieben Zeiten sollen über dir vergehen, bis du erkennst, daß der Höchste Gewalt hat über das Königtum der Menschen und es gibt, wem er will!» 4.33  (H4-30) Im selben Augenblick erfüllte sich das Wort an Nebukadnezar: er ward von den Menschen ausgestoßen, fraß Gras wie ein Ochse, und sein Leib ward vom Tau des Himmels benetzt, bis sein Haar so lang ward wie Adlerfedern und seine Nägel wie Vogelkrallen. 4.34  (H4-31) Aber nach Verlauf der Zeit hob ich, Nebukadnezar, meine Augen zum Himmel empor, und mein Verstand kehrte zu mir zurück. Da lobte ich den Höchsten und pries den, der ewig lebt, und verherrlichte ihn, dessen Herrschaft eine ewige ist und dessen Reich von Geschlecht zu Geschlecht währt; 4.35  (H4-32) gegen welchen alle, die auf Erden wohnen, wie nichts zu rechnen sind; er verfährt, wie er will, mit dem Heer des Himmels und mit denen, die auf Erden wohnen, und niemand ist, der seiner Hand wehren, noch zu ihm sagen dürfte: Was machst du? 4.36  (H4-33) Zu derselben Zeit, als mir mein Verstand wiederkam, kehrte mit der königlichen Ehre auch meine Würde und mein gutes Aussehen wieder; meine Räte und Großen suchten mich auf, und ich ward wieder über mein Königreich gesetzt und erhielt noch größere Macht. 4.37  (H4-34) Nun lobe und erhebe und verherrliche ich, Nebukadnezar, den König des Himmels; denn all sein Tun ist richtig, und seine Wege sind gerecht; wer aber stolz einhergeht, den kann er demütigen!

4.1  ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς πᾶσι τοῖς ἔθνεσι καὶ πάσαις ταῖς χώραις καὶ πᾶσι τοῖς οἰκοῦσιν ἐν αὐταῖς εἰρήνη ὑμῖν πληθυνθείη ἐν παντὶ καιρῷ καὶ νῦν ὑποδείξω ὑμῖν τὰς πράξεις ἃς ἐποίησε μετ' ἐμοῦ ὁ θεὸς ὁ μέγας ἔδοξε δέ μοι ἀποδεῖξαι ὑμῖν 4.2  καὶ τοῖς σοφισταῖς ὑμῶν ὅτι ἔστι θεός καὶ τὰ θαυμάσια αὐτοῦ μεγάλα τὸ βασίλειον αὐτοῦ βασίλειον εἰς τὸν αἰῶνα ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἀπὸ γενεῶν εἰς γενεάς καὶ ἀπέστειλεν ἐπιστολὰς περὶ πάντων τῶν γενηθέντων αὐτῷ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ πᾶσι τοῖς ἔθνεσι τοῖς οὖσιν ὑπὸ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ 4.3   4.4  ἔτους ὀκτωκαιδεκάτου τῆς βασιλείας ναβουχοδονοσορ εἶπεν εἰρηνεύων ἤμην ἐν τῷ οἴκῳ μου καὶ εὐθηνῶν ἐπὶ τοῦ θρόνου μου 4.5  ἐνύπνιον εἶδον καὶ εὐλαβήθην καὶ φόβος μοι ἐπέπεσεν 4.6   4.7   4.8  καὶ ἀναστὰς τὸ πρωὶ ἐκ τῆς κοίτης μου ἐκάλεσα τὸν δανιηλ τὸν ἄρχοντα τῶν σοφιστῶν καὶ τὸν ἡγούμενον τῶν κρινόντων τὰ ἐνύπνια καὶ διηγησάμην αὐτῷ τὸ ἐνύπνιον καὶ ὑπέδειξέ μοι πᾶσαν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ 4.9  καὶ ἀναστὰς τὸ πρωὶ ἐκ τῆς κοίτης μου ἐκάλεσα τὸν δανιηλ τὸν ἄρχοντα τῶν σοφιστῶν καὶ τὸν ἡγούμενον τῶν κρινόντων τὰ ἐνύπνια καὶ διηγησάμην αὐτῷ τὸ ἐνύπνιον καὶ ὑπέδειξέ μοι πᾶσαν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ 4.10  ἐκάθευδον καὶ ἰδοὺ δένδρον ὑψηλὸν φυόμενον ἐπὶ τῆς γῆς ἡ ὅρασις αὐτοῦ μεγάλη καὶ οὐκ ἦν ἄλλο ὅμοιον αὐτῷ 4.11  καὶ ἡ ὅρασις αὐτοῦ μεγάλη ἡ κορυφὴ αὐτοῦ ἤγγιζεν ἕως τοῦ οὐρανοῦ καὶ τὸ κύτος αὐτοῦ ἕως τῶν νεφελῶν πληροῦν τὰ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ ὁ ἥλιος καὶ ἡ σελήνη ἐν αὐτῷ ὤ|κουν καὶ ἐφώτιζον πᾶσαν τὴν γῆν 4.12  οἱ κλάδοι αὐτοῦ τῷ μήκει ὡς σταδίων τριάκοντα καὶ ὑποκάτω αὐτοῦ ἐσκίαζον πάντα τὰ θηρία τῆς γῆς καὶ ἐν αὐτῷ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ ἐνόσσευον ὁ καρπὸς αὐτοῦ πολὺς καὶ ἀγαθὸς καὶ ἐχορήγει πᾶσι τοῖς ζῴοις 4.13  ἐθεώρουν ἐν τῷ ὕπνῳ μου καὶ ἰδοὺ ἄγγελος ἀπεστάλη ἐν ἰσχύι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ 4.14  καὶ ἐφώνησε καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐκκόψατε αὐτὸ καὶ καταφθείρατε αὐτό προστέτακται γὰρ ἀπὸ τοῦ ὑψίστου ἐκριζῶσαι καὶ ἀχρειῶσαι αὐτό 4.15  καὶ οὕτως εἶπε ῥίζαν μίαν ἄφετε αὐτοῦ ἐν τῇ γῇ ὅπως μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐν τοῖς ὄρεσι χόρτον ὡς βοῦς νέμηται 4.16  καὶ ἀπὸ τῆς δρόσου τοῦ οὐρανοῦ τὸ σῶμα αὐτοῦ ἀλλοιωθῇ καὶ ἑπτὰ ἔτη βοσκηθῇ σὺν αὐτοῖς 4.17  ἕως ἂν γνῷ τὸν κύριον τοῦ οὐρανοῦ ἐξουσίαν ἔχειν πάντων τῶν ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ τῶν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ὅσα ἂν θέλῃ ποιεῖ ἐν αὐτοῖς ἐνώπιόν μου ἐξεκόπη ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ καὶ ἡ καταφθορὰ αὐτοῦ ἐν ὥρᾳ μιᾷ τῆς ἡμέρας καὶ οἱ κλάδοι αὐτοῦ ἐδόθησαν εἰς πάντα ἄνεμον καὶ εἱλκύσθη καὶ ἐρρίφη καὶ τὸν χόρτον τῆς γῆς μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς ἤσθιε καὶ εἰς φυλακὴν παρεδόθη καὶ ἐν πέδαις καὶ ἐν χειροπέδαις χαλκαῖς ἐδέθη ὑπ' αὐτῶν σφόδρα ἐθαύμασα ἐπὶ πᾶσι τούτοις καὶ ὁ ὕπνος μου ἀπέστη ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν μου 4.18  καὶ ἀναστὰς τὸ πρωὶ ἐκ τῆς κοίτης μου ἐκάλεσα τὸν δανιηλ τὸν ἄρχοντα τῶν σοφιστῶν καὶ τὸν ἡγούμενον τῶν κρινόντων τὰ ἐνύπνια καὶ διηγησάμην αὐτῷ τὸ ἐνύπνιον καὶ ὑπέδειξέ μοι πᾶσαν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ 4.19  μεγάλως δὲ ἐθαύμασεν ὁ δανιηλ καὶ ὑπόνοια κατέσπευδεν αὐτόν καὶ φοβηθεὶς τρόμου λαβόντος αὐτὸν καὶ ἀλλοιωθείσης τῆς ὁράσεως αὐτοῦ κινήσας τὴν κεφαλὴν ὥραν μίαν ἀποθαυμάσας ἀπεκρίθη μοι φωνῇ πραείᾳ βασιλεῦ τὸ ἐνύπνιον τοῦτο τοῖς μισοῦσί σε καὶ ἡ σύγκρισις αὐτοῦ τοῖς ἐχθροῖς σου ἐπέλθοι 4.20  τὸ δένδρον τὸ ἐν τῇ γῇ πεφυτευμένον οὗ ἡ ὅρασις μεγάλη σὺ εἶ βασιλεῦ 4.21  καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ τὰ νοσσεύοντα ἐν αὐτῷ ἡ ἰσχὺς τῆς γῆς καὶ τῶν ἐθνῶν καὶ τῶν γλωσσῶν πασῶν ἕως τῶν περάτων τῆς γῆς καὶ πᾶσαι αἱ χῶραι σοὶ δουλεύουσι 4.22  τὸ δὲ ἀνυψωθῆναι τὸ δένδρον ἐκεῖνο καὶ ἐγγίσαι τῷ οὐρανῷ καὶ τὸ κύτος αὐτοῦ ἅψασθαι τῶν νεφελῶν σύ βασιλεῦ ὑψώθης ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τοὺς ὄντας ἐπὶ προσώπου πάσης τῆς γῆς ὑψώθη σου ἡ καρδία ὑπερηφανίᾳ καὶ ἰσχύι τὰ πρὸς τὸν ἅγιον καὶ τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ τὰ ἔργα σου ὤφθη καθότι ἐξερήμωσας τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος ἐπὶ ταῖς ἁμαρτίαις τοῦ λαοῦ τοῦ ἡγιασμένου 4.23  καὶ ἡ ὅρασις ἣν εἶδες ὅτι ἄγγελος ἐν ἰσχύι ἀπεστάλη παρὰ τοῦ κυρίου καὶ ὅτι εἶπεν ἐξᾶραι τὸ δένδρον καὶ ἐκκόψαι ἡ κρίσις τοῦ θεοῦ τοῦ μεγάλου ἥξει ἐπὶ σέ 4.24  καὶ ὁ ὕψιστος καὶ οἱ ἄγγελοι αὐτοῦ ἐπὶ σὲ κατατρέχουσιν 4.25  εἰς φυλακὴν ἀπάξουσί σε καὶ εἰς τόπον ἔρημον ἀποστελοῦσί σε 4.26  καὶ ἡ ῥίζα τοῦ δένδρου ἡ ἀφεθεῖσα ἐπεὶ οὐκ ἐξερριζώθη ὁ τόπος τοῦ θρόνου σού σοι συντηρηθήσεται εἰς καιρὸν καὶ ὥραν ἰδοὺ ἐπὶ σὲ ἑτοιμάζονται καὶ μαστιγώσουσί σε καὶ ἐπάξουσι τὰ κεκριμένα ἐπὶ σέ 4.27  κύριος ζῇ ἐν οὐρανῷ καὶ ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἐπὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ δεήθητι περὶ τῶν ἁμαρτιῶν σου καὶ πάσας τὰς ἀδικίας σου ἐν ἐλεημοσύναις λύτρωσαι ἵνα ἐπιείκεια δοθῇ σοι καὶ πολυήμερος γένῃ ἐπὶ τοῦ θρόνου τῆς βασιλείας σου καὶ μὴ καταφθείρῃ σε τούτους τοὺς λόγους ἀγάπησον ἀκριβὴς γάρ μου ὁ λόγος καὶ πλήρης ὁ χρόνος σου 4.28  καὶ ἐπὶ συντελείᾳ τῶν λόγων ναβουχοδονοσορ ὡς ἤκουσε τὴν κρίσιν τοῦ ὁράματος τοὺς λόγους ἐν τῇ καρδίᾳ συνετήρησε 4.29  καὶ μετὰ μῆνας δώδεκα ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τῶν τειχῶν τῆς πόλεως μετὰ πάσης τῆς δόξης αὐτοῦ περιεπάτει καὶ ἐπὶ τῶν πύργων αὐτῆς διεπορεύετο 4.30  καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὕτη ἐστὶ βαβυλὼν ἡ μεγάλη ἣν ἐγὼ ᾠκοδόμησα καὶ οἶκος βασιλείας μου ἐν ἰσχύι κράτους μου κληθήσεται εἰς τιμὴν τῆς δόξης μου 4.31  καὶ ἐπὶ συντελείας τοῦ λόγου αὐτοῦ φωνὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἤκουσε σοὶ λέγεται ναβουχοδονοσορ βασιλεῦ ἡ βασιλεία βαβυλῶνος ἀφῄρηταί σου καὶ ἑτέρῳ δίδοται ἐξουθενημένῳ ἀνθρώπῳ ἐν τῷ οἴκῳ σου ἰδοὺ ἐγὼ καθίστημι αὐτὸν ἐπὶ τῆς βασιλείας σου καὶ τὴν ἐξουσίαν σου καὶ τὴν δόξαν σου καὶ τὴν τρυφήν σου παραλήψεται ὅπως ἐπιγνῷς ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν ἀνθρώπων καὶ ᾧ ἐὰν βούληται δώσει αὐτήν ἕως δὲ ἡλίου ἀνατολῆς βασιλεὺς ἕτερος εὐφρανθήσεται ἐν τῷ οἴκῳ σου καὶ κρατήσει τῆς δόξης σου καὶ τῆς ἰσχύος σου καὶ τῆς ἐξουσίας σου 4.32  καὶ οἱ ἄγγελοι διώξονταί σε ἐπὶ ἔτη ἑπτά καὶ οὐ μὴ ὀφθῇς οὐδ' οὐ μὴ λαλήσῃς μετὰ παντὸς ἀνθρώπου χόρτον ὡς βοῦν σε ψωμίσουσι καὶ ἀπὸ τῆς χλόης τῆς γῆς ἔσται ἡ νομή σου ἰδοὺ ἀντὶ τῆς δόξης σου δήσουσί σε καὶ τὸν οἶκον τῆς τρυφῆς σου καὶ τὴν βασιλείαν σου ἕτερος ἕξει 4.33  ἕως δὲ πρωὶ πάντα τελεσθήσεται ἐπὶ σέ ναβουχοδονοσορ βασιλεῦ βαβυλῶνος καὶ οὐχ ὑστερήσει ἀπὸ πάντων τούτων οὐθέν ἐγὼ ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος ἑπτὰ ἔτη ἐπεδήθην χόρτον ὡς βοῦν ἐψώμισάν με καὶ ἀπὸ τῆς χλόης τῆς γῆς ἤσθιον καὶ μετὰ ἔτη ἑπτὰ ἔδωκα τὴν ψυχήν μου εἰς δέησιν καὶ ἠξίωσα περὶ τῶν ἁμαρτιῶν μου κατὰ πρόσωπον κυρίου τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ καὶ περὶ τῶν ἀγνοιῶν μου τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ μεγάλου ἐδεήθην καὶ αἱ τρίχες μου ἐγένοντο ὡς πτέρυγες ἀετοῦ οἱ ὄνυχές μου ὡσεὶ λέοντος ἠλλοιώθη ἡ σάρξ μου καὶ ἡ καρδία μου γυμνὸς περιεπάτουν μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐνύπνιον εἶδον καὶ ὑπόνοιαί με εἰλήφασι καὶ διὰ χρόνου ὕπνος με ἔλαβε πολὺς καὶ νυσταγμὸς ἐπέπεσέ μοι 4.34  καὶ ἐπὶ συντελείᾳ τῶν ἑπτὰ ἐτῶν ὁ χρόνος μου τῆς ἀπολυτρώσεως ἦλθε καὶ αἱ ἁμαρτίαι μου καὶ αἱ ἄγνοιαί μου ἐπληρώθησαν ἐναντίον τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐδεήθην περὶ τῶν ἀγνοιῶν μου τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ μεγάλου καὶ ἰδοὺ ἄγγελος εἷς ἐκάλεσέ με ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λέγων ναβουχοδονοσορ δούλευσον τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ τῷ ἁγίῳ καὶ δὸς δόξαν τῷ ὑψίστῳ τὸ βασίλειον τοῦ ἔθνους σού σοι ἀποδίδοται 4.35   4.36  ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἀποκατεστάθη ἡ βασιλεία μου ἐμοί καὶ ἡ δόξα μου ἀπεδόθη μοι 4.37  τῷ ὑψίστῳ ἀνθομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ τῷ κτίσαντι τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὰς θαλάσσας καὶ τοὺς ποταμοὺς καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ ὅτι αὐτός ἐστι θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν κυρίων καὶ βασιλεὺς τῶν βασιλέων ὅτι αὐτὸς ποιεῖ σημεῖα καὶ τέρατα καὶ ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους ἀφαιρῶν βασιλείαν βασιλέων καὶ καθιστῶν ἑτέρους ἀντ' αὐτῶν ἀπὸ τοῦ νῦν αὐτῷ λατρεύσω καὶ ἀπὸ τοῦ φόβου αὐτοῦ τρόμος εἴληφέ με καὶ πάντας τοὺς ἁγίους αὐτοῦ αἰνῶ οἱ γὰρ θεοὶ τῶν ἐθνῶν οὐκ ἔχουσιν ἐν ἑαυτοῖς ἰσχὺν ἀποστρέψαι βασιλείαν βασιλέως εἰς ἕτερον βασιλέα καὶ ἀποκτεῖναι καὶ ζῆν ποιῆσαι καὶ ποιῆσαι σημεῖα καὶ θαυμάσια μεγάλα καὶ φοβερὰ καὶ ἀλλοιῶσαι ὑπερμεγέθη πράγματα καθὼς ἐποίησεν ἐν ἐμοὶ ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἠλλοίωσεν ἐπ' ἐμοὶ μεγάλα πράγματα ἐγὼ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς βασιλείας μου περὶ τῆς ψυχῆς μου τῷ ὑψίστῳ θυσίας προσοίσω εἰς ὀσμὴν εὐωδίας τῷ κυρίῳ καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐνώπιον αὐτοῦ ποιήσω ἐγὼ καὶ ὁ λαός μου τὸ ἔθνος μου καὶ αἱ χῶραί μου αἱ ἐν τῇ ἐξουσίᾳ μου καὶ ὅσοι ἐλάλησαν εἰς τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὅσοι ἂν καταληφθῶσι λαλοῦντές τι τούτους κατακρινῶ θανάτῳ ἔγραψε δὲ ὁ βασιλεὺς ναβουχοδονοσορ ἐπιστολὴν ἐγκύκλιον πᾶσι τοῖς κατὰ τόπον ἔθνεσι καὶ χώραις καὶ γλώσσαις πάσαις ταῖς οἰκούσαις ἐν πάσαις ταῖς χώραις ἐν γενεαῖς καὶ γενεαῖς κυρίῳ τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ αἰνεῖτε καὶ θυσίαν καὶ προσφορὰν προσφέρετε αὐτῷ ἐνδόξως ἐγὼ βασιλεὺς βασιλέων ἀνθομολογοῦμαι αὐτῷ ἐνδόξως ὅτι οὕτως ἐποίησε μετ' ἐμοῦ ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐκάθισέ με ἐπὶ τοῦ θρόνου μου καὶ τῆς ἐξουσίας μου καὶ τῆς βασιλείας μου ἐν τῷ λαῷ μου ἐκράτησα καὶ ἡ μεγαλωσύνη μου ἀποκατεστάθη μοι βαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐποίησε δοχὴν μεγάλην ἐν ἡμέρᾳ ἐγκαινισμοῦ τῶν βασιλείων αὐτοῦ καὶ ἀπὸ τῶν μεγιστάνων αὐτοῦ ἐκάλεσεν ἄνδρας δισχιλίους ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ βαλτασαρ ἀνυψούμενος ἀπὸ τοῦ οἴνου καὶ καυχώμενος ἐπῄνεσε πάντας τοὺς θεοὺς τῶν ἐθνῶν τοὺς χωνευτοὺς καὶ γλυπτοὺς ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ καὶ τῷ θεῷ τῷ ὑψίστῳ οὐκ ἔδωκεν αἴνεσιν ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ ἐξῆλθον δάκτυλοι ὡσεὶ ἀνθρώπου καὶ ἐπέγραψαν ἐπὶ τοῦ τοίχου οἴκου αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ κονιάματος κατέναντι τοῦ λύχνους μανη φαρες θεκελ ἔστι δὲ ἡ ἑρμηνεία αὐτῶν μανη ἠρίθμηται φαρες ἐξῆρται θεκελ ἕσταται

4.1  naboychodonosor basileys pasi tois ethnesi kai pasais tais chohrais kai pasi tois oikoysin en aytais eirehneh ymin plehthyntheieh en panti kairoh kai nyn ypodeixoh ymin tas praxeis as epoiehse met' emoy o theos o megas edoxe de moi apodeixai ymin 4.2  kai tois sophistais ymohn oti esti theos kai ta thaymasia aytoy megala to basileion aytoy basileion eis ton aiohna eh exoysia aytoy apo geneohn eis geneas kai apesteilen epistolas peri pantohn tohn genehthentohn aytoh en teh basileia aytoy pasi tois ethnesi tois oysin ypo tehn basileian aytoy 4.3   4.4  etoys oktohkaidekatoy tehs basileias naboychodonosor eipen eirehneyohn ehmehn en toh oikoh moy kai eythehnohn epi toy thronoy moy 4.5  enypnion eidon kai eylabehthehn kai phobos moi epepesen 4.6   4.7   4.8  kai anastas to prohi ek tehs koitehs moy ekalesa ton daniehl ton archonta tohn sophistohn kai ton ehgoymenon tohn krinontohn ta enypnia kai diehgehsamehn aytoh to enypnion kai ypedeixe moi pasan tehn sygkrisin aytoy 4.9  kai anastas to prohi ek tehs koitehs moy ekalesa ton daniehl ton archonta tohn sophistohn kai ton ehgoymenon tohn krinontohn ta enypnia kai diehgehsamehn aytoh to enypnion kai ypedeixe moi pasan tehn sygkrisin aytoy 4.10  ekatheydon kai idoy dendron ypsehlon phyomenon epi tehs gehs eh orasis aytoy megaleh kai oyk ehn allo omoion aytoh 4.11  kai eh orasis aytoy megaleh eh korypheh aytoy ehggizen eohs toy oyranoy kai to kytos aytoy eohs tohn nephelohn plehroyn ta ypokatoh toy oyranoy o ehlios kai eh selehneh en aytoh ohkoyn kai ephohtizon pasan tehn gehn 4.12  oi kladoi aytoy toh mehkei ohs stadiohn triakonta kai ypokatoh aytoy eskiazon panta ta thehria tehs gehs kai en aytoh ta peteina toy oyranoy enosseyon o karpos aytoy polys kai agathos kai echorehgei pasi tois zohois 4.13  etheohroyn en toh ypnoh moy kai idoy aggelos apestaleh en ischyi ek toy oyranoy 4.14  kai ephohnehse kai eipen aytoh ekkopsate ayto kai kataphtheirate ayto prostetaktai gar apo toy ypsistoy ekrizohsai kai achreiohsai ayto 4.15  kai oytohs eipe rizan mian aphete aytoy en teh geh opohs meta tohn thehriohn tehs gehs en tois oresi chorton ohs boys nemehtai 4.16  kai apo tehs drosoy toy oyranoy to sohma aytoy alloiohtheh kai epta eteh boskehtheh syn aytois 4.17  eohs an gnoh ton kyrion toy oyranoy exoysian echein pantohn tohn en toh oyranoh kai tohn epi tehs gehs kai osa an theleh poiei en aytois enohpion moy exekopeh en ehmera mia kai eh kataphthora aytoy en ohra mia tehs ehmeras kai oi kladoi aytoy edothehsan eis panta anemon kai eilkystheh kai erripheh kai ton chorton tehs gehs meta tohn thehriohn tehs gehs ehsthie kai eis phylakehn paredotheh kai en pedais kai en cheiropedais chalkais edetheh yp' aytohn sphodra ethaymasa epi pasi toytois kai o ypnos moy apesteh apo tohn ophthalmohn moy 4.18  kai anastas to prohi ek tehs koitehs moy ekalesa ton daniehl ton archonta tohn sophistohn kai ton ehgoymenon tohn krinontohn ta enypnia kai diehgehsamehn aytoh to enypnion kai ypedeixe moi pasan tehn sygkrisin aytoy 4.19  megalohs de ethaymasen o daniehl kai yponoia katespeyden ayton kai phobehtheis tromoy labontos ayton kai alloiohtheisehs tehs oraseohs aytoy kinehsas tehn kephalehn ohran mian apothaymasas apekritheh moi phohneh praeia basiley to enypnion toyto tois misoysi se kai eh sygkrisis aytoy tois echthrois soy epelthoi 4.20  to dendron to en teh geh pephyteymenon oy eh orasis megaleh sy ei basiley 4.21  kai panta ta peteina toy oyranoy ta nosseyonta en aytoh eh ischys tehs gehs kai tohn ethnohn kai tohn glohssohn pasohn eohs tohn peratohn tehs gehs kai pasai ai chohrai soi doyleyoysi 4.22  to de anypsohthehnai to dendron ekeino kai eggisai toh oyranoh kai to kytos aytoy apsasthai tohn nephelohn sy basiley ypsohthehs yper pantas toys anthrohpoys toys ontas epi prosohpoy pasehs tehs gehs ypsohtheh soy eh kardia yperehphania kai ischyi ta pros ton agion kai toys aggeloys aytoy ta erga soy ohphtheh kathoti exerehmohsas ton oikon toy theoy toy zohntos epi tais amartiais toy laoy toy ehgiasmenoy 4.23  kai eh orasis ehn eides oti aggelos en ischyi apestaleh para toy kyrioy kai oti eipen exarai to dendron kai ekkopsai eh krisis toy theoy toy megaloy ehxei epi se 4.24  kai o ypsistos kai oi aggeloi aytoy epi se katatrechoysin 4.25  eis phylakehn apaxoysi se kai eis topon erehmon aposteloysi se 4.26  kai eh riza toy dendroy eh aphetheisa epei oyk exerrizohtheh o topos toy thronoy soy soi syntehrehthehsetai eis kairon kai ohran idoy epi se etoimazontai kai mastigohsoysi se kai epaxoysi ta kekrimena epi se 4.27  kyrios zeh en oyranoh kai eh exoysia aytoy epi paseh teh geh aytoy deehthehti peri tohn amartiohn soy kai pasas tas adikias soy en eleehmosynais lytrohsai ina epieikeia dotheh soi kai polyehmeros geneh epi toy thronoy tehs basileias soy kai meh kataphtheireh se toytoys toys logoys agapehson akribehs gar moy o logos kai plehrehs o chronos soy 4.28  kai epi synteleia tohn logohn naboychodonosor ohs ehkoyse tehn krisin toy oramatos toys logoys en teh kardia synetehrehse 4.29  kai meta mehnas dohdeka o basileys epi tohn teichohn tehs poleohs meta pasehs tehs doxehs aytoy periepatei kai epi tohn pyrgohn aytehs dieporeyeto 4.30  kai apokritheis eipen ayteh esti babylohn eh megaleh ehn egoh ohkodomehsa kai oikos basileias moy en ischyi kratoys moy klehthehsetai eis timehn tehs doxehs moy 4.31  kai epi synteleias toy logoy aytoy phohnehn ek toy oyranoy ehkoyse soi legetai naboychodonosor basiley eh basileia babylohnos aphehrehtai soy kai eteroh didotai exoythenehmenoh anthrohpoh en toh oikoh soy idoy egoh kathistehmi ayton epi tehs basileias soy kai tehn exoysian soy kai tehn doxan soy kai tehn tryphehn soy paralehpsetai opohs epignohs oti exoysian echei o theos toy oyranoy en teh basileia tohn anthrohpohn kai oh ean boylehtai dohsei aytehn eohs de ehlioy anatolehs basileys eteros eyphranthehsetai en toh oikoh soy kai kratehsei tehs doxehs soy kai tehs ischyos soy kai tehs exoysias soy 4.32  kai oi aggeloi diohxontai se epi eteh epta kai oy meh ophthehs oyd' oy meh lalehsehs meta pantos anthrohpoy chorton ohs boyn se psohmisoysi kai apo tehs chloehs tehs gehs estai eh nomeh soy idoy anti tehs doxehs soy dehsoysi se kai ton oikon tehs tryphehs soy kai tehn basileian soy eteros exei 4.33  eohs de prohi panta telesthehsetai epi se naboychodonosor basiley babylohnos kai oych ysterehsei apo pantohn toytohn oythen egoh naboychodonosor basileys babylohnos epta eteh epedehthehn chorton ohs boyn epsohmisan me kai apo tehs chloehs tehs gehs ehsthion kai meta eteh epta edohka tehn psychehn moy eis deehsin kai ehxiohsa peri tohn amartiohn moy kata prosohpon kyrioy toy theoy toy oyranoy kai peri tohn agnoiohn moy toy theoy tohn theohn toy megaloy edeehthehn kai ai triches moy egenonto ohs pteryges aetoy oi onyches moy ohsei leontos ehlloiohtheh eh sarx moy kai eh kardia moy gymnos periepatoyn meta tohn thehriohn tehs gehs enypnion eidon kai yponoiai me eilehphasi kai dia chronoy ypnos me elabe polys kai nystagmos epepese moi 4.34  kai epi synteleia tohn epta etohn o chronos moy tehs apolytrohseohs ehlthe kai ai amartiai moy kai ai agnoiai moy eplehrohthehsan enantion toy theoy toy oyranoy kai edeehthehn peri tohn agnoiohn moy toy theoy tohn theohn toy megaloy kai idoy aggelos eis ekalese me ek toy oyranoy legohn naboychodonosor doyleyson toh theoh toy oyranoy toh agioh kai dos doxan toh ypsistoh to basileion toy ethnoys soy soi apodidotai 4.35   4.36  en ekeinoh toh kairoh apokatestatheh eh basileia moy emoi kai eh doxa moy apedotheh moi 4.37  toh ypsistoh anthomologoymai kai ainoh toh ktisanti ton oyranon kai tehn gehn kai tas thalassas kai toys potamoys kai panta ta en aytois exomologoymai kai ainoh oti aytos esti theos tohn theohn kai kyrios tohn kyriohn kai basileys tohn basileohn oti aytos poiei sehmeia kai terata kai alloioi kairoys kai chronoys aphairohn basileian basileohn kai kathistohn eteroys ant' aytohn apo toy nyn aytoh latreysoh kai apo toy phoboy aytoy tromos eilehphe me kai pantas toys agioys aytoy ainoh oi gar theoi tohn ethnohn oyk echoysin en eaytois ischyn apostrepsai basileian basileohs eis eteron basilea kai apokteinai kai zehn poiehsai kai poiehsai sehmeia kai thaymasia megala kai phobera kai alloiohsai ypermegetheh pragmata kathohs epoiehsen en emoi o theos toy oyranoy kai ehlloiohsen ep' emoi megala pragmata egoh pasas tas ehmeras tehs basileias moy peri tehs psychehs moy toh ypsistoh thysias prosoisoh eis osmehn eyohdias toh kyrioh kai to areston enohpion aytoy poiehsoh egoh kai o laos moy to ethnos moy kai ai chohrai moy ai en teh exoysia moy kai osoi elalehsan eis ton theon toy oyranoy kai osoi an katalehphthohsi laloyntes ti toytoys katakrinoh thanatoh egrapse de o basileys naboychodonosor epistolehn egkyklion pasi tois kata topon ethnesi kai chohrais kai glohssais pasais tais oikoysais en pasais tais chohrais en geneais kai geneais kyrioh toh theoh toy oyranoy aineite kai thysian kai prosphoran prospherete aytoh endoxohs egoh basileys basileohn anthomologoymai aytoh endoxohs oti oytohs epoiehse met' emoy en ayteh teh ehmera ekathise me epi toy thronoy moy kai tehs exoysias moy kai tehs basileias moy en toh laoh moy ekratehsa kai eh megalohsyneh moy apokatestatheh moi baltasar o basileys epoiehse dochehn megalehn en ehmera egkainismoy tohn basileiohn aytoy kai apo tohn megistanohn aytoy ekalesen andras dischilioys en teh ehmera ekeineh baltasar anypsoymenos apo toy oinoy kai kaychohmenos epehnese pantas toys theoys tohn ethnohn toys chohneytoys kai glyptoys en toh topoh aytoy kai toh theoh toh ypsistoh oyk edohken ainesin en ayteh teh nykti exehlthon daktyloi ohsei anthrohpoy kai epegrapsan epi toy toichoy oikoy aytoy epi toy koniamatos katenanti toy lychnoys maneh phares thekel esti de eh ermehneia aytohn maneh ehrithmehtai phares exehrtai thekel estatai

4.1  נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי־ [דָאֲרִין כ] (דָיְרִין ק) בְּכָל־אַרְעָא שְׁלָמְכֹון יִשְׂגֵּא׃ 4.2  אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה׃ 4.3  אָתֹוהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהֹוהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם־דָּר וְדָר׃ 4.4  אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֵה הֲוֵית בְּבֵיתִי וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִי׃ 4.5  חֵלֶם חֲזֵית וִידַחֲלִנַּנִי וְהַרְהֹרִין עַל־מִשְׁכְּבִי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי׃ 4.6  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קָדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּי־פְשַׁר חֶלְמָא יְהֹודְעֻנַּנִי׃ 4.7  בֵּאדַיִן [עָלֲלִין כ] (עָלִּין ק) חַרְטֻמַיָּא אָשְׁפַיָּא [כַּשְׂדָּיֵא כ] (כַּשְׂדָּאֵי ק) וְגָזְרַיָּא וְחֶלְמָא אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהֹון וּפִשְׁרֵהּ לָא־מְהֹודְעִין לִי׃ 4.8  וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קָדָמֹוהִי אַמְרֵת׃ 4.9  בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַיָּא דִּי ׀ אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר׃ 4.10  וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגֹוא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא׃ 4.11  רְבָה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזֹותֵהּ לְסֹוף כָּל־אַרְעָא׃ 4.12  עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזֹון לְכֹלָּא־בֵהּ תְּחֹתֹוהִי תַּטְלֵל ׀ חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפֹוהִי [יְדֻרוּן כ] (יְדוּרָן ק) צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל־בִּשְׂרָא׃ 4.13  חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן־שְׁמַיָּא נָחִת׃ 4.14  קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפֹוהִי אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵיוְתָא מִן־תַּחְתֹּוהִי וְצִפְּרַיָּא מִן־עַנְפֹוהִי׃ 4.15  בְּרַם עִקַּר שָׁרְשֹׁוהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם־חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא׃ 4.16  לִבְבֵהּ מִן־ [אֱנֹושָׁא כ] (אֲנָשָׁא ק) יְשַׁנֹּון וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלֹוהִי׃ 4.17  בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד־דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי־שַׁלִּיט [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) בְּמַלְכוּת [אֱנֹושָׁא כ] (אֲנָשָׁא ק) וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים [עֲלַיַּהּ כ] (עֲלַהּ׃ ק) 4.18  דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר [וְאַנְתָּה כ] (וְאַנְתְּ ק) בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא ׀ אֱמַר כָּל־קֳבֵל דִּי ׀ כָּל־חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָא־יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהֹודָעֻתַנִי [וְאַנְתָּה כ] (וְאַנְתְּ ק) כָּהֵל דִּי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ׃ 4.19  אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתֹּומַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל־יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר [מָרְאִי כ] (מָרִי ק) חֶלְמָא [לְשָׂנְאַיִךְ כ] (לְשָׂנְאָךְ ק) וּפִשְׁרֵהּ [לְעָרַיִךְ כ] (לְעָרָךְ ׃ ק) 4.20  אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזֹותֵהּ לְכָל־אַרְעָא׃ 4.21  וְעָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזֹון לְכֹלָּא־בֵהּ תְּחֹתֹוהִי תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפֹוהִי יִשְׁכְּנָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא׃ 4.22  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ־הוּא ק) מַלְכָּא דִּי רְבַית וּתְקֵפְתְּ וּרְבוּתָךְ רְבָת וּמְטָת לִשְׁמַיָּא וְשָׁלְטָנָךְ לְסֹוף אַרְעָא׃ 4.23  וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת ׀ מִן־שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שָׁרְשֹׁוהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם־חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ עַד דִּי־שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלֹוהִי׃ 4.24  דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא וּגְזֵרַת [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) הִיא דִּי מְטָת עַל־ [מַרְאִי כ] (מָרִי ק) מַלְכָּא׃ 4.25  וְלָךְ טָרְדִין מִן־אֲנָשָׁא וְעִם־חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתֹורִין ׀ לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) עַד דִּי־תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ׃ 4.26  וְדִי אֲמַרוּ לְמִשְׁבַּק עִקַּר שָׁרְשֹׁוהִי דִּי אִילָנָא מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָה מִן־דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא׃ 4.27  לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) [וַחֲטָיָךְ כ] (וַחֲטָאָךְ ק) בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ׃ 4.28  כֹּלָּא מְּטָא עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃ פ 4.29  לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי־עֲשַׂר עַל־הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה׃ 4.30  עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא־הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי־אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי׃ 4.31  עֹוד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן־שְׁמַיָּא נְפַל לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכוּתָה עֲדָת מִנָּךְ׃ 4.32  וּמִן־אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם־חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ עִשְׂבָּא כְתֹורִין לָךְ יְטַעֲמוּן וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) עַד דִּי־תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ׃ 4.33  בַּהּ־שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן־אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתֹורִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרֹוהִי כְצִפְּרִין׃ 4.34  וְלִקְצָת יֹומַיָּה אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי ׀ לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב [וּלְעִלָּיָא כ] (וּלְעִלָּאָה ק) בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם־דָּר וְדָר׃ 4.35  וְכָל־ [דָּאֲרֵי כ] (דָּיְרֵי ק) אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא [וְדָאֲרֵי כ] (וְדָיְרֵי ק) אַרְעָא וְלָא אִיתַי דִּי־יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ׃ 4.36  בֵּהּ־זִמְנָא מַנְדְּעִי ׀ יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעֹון וְעַל־מַלְכוּתִי הָתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי׃ 4.37  כְּעַן אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרֹומֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא דִּי כָל־מַעֲבָדֹוהִי קְשֹׁט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה׃ פ

4.1  nbwkadnaecar malkaaA lkaal-OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA dij- [daaAarijn k] (daajrijn q) bkaal-AarOaaA xxlaamkown jixgeA׃ 4.2  AaatajaaA wtimHajaaA dij Oabad Oimij AaelaaHaaA [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) xxpar qaadaamaj lHahawaajaaH׃ 4.3  AaatowHij kmaaH rabrbijn wtimHowHij kmaaH taqijpijn malkwteH malkwt Oaalam wxxaalTaaneH Oim-daar wdaar׃ 4.4  AanaaH nbwkadnaecar xxleH Hawejt bbejtij wraOnan bHejklij׃ 4.5  helaem hazejt wijdahalinanij wHarHorijn Oal-mixxkbij whaezwej reAxxij jbaHalunanij׃ 4.6  wminij xijm TOem lHanOaalaaH qaadaamaj lkol hakijmej baabael dij-pxxar haelmaaA jHowdOunanij׃ 4.7  beAdajin [Oaalalijn k] (Oaalijn q) harTumajaaA AaaxxpajaaA [kaxdaajeA k] (kaxdaaAej q) wgaazrajaaA whaelmaaA Aaamar AanaaH qaadaamejHown wpixxreH laaA-mHowdOijn lij׃ 4.8  wOad Aaahaarejn Oal qaadaamaj daanijeAl dij-xxmeH belTxxaAcar kxxum AaelaaHij wdij rwha-AaelaaHijn qadijxxijn beH whaelmaaA qaadaamowHij Aamret׃ 4.9  belTxxaAcar rab harTumajaaA dij AanaaH jidOet dij rwha AaelaaHijn qadijxxijn baak wkaal-raaz laaA-Aaanes laak haezwej haelmij dij-hazejt wpixxreH Aaemar׃ 4.10  whaezwej reAxxij Oal-mixxkbij haazeH Hawejt waAalw Aijlaan bgowA AarOaaA wrwmeH xagijA׃ 4.11  rbaaH AijlaanaaA wtqip wrwmeH jimTeA lixxmajaaA wahazowteH lsowp kaal-AarOaaA׃ 4.12  OaapjeH xxapijr wAinbeH xagijA wmaazown lkolaaA-beH thotowHij taTlel hejwat baaraaA wbOanpowHij [jdurwn k] (jdwraan q) ciparej xxmajaaA wmineH jitzijn kaal-bixraaA׃ 4.13  haazeH Hawejt bhaezwej reAxxij Oal-mixxkbij waAalw Oijr wqadijxx min-xxmajaaA naahit׃ 4.14  qaareA bhajil wken Aaamar godw AijlaanaaA wqacicw OanpowHij Aatarw OaapjeH wbadarw AinbeH tnud hejwtaaA min-tahtowHij wciprajaaA min-OanpowHij׃ 4.15  bram Oiqar xxaarxxowHij bAarOaaA xxbuqw wbaeAaeswr dij-parzael wnhaaxx bditAaaA dij baaraaA wbTal xxmajaaA jicTabaO wOim-hejwtaaA halaaqeH baOaxab AarOaaA׃ 4.16  libbeH min- [AaenowxxaaA k] (AanaaxxaaA q) jxxanown wlbab hejwaaH jitjHib leH wxxibOaaH Oidaanijn jahlpwn OalowHij׃ 4.17  bigzerat Oijrijn pitgaamaaA wmeAmar qadijxxijn xxAeltaaA Oad-dibrat dij jindOwn hajajaaA dij-xxalijT [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) bmalkwt [AaenowxxaaA k] (AanaaxxaaA q) wlman-dij jicbeA jitninaH wxxpal Aanaaxxijm jqijm [OalajaH k] (OalaH׃ q) 4.18  dnaaH haelmaaA hazejt AanaaH malkaaA nbwkadnaecar [wAantaaH k] (wAant q) belTxxaAcar pixxreA Aaemar kaal-qaabel dij kaal-hakijmej malkwtij laaA-jaaklijn pixxraaA lHowdaaOutanij [wAantaaH k] (wAant q) kaaHel dij rwha-AaelaaHijn qadijxxijn baak׃ 4.19  Aaedajin daanijeAl dij-xxmeH belTxxaAcar Aaexxtowmam kxxaaOaaH hadaaH wraOjonoHij jbaHaluneH OaaneH malkaaA wAaamar belTxxaAcar haelmaaA wpixxreA Aal-jbaHalaak OaaneH belTxxaAcar wAaamar [maarAij k] (maarij q) haelmaaA [lxaanAajik k] (lxaanAaak q) wpixxreH [lOaarajik k] (lOaaraak ׃ q) 4.20  AijlaanaaA dij hazajtaa dij rbaaH wtqip wrwmeH jimTeA lixxmajaaA wahazowteH lkaal-AarOaaA׃ 4.21  wOaapjeH xxapijr wAinbeH xagijA wmaazown lkolaaA-beH thotowHij tdwr hejwat baaraaA wbOanpowHij jixxknaan ciparej xxmajaaA׃ 4.22  [AantaaH k] (Aant-HwA q) malkaaA dij rbajt wtqept wrbwtaak rbaat wmTaat lixxmajaaA wxxaalTaanaak lsowp AarOaaA׃ 4.23  wdij hazaaH malkaaA Oijr wqadijxx naahit min-xxmajaaA wAaamar godw AijlaanaaA whablwHij bram Oiqar xxaarxxowHij bAarOaaA xxbuqw wbaeAaeswr dij-parzael wnhaaxx bditAaaA dij baaraaA wbTal xxmajaaA jicTabaO wOim-hejwat baaraaA halaaqeH Oad dij-xxibOaaH Oidaanijn jahlpwn OalowHij׃ 4.24  dnaaH pixxraaA malkaaA wgzerat [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) HijA dij mTaat Oal- [marAij k] (maarij q) malkaaA׃ 4.25  wlaak Taardijn min-AanaaxxaaA wOim-hejwat baaraaA laeHaeweH mdoraak wOixbaaA ktowrijn laak jTaOamwn wmiTal xxmajaaA laak mcabOijn wxxibOaaH Oidaanijn jahlpwn [Oalajik k] (Oalaak q) Oad dij-tindaO dij-xxalijT [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) bmalkwt AanaaxxaaA wlman-dij jicbeA jitninaH׃ 4.26  wdij Aamarw lmixxbaq Oiqar xxaarxxowHij dij AijlaanaaA malkwtaak laak qajaamaaH min-dij tindaO dij xxaliTin xxmajaaA׃ 4.27  laaHen malkaaA milkij jixxpar [Oalajik k] (Oalaak q) [wahaTaajaak k] (wahaTaaAaak q) bcidqaaH pruq waOawaajaataak bmihan Oanaajin Hen taeHaeweA AarkaaH lixxlewtaak׃ 4.28  kolaaA mTaaA Oal-nbwkadnaecar malkaaA׃ p 4.29  liqcaat jarhijn trej-Oaxar Oal-Hejkal malkwtaaA dij baabael mHalek HawaaH׃ 4.30  OaaneH malkaaA wAaamar HalaaA daaA-HijA baabael rabtaaA dij-AanaaH baenajtaH lbejt malkw bitqap hisnij wlijqaar Hadrij׃ 4.31  Oowd miltaaA bpum malkaaA qaal min-xxmajaaA npal laak Aaamrijn nbwkadnaecar malkaaA malkwtaaH Oadaat minaak׃ 4.32  wmin-AanaaxxaaA laak Taardijn wOim-hejwat baaraaA mdoraak OixbaaA ktowrijn laak jTaOamwn wxxibOaaH Oidaanijn jahlpwn [Oalajik k] (Oalaak q) Oad dij-tindaO dij-xxalijT [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) bmalkwt AanaaxxaaA wlman-dij jicbeA jitninaH׃ 4.33  baH-xxaOataaA miltaaA saapat Oal-nbwkadnaecar wmin-AanaaxxaaA Trijd wOixbaaA ktowrijn jeAkul wmiTal xxmajaaA gixxmeH jicTabaO Oad dij xaOreH knixxrijn rbaaH wTiprowHij kciprijn׃ 4.34  wliqcaat jowmajaaH AanaaH nbwkadnaecar Oajnaj lixxmajaaA niTlet wmandOij Oalaj jtwb [wlOilaajaaA k] (wlOilaaAaaH q) baarket wlhaj OaalmaaA xxabhet wHadret dij xxaalTaaneH xxaalTaan Oaalam wmalkwteH Oim-daar wdaar׃ 4.35  wkaal- [daaAarej k] (daajrej q) AarOaaA klaaH haxxijbijn wkmicbjeH Oaabed bhejl xxmajaaA [wdaaAarej k] (wdaajrej q) AarOaaA wlaaA Aijtaj dij-jmaheA bijdeH wjeAmar leH maaH Oabadt׃ 4.36  beH-zimnaaA mandOij jtwb Oalaj wlijqar malkwtij Hadrij wziwij jtwb Oalaj wlij Hadaabraj wrabrbaanaj jbaOown wOal-malkwtij Haatqnat wrbw jatijraaH Hwspat lij׃ 4.37  kOan AanaaH nbwkadnaecar mxxabah wmrowmem wmHadar lmaelaek xxmajaaA dij kaal-maOabaadowHij qxxoT wAorhaateH dijn wdij maHlkijn bgewaaH jaakil lHaxxpaalaaH׃ p

4.1  נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשניא די־ [דארין כ] (דירין ק) בכל־ארעא שלמכון ישגא׃ 4.2  אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא [עליא כ] (עלאה ק) שפר קדמי להחויה׃ 4.3  אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר׃ 4.4  אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃ 4.5  חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃ 4.6  ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני׃ 4.7  באדין [עללין כ] (עלין ק) חרטמיא אשפיא [כשדיא כ] (כשדאי ק) וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי׃ 4.8  ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃ 4.9  בלטשאצר רב חרטמיא די ׀ אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר׃ 4.10  וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃ 4.11  רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃ 4.12  עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל ׀ חיות ברא ובענפוהי [ידרון כ] (ידורן ק) צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא׃ 4.13  חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת׃ 4.14  קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃ 4.15  ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא׃ 4.16  לבבה מן־ [אנושא כ] (אנשא ק) ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 4.17  בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות [אנושא כ] (אנשא ק) ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים [עליה כ] (עלה׃ ק) 4.18  דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר [ואנתה כ] (ואנת ק) בלטשאצר פשרא ׀ אמר כל־קבל די ׀ כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני [ואנתה כ] (ואנת ק) כהל די רוח־אלהין קדישין בך׃ 4.19  אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר [מראי כ] (מרי ק) חלמא [לשנאיך כ] (לשנאך ק) ופשרה [לעריך כ] (לערך ׃ ק) 4.20  אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא׃ 4.21  ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃ 4.22  [אנתה כ] (אנת־הוא ק) מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃ 4.23  ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת ׀ מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 4.24  דנה פשרא מלכא וגזרת [עליא כ] (עלאה ק) היא די מטת על־ [מראי כ] (מרי ק) מלכא׃ 4.25  ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין ׀ לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון [עליך כ] (עלך ק) עד די־תנדע די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃ 4.26  ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא׃ 4.27  להן מלכא מלכי ישפר [עליך כ] (עלך ק) [וחטיך כ] (וחטאך ק) בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃ 4.28  כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃ פ 4.29  לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃ 4.30  ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃ 4.31  עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃ 4.32  ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון [עליך כ] (עלך ק) עד די־תנדע די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃ 4.33  בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃ 4.34  ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני ׀ לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב [ולעליא כ] (ולעלאה ק) ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃ 4.35  וכל־ [דארי כ] (דירי ק) ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא [ודארי כ] (ודירי ק) ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃ 4.36  בה־זמנא מנדעי ׀ יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃ 4.37  כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ פ

4.1  nbwkdncr mlkA lkl-OmmjA AmjA wlxnjA dj- [dArjn k] (djrjn q) bkl-ArOA xlmkwn jxgA׃ 4.2  AtjA wtmHjA dj Obd Omj AlHA [OljA k] (OlAH q) xpr qdmj lHhwjH׃ 4.3  AtwHj kmH rbrbjn wtmHwHj kmH tqjpjn mlkwtH mlkwt Olm wxlTnH Om-dr wdr׃ 4.4  AnH nbwkdncr xlH Hwjt bbjtj wrOnn bHjklj׃ 4.5  hlm hzjt wjdhlnnj wHrHrjn Ol-mxkbj whzwj rAxj jbHlnnj׃ 4.6  wmnj xjm TOm lHnOlH qdmj lkl hkjmj bbl dj-pxr hlmA jHwdOnnj׃ 4.7  bAdjn [Olljn k] (Oljn q) hrTmjA AxpjA [kxdjA k] (kxdAj q) wgzrjA whlmA Amr AnH qdmjHwn wpxrH lA-mHwdOjn lj׃ 4.8  wOd Ahrjn Ol qdmj dnjAl dj-xmH blTxAcr kxm AlHj wdj rwh-AlHjn qdjxjn bH whlmA qdmwHj Amrt׃ 4.9  blTxAcr rb hrTmjA dj AnH jdOt dj rwh AlHjn qdjxjn bk wkl-rz lA-Ans lk hzwj hlmj dj-hzjt wpxrH Amr׃ 4.10  whzwj rAxj Ol-mxkbj hzH Hwjt wAlw Ajln bgwA ArOA wrwmH xgjA׃ 4.11  rbH AjlnA wtqp wrwmH jmTA lxmjA whzwtH lswp kl-ArOA׃ 4.12  OpjH xpjr wAnbH xgjA wmzwn lklA-bH thtwHj tTll hjwt brA wbOnpwHj [jdrwn k] (jdwrn q) cprj xmjA wmnH jtzjn kl-bxrA׃ 4.13  hzH Hwjt bhzwj rAxj Ol-mxkbj wAlw Ojr wqdjx mn-xmjA nht׃ 4.14  qrA bhjl wkn Amr gdw AjlnA wqccw OnpwHj Atrw OpjH wbdrw AnbH tnd hjwtA mn-thtwHj wcprjA mn-OnpwHj׃ 4.15  brm Oqr xrxwHj bArOA xbqw wbAswr dj-przl wnhx bdtAA dj brA wbTl xmjA jcTbO wOm-hjwtA hlqH bOxb ArOA׃ 4.16  lbbH mn- [AnwxA k] (AnxA q) jxnwn wlbb hjwH jtjHb lH wxbOH Odnjn jhlpwn OlwHj׃ 4.17  bgzrt Ojrjn ptgmA wmAmr qdjxjn xAltA Od-dbrt dj jndOwn hjjA dj-xljT [OljA k] (OlAH q) bmlkwt [AnwxA k] (AnxA q) wlmn-dj jcbA jtnnH wxpl Anxjm jqjm [OljH k] (OlH׃ q) 4.18  dnH hlmA hzjt AnH mlkA nbwkdncr [wAntH k] (wAnt q) blTxAcr pxrA Amr kl-qbl dj kl-hkjmj mlkwtj lA-jkljn pxrA lHwdOtnj [wAntH k] (wAnt q) kHl dj rwh-AlHjn qdjxjn bk׃ 4.19  Adjn dnjAl dj-xmH blTxAcr Axtwmm kxOH hdH wrOjnHj jbHlnH OnH mlkA wAmr blTxAcr hlmA wpxrA Al-jbHlk OnH blTxAcr wAmr [mrAj k] (mrj q) hlmA [lxnAjk k] (lxnAk q) wpxrH [lOrjk k] (lOrk ׃ q) 4.20  AjlnA dj hzjt dj rbH wtqp wrwmH jmTA lxmjA whzwtH lkl-ArOA׃ 4.21  wOpjH xpjr wAnbH xgjA wmzwn lklA-bH thtwHj tdwr hjwt brA wbOnpwHj jxknn cprj xmjA׃ 4.22  [AntH k] (Ant-HwA q) mlkA dj rbjt wtqpt wrbwtk rbt wmTt lxmjA wxlTnk lswp ArOA׃ 4.23  wdj hzH mlkA Ojr wqdjx nht mn-xmjA wAmr gdw AjlnA whblwHj brm Oqr xrxwHj bArOA xbqw wbAswr dj-przl wnhx bdtAA dj brA wbTl xmjA jcTbO wOm-hjwt brA hlqH Od dj-xbOH Odnjn jhlpwn OlwHj׃ 4.24  dnH pxrA mlkA wgzrt [OljA k] (OlAH q) HjA dj mTt Ol- [mrAj k] (mrj q) mlkA׃ 4.25  wlk Trdjn mn-AnxA wOm-hjwt brA lHwH mdrk wOxbA ktwrjn lk jTOmwn wmTl xmjA lk mcbOjn wxbOH Odnjn jhlpwn [Oljk k] (Olk q) Od dj-tndO dj-xljT [OljA k] (OlAH q) bmlkwt AnxA wlmn-dj jcbA jtnnH׃ 4.26  wdj Amrw lmxbq Oqr xrxwHj dj AjlnA mlkwtk lk qjmH mn-dj tndO dj xlTn xmjA׃ 4.27  lHn mlkA mlkj jxpr [Oljk k] (Olk q) [whTjk k] (whTAk q) bcdqH prq wOwjtk bmhn Onjn Hn tHwA ArkH lxlwtk׃ 4.28  klA mTA Ol-nbwkdncr mlkA׃ p 4.29  lqct jrhjn trj-Oxr Ol-Hjkl mlkwtA dj bbl mHlk HwH׃ 4.30  OnH mlkA wAmr HlA dA-HjA bbl rbtA dj-AnH bnjtH lbjt mlkw btqp hsnj wljqr Hdrj׃ 4.31  Owd mltA bpm mlkA ql mn-xmjA npl lk Amrjn nbwkdncr mlkA mlkwtH Odt mnk׃ 4.32  wmn-AnxA lk Trdjn wOm-hjwt brA mdrk OxbA ktwrjn lk jTOmwn wxbOH Odnjn jhlpwn [Oljk k] (Olk q) Od dj-tndO dj-xljT [OljA k] (OlAH q) bmlkwt AnxA wlmn-dj jcbA jtnnH׃ 4.33  bH-xOtA mltA spt Ol-nbwkdncr wmn-AnxA Trjd wOxbA ktwrjn jAkl wmTl xmjA gxmH jcTbO Od dj xOrH knxrjn rbH wTprwHj kcprjn׃ 4.34  wlqct jwmjH AnH nbwkdncr Ojnj lxmjA nTlt wmndOj Olj jtwb [wlOljA k] (wlOlAH q) brkt wlhj OlmA xbht wHdrt dj xlTnH xlTn Olm wmlkwtH Om-dr wdr׃ 4.35  wkl- [dArj k] (djrj q) ArOA klH hxjbjn wkmcbjH Obd bhjl xmjA [wdArj k] (wdjrj q) ArOA wlA Ajtj dj-jmhA bjdH wjAmr lH mH Obdt׃ 4.36  bH-zmnA mndOj jtwb Olj wljqr mlkwtj Hdrj wzwj jtwb Olj wlj Hdbrj wrbrbnj jbOwn wOl-mlkwtj Htqnt wrbw jtjrH Hwspt lj׃ 4.37  kOn AnH nbwkdncr mxbh wmrwmm wmHdr lmlk xmjA dj kl-mObdwHj qxT wArhtH djn wdj mHlkjn bgwH jkl lHxplH׃ p

4.1  Nabuchodonosor rex omnibus populis, gentibus et linguis, quae habitant in universa terra: “ Pax vobis multiplicetur. 4.2  Signa et mirabilia, quae fecit apud me Deus excelsus, placuit mihi praedicare: 4.3  Signa eius quam magna sunt, et mirabilia eius quam fortia! Et regnum eius regnum sempiternum, et potestas eius in generationem et generationem ”. 4.4  Ego Nabuchodonosor quietus eram in domo mea et florens in palatio meo; 4.5  somnium vidi, quod perterruit me, et cogitationes in stratu meo et visiones capitis mei conturbaverunt me. 4.6  Et per me propositum est decretum, ut introducerentur in conspectu meo cuncti sapientes Babylonis, ut solutionem somnii indicarent mihi. 4.7  Tunc ingrediebantur harioli, magi, Chaldaei et haruspices; et somnium narravi in conspectu eorum, et solutionem eius non indicaverunt mihi; 4.8  donec denique ingressus est in conspectu meo Daniel, cui nomen Baltassar secundum nomen dei mei et qui habet spiritum deorum sanctorum in semetipso. Et somnium coram ipso locutus sum: 4.9  Baltassar, princeps hariolorum, quem ego scio quod spiritum deorum sanctorum habeas in te, et omne sacramentum non est impossibile tibi, visiones somnii mei, quas vidi, et solutionem eius narra. 4.10  Visio capitis mei in cubili meo: Videbam, et ecce arbor in medio terrae, et altitudo eius nimia. 4.11  Magna arbor et fortis, et proceritas eius contingens caelum; aspectus illius erat usque ad terminos universae terrae. 4.12  Folia eius pulcherrima, et fructus eius nimius, et esca universorum in ea. Subter eam habitabant bestiae agri, et in ramis eius conversabantur volucres caeli, et ex ea vescebatur omnis caro. 4.13  Videbam in visione capitis mei super stratum meum, et ecce vigil et sanctus de caelo descendit. 4.14  Clamavit fortiter et sic ait: “Succidite arborem et praecidite ramos eius, excutite folia eius et dispergite fructus eius. Fugiant bestiae de sub ea, et volucres de ramis eius. 4.15  Verumtamen germen radicum eius in terra sinite et in vinculo ferreo et aereo in herbis agri, et rore caeli tingatur, et cum feris pars eius in herba terrae. 4.16  Cor eius ab humano commutetur, et cor ferae detur ei, et septem tempora mutentur super eum. 4.17  In sententia vigilum decretum est, et sermo sanctorum petitio, ut cognoscant viventes quoniam dominatur Excelsus in regno hominum et, cuicumque voluerit, dabit illud et humillimum hominem constituet super eo”. 4.18  Hoc somnium vidi ego rex Nabuchodonosor. Tu ergo, Baltassar, interpretationem narra, quia omnes sapientes regni mei non queunt solutionem edicere mihi; tu autem potes, quia spiritus deorum sanctorum in te est ”. 4.19  Tunc Daniel, cuius nomen Baltassar, obstupuit quasi una hora, et cogitationes eius conturbabant eum. Respondens autem rex ait: “ Baltassar, somnium et interpretatio eius non conturbent te ”. Respondit Baltassar et dixit: “ Domine mi, somnium his, qui te oderunt, et interpretatio eius hostibus tuis sit. 4.20  Arborem, quam vidisti sublimem atque robustam, cuius altitudo pertingit ad caelum, et aspectus illius in omnem terram, 4.21  et rami eius pulcherrimi, et fructus eius nimius, et esca omnium in ea, subter eam habitantes bestiae agri, et in ramis eius commorantes aves caeli, 4.22  tu es, rex, qui magnificatus es et invaluisti, et magnitudo tua crevit et pervenit usque ad caelum, et potestas tua in terminos terrae. 4.23  Quod autem vidit rex vigilem et sanctum descendere de caelo et dicere: “Succidite arborem et dissipate illam; attamen germen radicum eius in terra dimittite, et vinculo ferreo et aereo in herbis agri, et rore caeli conspergatur, et cum feris sit pars eius, donec septem tempora mutentur super eum”, 4.24  haec est interpretatio, rex, et sententia Altissimi, quae pervenit super dominum meum regem: 4.25  et eicient te ab hominibus, et cum bestiis feris erit habitatio tua, et fenum ut boves comedes et rore caeli infunderis; septem quoque tempora mutabuntur super te, donec scias quod dominetur Excelsus super regnum hominum et, cuicumque voluerit, det illud. 4.26  Quod autem praeceperunt, ut relinqueretur germen radicum eius, id est arboris, regnum tuum tibi manebit, postquam cognoveris potestatem caeli. 4.27  Quam ob rem, rex, consilium meum placeat tibi, et peccata tua eleemosynis redime et iniquitates tuas misericordiis pauperum; sic longitudo erit prosperitati tuae ”. 4.28  Omnia haec venerunt super Nabuchodonosor regem. 4.29  Post finem mensium duodecim in palatio regni Babylonis deambulabat; 4.30  responditque rex et ait: “ Nonne haec est Babylon magna, quam ego aedificavi in domum regni, in robore fortitudinis meae et in gloria decoris mei? ”. 4.31  Cum adhuc sermo esset in ore regis, vox de caelo ruit: “ Tibi dicitur, Nabuchodonosor rex: Regnum tuum transiit a te, 4.32  et ab hominibus te eicient, et cum bestiis feris erit habitatio tua: fenum quasi boves comedes; et septem tempora mutabuntur super te, donec scias quod dominetur Excelsus in regno hominum et, cuicumque voluerit, det illud ”. 4.33  Eadem hora sermo completus est super Nabuchodonosor, et ex hominibus abiectus est et fenum ut boves comedit, et rore caeli corpus eius infectum est, donec capilli eius in similitudinem aquilarum crescerent, et ungues eius quasi avium. 4.34  “ Igitur post finem dierum ego Nabuchodonosor oculos meos ad caelum levavi, et sensus meus redditus est mihi, et Altissimo benedixi et Viventem in sempiternum laudavi et glorificavi, quia potestas eius potestas sempiterna, et regnum eius in generationem et generationem; 4.35  et omnes habitatores terrae apud eum in nihilum reputati sunt: iuxta voluntatem enim suam facit tam in virtutibus caeli quam in habitatoribus terrae, et non est qui resistat manui eius et dicat ei: “Quid facis?”. 4.36  In ipso tempore sensus meus reversus est ad me, et ad honorem regni mei maiestas mea et splendor meus reversa sunt ad me; et optimates mei et magistratus mei requisierunt me, et in regno meo constitutus sum, et magnificentia amplior addita est mihi. 4.37  Nunc igitur ego Nabuchodonosor laudo et magnifico et glorifico Regem caeli, quia omnia opera eius veritas, et viae eius iudicium, et gradientes in superbia potest humiliare ”.

5.1  König Belsazar machte ein großes Mahl seinen tausend Gewaltigen und trank vor den Tausenden Wein. 5.2  Und während er sich den Wein schmecken ließ, befahl Belsazar, man solle die goldenen und silbernen Gefäße herbeibringen, welche sein Vater Nebukadnezar aus dem Tempel zu Jerusalem weggenommen hatte, damit der König samt seinen Gewaltigen, seinen Frauen und Nebenfrauen daraus trinken könne. 5.3  Da wurden alsbald die goldenen Gefäße herbeigebracht, welche man aus dem Tempel, aus dem Hause Gottes zu Jerusalem, weggenommen hatte, und der König trank daraus samt seinen Gewaltigen, seinen Frauen und Nebenfrauen. 5.4  Als sie nun tranken, lobten sie die goldenen, silbernen, ehernen, eisernen, hölzernen und steinernen Götter. 5.5  In demselben Augenblick erschienen Finger einer Menschenhand, die schrieben gegenüber dem Leuchter auf die getünchte Wand des königlichen Palastes, so daß der König das Ende der schreibenden Hand sah. 5.6  Da veränderte sich das Aussehen des Königs, und seine Gedanken erschreckten ihn, also daß sich die Gelenke seiner Hüften lockerten und seine Knie schlotterten. 5.7  Der König schrie mit lauter Stimme, man solle die Wahrsager, Chaldäer und Sterndeuter holen. Und er hob an und sprach zu den Weisen von Babel: «Welcher Mensch diese Schrift lesen und sagen kann, was sie bedeutet, der soll mit Purpur bekleidet werden und eine goldene Kette an seinem Halse tragen und als Dritter im Reiche herrschen!» 5.8  Da kamen alle Weisen des Königs herauf, aber sie konnten weder die Schrift lesen noch ihre Bedeutung dem König erklären. 5.9  Da nun der König Belsazar sehr bestürzt ward und sein Aussehen sich veränderte und seine Gewaltigen ganz verwirrt waren, 5.10  kam auf Wunsch des Königs und seiner Gewaltigen die Königin Mutter in den Trinksaal. Die Königin hob an und sprach: O König, lebe ewiglich! Deine Gedanken sollen dich nicht erschrecken, und dein Aussehen verändere sich nicht! 5.11  Es ist ein Mann in deinem Königreiche, der den Geist der heiligen Götter hat und bei welchem in den Tagen deines Vaters Erleuchtung, Verstand und göttliche Weisheit gefunden worden ist, so daß dein Vater, der König Nebukadnezar, ihn zum Obersten der Schriftkundigen, Wahrsager, Chaldäer und Sterndeuter bestellt hat, (ja, dein Vater, o König!) 5.12  ganz allein darum, weil bei ihm ein vortrefflicher Geist, Verstand und Scharfsinn gefunden wurde zur Auslegung von Träumen, zur Erklärung von Rätseln und zur Auflösung von Knoten, nämlich bei dem Daniel, welchem der König den Namen Beltsazar gab. So lasse man nun Daniel rufen; der wird dir die Deutung sagen! 5.13  Sobald nun Daniel vor den König hineingeführt worden war, hob der König an und sprach zu ihm: Bist du Daniel, von den gefangenen Juden, welche mein königlicher Vater aus Juda weggeführt hat? 5.14  Ich habe von dir gehört, daß der Geist Gottes in dir sei und daß Erleuchtung und Verstand und außerordentliche Weisheit bei dir gefunden werde. 5.15  Nun sind die Weisen und Wahrsager vor mich geführt worden, um diese Schrift zu lesen und mir ihre Bedeutung kundzutun, sie waren aber nicht imstande, die Bedeutung der Worte zu sagen. 5.16  Und von dir habe ich gehört, daß du Deutungen geben und Knoten auflösen könnest. Wenn du nun diese Schrift lesen und mir ihre Bedeutung erklären kannst, so sollst du mit Purpur bekleidet werden und eine goldene Kette an deinem Halse tragen und als Dritter im Reiche herrschen! 5.17  Da antwortete Daniel alsbald und sprach vor dem König: Behalte deine Gaben für dich und gib deine Geschenke einem andern! Aber die Schrift will ich dem Könige gleichwohl lesen und sagen, was sie bedeutet. 5.18  O König, Gott, der Allerhöchste, hat deinem Vater Nebukadnezar Königtum, Majestät, Ehre und Herrlichkeit verliehen; 5.19  und wegen seiner Majestät, die er ihm gab, zitterten und bebten vor ihm alle Völker, Stämme und Zungen; denn er tötete, wen er wollte, ließ leben, wen er wollte, erhöhte, wen er wollte, erniedrigte, wen er wollte. 5.20  Da sich aber sein Herz erhob und sein Geist stolz ward bis zur Vermessenheit, wurde er von seinem königlichen Throne gestürzt, und seine Würde ward ihm genommen; 5.21  man verstieß ihn von den Menschenkindern, und sein Herz ward den Tieren gleich; er wohnte bei den Wildeseln, und man fütterte ihn mit Gras wie einen Ochsen, und sein Leib ward vom Tau des Himmels benetzt, bis er erkannte, daß Gott, der Allerhöchste, über das Königtum der Menschen regiert und den darüber bestellt, der ihm gefällt. 5.22  Du aber, sein Sohn Belsazar, hast dein Herz nicht gedemütigt, trotzdem du das alles wußtest, 5.23  sondern du hast dich über den Herrn des Himmels erhoben; und man hat die Gefäße seines Hauses vor dich gebracht, und du und deine Gewaltigen, deine Frauen und Nebenfrauen haben Wein daraus getrunken, und du hast die silbernen und goldenen, ehernen, eisernen, hölzernen und steinernen Götzen gepriesen, die weder sehen noch hören noch verstehen; den Gott aber, in dessen Hand dein Odem und alle deine Wege sind, hast du nicht verherrlicht! 5.24  Infolgedessen wurde von ihm diese Hand gesandt und die Schrift, die da verzeichnet steht. 5.25  Das ist aber die Schrift, die geschrieben ist: Mene, Mene, Tekel Upharsin! 5.26  Und das ist die Bedeutung des Spruches: Mene bedeutet: Gott hat die Tage deines Königtums gezählt und ihm ein Ende bereitet! 5.27  Tekel bedeutet: du bist auf einer Waage gewogen und zu leicht erfunden worden! 5.28  Peres bedeutet: dein Königreich wird zerteilt und den Medern und Persern gegeben werden! 5.29  Alsbald befahl Belsazar, daß man den Daniel mit Purpur bekleide und ihm eine goldene Kette um den Hals lege und von ihm ausrufe, daß er als Dritter im Reiche herrschen solle. 5.30  Aber in derselben Nacht ward Belsazar, der König der Chaldäer, umgebracht. 5.31  (H6-1) Und Darius, der Meder, empfing die Königswürde, als er zweiundsechzig Jahre alt war.

5.1  βαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐποίησεν ἑστιατορίαν μεγάλην τοῖς ἑταίροις αὐτοῦ καὶ ἔπινεν οἶνον 5.2  καὶ ἀνυψώθη ἡ καρδία αὐτοῦ καὶ εἶπεν ἐνέγκαι τὰ σκεύη τὰ χρυσᾶ καὶ τὰ ἀργυρᾶ τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ ἃ ἤνεγκε ναβουχοδονοσορ ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἀπὸ ιερουσαλημ καὶ οἰνοχοῆσαι ἐν αὐτοῖς τοῖς ἑταίροις αὐτοῦ 5.3  καὶ ἠνέχθη καὶ ἔπινον ἐν αὐτοῖς 5.4  καὶ ηὐλόγουν τὰ εἴδωλα τὰ χειροποίητα αὐτῶν καὶ τὸν θεὸν τοῦ αἰῶνος οὐκ εὐλόγησαν τὸν ἔχοντα τὴν ἐξουσίαν τοῦ πνεύματος αὐτῶν 5.5  ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἐκείνῃ ἐξῆλθον δάκτυλοι ὡσεὶ χειρὸς ἀνθρώπου καὶ ἔγραψαν ἐπὶ τοῦ τοίχου τοῦ οἴκου αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ κονιάματος κατέναντι τοῦ φωτὸς ἔναντι τοῦ βασιλέως βαλτασαρ καὶ εἶδε χεῖρα γράφουσαν 5.6  καὶ ἡ ὅρασις αὐτοῦ ἠλλοιώθη καὶ φόβοι καὶ ὑπόνοιαι αὐτὸν κατέσπευδον ἔσπευσεν οὖν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐξανέστη καὶ ἑώρα τὴν γραφὴν ἐκείνην καὶ οἱ συνεταῖροι κύκλῳ αὐτοῦ ἐκαυχῶντο 5.7  καὶ ὁ βασιλεὺς ἐφώνησε φωνῇ μεγάλῃ καλέσαι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ φαρμακοὺς καὶ χαλδαίους καὶ γαζαρηνοὺς ἀπαγγεῖλαι τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς καὶ εἰσεπορεύοντο ἐπὶ θεωρίαν ἰδεῖν τὴν γραφήν καὶ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς οὐκ ἐδύναντο συγκρῖναι τῷ βασιλεῖ τότε ὁ βασιλεὺς ἐξέθηκε πρόσταγμα λέγων πᾶς ἀνήρ ὃς ἂν ὑποδείξῃ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς στολιεῖ αὐτὸν πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιθήσει αὐτῷ καὶ δοθήσεται αὐτῷ ἐξουσία τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας 5.8  καὶ εἰσεπορεύοντο οἱ ἐπαοιδοὶ καὶ φαρμακοὶ καὶ γαζαρηνοί καὶ οὐκ ἠδύνατο οὐδεὶς τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς ἀπαγγεῖλαι 5.9  τότε ὁ βασιλεὺς ἐκάλεσε τὴν βασίλισσαν περὶ τοῦ σημείου καὶ ὑπέδειξεν αὐτῇ ὡς μέγα ἐστί καὶ ὅτι πᾶς ἄνθρωπος οὐ δύναται ἀπαγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς 5.10  τότε ἡ βασίλισσα ἐμνήσθη πρὸς αὐτὸν περὶ τοῦ δανιηλ ὃς ἦν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῆς ιουδαίας 5.11  καὶ εἶπε τῷ βασιλεῖ ὁ ἄνθρωπος ἐπιστήμων ἦν καὶ σοφὸς καὶ ὑπερέχων πάντας τοὺς σοφοὺς βαβυλῶνος 5.12  καὶ πνεῦμα ἅγιον ἐν αὐτῷ ἐστι καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ πατρός σου τοῦ βασιλέως συγκρίματα ὑπέρογκα ὑπέδειξε ναβουχοδονοσορ τῷ πατρί σου 5.13  τότε δανιηλ εἰσήχθη πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἀποκριθεὶς ὁ βασιλεὺς εἶπεν αὐτῷ 5.14   5.15   5.16  ὦ δανιηλ δύνῃ μοι ὑποδεῖξαι τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς καὶ στολιῶ σε πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιθήσω σοι καὶ ἕξεις ἐξουσίαν τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας μου 5.17  τότε δανιηλ ἔστη κατέναντι τῆς γραφῆς καὶ ἀνέγνω καὶ οὕτως ἀπεκρίθη τῷ βασιλεῖ αὕτη ἡ γραφή ἠρίθμηται κατελογίσθη ἐξῆρται καὶ ἔστη ἡ γράψασα χείρ καὶ αὕτη ἡ σύγκρισις αὐτῶν 5.18   5.19   5.20   5.21   5.22   5.23  βασιλεῦ σὺ ἐποιήσω ἑστιατορίαν τοῖς φίλοις σου καὶ ἔπινες οἶνον καὶ τὰ σκεύη τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος ἠνέχθη σοι καὶ ἐπίνετε ἐν αὐτοῖς σὺ καὶ οἱ μεγιστᾶνές σου καὶ ᾐνέσατε πάντα τὰ εἴδωλα τὰ χειροποίητα τῶν ἀνθρώπων καὶ τῷ θεῷ τῷ ζῶντι οὐκ εὐλογήσατε καὶ τὸ πνεῦμά σου ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ τὸ βασίλειόν σου αὐτὸς ἔδωκέ σοι καὶ οὐκ εὐλόγησας αὐτὸν οὐδὲ ᾔνεσας αὐτῷ 5.24   5.25   5.26  τοῦτο τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς ἠρίθμηται ὁ χρόνος σου τῆς βασιλείας ἀπολήγει ἡ βασιλεία σου συντέτμηται καὶ συντετέλεσται ἡ βασιλεία σου τοῖς μήδοις καὶ τοῖς πέρσαις δίδοται 5.27   5.28   5.29  τότε βαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐνέδυσε τὸν δανιηλ πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιέθηκεν αὐτῷ καὶ ἔδωκεν ἐξουσίαν αὐτῷ τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας αὐτοῦ 5.30  καὶ τὸ σύγκριμα ἐπῆλθε βαλτασαρ τῷ βασιλεῖ καὶ τὸ βασίλειον ἐξῆρται ἀπὸ τῶν χαλδαίων καὶ ἐδόθη τοῖς μήδοις καὶ τοῖς πέρσαις 5.31  καὶ ἀρταξέρξης ὁ τῶν μήδων παρέλαβε τὴν βασιλείαν καὶ δαρεῖος πλήρης τῶν ἡμερῶν καὶ ἔνδοξος ἐν γήρει

5.1  baltasar o basileys epoiehsen estiatorian megalehn tois etairois aytoy kai epinen oinon 5.2  kai anypsohtheh eh kardia aytoy kai eipen enegkai ta skeyeh ta chrysa kai ta argyra toy oikoy toy theoy a ehnegke naboychodonosor o patehr aytoy apo ieroysalehm kai oinochoehsai en aytois tois etairois aytoy 5.3  kai ehnechtheh kai epinon en aytois 5.4  kai ehylogoyn ta eidohla ta cheiropoiehta aytohn kai ton theon toy aiohnos oyk eylogehsan ton echonta tehn exoysian toy pneymatos aytohn 5.5  en ayteh teh ohra ekeineh exehlthon daktyloi ohsei cheiros anthrohpoy kai egrapsan epi toy toichoy toy oikoy aytoy epi toy koniamatos katenanti toy phohtos enanti toy basileohs baltasar kai eide cheira graphoysan 5.6  kai eh orasis aytoy ehlloiohtheh kai phoboi kai yponoiai ayton katespeydon espeysen oyn o basileys kai exanesteh kai eohra tehn graphehn ekeinehn kai oi synetairoi kykloh aytoy ekaychohnto 5.7  kai o basileys ephohnehse phohneh megaleh kalesai toys epaoidoys kai pharmakoys kai chaldaioys kai gazarehnoys apaggeilai to sygkrima tehs graphehs kai eiseporeyonto epi theohrian idein tehn graphehn kai to sygkrima tehs graphehs oyk edynanto sygkrinai toh basilei tote o basileys exethehke prostagma legohn pas anehr os an ypodeixeh to sygkrima tehs graphehs stoliei ayton porphyran kai maniakehn chrysoyn perithehsei aytoh kai dothehsetai aytoh exoysia toy tritoy meroys tehs basileias 5.8  kai eiseporeyonto oi epaoidoi kai pharmakoi kai gazarehnoi kai oyk ehdynato oydeis to sygkrima tehs graphehs apaggeilai 5.9  tote o basileys ekalese tehn basilissan peri toy sehmeioy kai ypedeixen ayteh ohs mega esti kai oti pas anthrohpos oy dynatai apaggeilai toh basilei to sygkrima tehs graphehs 5.10  tote eh basilissa emnehstheh pros ayton peri toy daniehl os ehn ek tehs aichmalohsias tehs ioydaias 5.11  kai eipe toh basilei o anthrohpos epistehmohn ehn kai sophos kai yperechohn pantas toys sophoys babylohnos 5.12  kai pneyma agion en aytoh esti kai en tais ehmerais toy patros soy toy basileohs sygkrimata yperogka ypedeixe naboychodonosor toh patri soy 5.13  tote daniehl eisehchtheh pros ton basilea kai apokritheis o basileys eipen aytoh 5.14   5.15   5.16  oh daniehl dyneh moi ypodeixai to sygkrima tehs graphehs kai stolioh se porphyran kai maniakehn chrysoyn perithehsoh soi kai exeis exoysian toy tritoy meroys tehs basileias moy 5.17  tote daniehl esteh katenanti tehs graphehs kai anegnoh kai oytohs apekritheh toh basilei ayteh eh grapheh ehrithmehtai katelogistheh exehrtai kai esteh eh grapsasa cheir kai ayteh eh sygkrisis aytohn 5.18   5.19   5.20   5.21   5.22   5.23  basiley sy epoiehsoh estiatorian tois philois soy kai epines oinon kai ta skeyeh toy oikoy toy theoy toy zohntos ehnechtheh soi kai epinete en aytois sy kai oi megistanes soy kai ehnesate panta ta eidohla ta cheiropoiehta tohn anthrohpohn kai toh theoh toh zohnti oyk eylogehsate kai to pneyma soy en teh cheiri aytoy kai to basileion soy aytos edohke soi kai oyk eylogehsas ayton oyde ehnesas aytoh 5.24   5.25   5.26  toyto to sygkrima tehs graphehs ehrithmehtai o chronos soy tehs basileias apolehgei eh basileia soy syntetmehtai kai syntetelestai eh basileia soy tois mehdois kai tois persais didotai 5.27   5.28   5.29  tote baltasar o basileys enedyse ton daniehl porphyran kai maniakehn chrysoyn periethehken aytoh kai edohken exoysian aytoh toy tritoy meroys tehs basileias aytoy 5.30  kai to sygkrima epehlthe baltasar toh basilei kai to basileion exehrtai apo tohn chaldaiohn kai edotheh tois mehdois kai tois persais 5.31  kai artaxerxehs o tohn mehdohn parelabe tehn basileian kai dareios plehrehs tohn ehmerohn kai endoxos en gehrei

5.1  בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנֹוהִי אֲלַף וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה׃ 5.2  בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר ׀ בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן־הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתֹּון בְּהֹון מַלְכָּא וְרַבְרְבָנֹוהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ׃ 5.3  בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא דִּי הַנְפִּקוּ מִן־הֵיכְלָא דִּי־בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְאִשְׁתִּיו בְּהֹון מַלְכָּא וְרַבְרְבָנֹוהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ׃ 5.4  אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא׃ 5.5  בַּהּ־שַׁעֲתָה [נְפַקוּ כ] (נְפַקָה ק) אֶצְבְּעָן דִּי יַד־אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל־גִּירָא דִּי־כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה׃ 5.6  אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנֹוהִי וְרַעיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן׃ 5.7  קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא [כַּשְׂדָּיֵא כ] (כַּשְׂדָּאֵי ק) וְגָזְרַיָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר ׀ לְחַכִּימֵי בָבֶל דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי־יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ [וְהַמֹּונְכָא כ] (וְהַמְנִיכָא ק) דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארֵהּ וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַט׃ ס 5.8  אֱדַיִן [עָלֲלִין כ] (עָלִּין ק) כֹּל חַכִּימֵי מַלְכָּא וְלָא־כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא [וּפִשְׁרָא כ] (וּפִשְׁרֵהּ ק) לְהֹודָעָה לְמַלְכָּא׃ 5.9  אֱדַיִן מַלְכָּא בֵלְשַׁאצַּר שַׂגִּיא מִתְבָּהַל וְזִיוֹהִי שָׁנַיִן עֲלֹוהִי וְרַבְרְבָנֹוהִי מִשְׁתַּבְּשִׁין׃ 5.10  מַלְכְּתָא לָקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא וְרַבְרְבָנֹוהִי לְבֵית מִשְׁתְּיָא [עַלֲלַת כ] (עַלַּת ק) עֲנָת מַלְכְּתָא וַאֲמֶרֶת מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אַל־יְבַהֲלוּךְ רַעְיֹונָךְ וְזִיוָיךְ אַל־יִשְׁתַּנֹּו׃ 5.11  אִיתַי גְּבַר בְּמַלְכוּתָךְ דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וּבְיֹומֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה כְּחָכְמַת־אֱלָהִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ וּמַלְכָּא נְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ רַב חַרְטֻמִּין אָשְׁפִין כַּשְׂדָּאִין גָּזְרִין הֲקִימֵהּ אֲבוּךְ מַלְכָּא׃ 5.12  כָּל־קֳבֵל דִּי רוּחַ ׀ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וַאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל דִּי־מַלְכָּא שָׂם־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּעַן דָּנִיֵּאל יִתְקְרֵי וּפִשְׁרָה יְהַחֲוֵה׃ פ 5.13  בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֻעַל קֳדָם מַלְכָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ־הוּא ק) דָנִיֵּאל דִּי־מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי הַיְתִי מַלְכָּא אַבִי מִן־יְהוּד׃ 5.14  וְשִׁמְעֵת [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ וְנַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה יַתִּירָה הִשְׁתְּכַחַת בָּךְ׃ 5.15  וּכְעַן הֻעַלּוּ קָדָמַי חַכִּימַיָּא אָשְׁפַיָּא דִּי־כְתָבָה דְנָה יִקְרֹון וּפִשְׁרֵהּ לְהֹודָעֻתַנִי וְלָא־כָהֲלִין פְּשַׁר־מִלְּתָא לְהַחֲוָיָה׃ 5.16  וַאֲנָה שִׁמְעֵת [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) דִּי־ [תוּכַל כ] (תִיכּוּל ק) פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא כְּעַן הֵן [תּוּכַל כ] (תִּכוּל ק) כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהֹודָעֻתַנִי אַרְגְּוָנָא תִלְבַּשׁ [וְהַמֹּונְכָא כ] (וְהַמְנִיכָא ק) דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארָךְ וְתַלְתָּא בְמַלְכוּתָא תִּשְׁלַט׃ פ 5.17  בֵּאדַיִן עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר קֳדָם מַלְכָּא מַתְּנָתָךְ לָךְ לֶהֶוְיָן וּנְבָזְבְּיָתָךְ לְאָחֳרָן הַב בְּרַם כְּתָבָא אֶקְרֵא לְמַלְכָּא וּפִשְׁרָא אֲהֹודְעִנֵּהּ׃ 5.18  [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) מַלְכָּא אֱלָהָא [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָה יְהַב לִנְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ׃ 5.19  וּמִן־רְבוּתָא דִּי יְהַב־לֵהּ כֹּל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא הֲוֹו [זָאֲעִין כ] (זָיְעִין ק) וְדָחֲלִין מִן־קֳדָמֹוהִי דִּי־הֲוָה צָבֵא הֲוָא קָטֵל וְדִי־הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא וְדִי־הֲוָה צָבֵא הֲוָה מָרִים וְדִי־הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַשְׁפִּיל׃ 5.20  וּכְדִי רִם לִבְבֵהּ וְרוּחֵהּ תִּקְפַת לַהֲזָדָה הָנְחַת מִן־כָּרְסֵא מַלְכוּתֵהּ וִיקָרָה הֶעְדִּיוּ מִנֵּהּ׃ 5.21  וּמִן־בְּנֵי אֲנָשָׁא טְרִיד וְלִבְבֵהּ ׀ עִם־חֵיוְתָא [שְׁוִי כ] (שַׁוִּיְו ק) וְעִם־עֲרָדַיָּא מְדֹורֵהּ עִשְׂבָּא כְתֹורִין יְטַעֲמוּנֵּהּ וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי־יְדַע דִּי־שַׁלִּיט אֱלָהָא [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּה יְהָקֵים [עֲלַיֵהּ כ] (עֲלַהּ׃ ק) 5.22  [וְאַנְתָּה כ] (וְאַנְתְּ ק) בְּרֵהּ בֵּלְשַׁאצַּר לָא הַשְׁפֵּלְתְּ לִבְבָךְ כָּל־קֳבֵל דִּי כָל־דְּנָה יְדַעְתָּ׃ 5.23  וְעַל מָרֵא־שְׁמַיָּא ׀ הִתְרֹומַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי־בַיְתֵהּ הַיְתִיו [קָדָמַיִךְ כ] (קָדָמָךְ ק) [וְאַנְתָּה כ] (וְאַנְתְּ ק) [וְרַבְרְבָנַיִךְ כ] (וְרַבְרְבָנָךְ ק) שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהֹון וְלֵאלָהֵי כַסְפָּא־וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא דִּי לָא־חָזַיִן וְלָא־שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין שַׁבַּחְתָּ וְלֵאלָהָא דִּי־נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכָל־אֹרְחָתָךְ לֵהּ לָא הַדַּרְתָּ׃ 5.24  בֵּאדַיִן מִן־קֳדָמֹוהִי שְׁלִיַחַ פַּסָּא דִי־יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים׃ 5.25  וּדְנָה כְתָבָא דִּי רְשִׁים מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין׃ 5.26  דְּנָה פְּשַׁר־מִלְּתָא מְנֵא מְנָה־אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַהּ׃ 5.27  תְּקֵל תְּקִילְתָּה בְמֹאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר׃ 5.28  פְּרֵס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וִיהִיבַת לְמָדַי וּפָרָס׃ 5.29  בֵּאדַיִן ׀ אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּישׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא [וְהַמֹּונְכָא כ] (וְהַמְנִיכָא ק) דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארֵהּ וְהַכְרִזוּ עֲלֹוהִי דִּי־לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא׃ 5.30  בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא [כַשְׂדָּיָא כ] (כַשְׂדָּאָה׃ ק) פ 5.31  וְדָרְיָוֶשׁ [מָדָיָא כ] (מָדָאָה ק) קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין׃

5.1  belxxaAcar malkaaA Oabad lhaem rab lrabrbaanowHij Aalap wlaaqaabel AalpaaA hamraaA xxaateH׃ 5.2  belxxaAcar Aamar biTOem hamraaA lHajtaajaaH lmaaAnej daHabaaA wkaspaaA dij Hanpeq nbwkadnaecar AabwHij min-HejklaaA dij bijrwxxlaem wjixxtown bHown malkaaA wrabrbaanowHij xxeglaateH wlhenaateH׃ 5.3  beAdajin Hajtijw maaAnej daHabaaA dij Hanpiqw min-HejklaaA dij-bejt AaelaaHaaA dij bijrwxxlaem wAixxtijw bHown malkaaA wrabrbaanowHij xxeglaateH wlhenaateH׃ 5.4  Aixxtijw hamraaA wxxabahw leAlaaHej daHabaaA wkaspaaA nhaaxxaaA parzlaaA AaaOaaA wAabnaaA׃ 5.5  baH-xxaOataaH [npaqw k] (npaqaaH q) AaecbOaan dij jad-Aaenaaxx wkaatbaan laaqaabel naebraxxtaaA Oal-gijraaA dij-ktal HejklaaA dij malkaaA wmalkaaA haazeH pas jdaaH dij kaatbaaH׃ 5.6  Aaedajin malkaaA zijwoHij xxnowHij wraOjonoHij jbaHalwneH wqiTrej harceH mixxtaarajin wAarkubaateH daaA ldaaA naaqxxaan׃ 5.7  qaareA malkaaA bhajil lHaeOaalaaH lAaaxxpajaaA [kaxdaajeA k] (kaxdaaAej q) wgaazrajaaA OaaneH malkaaA wAaamar lhakijmej baabael dij kaal-Aaenaaxx dij-jiqreH ktaabaaH dnaaH wpixxreH jhawinanij AargwaanaaA jilbaxx [wHamownkaaA k] (wHamnijkaaA q) dij-daHabaaA Oal-cawAreH wtaltij bmalkwtaaA jixxlaT׃ s 5.8  Aaedajin [Oaalalijn k] (Oaalijn q) kol hakijmej malkaaA wlaaA-kaaHalijn ktaabaaA lmiqreA [wpixxraaA k] (wpixxreH q) lHowdaaOaaH lmalkaaA׃ 5.9  Aaedajin malkaaA belxxaAcar xagijA mitbaaHal wzijwoHij xxaanajin OalowHij wrabrbaanowHij mixxtabxxijn׃ 5.10  malktaaA laaqaabel milej malkaaA wrabrbaanowHij lbejt mixxtjaaA [Oalalat k] (Oalat q) Oanaat malktaaA waAamaeraet malkaaA lOaalmijn haejij Aal-jbaHalwk raOjownaak wzijwaajk Aal-jixxtanow׃ 5.11  Aijtaj gbar bmalkwtaak dij rwha AaelaaHijn qadijxxijn beH wbjowmej Aabwk naHijrw wxaakltaanw whaakmaaH khaakmat-AaelaaHijn Hixxtkahat beH wmalkaaA nbukadnaecar Aabwk rab harTumijn Aaaxxpijn kaxdaaAijn gaazrijn HaqijmeH Aabwk malkaaA׃ 5.12  kaal-qaabel dij rwha jatijraaH wmandaO wxaakltaanw mpaxxar haelmijn waAahawaajat Aahijdaan wmxxaareA qiTrijn Hixxtkahat beH bdaanijeAl dij-malkaaA xaam-xxmeH belTxxaAcar kOan daanijeAl jitqrej wpixxraaH jHahaweH׃ p 5.13  beAdajin daanijeAl HuOal qaadaam malkaaA OaaneH malkaaA wAaamar ldaanijeAl [AantaaH k] (Aant-HwA q) daanijeAl dij-min-bnej gaalwtaaA dij jHwd dij Hajtij malkaaA Aabij min-jHwd׃ 5.14  wxximOet [Oalajik k] (Oalaak q) dij rwha AaelaaHijn baak wnaHijrw wxaakltaanw whaakmaaH jatijraaH Hixxtkahat baak׃ 5.15  wkOan HuOalw qaadaamaj hakijmajaaA AaaxxpajaaA dij-ktaabaaH dnaaH jiqrown wpixxreH lHowdaaOutanij wlaaA-kaaHalijn pxxar-miltaaA lHahawaajaaH׃ 5.16  waAanaaH xximOet [Oalajik k] (Oalaak q) dij- [twkal k] (tijkwl q) pixxrijn lmipxxar wqiTrijn lmixxreA kOan Hen [twkal k] (tikwl q) ktaabaaA lmiqreA wpixxreH lHowdaaOutanij AargwaanaaA tilbaxx [wHamownkaaA k] (wHamnijkaaA q) dij-daHabaaA Oal-cawAraak wtaltaaA bmalkwtaaA tixxlaT׃ p 5.17  beAdajin OaaneH daanijeAl wAaamar qaadaam malkaaA matnaataak laak laeHaewjaan wnbaazbjaataak lAaahaaraan Hab bram ktaabaaA AaeqreA lmalkaaA wpixxraaA AaHowdOineH׃ 5.18  [AantaaH k] (Aant q) malkaaA AaelaaHaaA [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) malkwtaaA wrbwtaaA wijqaaraaA wHadraaH jHab linbukadnaecar Aabwk׃ 5.19  wmin-rbwtaaA dij jHab-leH kol OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA Hawow [zaaAaOijn k] (zaajOijn q) wdaahalijn min-qaadaamowHij dij-HawaaH caabeA HawaaA qaaTel wdij-HawaaH caabeA HawaaH maheA wdij-HawaaH caabeA HawaaH maarijm wdij-HawaaH caabeA HawaaH maxxpijl׃ 5.20  wkdij rim libbeH wrwheH tiqpat laHazaadaaH Haanhat min-kaarseA malkwteH wijqaaraaH HaeOdijw mineH׃ 5.21  wmin-bnej AanaaxxaaA Trijd wlibbeH Oim-hejwtaaA [xxwij k] (xxawijw q) wOim-OaraadajaaA mdowreH OixbaaA ktowrijn jTaOamwneH wmiTal xxmajaaA gixxmeH jicTabaO Oad dij-jdaO dij-xxalijT AaelaaHaaA [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) bmalkwt AanaaxxaaA wlman-dij jicbeH jHaaqejm [OalajeH k] (OalaH׃ q) 5.22  [wAantaaH k] (wAant q) breH belxxaAcar laaA Haxxpelt libbaak kaal-qaabel dij kaal-dnaaH jdaOtaa׃ 5.23  wOal maareA-xxmajaaA Hitrowmamtaa wlmaaAnajaaA dij-bajteH Hajtijw [qaadaamajik k] (qaadaamaak q) [wAantaaH k] (wAant q) [wrabrbaanajik k] (wrabrbaanaak q) xxeglaataak wlhenaataak hamraaA xxaatajin bHown wleAlaaHej kaspaaA-wdaHabaaA nhaaxxaaA parzlaaA AaaOaaA wAabnaaA dij laaA-haazajin wlaaA-xxaamOijn wlaaA jaadOijn xxabahtaa wleAlaaHaaA dij-nixxmtaak bijdeH wkaal-Aorhaataak leH laaA Hadartaa׃ 5.24  beAdajin min-qaadaamowHij xxlijaha pasaaA dij-jdaaA wktaabaaA dnaaH rxxijm׃ 5.25  wdnaaH ktaabaaA dij rxxijm mneA mneA tqel wparsijn׃ 5.26  dnaaH pxxar-miltaaA mneA mnaaH-AaelaaHaaA malkwtaak wHaxxlmaH׃ 5.27  tqel tqijltaaH bmoAzanjaaA wHixxtkahat hasijr׃ 5.28  pres prijsat malkwtaak wijHijbat lmaadaj wpaaraas׃ 5.29  beAdajin Aamar belxxaAcar wHalbijxxw ldaanijeAl AargwaanaaA [wHamownkaaA k] (wHamnijkaaA q) dij-daHabaaA Oal-cawAreH wHakrizw OalowHij dij-laeHaeweA xxalijT taltaaA bmalkwtaaA׃ 5.30  beH blejljaaA qTijl belAxxacar malkaaA [kaxdaajaaA k] (kaxdaaAaaH׃ q) p 5.31  wdaarjaawaexx [maadaajaaA k] (maadaaAaaH q) qabel malkwtaaA kbar xxnijn xxitijn wtartejn׃

5.1  בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃ 5.2  בלשאצר אמר ׀ בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 5.3  באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 5.4  אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃ 5.5  בה־שעתה [נפקו כ] (נפקה ק) אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃ 5.6  אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃ 5.7  קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כשדיא כ] (כשדאי ק) וגזריא ענה מלכא ואמר ׀ לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [והמונכא כ] (והמניכא ק) די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס 5.8  אדין [עללין כ] (עלין ק) כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [ופשרא כ] (ופשרה ק) להודעה למלכא׃ 5.9  אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃ 5.10  מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [עללת כ] (עלת ק) ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃ 5.11  איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃ 5.12  כל־קבל די רוח ׀ יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ פ 5.13  באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [אנתה כ] (אנת־הוא ק) דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃ 5.14  ושמעת [עליך כ] (עלך ק) די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃ 5.15  וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃ 5.16  ואנה שמעת [עליך כ] (עלך ק) די־ [תוכל כ] (תיכול ק) פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [תוכל כ] (תכול ק) כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [והמונכא כ] (והמניכא ק) די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ פ 5.17  באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃ 5.18  [אנתה כ] (אנת ק) מלכא אלהא [עליא כ] (עלאה ק) מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ 5.19  ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [זאעין כ] (זיעין ק) ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃ 5.20  וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ 5.21  ומן־בני אנשא טריד ולבבה ׀ עם־חיותא [שוי כ] (שויו ק) ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [עליא כ] (עלאה ק) במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [עליה כ] (עלה׃ ק) 5.22  [ואנתה כ] (ואנת ק) ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃ 5.23  ועל מרא־שמיא ׀ התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [קדמיך כ] (קדמך ק) [ואנתה כ] (ואנת ק) [ורברבניך כ] (ורברבנך ק) שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃ 5.24  באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃ 5.25  ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃ 5.26  דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃ 5.27  תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃ 5.28  פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃ 5.29  באדין ׀ אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [והמונכא כ] (והמניכא ק) די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃ 5.30  בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כשדיא כ] (כשדאה׃ ק) פ 5.31  ודריוש [מדיא כ] (מדאה ק) קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃

5.1  blxAcr mlkA Obd lhm rb lrbrbnwHj Alp wlqbl AlpA hmrA xtH׃ 5.2  blxAcr Amr bTOm hmrA lHjtjH lmAnj dHbA wkspA dj Hnpq nbwkdncr AbwHj mn-HjklA dj bjrwxlm wjxtwn bHwn mlkA wrbrbnwHj xgltH wlhntH׃ 5.3  bAdjn Hjtjw mAnj dHbA dj Hnpqw mn-HjklA dj-bjt AlHA dj bjrwxlm wAxtjw bHwn mlkA wrbrbnwHj xgltH wlhntH׃ 5.4  Axtjw hmrA wxbhw lAlHj dHbA wkspA nhxA przlA AOA wAbnA׃ 5.5  bH-xOtH [npqw k] (npqH q) AcbOn dj jd-Anx wktbn lqbl nbrxtA Ol-gjrA dj-ktl HjklA dj mlkA wmlkA hzH ps jdH dj ktbH׃ 5.6  Adjn mlkA zjwHj xnwHj wrOjnHj jbHlwnH wqTrj hrcH mxtrjn wArkbtH dA ldA nqxn׃ 5.7  qrA mlkA bhjl lHOlH lAxpjA [kxdjA k] (kxdAj q) wgzrjA OnH mlkA wAmr lhkjmj bbl dj kl-Anx dj-jqrH ktbH dnH wpxrH jhwnnj ArgwnA jlbx [wHmwnkA k] (wHmnjkA q) dj-dHbA Ol-cwArH wtltj bmlkwtA jxlT׃ s 5.8  Adjn [Olljn k] (Oljn q) kl hkjmj mlkA wlA-kHljn ktbA lmqrA [wpxrA k] (wpxrH q) lHwdOH lmlkA׃ 5.9  Adjn mlkA blxAcr xgjA mtbHl wzjwHj xnjn OlwHj wrbrbnwHj mxtbxjn׃ 5.10  mlktA lqbl mlj mlkA wrbrbnwHj lbjt mxtjA [Ollt k] (Olt q) Ont mlktA wAmrt mlkA lOlmjn hjj Al-jbHlwk rOjwnk wzjwjk Al-jxtnw׃ 5.11  Ajtj gbr bmlkwtk dj rwh AlHjn qdjxjn bH wbjwmj Abwk nHjrw wxkltnw whkmH khkmt-AlHjn Hxtkht bH wmlkA nbkdncr Abwk rb hrTmjn Axpjn kxdAjn gzrjn HqjmH Abwk mlkA׃ 5.12  kl-qbl dj rwh jtjrH wmndO wxkltnw mpxr hlmjn wAhwjt Ahjdn wmxrA qTrjn Hxtkht bH bdnjAl dj-mlkA xm-xmH blTxAcr kOn dnjAl jtqrj wpxrH jHhwH׃ p 5.13  bAdjn dnjAl HOl qdm mlkA OnH mlkA wAmr ldnjAl [AntH k] (Ant-HwA q) dnjAl dj-mn-bnj glwtA dj jHwd dj Hjtj mlkA Abj mn-jHwd׃ 5.14  wxmOt [Oljk k] (Olk q) dj rwh AlHjn bk wnHjrw wxkltnw whkmH jtjrH Hxtkht bk׃ 5.15  wkOn HOlw qdmj hkjmjA AxpjA dj-ktbH dnH jqrwn wpxrH lHwdOtnj wlA-kHljn pxr-mltA lHhwjH׃ 5.16  wAnH xmOt [Oljk k] (Olk q) dj- [twkl k] (tjkwl q) pxrjn lmpxr wqTrjn lmxrA kOn Hn [twkl k] (tkwl q) ktbA lmqrA wpxrH lHwdOtnj ArgwnA tlbx [wHmwnkA k] (wHmnjkA q) dj-dHbA Ol-cwArk wtltA bmlkwtA txlT׃ p 5.17  bAdjn OnH dnjAl wAmr qdm mlkA mtntk lk lHwjn wnbzbjtk lAhrn Hb brm ktbA AqrA lmlkA wpxrA AHwdOnH׃ 5.18  [AntH k] (Ant q) mlkA AlHA [OljA k] (OlAH q) mlkwtA wrbwtA wjqrA wHdrH jHb lnbkdncr Abwk׃ 5.19  wmn-rbwtA dj jHb-lH kl OmmjA AmjA wlxnjA Hww [zAOjn k] (zjOjn q) wdhljn mn-qdmwHj dj-HwH cbA HwA qTl wdj-HwH cbA HwH mhA wdj-HwH cbA HwH mrjm wdj-HwH cbA HwH mxpjl׃ 5.20  wkdj rm lbbH wrwhH tqpt lHzdH Hnht mn-krsA mlkwtH wjqrH HOdjw mnH׃ 5.21  wmn-bnj AnxA Trjd wlbbH Om-hjwtA [xwj k] (xwjw q) wOm-OrdjA mdwrH OxbA ktwrjn jTOmwnH wmTl xmjA gxmH jcTbO Od dj-jdO dj-xljT AlHA [OljA k] (OlAH q) bmlkwt AnxA wlmn-dj jcbH jHqjm [OljH k] (OlH׃ q) 5.22  [wAntH k] (wAnt q) brH blxAcr lA Hxplt lbbk kl-qbl dj kl-dnH jdOt׃ 5.23  wOl mrA-xmjA Htrwmmt wlmAnjA dj-bjtH Hjtjw [qdmjk k] (qdmk q) [wAntH k] (wAnt q) [wrbrbnjk k] (wrbrbnk q) xgltk wlhntk hmrA xtjn bHwn wlAlHj kspA-wdHbA nhxA przlA AOA wAbnA dj lA-hzjn wlA-xmOjn wlA jdOjn xbht wlAlHA dj-nxmtk bjdH wkl-Arhtk lH lA Hdrt׃ 5.24  bAdjn mn-qdmwHj xljh psA dj-jdA wktbA dnH rxjm׃ 5.25  wdnH ktbA dj rxjm mnA mnA tql wprsjn׃ 5.26  dnH pxr-mltA mnA mnH-AlHA mlkwtk wHxlmH׃ 5.27  tql tqjltH bmAznjA wHxtkht hsjr׃ 5.28  prs prjst mlkwtk wjHjbt lmdj wprs׃ 5.29  bAdjn Amr blxAcr wHlbjxw ldnjAl ArgwnA [wHmwnkA k] (wHmnjkA q) dj-dHbA Ol-cwArH wHkrzw OlwHj dj-lHwA xljT tltA bmlkwtA׃ 5.30  bH bljljA qTjl blAxcr mlkA [kxdjA k] (kxdAH׃ q) p 5.31  wdrjwx [mdjA k] (mdAH q) qbl mlkwtA kbr xnjn xtjn wtrtjn׃

5.1  Balthasar rex fecit grande con vivium optimatibus suis mille et coram his milibus vinum bibebat. 5.2  Balthasar ergo praecepit iam temulentus, ut afferrentur vasa aurea et argentea, quae asportaverat Nabuchodonosor pater eius de templo, quod fuit in Ierusalem, ut biberent in eis rex et optimates eius uxoresque eius et concubinae. 5.3  Tunc allata sunt vasa aurea, quae asportaverat de templo, quod fuerat in Ierusalem; et biberunt in eis rex et optimates eius, uxores et concubinae illius: 5.4  bibebant vinum et laudabant deos suos aureos et argenteos, aereos, ferreos ligneosque et lapideos. 5.5  In eadem hora apparuerunt digiti manus hominis et scripserunt contra candelabrum in superficie parietis palatii regis; et rex aspiciebat articulos manus scribentis. 5.6  Tunc regis facies commutata est, et cogitationes eius conturbabant eum, et compages renum eius solvebantur, et genua eius ad se invicem collidebantur. 5.7  Exclamavit itaque rex fortiter, ut introducerent magos, Chaldaeos et haruspices; et proloquens rex ait sapientibus Babylonis: “ Quicumque legerit scripturam hanc et interpretationem eius manifestam mihi fecerit, purpura vestietur et torquem auream habebit in collo et tertius in regno meo dominabitur ”. 5.8  Tunc ingressi sunt omnes sapientes regis et non potuerunt nec scripturam legere nec interpretationem indicare regi; 5.9  unde rex Balthasar satis conturbatus est, et vultus illius immutatus est super eum, sed et optimates eius turbabantur. 5.10  Regina autem, sermonum regis optimatiumque eius causa, domum convivii ingressa est; et regina proloquens ait: “ Rex, in aeternum vive! Non te conturbent cogitationes tuae, neque facies tua immutetur. 5.11  Est vir in regno tuo, qui spiritum deorum sanctorum habet in se, et in diebus patris tui scientia et intellegentia et sapientia quasi sapientia deorum inventae sunt in eo; nam et rex Nabuchodonosor pater tuus principem magorum, incantatorum, Chaldaeorum et haruspicum constituit eum; pater tuus, o rex, 5.12  quia spiritus amplior et prudentia intellegentiaque et interpretatio somniorum et ostensio secretorum ac solutio ligatorum inventae sunt in eo, in Daniele, cui rex posuit nomen Baltassar. Nunc itaque Daniel vocetur et interpretationem narrabit ”. 5.13  Igitur introductus est Daniel coram rege; ad quem praefatus rex ait: “ Tu es Daniel de filiis captivitatis Iudae, quem adduxit rex pater meus de Iuda? 5.14  Audivi de te quoniam spiritum deorum habeas, et scientia intellegentiaque ac sapientia ampliores inventae sint in te. 5.15  Et nunc introgressi sunt in conspectu meo sapientes, magi, ut scripturam hanc legerent et interpretationem eius indicarent mihi et nequiverunt sensum huius sermonis edicere. 5.16  Porro ego audivi de te quod possis obscura interpretari et ligata dissolvere; si ergo vales scripturam legere et interpretationem eius indicare mihi, purpura vestieris et torquem auream circa collum tuum habebis et tertius in regno meo princeps eris ”. 5.17  Tunc respondens Daniel ait coram rege: “ Munera tua sint tibi, et dona tua alteri da; scripturam autem legam tibi, rex, et interpretationem eius ostendam tibi. 5.18  O rex, Deus altissimus regnum et magnificentiam et gloriam et honorem dedit Nabuchodonosor patri tuo. 5.19  Et propter magnificentiam, quam dederat ei, universi populi, tribus et linguae tremebant et metuebant eum; quos volebat, interficiebat et, quos volebat, percutiebat et, quos volebat, exaltabat et, quos volebat, humiliabat. 5.20  Quando autem elevatum est cor eius, et spiritus illius obfirmatus est ad superbiam, depositus est de solio regni sui, et gloria eius ablata est ab eo; 5.21  et a filiis hominum eiectus est, sed et cor eius cum bestiis positum est, et cum onagris erat habitatio eius, fenum quoque ut boves comedebat, et rore caeli corpus eius infectum est, donec cognosceret quod potestatem haberet Deus altissimus in regno hominum et, quemcumque voluerit, suscitabit super illud. 5.22  Tu quoque filius eius, Balthasar, non humiliasti cor tuum, cum scires haec omnia, 5.23  sed adversum Dominum caeli elevatus es, et vasa domus eius allata sunt coram te, et tu et optimates tui et uxores tuae et concubinae tuae vinum bibistis in eis; deos quoque argenteos et aureos et aereos, ferreos ligneosque et lapideos, qui non vident neque audiunt neque sentiunt, laudasti, porro Deum, qui habet flatum tuum in manu sua et omnes vias tuas, non glorificasti. 5.24  Idcirco ab eo missi sunt articuli manus, et scriptura haec exarata est. 5.25  Haec est autem scriptura, quae digesta est: mane, thecel, upharsin. 5.26  Et haec est interpretatio sermonis: mane, numeravit Deus regnum tuum et complevit illud; 5.27  thecel, appensus es in statera et inventus es minus habens; 5.28  phares, divisum est regnum tuum et datum est Medis et Persis ”. 5.29  Tunc, iubente Balthasar, indutus est Daniel purpura, et circumdata est torques aurea collo eius, et praedicatum est de eo quod haberet potestatem tertius in regno suo. 5.30  Eadem nocte interfectus est Balthasar rex Chaldaeorum. 5.31  Et Darius Medus successit in regnum annos natus sexaginta duos.

6.1  (H6-2) Darius aber fand es für gut, hundertzwanzig Satrapen über das Reich zu setzen und sie im ganzen Reiche zu verteilen. 6.2  (H6-3) Über diese aber setzte er drei Fürsten, von welchen Daniel einer war; diesen sollten jene Satrapen Rechenschaft ablegen, damit der König keinen Schaden erleide. 6.3  (H6-4) Da sich nun dieser Daniel vor allen Fürsten und Satrapen auszeichnete, weil ein so vortrefflicher Geist in ihm war, so nahm sich der König vor, ihn über das ganze Reich zu setzen. 6.4  (H6-5) Da suchten alsbald die Fürsten und Satrapen eine Anklage gegen Daniel zu finden auf Grund seiner Regierung; aber sie konnten keine Schuld noch irgend etwas Nachteiliges finden, weil er ganz treu und keine Vernachlässigung noch irgend ein Vergehen bei ihm zu finden war. 6.5  (H6-6) Da sprachen jene Männer: Wir werden gegen diesen Daniel keinen Anklagegrund finden, es sei denn in seinem Gottesdienst! 6.6  (H6-7) Darauf bestürmten jene Fürsten und Satrapen den König und sprachen: König Darius, lebe ewiglich! 6.7  (H6-8) Sämtliche Fürsten des Königreichs, die Landpfleger und Satrapen, die Räte und Statthalter erachten es für ratsam, daß eine Verordnung aufgestellt und ein Verbot erlassen werde, wonach jeder, der innert dreißig Tagen irgend eine Bitte an irgend einen Gott oder Menschen richtet, außer an dich allein, o König, in den Löwenzwinger geworfen werden soll. 6.8  (H6-9) Nun, o König, erlaß das Gebot und unterschreibe das Edikt, damit es unabänderlich sei wie das Gesetz der Meder und Perser, welches unwiderruflich ist. 6.9  (H6-10) Daraufhin unterschrieb der König das Edikt und Verbot. 6.10  (H6-11) Als nun Daniel erfuhr, daß das Edikt unterschrieben sei, ging er hinauf in sein Haus (er hatte aber in seinem Obergemach offene Fenster gen Jerusalem); und er fiel des Tages dreimal auf die Knie nieder, betete und dankte vor seinem Gott, ganz wie er vordem zu tun pflegte. 6.11  (H6-12) Da stürmten jene Männer herein und fanden Daniel bittend und flehend vor seinem Gott. 6.12  (H6-13) Alsbald erschienen sie vor dem König und brachten das königliche Verbot zur Sprache: Hast du nicht ein Verbot unterschrieben, wonach jeder, der innert dreißig Tagen von irgend einem Gott oder Menschen etwas erbitte, außer von dir allein, o König, in den Löwenzwinger geworfen werden soll? Der König antwortete und sprach: Die Sache steht fest nach dem Gesetz der Meder und Perser, welches unwiderruflich ist! 6.13  (H6-14) Da antworteten sie und sprachen: Daniel, einer der gefangenen Juden, nimmt keine Rücksicht auf dich und achtet nicht auf das Verbot, das du unterzeichnet hast, sondern er verrichtet dreimal des Tages sein Gebet! 6.14  (H6-15) Als der König solches vernahm, wurde er sehr betrübt, und er sann darüber nach, wie er den Daniel retten könnte, und gab sich Mühe bis zum Sonnenuntergang, ihn zu befreien. 6.15  (H6-16) Da bestürmten jene Männer den König und sprachen: Wisse, o König, daß nach dem Gesetz der Meder und Perser jedes Verbot und Gebot, das der König bestätigt hat, unwiderruflich ist! 6.16  (H6-17) Da befahl der König, daß man Daniel herbringe und in den Löwenzwinger werfe. Der König hob an und sprach zu Daniel: Dein Gott, dem du ohne Unterlaß dienst, der rette dich! 6.17  (H6-18) Und man brachte einen Stein und legte ihn auf die Öffnung des Zwingers, und der König versah ihn mit seinem Siegel und mit dem Siegel seiner Gewaltigen, damit in der Sache Daniels nichts geändert werde. 6.18  (H6-19) Dann zog sich der König in seinen Palast zurück, verbrachte die Nacht fastend, ließ keine Frauen zu sich führen, und der Schlaf floh ihn. 6.19  (H6-20) Beim Anbruch der Morgenröte aber stand der König auf und begab sich eilends zum Löwenzwinger. 6.20  (H6-21) Und als er sich dem Zwinger näherte, rief er Daniel mit kläglicher Stimme. Der König hob an und sprach zu Daniel: Daniel, du Knecht des lebendigen Gottes, hat dich dein Gott, dem du ohne Unterlaß dienst, auch von den Löwen zu retten vermocht? 6.21  (H6-22) Da redete Daniel mit dem König und sprach: O König, lebe ewiglich! 6.22  (H6-23) Mein Gott hat seinen Engel gesandt und der Löwen Rachen verschlossen, daß sie mir kein Leid zufügten, weil vor ihm meine Unschuld offenbar war und ich auch vor dir nichts Böses verübt habe! 6.23  (H6-24) Da ward der König sehr froh und befahl, Daniel aus dem Zwinger heraufzuziehen. Als man aber Daniel aus dem Zwinger heraufgebracht hatte, fand sich kein Schaden an ihm; denn er hatte seinem Gott vertraut. 6.24  (H6-25) Da ließ der König jene Männer herbeiholen, welche Daniel verklagt hatten. Die wurden samt ihren Söhnen und Weibern in den Löwenzwinger geworfen; und ehe sie noch den Boden des Zwingers berührten, bemächtigten sich ihrer die Löwen und zermalmten ihnen alle Gebeine. 6.25  (H6-26) Darauf schrieb der König Darius an alle Völker, Stämme und Zungen, welche im ganzen Lande wohnten: «Euer Friede nehme zu! 6.26  (H6-27) Es ist von mir ein Befehl erlassen worden, daß man im ganzen Bereich meiner Herrschaft sich vor dem Gott Daniels fürchten und scheuen soll; denn er ist der lebendige Gott, welcher ewig bleibt; und sein Königreich ist unvergänglich, und seine Herrschaft hat kein Ende. 6.27  (H6-28) Er errettet und befreit, er tut Zeichen und Wunder am Himmel und auf Erden; er hat Daniel aus der Gewalt der Löwen errettet!» 6.28  (H6-29) Und diesem Daniel ging es fortan gut unter der Regierung des Darius und unter derjenigen Kores`, des Persers.

6.1  καὶ κατέστησε σατράπας ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτὰ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ 6.2  καὶ ἐπ' αὐτῶν ἄνδρας τρεῖς ἡγουμένους αὐτῶν καὶ δανιηλ εἷς ἦν τῶν τριῶν ἀνδρῶν 6.3  ὑπὲρ πάντας ἔχων ἐξουσίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ καὶ δανιηλ ἦν ἐνδεδυμένος πορφύραν καὶ μέγας καὶ ἔνδοξος ἔναντι δαρείου τοῦ βασιλέως καθότι ἦν ἔνδοξος καὶ ἐπιστήμων καὶ συνετός καὶ πνεῦμα ἅγιον ἐν αὐτῷ καὶ εὐοδούμενος ἐν ταῖς πραγματείαις τοῦ βασιλέως αἷς ἔπρασσε τότε ὁ βασιλεὺς ἐβουλεύσατο καταστῆσαι τὸν δανιηλ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ τοὺς δύο ἄνδρας οὓς κατέστησε μετ' αὐτοῦ καὶ σατράπας ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτά 6.4  ὅτε δὲ ἐβουλεύσατο ὁ βασιλεὺς καταστῆσαι τὸν δανιηλ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ τότε βουλὴν καὶ γνώμην ἐβουλεύσαντο ἐν ἑαυτοῖς οἱ δύο νεανίσκοι πρὸς ἀλλήλους λέγοντες ἐπεὶ οὐδεμίαν ἁμαρτίαν οὐδὲ ἄγνοιαν ηὕρισκον κατὰ τοῦ δανιηλ περὶ ἧς κατηγορήσουσιν αὐτοῦ πρὸς τὸν βασιλέα 6.5  καὶ εἶπαν δεῦτε στήσωμεν ὁρισμὸν καθ' ἑαυτῶν ὅτι πᾶς ἄνθρωπος οὐκ ἀξιώσει ἀξίωμα καὶ οὐ μὴ εὔξηται εὐχὴν ἀπὸ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα ἀλλ' ἢ παρὰ δαρείου τοῦ βασιλέως εἰ δὲ μή ἀποθανεῖται ἵνα ἡττήσωσι τὸν δανιηλ ἐναντίον τοῦ βασιλέως καὶ ῥιφῇ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων ᾔδεισαν γὰρ ὅτι δανιηλ προσεύχεται καὶ δεῖται κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας 6.6  τότε προσήλθοσαν οἱ ἄνθρωποι ἐκεῖνοι καὶ εἶπαν ἐναντίον τοῦ βασιλέως 6.7  ὁρισμὸν καὶ στάσιν ἐστήσαμεν ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ὃς ἂν εὔξηται εὐχὴν ἢ ἀξιώσῃ ἀξίωμά τι παρὰ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα ἀλλ' ἢ παρὰ δαρείου τοῦ βασιλέως ῥιφήσεται εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων 6.8  καὶ ἠξίωσαν τὸν βασιλέα ἵνα στήσῃ τὸν ὁρισμὸν καὶ μὴ ἀλλοιώσῃ αὐτόν διότι ᾔδεισαν ὅτι δανιηλ προσεύχεται καὶ δεῖται τρὶς τῆς ἡμέρας ἵνα ἡττηθῇ διὰ τοῦ βασιλέως καὶ ῥιφῇ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων 6.9  καὶ οὕτως ὁ βασιλεὺς δαρεῖος ἔστησε καὶ ἐκύρωσεν 6.10  ἐπιγνοὺς δὲ δανιηλ τὸν ὁρισμόν ὃν ἔστησε κατ' αὐτοῦ θυρίδας ἤνοιξεν ἐν τῷ ὑπερῴῳ αὐτοῦ κατέναντι ιερουσαλημ καὶ ἔπιπτεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας καθὼς ἐποίει ἔμπροσθεν καὶ ἐδεῖτο 6.11  καὶ αὐτοὶ ἐτήρησαν τὸν δανιηλ καὶ κατελάβοσαν αὐτὸν εὐχόμενον τρὶς τῆς ἡμέρας καθ' ἑκάστην ἡμέραν 6.12  τότε οὗτοι οἱ ἄνθρωποι ἐνέτυχον τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπαν δαρεῖε βασιλεῦ οὐχ ὁρισμὸν ὡρίσω ἵνα πᾶς ἄνθρωπος μὴ εὔξηται εὐχὴν μηδὲ ἀξιώσῃ ἀξίωμα παρὰ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα ἀλλὰ παρὰ σοῦ βασιλεῦ εἰ δὲ μή ῥιφήσεται εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπεν αὐτοῖς ἀκριβὴς ὁ λόγος καὶ μενεῖ ὁ ὁρισμός καὶ εἶπον αὐτῷ ὁρκίζομέν σε τοῖς μήδων καὶ περσῶν δόγμασιν ἵνα μὴ ἀλλοιώσῃς τὸ πρόσταγμα μηδὲ θαυμάσῃς πρόσωπον καὶ ἵνα μὴ ἐλαττώσῃς τι τῶν εἰρημένων καὶ κολάσῃς τὸν ἄνθρωπον ὃς οὐκ ἐνέμεινε τῷ ὁρισμῷ τούτῳ καὶ εἶπεν οὕτως ποιήσω καθὼς λέγετε καὶ ἕστηκέ μοι τοῦτο 6.13  καὶ εἶπαν ἰδοὺ εὕρομεν δανιηλ τὸν φίλον σου εὐχόμενον καὶ δεόμενον τοῦ προσώπου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας 6.14  καὶ λυπούμενος ὁ βασιλεὺς εἶπεν ῥιφῆναι τὸν δανιηλ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων κατὰ τὸν ὁρισμόν ὃν ἔστησε κατ' αὐτοῦ τότε ὁ βασιλεὺς σφόδρα ἐλυπήθη ἐπὶ τῷ δανιηλ καὶ ἐβοήθει τοῦ ἐξελέσθαι αὐτὸν ἕως δυσμῶν ἡλίου ἀπὸ τῶν χειρῶν τῶν σατραπῶν 6.15  καὶ οὐκ ἠδύνατο ἐξελέσθαι αὐτὸν ἀπ' αὐτῶν 6.16  ἀναβοήσας δὲ δαρεῖος ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ δανιηλ ὁ θεός σου ᾧ σὺ λατρεύεις ἐνδελεχῶς τρὶς τῆς ἡμέρας αὐτὸς ἐξελεῖταί σε ἐκ χειρὸς τῶν λεόντων ἕως πρωὶ θάρρει 6.17  τότε δανιηλ ἐρρίφη εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων καὶ ἠνέχθη λίθος καὶ ἐτέθη εἰς τὸ στόμα τοῦ λάκκου καὶ ἐσφραγίσατο ὁ βασιλεὺς ἐν τῷ δακτυλίῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐν τοῖς δακτυλίοις τῶν μεγιστάνων αὐτοῦ ὅπως μὴ ἀπ' αὐτῶν ἀρθῇ ὁ δανιηλ ἢ ὁ βασιλεὺς αὐτὸν ἀνασπάσῃ ἐκ τοῦ λάκκου 6.18  τότε ὑπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς εἰς τὰ βασίλεια αὐτοῦ καὶ ηὐλίσθη νῆστις καὶ ἦν λυπούμενος περὶ τοῦ δανιηλ τότε ὁ θεὸς τοῦ δανιηλ πρόνοιαν ποιούμενος αὐτοῦ ἀπέκλεισε τὰ στόματα τῶν λεόντων καὶ οὐ παρηνώχλησαν τῷ δανιηλ 6.19  καὶ ὁ βασιλεὺς δαρεῖος ὤρθρισε πρωὶ καὶ παρέλαβε μεθ' ἑαυτοῦ τοὺς σατράπας καὶ πορευθεὶς ἔστη ἐπὶ τοῦ στόματος τοῦ λάκκου τῶν λεόντων 6.20  τότε ὁ βασιλεὺς ἐκάλεσε τὸν δανιηλ φωνῇ μεγάλῃ μετὰ κλαυθμοῦ λέγων ὦ δανιηλ εἰ ἄρα ζῇς καὶ ὁ θεός σου ᾧ λατρεύεις ἐνδελεχῶς σέσωκέ σε ἀπὸ τῶν λεόντων καὶ οὐκ ἠχρείωκάν σε 6.21  τότε δανιηλ ἐπήκουσε φωνῇ μεγάλῃ καὶ εἶπεν βασιλεῦ ἔτι εἰμὶ ζῶν 6.22  καὶ σέσωκέ με ὁ θεὸς ἀπὸ τῶν λεόντων καθότι δικαιοσύνη ἐν ἐμοὶ εὑρέθη ἐναντίον αὐτοῦ καὶ ἐναντίον δὲ σοῦ βασιλεῦ οὔτε ἄγνοια οὔτε ἁμαρτία εὑρέθη ἐν ἐμοί σὺ δὲ ἤκουσας ἀνθρώπων πλανώντων βασιλεῖς καὶ ἔρριψάς με εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων εἰς ἀπώλειαν 6.23  τότε συνήχθησαν πᾶσαι αἱ δυνάμεις καὶ εἶδον τὸν δανιηλ ὡς οὐ παρηνώχλησαν αὐτῷ οἱ λέοντες 6.24  τότε οἱ δύο ἄνθρωποι ἐκεῖνοι οἱ καταμαρτυρήσαντες τοῦ δανιηλ αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ἐρρίφησαν τοῖς λέουσι καὶ οἱ λέοντες ἀπέκτειναν αὐτοὺς καὶ ἔθλασαν τὰ ὀστᾶ αὐτῶν 6.25  τότε δαρεῖος ἔγραψε πᾶσι τοῖς ἔθνεσι καὶ χώραις καὶ γλώσσαις τοῖς οἰκοῦσιν ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ λέγων 6.26  πάντες οἱ ἄνθρωποι οἱ ὄντες ἐν τῇ βασιλείᾳ μου ἔστωσαν προσκυνοῦντες καὶ λατρεύοντες τῷ θεῷ τοῦ δανιηλ αὐτὸς γάρ ἐστι θεὸς μένων καὶ ζῶν εἰς γενεὰς γενεῶν ἕως τοῦ αἰῶνος 6.27  ἐγὼ δαρεῖος ἔσομαι αὐτῷ προσκυνῶν καὶ δουλεύων πάσας τὰς ἡμέρας μου τὰ γὰρ εἴδωλα τὰ χειροποίητα οὐ δύνανται σῶσαι ὡς ἐλυτρώσατο ὁ θεὸς τοῦ δανιηλ τὸν δανιηλ 6.28  καὶ ὁ βασιλεὺς δαρεῖος προσετέθη πρὸς τὸ γένος αὐτοῦ καὶ δανιηλ κατεστάθη ἐπὶ τῆς βασιλείας δαρείου καὶ κῦρος ὁ πέρσης παρέλαβε τὴν βασιλείαν αὐτοῦ

6.1  kai katestehse satrapas ekaton eikosi epta epi pasehs tehs basileias aytoy 6.2  kai ep' aytohn andras treis ehgoymenoys aytohn kai daniehl eis ehn tohn triohn androhn 6.3  yper pantas echohn exoysian en teh basileia kai daniehl ehn endedymenos porphyran kai megas kai endoxos enanti dareioy toy basileohs kathoti ehn endoxos kai epistehmohn kai synetos kai pneyma agion en aytoh kai eyodoymenos en tais pragmateiais toy basileohs ais eprasse tote o basileys eboyleysato katastehsai ton daniehl epi pasehs tehs basileias aytoy kai toys dyo andras oys katestehse met' aytoy kai satrapas ekaton eikosi epta 6.4  ote de eboyleysato o basileys katastehsai ton daniehl epi pasehs tehs basileias aytoy tote boylehn kai gnohmehn eboyleysanto en eaytois oi dyo neaniskoi pros allehloys legontes epei oydemian amartian oyde agnoian ehyriskon kata toy daniehl peri ehs katehgorehsoysin aytoy pros ton basilea 6.5  kai eipan deyte stehsohmen orismon kath' eaytohn oti pas anthrohpos oyk axiohsei axiohma kai oy meh eyxehtai eychehn apo pantos theoy eohs ehmerohn triakonta all' eh para dareioy toy basileohs ei de meh apothaneitai ina ehttehsohsi ton daniehl enantion toy basileohs kai ripheh eis ton lakkon tohn leontohn ehdeisan gar oti daniehl proseychetai kai deitai kyrioy toy theoy aytoy tris tehs ehmeras 6.6  tote prosehlthosan oi anthrohpoi ekeinoi kai eipan enantion toy basileohs 6.7  orismon kai stasin estehsamen oti pas anthrohpos os an eyxehtai eychehn eh axiohseh axiohma ti para pantos theoy eohs ehmerohn triakonta all' eh para dareioy toy basileohs riphehsetai eis ton lakkon tohn leontohn 6.8  kai ehxiohsan ton basilea ina stehseh ton orismon kai meh alloiohseh ayton dioti ehdeisan oti daniehl proseychetai kai deitai tris tehs ehmeras ina ehttehtheh dia toy basileohs kai ripheh eis ton lakkon tohn leontohn 6.9  kai oytohs o basileys dareios estehse kai ekyrohsen 6.10  epignoys de daniehl ton orismon on estehse kat' aytoy thyridas ehnoixen en toh yperohoh aytoy katenanti ieroysalehm kai epipten epi prosohpon aytoy tris tehs ehmeras kathohs epoiei emprosthen kai edeito 6.11  kai aytoi etehrehsan ton daniehl kai katelabosan ayton eychomenon tris tehs ehmeras kath' ekastehn ehmeran 6.12  tote oytoi oi anthrohpoi enetychon toh basilei kai eipan dareie basiley oych orismon ohrisoh ina pas anthrohpos meh eyxehtai eychehn mehde axiohseh axiohma para pantos theoy eohs ehmerohn triakonta alla para soy basiley ei de meh riphehsetai eis ton lakkon tohn leontohn apokritheis de o basileys eipen aytois akribehs o logos kai menei o orismos kai eipon aytoh orkizomen se tois mehdohn kai persohn dogmasin ina meh alloiohsehs to prostagma mehde thaymasehs prosohpon kai ina meh elattohsehs ti tohn eirehmenohn kai kolasehs ton anthrohpon os oyk enemeine toh orismoh toytoh kai eipen oytohs poiehsoh kathohs legete kai estehke moi toyto 6.13  kai eipan idoy eyromen daniehl ton philon soy eychomenon kai deomenon toy prosohpoy toy theoy aytoy tris tehs ehmeras 6.14  kai lypoymenos o basileys eipen riphehnai ton daniehl eis ton lakkon tohn leontohn kata ton orismon on estehse kat' aytoy tote o basileys sphodra elypehtheh epi toh daniehl kai eboehthei toy exelesthai ayton eohs dysmohn ehlioy apo tohn cheirohn tohn satrapohn 6.15  kai oyk ehdynato exelesthai ayton ap' aytohn 6.16  anaboehsas de dareios o basileys eipe toh daniehl o theos soy oh sy latreyeis endelechohs tris tehs ehmeras aytos exeleitai se ek cheiros tohn leontohn eohs prohi tharrei 6.17  tote daniehl erripheh eis ton lakkon tohn leontohn kai ehnechtheh lithos kai etetheh eis to stoma toy lakkoy kai esphragisato o basileys en toh daktylioh eaytoy kai en tois daktyliois tohn megistanohn aytoy opohs meh ap' aytohn artheh o daniehl eh o basileys ayton anaspaseh ek toy lakkoy 6.18  tote ypestrepsen o basileys eis ta basileia aytoy kai ehylistheh nehstis kai ehn lypoymenos peri toy daniehl tote o theos toy daniehl pronoian poioymenos aytoy apekleise ta stomata tohn leontohn kai oy parehnohchlehsan toh daniehl 6.19  kai o basileys dareios ohrthrise prohi kai parelabe meth' eaytoy toys satrapas kai poreytheis esteh epi toy stomatos toy lakkoy tohn leontohn 6.20  tote o basileys ekalese ton daniehl phohneh megaleh meta klaythmoy legohn oh daniehl ei ara zehs kai o theos soy oh latreyeis endelechohs sesohke se apo tohn leontohn kai oyk ehchreiohkan se 6.21  tote daniehl epehkoyse phohneh megaleh kai eipen basiley eti eimi zohn 6.22  kai sesohke me o theos apo tohn leontohn kathoti dikaiosyneh en emoi eyretheh enantion aytoy kai enantion de soy basiley oyte agnoia oyte amartia eyretheh en emoi sy de ehkoysas anthrohpohn planohntohn basileis kai erripsas me eis ton lakkon tohn leontohn eis apohleian 6.23  tote synehchthehsan pasai ai dynameis kai eidon ton daniehl ohs oy parehnohchlehsan aytoh oi leontes 6.24  tote oi dyo anthrohpoi ekeinoi oi katamartyrehsantes toy daniehl aytoi kai ai gynaikes aytohn kai ta tekna aytohn erriphehsan tois leoysi kai oi leontes apekteinan aytoys kai ethlasan ta osta aytohn 6.25  tote dareios egrapse pasi tois ethnesi kai chohrais kai glohssais tois oikoysin en paseh teh geh aytoy legohn 6.26  pantes oi anthrohpoi oi ontes en teh basileia moy estohsan proskynoyntes kai latreyontes toh theoh toy daniehl aytos gar esti theos menohn kai zohn eis geneas geneohn eohs toy aiohnos 6.27  egoh dareios esomai aytoh proskynohn kai doyleyohn pasas tas ehmeras moy ta gar eidohla ta cheiropoiehta oy dynantai sohsai ohs elytrohsato o theos toy daniehl ton daniehl 6.28  kai o basileys dareios prosetetheh pros to genos aytoy kai daniehl katestatheh epi tehs basileias dareioy kai kyros o persehs parelabe tehn basileian aytoy

6.1  שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל־מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי לֶהֱוֹן בְּכָל־מַלְכוּתָא׃ 6.2  וְעֵלָּא מִנְּהֹון סָרְכִין תְּלָתָא דִּי דָנִיֵּאל חַד־מִנְּהֹון דִּי־לֶהֱוֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּין יָהֲבִין לְהֹון טַעְמָא וּמַלְכָּא לָא־לֶהֱוֵא נָזִק׃ 6.3  אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח עַל־סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא כָּל־קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא׃ 6.4  אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲוֹו בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכָל־עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא־יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה כָּל־קֳבֵל דִּי־מְהֵימַן הוּא וְכָל־שָׁלוּ וּשְׁחִיתָה לָא הִשְׁתְּכַחַת עֲלֹוהִי׃ 6.5  אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ אָמְרִין דִּי לָא נְהַשְׁכַּח לְדָנִיֵּאל דְּנָה כָּל־עִלָּא לָהֵן הַשְׁכַּחְנָה עֲלֹוהִי בְּדָת אֱלָהֵהּ׃ ס 6.6  אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּן הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא וְכֵן אָמְרִין לֵהּ דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃ 6.7  אִתְיָעַטוּ כֹּל ׀ סָרְכֵי מַלְכוּתָא סִגְנַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הַדָּבְרַיָּא וּפַחֲוָתָא לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא וּלְתַקָּפָה אֱסָר דִּי כָל־דִּי־יִבְעֵה בָעוּ מִן־כָּל־אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד־יֹומִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא׃ 6.8  כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּא׃ 6.9  כָּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא דָּרְיָוֶשׁ רְשַׁם כְּתָבָא וֶאֱסָרָא׃ 6.10  וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי־רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיֹומָא הוּא ׀ בָּרֵךְ עַל־בִּרְכֹוהִי וּמְצַלֵּא וּמֹודֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל־קֳבֵל דִּי־הֲוָא עָבֵד מִן־קַדְמַת דְּנָה׃ ס 6.11  אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ וְהַשְׁכַּחוּ לְדָנִיֵּאל בָּעֵא וּמִתְחַנַּן קֳדָם אֱלָהֵהּ׃ 6.12  בֵּאדַיִן קְרִיבוּ וְאָמְרִין קֳדָם־מַלְכָּא עַל־אֱסָר מַלְכָּא הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי־יִבְעֵה מִן־כָּל־אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד־יֹומִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגֹוב אַרְיָותָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּא׃ 6.13  בֵּאדַיִן עֲנֹו וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא דִּי דָנִיֵּאל דִּי מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד לָא־שָׂם [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) מַלְכָּא טְעֵם וְעַל־אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיֹומָא בָּעֵא בָּעוּתֵהּ׃ 6.14  אֱדַיִן מַלְכָּא כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלֹוהִי וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָא מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ׃ 6.15  בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּי־דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי־כָל־אֱסָר וּקְיָם דִּי־מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה׃ 6.16  בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמֹו לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) פָּלַח־לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ׃ 6.17  וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל־פֻּם גֻּבָּא וְחַתְמַהּ מַלְכָּא בְּעִזְקְתֵהּ וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנֹוהִי דִּי לָא־תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּאל׃ 6.18  אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת וְדַחֲוָן לָא־הַנְעֵל קָדָמֹוהִי וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלֹוהִי׃ 6.19  בֵּאדַיִן מַלְכָּא בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנָגְהָא וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי־אַרְיָוָתָא אֲזַל׃ 6.20  וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי [אַנְתָּה כ] (אַנְתְּ ק) פָּלַח־לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן־אַרְיָוָתָא׃ 6.21  אֱדַיִן דָּנִיֶּאל עִם־מַלְכָּא מַלִּל מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃ 6.22  אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי כָּל־קֳבֵל דִּי קָדָמֹוהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי וְאַף [קָדָמַיִךְ כ] (קָדָמָךְ ק) מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת׃ 6.23  בֵּאדַיִן מַלְכָּא שַׂגִּיא טְאֵב עֲלֹוהִי וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן־גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן־גֻּבָּא וְכָל־חֲבָל לָא־הִשְׁתְּכַח בֵּהּ דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ׃ 6.24  וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי־אֲכַלוּ קַרְצֹוהִי דִּי דָנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמֹו אִנּוּן בְּנֵיהֹון וּנְשֵׁיהֹון וְלָא־מְטֹו לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי־שְׁלִטוּ בְהֹון אַרְיָוָתָא וְכָל־גַּרְמֵיהֹון הַדִּקוּ׃ 6.25  בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי־ [דָאֲרִין כ] (דָיְרִין ק) בְּכָל־אַרְעָא שְׁלָמְכֹון יִשְׂגֵּא׃ 6.26  מִן־קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי ׀ בְּכָל־שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן [זָאֲעִין כ] (זָיְעִין ק) וְדָחֲלִין מִן־קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי־דָנִיֵּאל דִּי־הוּא ׀ אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין וּמַלְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְחַבַּל וְשָׁלְטָנֵהּ עַד־סֹופָא׃ 6.27  מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן־יַד אַרְיָוָתָא׃ 6.28  וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כֹּורֶשׁ [פָּרְסָיָא כ] (פָּרְסָאָה׃ ק) פ

6.1  xxpar qaadaam daarjaawaexx waHaqijm Oal-malkwtaaA laAahaxxdarpnajaaA mAaaH wOaexrijn dij laeHaewon bkaal-malkwtaaA׃ 6.2  wOelaaA minHown saarkijn tlaataaA dij daanijeAl had-minHown dij-laeHaewon AahaxxdarpnajaaA Ailejn jaaHabijn lHown TaOmaaA wmalkaaA laaA-laeHaeweA naaziq׃ 6.3  Aaedajin daanijeAl dnaaH HawaaA mitnacah Oal-saarkajaaA waAahaxxdarpnajaaA kaal-qaabel dij rwha jatijraaA beH wmalkaaA Oaxxijt laHaqaamwteH Oal-kaal-malkwtaaA׃ 6.4  Aaedajin saarkajaaA waAahaxxdarpnajaaA Hawow baaOajin OilaaH lHaxxkaahaaH ldaanijeAl micad malkwtaaA wkaal-OilaaH wxxhijtaaH laaA-jaaklijn lHaxxkaahaaH kaal-qaabel dij-mHejman HwA wkaal-xxaalw wxxhijtaaH laaA Hixxtkahat OalowHij׃ 6.5  Aaedajin gubrajaaA Ailek Aaamrijn dij laaA nHaxxkah ldaanijeAl dnaaH kaal-OilaaA laaHen HaxxkahnaaH OalowHij bdaat AaelaaHeH׃ s 6.6  Aaedajin saarkajaaA waAahaxxdarpnajaaA Ailen Hargixxw Oal-malkaaA wken Aaamrijn leH daarjaawaexx malkaaA lOaalmijn haejij׃ 6.7  AitjaaOaTw kol saarkej malkwtaaA signajaaA waAahaxxdarpnajaaA HadaabrajaaA wpahawaataaA lqajaamaaH qjaam malkaaA wltaqaapaaH Aaesaar dij kaal-dij-jibOeH baaOw min-kaal-AaelaaH waeAaenaaxx Oad-jowmijn tlaatijn laaHen minaak malkaaA jitrmeA lgob AarjaawaataaA׃ 6.8  kOan malkaaA tqijm AaesaaraaA wtirxxum ktaabaaA dij laaA lHaxxnaajaaH kdaat-maadaj wpaaras dij-laaA taeOdeA׃ 6.9  kaal-qaabel dnaaH malkaaA daarjaawaexx rxxam ktaabaaA waeAaesaaraaA׃ 6.10  wdaanijeAl kdij jdaO dij-rxxijm ktaabaaA Oal lbajteH wkawijn ptijhaan leH bOilijteH naegaed jrwxxlaem wzimnijn tlaataaH bjowmaaA HwA baarek Oal-birkowHij wmcaleA wmowdeA qaadaam AaelaaHeH kaal-qaabel dij-HawaaA Oaabed min-qadmat dnaaH׃ s 6.11  Aaedajin gubrajaaA Ailek Hargixxw wHaxxkahw ldaanijeAl baaOeA wmithanan qaadaam AaelaaHeH׃ 6.12  beAdajin qrijbw wAaamrijn qaadaam-malkaaA Oal-Aaesaar malkaaA HalaaA Aaesaar rxxamtaa dij kaal-Aaenaaxx dij-jibOeH min-kaal-AaelaaH waeAaenaaxx Oad-jowmijn tlaatijn laaHen minaak malkaaA jitrmeA lgowb AarjaawtaaA OaaneH malkaaA wAaamar jacijbaaA miltaaA kdaat-maadaj wpaaras dij-laaA taeOdeA׃ 6.13  beAdajin Oanow wAaamrijn qaadaam malkaaA dij daanijeAl dij min-bnej gaalwtaaA dij jHwd laaA-xaam [Oalajik k] (Oalaak q) malkaaA TOem wOal-AaesaaraaA dij rxxamtaa wzimnijn tlaataaH bjowmaaA baaOeA baaOwteH׃ 6.14  Aaedajin malkaaA kdij miltaaA xxmaO xagijA bAexx OalowHij wOal daanijeAl xaam baal lxxejzaabwteH wOad maeOaalej xximxxaaA HawaaA mixxtadar lHacaalwteH׃ 6.15  beAdajin gubrajaaA Ailek Hargixxw Oal-malkaaA wAaamrijn lmalkaaA daO malkaaA dij-daat lmaadaj wpaaras dij-kaal-Aaesaar wqjaam dij-malkaaA jHaaqejm laaA lHaxxnaajaaH׃ 6.16  beAdajin malkaaA Aamar wHajtijw ldaanijeAl wrmow lgubaaA dij AarjaawaataaA OaaneH malkaaA wAaamar ldaanijeAl AaelaaHaak dij [AantaaH k] (Aant q) paalah-leH bitdijraaA HwA jxxejzbinaak׃ 6.17  wHejtaajit Aaebaen hadaaH wxumat Oal-pum gubaaA whatmaH malkaaA bOizqteH wbOizqaat rabrbaanowHij dij laaA-tixxneA cbw bdaanijeAl׃ 6.18  Aaedajin Aazal malkaaA lHejkleH wbaat Twaat wdahawaan laaA-HanOel qaadaamowHij wxxinteH nadat OalowHij׃ 6.19  beAdajin malkaaA bixxparpaaraaA jqwm bnaagHaaA wbHitbHaalaaH lgubaaA dij-AarjaawaataaA Aazal׃ 6.20  wkmiqrbeH lgubaaA ldaanijeAl bqaal Oacijb zOiq OaaneH malkaaA wAaamar ldaanijeAl daanijeAl Oabed AaelaaHaaA hajaaA AaelaaHaak dij [AantaaH k] (Aant q) paalah-leH bitdijraaA Hajkil lxxejzaabwtaak min-AarjaawaataaA׃ 6.21  Aaedajin daanijaeAl Oim-malkaaA malil malkaaA lOaalmijn haejij׃ 6.22  AaelaaHij xxlah malAakeH wsagar pum AarjaawaataaA wlaaA hablwnij kaal-qaabel dij qaadaamowHij zaakw Hixxtkahat lij wAap [qaadaamajik k] (qaadaamaak q) malkaaA habwlaaH laaA Oabdet׃ 6.23  beAdajin malkaaA xagijA TAeb OalowHij wldaanijeAl Aamar lHansaaqaaH min-gubaaA wHusaq daanijeAl min-gubaaA wkaal-habaal laaA-Hixxtkah beH dij Hejmin beAlaaHeH׃ 6.24  waAamar malkaaA wHajtijw gubrajaaA Ailek dij-Aakalw qarcowHij dij daanijeAl wlgob AarjaawaataaA rmow Ainwn bnejHown wnxxejHown wlaaA-mTow lAarOijt gubaaA Oad dij-xxliTw bHown AarjaawaataaA wkaal-garmejHown Hadiqw׃ 6.25  beAdajin daarjaawaexx malkaaA ktab lkaal-OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA dij- [daaAarijn k] (daajrijn q) bkaal-AarOaaA xxlaamkown jixgeA׃ 6.26  min-qaadaamaj xijm TOem dij bkaal-xxaalTaan malkwtij laeHaewon [zaaAaOijn k] (zaajOijn q) wdaahalijn min-qaadaam AaelaaHeH dij-daanijeAl dij-HwA AaelaaHaaA hajaaA wqajaam lOaalmijn wmalkwteH dij-laaA tithabal wxxaalTaaneH Oad-sowpaaA׃ 6.27  mxxejzib wmacil wOaabed Aaatijn wtimHijn bixxmajaaA wbAarOaaA dij xxejzijb ldaanijeAl min-jad AarjaawaataaA׃ 6.28  wdaanijeAl dnaaH Haclah bmalkwt daarjaawaexx wbmalkwt kowraexx [paarsaajaaA k] (paarsaaAaaH׃ q) p

6.1  שפר קדם דריוש והקים על־מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל־מלכותא׃ 6.2  ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד־מנהון די־להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא־להוא נזק׃ 6.3  אדין דניאל דנה הוא מתנצח על־סרכיא ואחשדרפניא כל־קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על־כל־מלכותא׃ 6.4  אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל־עלה ושחיתה לא־יכלין להשכחה כל־קבל די־מהימן הוא וכל־שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃ 6.5  אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל־עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ ס 6.6  אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על־מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃ 6.7  אתיעטו כל ׀ סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל־די־יבעה בעו מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃ 6.8  כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃ 6.9  כל־קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא׃ 6.10  ודניאל כדי ידע די־רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ׀ ברך על־ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל־קבל די־הוא עבד מן־קדמת דנה׃ ס 6.11  אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ 6.12  באדין קריבו ואמרין קדם־מלכא על־אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל־אנש די־יבעה מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃ 6.13  באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן־בני גלותא די יהוד לא־שם [עליך כ] (עלך ק) מלכא טעם ועל־אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃ 6.14  אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃ 6.15  באדין גבריא אלך הרגשו על־מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די־דת למדי ופרס די־כל־אסר וקים די־מלכא יהקים לא להשניה׃ 6.16  באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די [אנתה כ] (אנת ק) פלח־לה בתדירא הוא ישיזבנך׃ 6.17  והיתית אבן חדה ושמת על־פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא־תשנא צבו בדניאל׃ 6.18  אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא־הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃ 6.19  באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די־אריותא אזל׃ 6.20  וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די [אנתה כ] (אנת ק) פלח־לה בתדירא היכל לשיזבותך מן־אריותא׃ 6.21  אדין דניאל עם־מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃ 6.22  אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל־קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף [קדמיך כ] (קדמך ק) מלכא חבולה לא עבדת׃ 6.23  באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן־גבא והסק דניאל מן־גבא וכל־חבל לא־השתכח בה די הימן באלהה׃ 6.24  ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די־אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא־מטו לארעית גבא עד די־שלטו בהון אריותא וכל־גרמיהון הדקו׃ 6.25  באדין דריוש מלכא כתב לכל־עממיא אמיא ולשניא די־ [דארין כ] (דירין ק) בכל־ארעא שלמכון ישגא׃ 6.26  מן־קדמי שים טעם די ׀ בכל־שלטן מלכותי להון [זאעין כ] (זיעין ק) ודחלין מן־קדם אלהה די־דניאל די־הוא ׀ אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די־לא תתחבל ושלטנה עד־סופא׃ 6.27  משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן־יד אריותא׃ 6.28  ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש [פרסיא כ] (פרסאה׃ ק) פ

6.1  xpr qdm drjwx wHqjm Ol-mlkwtA lAhxdrpnjA mAH wOxrjn dj lHwn bkl-mlkwtA׃ 6.2  wOlA mnHwn srkjn tltA dj dnjAl hd-mnHwn dj-lHwn AhxdrpnjA Aljn jHbjn lHwn TOmA wmlkA lA-lHwA nzq׃ 6.3  Adjn dnjAl dnH HwA mtnch Ol-srkjA wAhxdrpnjA kl-qbl dj rwh jtjrA bH wmlkA Oxjt lHqmwtH Ol-kl-mlkwtA׃ 6.4  Adjn srkjA wAhxdrpnjA Hww bOjn OlH lHxkhH ldnjAl mcd mlkwtA wkl-OlH wxhjtH lA-jkljn lHxkhH kl-qbl dj-mHjmn HwA wkl-xlw wxhjtH lA Hxtkht OlwHj׃ 6.5  Adjn gbrjA Alk Amrjn dj lA nHxkh ldnjAl dnH kl-OlA lHn HxkhnH OlwHj bdt AlHH׃ s 6.6  Adjn srkjA wAhxdrpnjA Aln Hrgxw Ol-mlkA wkn Amrjn lH drjwx mlkA lOlmjn hjj׃ 6.7  AtjOTw kl srkj mlkwtA sgnjA wAhxdrpnjA HdbrjA wphwtA lqjmH qjm mlkA wltqpH Asr dj kl-dj-jbOH bOw mn-kl-AlH wAnx Od-jwmjn tltjn lHn mnk mlkA jtrmA lgb ArjwtA׃ 6.8  kOn mlkA tqjm AsrA wtrxm ktbA dj lA lHxnjH kdt-mdj wprs dj-lA tOdA׃ 6.9  kl-qbl dnH mlkA drjwx rxm ktbA wAsrA׃ 6.10  wdnjAl kdj jdO dj-rxjm ktbA Ol lbjtH wkwjn ptjhn lH bOljtH ngd jrwxlm wzmnjn tltH bjwmA HwA brk Ol-brkwHj wmclA wmwdA qdm AlHH kl-qbl dj-HwA Obd mn-qdmt dnH׃ s 6.11  Adjn gbrjA Alk Hrgxw wHxkhw ldnjAl bOA wmthnn qdm AlHH׃ 6.12  bAdjn qrjbw wAmrjn qdm-mlkA Ol-Asr mlkA HlA Asr rxmt dj kl-Anx dj-jbOH mn-kl-AlH wAnx Od-jwmjn tltjn lHn mnk mlkA jtrmA lgwb ArjwtA OnH mlkA wAmr jcjbA mltA kdt-mdj wprs dj-lA tOdA׃ 6.13  bAdjn Onw wAmrjn qdm mlkA dj dnjAl dj mn-bnj glwtA dj jHwd lA-xm [Oljk k] (Olk q) mlkA TOm wOl-AsrA dj rxmt wzmnjn tltH bjwmA bOA bOwtH׃ 6.14  Adjn mlkA kdj mltA xmO xgjA bAx OlwHj wOl dnjAl xm bl lxjzbwtH wOd mOlj xmxA HwA mxtdr lHclwtH׃ 6.15  bAdjn gbrjA Alk Hrgxw Ol-mlkA wAmrjn lmlkA dO mlkA dj-dt lmdj wprs dj-kl-Asr wqjm dj-mlkA jHqjm lA lHxnjH׃ 6.16  bAdjn mlkA Amr wHjtjw ldnjAl wrmw lgbA dj ArjwtA OnH mlkA wAmr ldnjAl AlHk dj [AntH k] (Ant q) plh-lH btdjrA HwA jxjzbnk׃ 6.17  wHjtjt Abn hdH wxmt Ol-pm gbA whtmH mlkA bOzqtH wbOzqt rbrbnwHj dj lA-txnA cbw bdnjAl׃ 6.18  Adjn Azl mlkA lHjklH wbt Twt wdhwn lA-HnOl qdmwHj wxntH ndt OlwHj׃ 6.19  bAdjn mlkA bxprprA jqwm bngHA wbHtbHlH lgbA dj-ArjwtA Azl׃ 6.20  wkmqrbH lgbA ldnjAl bql Ocjb zOq OnH mlkA wAmr ldnjAl dnjAl Obd AlHA hjA AlHk dj [AntH k] (Ant q) plh-lH btdjrA Hjkl lxjzbwtk mn-ArjwtA׃ 6.21  Adjn dnjAl Om-mlkA mll mlkA lOlmjn hjj׃ 6.22  AlHj xlh mlAkH wsgr pm ArjwtA wlA hblwnj kl-qbl dj qdmwHj zkw Hxtkht lj wAp [qdmjk k] (qdmk q) mlkA hbwlH lA Obdt׃ 6.23  bAdjn mlkA xgjA TAb OlwHj wldnjAl Amr lHnsqH mn-gbA wHsq dnjAl mn-gbA wkl-hbl lA-Hxtkh bH dj Hjmn bAlHH׃ 6.24  wAmr mlkA wHjtjw gbrjA Alk dj-Aklw qrcwHj dj dnjAl wlgb ArjwtA rmw Anwn bnjHwn wnxjHwn wlA-mTw lArOjt gbA Od dj-xlTw bHwn ArjwtA wkl-grmjHwn Hdqw׃ 6.25  bAdjn drjwx mlkA ktb lkl-OmmjA AmjA wlxnjA dj- [dArjn k] (djrjn q) bkl-ArOA xlmkwn jxgA׃ 6.26  mn-qdmj xjm TOm dj bkl-xlTn mlkwtj lHwn [zAOjn k] (zjOjn q) wdhljn mn-qdm AlHH dj-dnjAl dj-HwA AlHA hjA wqjm lOlmjn wmlkwtH dj-lA tthbl wxlTnH Od-swpA׃ 6.27  mxjzb wmcl wObd Atjn wtmHjn bxmjA wbArOA dj xjzjb ldnjAl mn-jd ArjwtA׃ 6.28  wdnjAl dnH Hclh bmlkwt drjwx wbmlkwt kwrx [prsjA k] (prsAH׃ q) p

6.1  Placuit Dario et constituit super regnum satrapas centum viginti, ut essent in toto regno suo, 6.2  et super eos principes tres, ex quibus Daniel unus erat, ut satrapae illis redderent rationem, et rex non sustineret molestiam. 6.3  Igitur ille Daniel superabat omnes principes et satrapas, quia spiritus Dei amplior erat in eo. Porro rex cogitabat constituere eum super omne regnum; 6.4  unde principes et satrapae quaerebant, ut invenirent occasionem Danieli ex latere regni, nullamque causam et suspicionem reperire potuerunt, eo quod fidelis esset, et omnis culpa et suspicio non inveniretur in eo. 6.5  Dixerunt ergo viri illi: “ Non inveniemus Danieli huic aliquam occasionem, nisi forte inveniamus adversus eum in lege Dei sui ”. 6.6  Tunc principes et satrapae illi concurrerunt ad regem et sic locuti sunt ei: “ Darie rex, in aeternum vive! 6.7  Consilium inierunt cuncti principes regni, magistratus et satrapae, optimates et iudices, ut decretum regis promulget et edictum confirmet, ut omnis, qui petierit aliquam petitionem a quocumque deo et homine usque ad dies triginta, nisi a te, rex, mittatur in lacum leonum. 6.8  Nunc itaque, rex, confirma sententiam et signa decretum, ut non immutetur iuxta legem Medorum et Persarum, quam praevaricari non licet ”. 6.9  Porro rex Darius signavit edictum et decretum. 6.10  Daniel autem, cum comperisset decretum signatum esse, ingressus est domum suam et, fenestris apertis in cenaculo suo contra Ierusalem, tribus temporibus in die flectebat genua sua et adorabat confitebaturque coram Deo suo, sicut et ante facere consueverat. 6.11  Viri ergo illi accesserunt et invenerunt Danielem orantem et obsecrantem Deum suum. 6.12  Tunc accesserunt et locuti sunt coram rege super edicto: “ Rex, numquid non signasti decretum, ut omnis homo, qui rogaret quemquam de diis et hominibus usque ad dies triginta, nisi a te, rex, mitteretur in lacum leonum? ”. Respondens rex ait: “ Verus est sermo iuxta decretum Medorum atque Persarum, quod praevaricari non licet ”. 6.13  Tunc respondentes dixerunt coram rege: “ Daniel de filiis captivitatis Iudae non curavit de te, rex, et de edicto, quod constituisti, sed tribus temporibus per diem orat obsecratione sua”. 6.14  Quod verbum cum audisset, rex satis contristatus est; et pro Daniele posuit cor, ut liberaret eum, et usque ad occasum solis laborabat, ut erueret illum. 6.15  Viri autem illi accesserunt ad regem et dixerunt ei: “ Scito, rex, quia lex Medorum est atque Persarum, ut omne decretum et edictum, quod constituit rex, non liceat immutari ”. 6.16  Tunc rex praecepit, et adduxerunt Danielem et miserunt eum in lacum leonum. Dixitque rex Danieli: “ Deus tuus, quem colis semper, ipse liberet te ”. 6.17  Allatusque est lapis unus et positus est super os laci; quem obsignavit rex anulo suo et anulo optimatum suorum, ne quid fieret contra Danielem. 6.18  Et abiit rex in domum suam et dormivit incenatus, cibique non sunt illati coram eo; insuper et somnus recessit ab eo. 6.19  Tunc rex primo diluculo consurgens festinus ad lacum leonum perrexit; 6.20  appropinquansque lacui Danielem voce lacrimabili inclamavit et affatus est Danielem: “ Daniel, serve Dei viventis, Deus tuus, cui tu servis semper, putasne valuit liberare te a leonibus?”. 6.21  Et Daniel regi respondens ait: “ Rex, in aeternum vive! 6.22  Deus meus misit angelum suum et conclusit ora leonum, et non nocuerunt mihi, quia coram eo iustitia inventa est in me; sed et coram te, rex, delictum non feci ”. 6.23  Tunc rex vehementer gavisus est super eo et Danielem praecepit educi de lacu; eductusque est Daniel de lacu, et nulla laesio inventa est in eo, quia credidit Deo suo. 6.24  Dixit autem rex, et adducti sunt viri illi, qui accusaverant Danielem, et in lacum leonum missi sunt, ipsi et filii eorum et uxores eorum, et non pervenerunt usque ad pavimentum laci, donec potirentur eis leones, et omnia ossa eorum comminuerunt. 6.25  Tunc Darius rex scripsit universis populis, tribubus et linguis, habitantibus in universa terra: “Pax vobis multiplicetur! 6.26  A me constitutum est decretum, ut in universo imperio regni mei tremescant et paveant Deum Danielis: ipse est enim Deus vivens et permanens in saecula, et regnum eius non dissipabitur, et potestas eius usque in aeternum; 6.27  ipse liberator atque salvator et faciens signa et mirabilia in caelo et in terra. Liberavit autem Danielem de manu leonum ”. 6.28  Porro Daniel prosperatus est in regno Darii et in regno Cyri Persae.

7.1  Im ersten Jahre Belsazars, des Königs von Babel, hatte Daniel einen Traum und Gesichte seines Hauptes auf seinem Lager. Er schrieb den Traum alsbald auf, und dies ist der vollständige Bericht. 7.2  Daniel hob an und sprach: Ich schaute des Nachts in meinem Gesichte und siehe, die vier Winde brachen los auf das große Meer; 7.3  und vier große Tiere stiegen aus dem Meer empor, ein jedes verschieden vom andern: 7.4  Das erste glich einem Löwen und hatte Adlerflügel. Ich betrachtete das Tier, bis ihm die Flügel ausgerauft wurden und es von der Erde aufgerichtet und wie ein Mensch aufrecht auf seine Füße gestellt und ihm ein menschliches Herz gegeben wurde. 7.5  Und siehe, das andere, zweite Tier glich einem Bären und war nur auf einer Seite aufgerichtet und hatte drei Rippen in seinem Maul zwischen seinen Zähnen; und es ward zu ihm gesagt: Stehe auf, friß viel Fleisch! 7.6  Darnach schaute ich weiter und siehe, ein anderes Tier wie ein Panther; das hatte vier Vogelflügel auf seinem Rücken; auch vier Köpfe hatte dieses Tier, und ihm ward Macht verliehen. 7.7  Nach diesem sah ich in den Nachtgesichten und siehe, das vierte Tier war furchterregend, schrecklich und außerordentlich stark; es hatte große eiserne Zähne, fraß und zermalmte und zertrat das Übrige mit den Füßen; es war ganz anders als die vorigen Tiere und hatte zehn Hörner. 7.8  Während ich achtgab auf die Hörner, siehe, da brach ein anderes, kleines Horn zwischen denselben hervor, vor welchem drei der vorigen Hörner ausgerissen wurden; und siehe, dieses Horn hatte Augen wie Menschenaugen und ein Maul, welches große Dinge redete. 7.9  Solches sah ich, bis Throne aufgestellt wurden und ein Hochbetagter sich setzte. Sein Kleid war schneeweiß und das Haar seines Hauptes wie reine Wolle; sein Thron waren Feuerflammen und seine Räder ein brennendes Feuer. 7.10  Ein Feuerstrom ergoß sich und ging von ihm aus. Tausendmal Tausende dienten ihm emsiglich, und zehntausendmal Zehntausende standen vor ihm; das Gericht setzte sich, und die Bücher wurden aufgetan. 7.11  Ich sah fortwährend hin wegen des Lärms der hochfahrenden Reden, die das Horn führte; ich sah zu, bis das Tier getötet und sein Leib umgebracht und einem brennenden Feuer überliefert wurde. 7.12  Auch der andern Tiere Gewalt verging; und ihre Lebensdauer ward ihnen auf Zeit und Stunde bestimmt. 7.13  Ich sah in den Nachtgesichten und siehe, es kam einer mit den Wolken des Himmels, gleich einem Menschensohn; der gelangte bis zu dem Hochbetagten und wurde vor ihn gebracht. 7.14  Und ihm wurde Gewalt, Ehre und königliche Würde verliehen, daß ihm alle Völker, Stämme und Zungen dienen sollten; seine Gewalt ist eine ewige Gewalt, die nicht vergeht, und sein Königtum wird nie untergehen. 7.15  Da ich, Daniel, deshalb in meinem Geist beunruhigt ward und die Gesichte meines Hauptes mich ängstigten, 7.16  näherte ich mich einem der Umstehenden und erbat von ihm sichere Auskunft über das alles. Der redete mit mir und tat mir die Bedeutung der Dinge kund: 7.17  Jene großen Tiere, vier an der Zahl, bedeuten, daß vier Könige auf Erden erstehen werden; 7.18  aber die Heiligen des Höchsten werden die Königsherrschaft empfangen, und sie werden die Königsherrschaft immerfort behalten, bis in alle Ewigkeit. 7.19  Hierauf verlangte ich nach sicherer Auskunft über das vierte Tier, das sich von allen andern unterschied, das so furchterregend war, eiserne Zähne und eherne Klauen hatte, fraß und zermalmte und das Übrige mit seinen Füßen zertrat; 7.20  auch betreffs der zehn Hörner auf seinem Haupte und über das andere, das hervorbrach und vor welchem drei ausfielen; von jenem Horn, welches Augen hatte und ein Maul, das große Dinge redete und das so viel größer aussah als seine Gefährten. 7.21  Ich hatte auch gesehen, daß jenes Horn Krieg führte mit den Heiligen und sie überwand, 7.22  bis der Hochbetagte kam und den Heiligen des Allerhöchsten das Gericht übergab und die Zeit eintrat, da die Heiligen das Reich in Besitz nahmen. 7.23  Er sprach: Das vierte Tier bedeutet ein viertes Reich, das auf Erden entstehen wird; das wird sich von allen andern Königreichen unterscheiden und wird alle Länder fressen, zerstampfen und zermalmen. 7.24  Und die zehn Hörner bedeuten, daß aus diesem Reich zehn Könige aufstehen werden; und ein anderer wird nach ihnen aufkommen, der wird verschieden sein von seinen Vorgängern und wird drei Könige erniedrigen. 7.25  Und er wird freche Reden gegen den Höchsten führen und die Heiligen des Allerhöchsten bedrücken und wird sich unterstehen, Festzeiten und Gesetz zu ändern, und sie werden in seine Gewalt gegeben sein eine Zeit, zwei Zeiten und eine halbe Zeit. 7.26  Aber das Gericht wird sich setzen und ihm die Gewalt wegnehmen, sie endgültig vertilgen und vernichten. 7.27  Aber die Herrschaft, die Gewalt und die Macht über die Königreiche unter dem ganzen Himmel wird dem heiligen Volk des Allerhöchsten gegeben werden; sein Reich ist ein ewiges Reich, und alle Mächte werden ihm dienen und gehorchen! 7.28  Dies ist der Schluß der Rede. Mich, Daniel, erschreckten meine Gedanken sehr, und mein Aussehen veränderte sich; aber die Sache behielt ich in meinem Herzen.

7.1  ἔτους πρώτου βασιλεύοντος βαλτασαρ χώρας βαβυλωνίας δανιηλ ὅραμα εἶδε παρὰ κεφαλὴν ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ τότε δανιηλ τὸ ὅραμα ὃ εἶδεν ἔγραψεν εἰς κεφάλαια λόγων 7.2  ἐπὶ τῆς κοίτης μου ἐθεώρουν καθ' ὕπνους νυκτὸς καὶ ἰδοὺ τέσσαρες ἄνεμοι τοῦ οὐρανοῦ ἐνέπεσον εἰς τὴν θάλασσαν τὴν μεγάλην 7.3  καὶ τέσσαρα θηρία ἀνέβαινον ἐκ τῆς θαλάσσης διαφέροντα ἓν παρὰ τὸ ἕν 7.4  τὸ πρῶτον ὡσεὶ λέαινα ἔχουσα πτερὰ ὡσεὶ ἀετοῦ ἐθεώρουν ἕως ὅτου ἐτίλη τὰ πτερὰ αὐτῆς καὶ ἤρθη ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ ποδῶν ἀνθρωπίνων ἐστάθη καὶ ἀνθρωπίνη καρδία ἐδόθη αὐτῇ 7.5  καὶ ἰδοὺ μετ' αὐτὴν ἄλλο θηρίον ὁμοίωσιν ἔχον ἄρκου καὶ ἐπὶ τοῦ ἑνὸς πλευροῦ ἐστάθη καὶ τρία πλευρὰ ἦν ἐν τῷ στόματι αὐτῆς καὶ οὕτως εἶπεν ἀνάστα κατάφαγε σάρκας πολλάς 7.6  καὶ μετὰ ταῦτα ἐθεώρουν θηρίον ἄλλο ὡσεὶ πάρδαλιν καὶ πτερὰ τέσσαρα ἐπέτεινον ἐπάνω αὐτοῦ καὶ τέσσαρες κεφαλαὶ τῷ θηρίῳ καὶ γλῶσσα ἐδόθη αὐτῷ 7.7  μετὰ δὲ ταῦτα ἐθεώρουν ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς θηρίον τέταρτον φοβερόν καὶ ὁ φόβος αὐτοῦ ὑπερφέρων ἰσχύι ἔχον ὀδόντας σιδηροῦς μεγάλους ἐσθίον καὶ κοπανίζον κύκλῳ τοῖς ποσὶ καταπατοῦν διαφόρως χρώμενον παρὰ πάντα τὰ πρὸ αὐτού θηρία εἶχε δὲ κέρατα δέκα 7.8  καὶ βουλαὶ πολλαὶ ἐν τοῖς κέρασιν αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ ἄλλο ἓν κέρας ἀνεφύη ἀνὰ μέσον αὐτῶν μικρὸν ἐν τοῖς κέρασιν αὐτοῦ καὶ τρία τῶν κεράτων τῶν πρώτων ἐξηράνθησαν δι' αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ ὀφθαλμοὶ ὥσπερ ὀφθαλμοὶ ἀνθρώπινοι ἐν τῷ κέρατι τούτῳ καὶ στόμα λαλοῦν μεγάλα καὶ ἐποίει πόλεμον πρὸς τοὺς ἁγίους 7.9  ἐθεώρουν ἕως ὅτε θρόνοι ἐτέθησαν καὶ παλαιὸς ἡμερῶν ἐκάθητο ἔχων περιβολὴν ὡσεὶ χιόνα καὶ τὸ τρίχωμα τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ὡσεὶ ἔριον λευκὸν καθαρόν ὁ θρόνος ὡσεὶ φλὸξ πυρός 7.10  καὶ ἐξεπορεύετο κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ ποταμὸς πυρός χίλιαι χιλιάδες ἐθεράπευον αὐτὸν καὶ μύριαι μυριάδες παρειστήκεισαν αὐτῷ καὶ κριτήριον ἐκάθισε καὶ βίβλοι ἠνεῴχθησαν 7.11  ἐθεώρουν τότε τὴν φωνὴν τῶν λόγων τῶν μεγάλων ὧν τὸ κέρας ἐλάλει καὶ ἀπετυμπανίσθη τὸ θηρίον καὶ ἀπώλετο τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ ἐδόθη εἰς καῦσιν πυρός 7.12  καὶ τοὺς κύκλῳ αὐτοῦ ἀπέστησε τῆς ἐξουσίας αὐτῶν καὶ χρόνος ζωῆς ἐδόθη αὐτοῖς ἕως χρόνου καὶ καιροῦ 7.13  ἐθεώρουν ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς καὶ ἰδοὺ ἐπὶ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ ὡς υἱὸς ἀνθρώπου ἤρχετο καὶ ὡς παλαιὸς ἡμερῶν παρῆν καὶ οἱ παρεστηκότες παρῆσαν αὐτῷ 7.14  καὶ ἐδόθη αὐτῷ ἐξουσία καὶ πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς κατὰ γένη καὶ πᾶσα δόξα αὐτῷ λατρεύουσα καὶ ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἐξουσία αἰώνιος ἥτις οὐ μὴ ἀρθῇ καὶ ἡ βασιλεία αὐτοῦ ἥτις οὐ μὴ φθαρῇ 7.15  καὶ ἀκηδιάσας ἐγὼ δανιηλ ἐν τούτοις ἐν τῷ ὁράματι τῆς νυκτὸς 7.16  προσῆλθον πρὸς ἕνα τῶν ἑστώτων καὶ τὴν ἀκρίβειαν ἐζήτουν παρ' αὐτοῦ ὑπὲρ πάντων τούτων ἀποκριθεὶς δὲ λέγει μοι καὶ τὴν κρίσιν τῶν λόγων ἐδήλωσέ μοι 7.17  ταῦτα τὰ θηρία τὰ μεγάλα εἰσὶ τέσσαρες βασιλεῖαι αἳ ἀπολοῦνται ἀπὸ τῆς γῆς 7.18  καὶ παραλήψονται τὴν βασιλείαν ἅγιοι ὑψίστου καὶ καθέξουσι τὴν βασιλείαν ἕως τοῦ αἰῶνος καὶ ἕως τοῦ αἰῶνος τῶν αἰώνων 7.19  τότε ἤθελον ἐξακριβάσασθαι περὶ τοῦ θηρίου τοῦ τετάρτου τοῦ διαφθείροντος πάντα καὶ ὑπερφόβου καὶ ἰδοὺ οἱ ὀδόντες αὐτοῦ σιδηροῖ καὶ οἱ ὄνυχες αὐτοῦ χαλκοῖ κατεσθίοντες πάντας κυκλόθεν καὶ καταπατοῦντες τοῖς ποσί 7.20  καὶ περὶ τῶν δέκα κεράτων αὐτοῦ τῶν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς καὶ τοῦ ἑνὸς τοῦ ἄλλου τοῦ προσφυέντος καὶ ἐξέπεσαν δι' αὐτοῦ τρία καὶ τὸ κέρας ἐκεῖνο εἶχεν ὀφθαλμοὺς καὶ στόμα λαλοῦν μεγάλα καὶ ἡ πρόσοψις αὐτοῦ ὑπερέφερε τὰ ἄλλα 7.21  καὶ κατενόουν τὸ κέρας ἐκεῖνο πόλεμον συνιστάμενον πρὸς τοὺς ἁγίους καὶ τροπούμενον αὐτοὺς 7.22  ἕως τοῦ ἐλθεῖν τὸν παλαιὸν ἡμερῶν καὶ τὴν κρίσιν ἔδωκε τοῖς ἁγίοις τοῦ ὑψίστου καὶ ὁ καιρὸς ἐδόθη καὶ τὸ βασίλειον κατέσχον οἱ ἅγιοι 7.23  καὶ ἐρρέθη μοι περὶ τοῦ θηρίου τοῦ τετάρτου ὅτι βασιλεία τετάρτη ἔσται ἐπὶ τῆς γῆς ἥτις διοίσει παρὰ πᾶσαν τὴν γῆν καὶ ἀναστατώσει αὐτὴν καὶ καταλεανεῖ αὐτήν 7.24  καὶ τὰ δέκα κέρατα τῆς βασιλείας δέκα βασιλεῖς στήσονται καὶ ὁ ἄλλος βασιλεὺς μετὰ τούτους στήσεται καὶ αὐτὸς διοίσει κακοῖς ὑπὲρ τοὺς πρώτους καὶ τρεῖς βασιλεῖς ταπεινώσει 7.25  καὶ ῥήματα εἰς τὸν ὕψιστον λαλήσει καὶ τοὺς ἁγίους τοῦ ὑψίστου κατατρίψει καὶ προσδέξεται ἀλλοιῶσαι καιροὺς καὶ νόμον καὶ παραδοθήσεται πάντα εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἕως καιροῦ καὶ καιρῶν καὶ ἕως ἡμίσους καιροῦ 7.26  καὶ ἡ κρίσις καθίσεται καὶ τὴν ἐξουσίαν ἀπολοῦσι καὶ βουλεύσονται μιᾶναι καὶ ἀπολέσαι ἕως τέλους 7.27  καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἐξουσίαν καὶ τὴν μεγαλειότητα αὐτῶν καὶ τὴν ἀρχὴν πασῶν τῶν ὑπὸ τὸν οὐρανὸν βασιλειῶν ἔδωκε λαῷ ἁγίῳ ὑψίστου βασιλεῦσαι βασιλείαν αἰώνιον καὶ πᾶσαι αἱ ἐξουσίαι αὐτῷ ὑποταγήσονται καὶ πειθαρχήσουσιν αὐτῷ 7.28  ἕως καταστροφῆς τοῦ λόγου ἐγὼ δανιηλ σφόδρα ἐκστάσει περιειχόμην καὶ ἡ ἕξις μου διήνεγκεν ἐμοί καὶ τὸ ῥῆμα ἐν καρδίᾳ μου ἐστήριξα

7.1  etoys prohtoy basileyontos baltasar chohras babylohnias daniehl orama eide para kephalehn epi tehs koitehs aytoy tote daniehl to orama o eiden egrapsen eis kephalaia logohn 7.2  epi tehs koitehs moy etheohroyn kath' ypnoys nyktos kai idoy tessares anemoi toy oyranoy enepeson eis tehn thalassan tehn megalehn 7.3  kai tessara thehria anebainon ek tehs thalassehs diapheronta en para to en 7.4  to prohton ohsei leaina echoysa ptera ohsei aetoy etheohroyn eohs otoy etileh ta ptera aytehs kai ehrtheh apo tehs gehs kai epi podohn anthrohpinohn estatheh kai anthrohpineh kardia edotheh ayteh 7.5  kai idoy met' aytehn allo thehrion omoiohsin echon arkoy kai epi toy enos pleyroy estatheh kai tria pleyra ehn en toh stomati aytehs kai oytohs eipen anasta kataphage sarkas pollas 7.6  kai meta tayta etheohroyn thehrion allo ohsei pardalin kai ptera tessara epeteinon epanoh aytoy kai tessares kephalai toh thehrioh kai glohssa edotheh aytoh 7.7  meta de tayta etheohroyn en oramati tehs nyktos thehrion tetarton phoberon kai o phobos aytoy yperpherohn ischyi echon odontas sidehroys megaloys esthion kai kopanizon kykloh tois posi katapatoyn diaphorohs chrohmenon para panta ta pro aytoy thehria eiche de kerata deka 7.8  kai boylai pollai en tois kerasin aytoy kai idoy allo en keras anephyeh ana meson aytohn mikron en tois kerasin aytoy kai tria tohn keratohn tohn prohtohn exehranthehsan di' aytoy kai idoy ophthalmoi ohsper ophthalmoi anthrohpinoi en toh kerati toytoh kai stoma laloyn megala kai epoiei polemon pros toys agioys 7.9  etheohroyn eohs ote thronoi etethehsan kai palaios ehmerohn ekathehto echohn peribolehn ohsei chiona kai to trichohma tehs kephalehs aytoy ohsei erion leykon katharon o thronos ohsei phlox pyros 7.10  kai exeporeyeto kata prosohpon aytoy potamos pyros chiliai chiliades etherapeyon ayton kai myriai myriades pareistehkeisan aytoh kai kritehrion ekathise kai bibloi ehneohchthehsan 7.11  etheohroyn tote tehn phohnehn tohn logohn tohn megalohn ohn to keras elalei kai apetympanistheh to thehrion kai apohleto to sohma aytoy kai edotheh eis kaysin pyros 7.12  kai toys kykloh aytoy apestehse tehs exoysias aytohn kai chronos zohehs edotheh aytois eohs chronoy kai kairoy 7.13  etheohroyn en oramati tehs nyktos kai idoy epi tohn nephelohn toy oyranoy ohs yios anthrohpoy ehrcheto kai ohs palaios ehmerohn parehn kai oi parestehkotes parehsan aytoh 7.14  kai edotheh aytoh exoysia kai panta ta ethneh tehs gehs kata geneh kai pasa doxa aytoh latreyoysa kai eh exoysia aytoy exoysia aiohnios ehtis oy meh artheh kai eh basileia aytoy ehtis oy meh phthareh 7.15  kai akehdiasas egoh daniehl en toytois en toh oramati tehs nyktos 7.16  prosehlthon pros ena tohn estohtohn kai tehn akribeian ezehtoyn par' aytoy yper pantohn toytohn apokritheis de legei moi kai tehn krisin tohn logohn edehlohse moi 7.17  tayta ta thehria ta megala eisi tessares basileiai ai apoloyntai apo tehs gehs 7.18  kai paralehpsontai tehn basileian agioi ypsistoy kai kathexoysi tehn basileian eohs toy aiohnos kai eohs toy aiohnos tohn aiohnohn 7.19  tote ehthelon exakribasasthai peri toy thehrioy toy tetartoy toy diaphtheirontos panta kai yperphoboy kai idoy oi odontes aytoy sidehroi kai oi onyches aytoy chalkoi katesthiontes pantas kyklothen kai katapatoyntes tois posi 7.20  kai peri tohn deka keratohn aytoy tohn epi tehs kephalehs kai toy enos toy alloy toy prosphyentos kai exepesan di' aytoy tria kai to keras ekeino eichen ophthalmoys kai stoma laloyn megala kai eh prosopsis aytoy yperephere ta alla 7.21  kai katenooyn to keras ekeino polemon synistamenon pros toys agioys kai tropoymenon aytoys 7.22  eohs toy elthein ton palaion ehmerohn kai tehn krisin edohke tois agiois toy ypsistoy kai o kairos edotheh kai to basileion kateschon oi agioi 7.23  kai erretheh moi peri toy thehrioy toy tetartoy oti basileia tetarteh estai epi tehs gehs ehtis dioisei para pasan tehn gehn kai anastatohsei aytehn kai kataleanei aytehn 7.24  kai ta deka kerata tehs basileias deka basileis stehsontai kai o allos basileys meta toytoys stehsetai kai aytos dioisei kakois yper toys prohtoys kai treis basileis tapeinohsei 7.25  kai rehmata eis ton ypsiston lalehsei kai toys agioys toy ypsistoy katatripsei kai prosdexetai alloiohsai kairoys kai nomon kai paradothehsetai panta eis tas cheiras aytoy eohs kairoy kai kairohn kai eohs ehmisoys kairoy 7.26  kai eh krisis kathisetai kai tehn exoysian apoloysi kai boyleysontai mianai kai apolesai eohs teloys 7.27  kai tehn basileian kai tehn exoysian kai tehn megaleiotehta aytohn kai tehn archehn pasohn tohn ypo ton oyranon basileiohn edohke laoh agioh ypsistoy basileysai basileian aiohnion kai pasai ai exoysiai aytoh ypotagehsontai kai peitharchehsoysin aytoh 7.28  eohs katastrophehs toy logoy egoh daniehl sphodra ekstasei perieichomehn kai eh exis moy diehnegken emoi kai to rehma en kardia moy estehrixa

7.1  בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל־מִשְׁכְּבֵהּ בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר׃ 7.2  עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם־לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא׃ 7.3  וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן־יַמָּא שָׁנְיָן דָּא מִן־דָּא׃ 7.4  קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי־נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי־מְּרִיטוּ גַפַּיהּ וּנְטִילַת מִן־אַרְעָא וְעַל־רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ׃ 7.5  וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר־חַד הֳקִמַת וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין [שִׁנַּיַּהּ כ] (שִׁנַּהּ ק) וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא׃ 7.6  בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי־עֹוף עַל־ [גַּבַּיַּהּ כ] (גַּבַּהּ ק) וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ׃ 7.7  בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה [רְבִיעָיָה כ] (רְבִיעָאָה ק) דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא וְשִׁנַּיִן דִּי־פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא [בְּרַגְלַיַּהּ כ] (בְּרַגְלַהּ ק) רָפְסָה וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן־כָּל־חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ׃ 7.8  מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת [בֵּינֵיהֹון כ] (בֵּינֵיהֵן ק) וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא [אֶתְעֲקַרוּ כ] (אֶתְעֲקַרָה ק) מִן־ [קֳדָמַיַּהּ כ] (קֳדָמַהּ ק) וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן׃ 7.9  חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יֹומִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ ׀ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלֹּוהִי נוּר דָּלִק׃ 7.10  נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמֹוהִי אֶלֶף [אַלְפַיִם כ] (אַלְפִין ק) יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבֹּו [רַבְּוָן כ] (רִבְבָן ק) קָדָמֹוהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ׃ 7.11  חָזֵה הֲוֵית בֵּאדַיִן מִן־קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָה חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא׃ 7.12  וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהֹון וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהֹון עַד־זְמַן וְעִדָּן׃ 7.13  חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד־עַתִּיק יֹומַיָּא מְטָה וּקְדָמֹוהִי הַקְרְבוּהִי׃ 7.14  וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי־לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְחַבַּל׃ פ 7.15  אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגֹוא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי׃ 7.16  קִרְבֵת עַל־חַד מִן־קָאֲמַיָּא וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא־מִנֵּהּ עַל־כָּל־דְּנָה וַאֲמַר־לִי וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהֹודְעִנַּנִי׃ 7.17  אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן־אַרְעָא׃ 7.18  וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיֹונִין וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד־עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא׃ 7.19  אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל־חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא דִּי־הֲוָת שָׁנְיָה מִן־ [כָּלְּהֹון כ] (כָּלְּהֵין ק) דְּחִילָה יַתִּירָה [שִׁנַּיַּהּ כ] (שִׁנַּהּ ק) דִּי־פַרְזֶל וְטִפְרַיהּ דִּי־נְחָשׁ אָכְלָה מַדֲּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ רָפְסָה׃ 7.20  וְעַל־קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ וְאָחֳרִי דִּי סִלְקַת [וּנְפַלוּ כ] (וּנְפַלָה ק) מִן־ [קֳדָמַיַּהּ כ] (קֳדָמַהּ ק) תְּלָת וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ וְפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן וְחֶזְוַהּ רַב מִן־חַבְרָתַהּ׃ 7.21  חָזֵה הֲוֵית וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם־קַדִּישִׁין וְיָכְלָה לְהֹון׃ 7.22  עַד דִּי־אֲתָה עַתִּיק יֹומַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיֹונִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין׃ 7.23  כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ [רְבִיעָיָא כ] (רְבִיעָאָה ק) תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן־כָּל־מַלְכְוָתָא וְתֵאכֻל כָּל־אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ׃ 7.24  וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָה עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹון וְהוּא יִשְׁנֵא מִן־קַדְמָיֵא וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל׃ 7.25  וּמִלִּין לְצַד [עִלָּיָא כ] (עִלָּאָה ק) יְמַלִּל וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיֹונִין יְבַלֵּא וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד־עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן׃ 7.26  וְדִינָא יִתִּב וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדֹּון לְהַשְׁמָדָה וּלְהֹובָדָה עַד־סֹופָא׃ 7.27  וּמַלְכוּתָה וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחֹות כָּל־שְׁמַיָּא יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיֹונִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן׃ 7.28  עַד־כָּה סֹופָא דִי־מִלְּתָא אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא ׀ רַעְיֹונַי יְבַהֲלֻנַּנִי וְזִיוַי יִשְׁתַּנֹּון עֲלַי וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת׃ פ

7.1  bixxnat hadaaH lbelAxxacar maelaek baabael daanijeAl helaem hazaaH whaezwej reAxxeH Oal-mixxkbeH beAdajin haelmaaA ktab reAxx milijn Aamar׃ 7.2  OaaneH daanijeAl wAaamar haazeH Hawejt bhaezwij Oim-lejljaaA waAarw AarbaO rwhej xxmajaaA mgijhaan ljamaaA rabaaA׃ 7.3  wAarbaO hejwaan rabrbaan saalqaan min-jamaaA xxaanjaan daaA min-daaA׃ 7.4  qadmaajtaaA kAarjeH wgapijn dij-nxxar laH haazeH Hawejt Oad dij-mrijTw gapajH wnTijlat min-AarOaaA wOal-raglajin kaeAaenaaxx Haaqijmat wlbab Aaenaaxx jHijb laH׃ 7.5  waAarw hejwaaH Aaahaarij tinjaanaaH daamjaaH ldob wlixTar-had Haaqimat wtlaat OilOijn bpumaH bejn [xxinajaH k] (xxinaH q) wken Aaamrijn laH qwmij Aakulij bxar xagijA׃ 7.6  baaAtar dnaaH haazeH Hawejt waAarw Aaahaarij kinmar wlaH gapijn AarbaO dij-Oowp Oal- [gabajaH k] (gabaH q) wAarbOaaH reAxxijn lhejwtaaA wxxaalTaan jHijb laH׃ 7.7  baaAtar dnaaH haazeH Hawejt bhaezwej lejljaaA waAarw hejwaaH [rbijOaajaaH k] (rbijOaaAaaH q) dhijlaaH wAejmtaanij wtaqijpaaA jatijraaA wxxinajin dij-parzael laH rabrbaan AaaklaaH wmadaeqaaH wxxAaaraaA [braglajaH k] (braglaH q) raapsaaH wHijA mxxanjaaH min-kaal-hejwaataaA dij qaadaamajH wqarnajin Oaxar laH׃ 7.8  mixtakal Hawejt bqarnajaaA waAalw qaeraen Aaahaarij zOejraaH silqaat [bejnejHown k] (bejnejHen q) wtlaat min-qarnajaaA qadmaajaataaA [AaetOaqarw k] (AaetOaqaraaH q) min- [qaadaamajaH k] (qaadaamaH q) waAalw Oajnijn kOajnej AanaaxxaaA bqarnaaA-daaA wpum mmalil rabrbaan׃ 7.9  haazeH Hawejt Oad dij kaarsaawaan rmijw wOatijq jowmijn jtib lbwxxeH kitlag hiwaar wxOar reAxxeH kaOamar nqeA kaarsjeH xxbijbijn dij-nwr galgilowHij nwr daaliq׃ 7.10  nHar dij-nwr naaged wnaapeq min-qaadaamowHij Aaelaep [Aalpajim k] (Aalpijn q) jxxamxxwneH wribow [rabwaan k] (ribbaan q) qaadaamowHij jqwmwn dijnaaA jtib wsiprijn ptijhw׃ 7.11  haazeH Hawejt beAdajin min-qaal milajaaA rabrbaataaA dij qarnaaA mmalaelaaH haazeH Hawejt Oad dij qTijlat hejwtaaA wHwbad gixxmaH wijHijbat lijqedat AaexxaaA׃ 7.12  wxxAaar hejwaataaA HaeOdijw xxaalTaanHown wAarkaaH bhajijn jHijbat lHown Oad-zman wOidaan׃ 7.13  haazeH Hawejt bhaezwej lejljaaA waAarw Oim-Oanaanej xxmajaaA kbar Aaenaaxx AaateH HawaaH wOad-Oatijq jowmajaaA mTaaH wqdaamowHij HaqrbwHij׃ 7.14  wleH jHijb xxaalTaan wijqaar wmalkw wkol OammajaaA AumajaaA wlixxaanajaaA leH jiplhwn xxaalTaaneH xxaalTaan Oaalam dij-laaA jaeOdeH wmalkwteH dij-laaA tithabal׃ p 7.15  Aaetkrijat rwhij AanaaH daanijeAl bgowA nidnaeH whaezwej reAxxij jbaHalunanij׃ 7.16  qirbet Oal-had min-qaaAamajaaA wjacijbaaA AaebOeA-mineH Oal-kaal-dnaaH waAamar-lij wpxxar milajaaA jHowdOinanij׃ 7.17  Ailejn hejwaataaA rabrbaataaA dij Ainijn AarbaO AarbOaaH malkijn jqwmwn min-AarOaaA׃ 7.18  wijqablwn malkwtaaA qadijxxej Oaeljownijn wjahsnwn malkwtaaA Oad-OaalmaaA wOad Oaalam OaalmajaaA׃ 7.19  Aaedajin cbijt ljacaabaaA Oal-hejwtaaA rbijOaajtaaA dij-Hawaat xxaanjaaH min- [kaalHown k] (kaalHejn q) dhijlaaH jatijraaH [xxinajaH k] (xxinaH q) dij-parzael wTiprajH dij-nhaaxx AaaklaaH madaqaaH wxxAaaraaA braglajH raapsaaH׃ 7.20  wOal-qarnajaaA Oaxar dij breAxxaH wAaahaarij dij silqat [wnpalw k] (wnpalaaH q) min- [qaadaamajaH k] (qaadaamaH q) tlaat wqarnaaA diken wOajnijn laH wpum mmalil rabrbaan whaezwaH rab min-habraataH׃ 7.21  haazeH Hawejt wqarnaaA diken OaabdaaH qraab Oim-qadijxxijn wjaaklaaH lHown׃ 7.22  Oad dij-AataaH Oatijq jowmajaaA wdijnaaA jHib lqadijxxej Oaeljownijn wzimnaaA mTaaH wmalkwtaaA Haehaesinw qadijxxijn׃ 7.23  ken Aamar hejwtaaA rbijOaajtaaA malkw [rbijOaajaaA k] (rbijOaaAaaH q) taeHaeweA bAarOaaA dij tixxneA min-kaal-malkwaataaA wteAkul kaal-AarOaaA wtdwxxinaH wtadqinaH׃ 7.24  wqarnajaaA Oaxar minaH malkwtaaH OaxraaH malkijn jqumwn wAaahaaraan jqwm AaharejHown wHwA jixxneA min-qadmaajeA wtlaataaH malkijn jHaxxpil׃ 7.25  wmilijn lcad [OilaajaaA k] (OilaaAaaH q) jmalil wlqadijxxej Oaeljownijn jbaleA wjisbar lHaxxnaajaaH zimnijn wdaat wjitjaHabwn bijdeH Oad-Oidaan wOidaanijn wplag Oidaan׃ 7.26  wdijnaaA jitib wxxaalTaaneH jHaOdown lHaxxmaadaaH wlHowbaadaaH Oad-sowpaaA׃ 7.27  wmalkwtaaH wxxaalTaanaaA wrbwtaaA dij malkwaat thowt kaal-xxmajaaA jHijbat lOam qadijxxej Oaeljownijn malkwteH malkwt Oaalam wkol xxaalTaanajaaA leH jiplhwn wjixxtamOwn׃ 7.28  Oad-kaaH sowpaaA dij-miltaaA AanaaH daanijeAl xagijA raOjownaj jbaHalunanij wzijwaj jixxtanown Oalaj wmiltaaA blibij niTret׃ p

7.1  בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃ 7.2  ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃ 7.3  וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃ 7.4  קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃ 7.5  וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין [שניה כ] (שנה ק) וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃ 7.6  באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־ [גביה כ] (גבה ק) וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃ 7.7  באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה [רביעיה כ] (רביעאה ק) דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא [ברגליה כ] (ברגלה ק) רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃ 7.8  משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת [ביניהון כ] (ביניהן ק) ותלת מן־קרניא קדמיתא [אתעקרו כ] (אתעקרה ק) מן־ [קדמיה כ] (קדמה ק) ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃ 7.9  חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה ׀ כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃ 7.10  נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף [אלפים כ] (אלפין ק) ישמשונה ורבו [רבון כ] (רבבן ק) קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃ 7.11  חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃ 7.12  ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃ 7.13  חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃ 7.14  ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ פ 7.15  אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃ 7.16  קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃ 7.17  אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃ 7.18  ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃ 7.19  אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־ [כלהון כ] (כלהין ק) דחילה יתירה [שניה כ] (שנה ק) די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃ 7.20  ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת [ונפלו כ] (ונפלה ק) מן־ [קדמיה כ] (קדמה ק) תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃ 7.21  חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃ 7.22  עד די־אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃ 7.23  כן אמר חיותא רביעיתא מלכו [רביעיא כ] (רביעאה ק) תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃ 7.24  וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃ 7.25  ומלין לצד [עליא כ] (עלאה ק) ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃ 7.26  ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃ 7.27  ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃ 7.28  עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא ׀ רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ פ

7.1  bxnt hdH lblAxcr mlk bbl dnjAl hlm hzH whzwj rAxH Ol-mxkbH bAdjn hlmA ktb rAx mljn Amr׃ 7.2  OnH dnjAl wAmr hzH Hwjt bhzwj Om-ljljA wArw ArbO rwhj xmjA mgjhn ljmA rbA׃ 7.3  wArbO hjwn rbrbn slqn mn-jmA xnjn dA mn-dA׃ 7.4  qdmjtA kArjH wgpjn dj-nxr lH hzH Hwjt Od dj-mrjTw gpjH wnTjlt mn-ArOA wOl-rgljn kAnx Hqjmt wlbb Anx jHjb lH׃ 7.5  wArw hjwH Ahrj tnjnH dmjH ldb wlxTr-hd Hqmt wtlt OlOjn bpmH bjn [xnjH k] (xnH q) wkn Amrjn lH qwmj Aklj bxr xgjA׃ 7.6  bAtr dnH hzH Hwjt wArw Ahrj knmr wlH gpjn ArbO dj-Owp Ol- [gbjH k] (gbH q) wArbOH rAxjn lhjwtA wxlTn jHjb lH׃ 7.7  bAtr dnH hzH Hwjt bhzwj ljljA wArw hjwH [rbjOjH k] (rbjOAH q) dhjlH wAjmtnj wtqjpA jtjrA wxnjn dj-przl lH rbrbn AklH wmdqH wxArA [brgljH k] (brglH q) rpsH wHjA mxnjH mn-kl-hjwtA dj qdmjH wqrnjn Oxr lH׃ 7.8  mxtkl Hwjt bqrnjA wAlw qrn Ahrj zOjrH slqt [bjnjHwn k] (bjnjHn q) wtlt mn-qrnjA qdmjtA [AtOqrw k] (AtOqrH q) mn- [qdmjH k] (qdmH q) wAlw Ojnjn kOjnj AnxA bqrnA-dA wpm mmll rbrbn׃ 7.9  hzH Hwjt Od dj krswn rmjw wOtjq jwmjn jtb lbwxH ktlg hwr wxOr rAxH kOmr nqA krsjH xbjbjn dj-nwr glglwHj nwr dlq׃ 7.10  nHr dj-nwr ngd wnpq mn-qdmwHj Alp [Alpjm k] (Alpjn q) jxmxwnH wrbw [rbwn k] (rbbn q) qdmwHj jqwmwn djnA jtb wsprjn ptjhw׃ 7.11  hzH Hwjt bAdjn mn-ql mljA rbrbtA dj qrnA mmllH hzH Hwjt Od dj qTjlt hjwtA wHwbd gxmH wjHjbt ljqdt AxA׃ 7.12  wxAr hjwtA HOdjw xlTnHwn wArkH bhjjn jHjbt lHwn Od-zmn wOdn׃ 7.13  hzH Hwjt bhzwj ljljA wArw Om-Onnj xmjA kbr Anx AtH HwH wOd-Otjq jwmjA mTH wqdmwHj HqrbwHj׃ 7.14  wlH jHjb xlTn wjqr wmlkw wkl OmmjA AmjA wlxnjA lH jplhwn xlTnH xlTn Olm dj-lA jOdH wmlkwtH dj-lA tthbl׃ p 7.15  Atkrjt rwhj AnH dnjAl bgwA ndnH whzwj rAxj jbHlnnj׃ 7.16  qrbt Ol-hd mn-qAmjA wjcjbA AbOA-mnH Ol-kl-dnH wAmr-lj wpxr mljA jHwdOnnj׃ 7.17  Aljn hjwtA rbrbtA dj Anjn ArbO ArbOH mlkjn jqwmwn mn-ArOA׃ 7.18  wjqblwn mlkwtA qdjxj Oljwnjn wjhsnwn mlkwtA Od-OlmA wOd Olm OlmjA׃ 7.19  Adjn cbjt ljcbA Ol-hjwtA rbjOjtA dj-Hwt xnjH mn- [klHwn k] (klHjn q) dhjlH jtjrH [xnjH k] (xnH q) dj-przl wTprjH dj-nhx AklH mdqH wxArA brgljH rpsH׃ 7.20  wOl-qrnjA Oxr dj brAxH wAhrj dj slqt [wnplw k] (wnplH q) mn- [qdmjH k] (qdmH q) tlt wqrnA dkn wOjnjn lH wpm mmll rbrbn whzwH rb mn-hbrtH׃ 7.21  hzH Hwjt wqrnA dkn ObdH qrb Om-qdjxjn wjklH lHwn׃ 7.22  Od dj-AtH Otjq jwmjA wdjnA jHb lqdjxj Oljwnjn wzmnA mTH wmlkwtA Hhsnw qdjxjn׃ 7.23  kn Amr hjwtA rbjOjtA mlkw [rbjOjA k] (rbjOAH q) tHwA bArOA dj txnA mn-kl-mlkwtA wtAkl kl-ArOA wtdwxnH wtdqnH׃ 7.24  wqrnjA Oxr mnH mlkwtH OxrH mlkjn jqmwn wAhrn jqwm AhrjHwn wHwA jxnA mn-qdmjA wtltH mlkjn jHxpl׃ 7.25  wmljn lcd [OljA k] (OlAH q) jmll wlqdjxj Oljwnjn jblA wjsbr lHxnjH zmnjn wdt wjtjHbwn bjdH Od-Odn wOdnjn wplg Odn׃ 7.26  wdjnA jtb wxlTnH jHOdwn lHxmdH wlHwbdH Od-swpA׃ 7.27  wmlkwtH wxlTnA wrbwtA dj mlkwt thwt kl-xmjA jHjbt lOm qdjxj Oljwnjn mlkwtH mlkwt Olm wkl xlTnjA lH jplhwn wjxtmOwn׃ 7.28  Od-kH swpA dj-mltA AnH dnjAl xgjA rOjwnj jbHlnnj wzjwj jxtnwn Olj wmltA blbj nTrt׃ p

7.1  Anno primo Balthasar regis Babylonis Daniel somnium vidit et visionem capitis eius in cubili suo; tunc et somnium scripsit. Caput verborum, quae locutus est. 7.2  Respondit Daniel et dixit: “ Videbam in visione mea nocte: et ecce quattuor venti caeli conturbabant mare Magnum, 7.3  et quattuor bestiae grandes ascendebant de mari diversae inter se. 7.4  Prima quasi leaena et alas habebat aquilae; aspiciebam, donec evulsae sunt alae eius; et sublata est de terra et super pedes quasi homo stetit, et cor hominis datum est ei. 7.5  Et ecce bestia alia, secunda, similis urso in parte stetit, et tres costae erant in ore eius et in dentibus eius; et sic dicebant ei: “Surge, comede carnes plurimas”. 7.6  Post hoc aspiciebam, et ecce alia quasi pardus et alas habebat avis quattuor super se, et quattuor capita erant in bestia; et potestas data est ei. 7.7  Post hoc aspiciebam in visione noctis, et ecce bestia quarta terribilis atque mirabilis et fortis nimis; dentes ferreos habebat magnos, comedens atque comminuens et reliqua pedibus suis conculcans; dissimilis autem erat ceteris bestiis, quas videram ante eam, et habebat cornua decem. 7.8  Considerabam cornua, et ecce cornu aliud parvulum ortum est de medio eorum, et tria de cornibus primis evulsa sunt a facie eius; et ecce oculi quasi oculi hominis erant in cornu isto, et os loquens ingentia. 7.9  Aspiciebam, donec throni positi sunt, et Antiquus dierum sedit. Vestimentum eius quasi nix candidum, et capilli capitis eius quasi lana munda; thronus eius flammae ignis, rotae eius ignis accensus. 7.10  Fluvius igneus effluebat et egrediebatur a facie eius; milia milium ministrabant ei, et decies milies centena milia assistebant ei: iudicium sedit, et libri aperti sunt. 7.11  Aspiciebam tunc propter vocem sermonum grandium, quos cornu illud loquebatur; et vidi quoniam interfecta esset bestia, et perisset corpus eius, et tradita esset ad comburendum igni; 7.12  aliarum quoque bestiarum ablata esset potestas, et tempora vitae constituta essent eis usque ad tempus et tempus. 7.13  Aspiciebam ergo in visione noctis: et ecce cum nubibus caeli quasi Filius hominis veniebat et usque ad Antiquum dierum pervenit, et in conspectu eius obtulerunt eum; 7.14  et data sunt ei potestas et honor et regnum; et omnes populi, tribus et linguae ipsi servierunt: potestas eius potestas aeterna, quae non auferetur, et regnum eius, quod non corrumpetur. 7.15  Horruit spiritus meus: ego Daniel territus sum in his, et visiones capitis mei conturbaverunt me. 7.16  Accessi ad unum de assistentibus et veritatem quaerebam ab eo de omnibus his; qui dixit mihi et interpretationem sermonum edocuit me: 7.17  “Hae bestiae magnae quattuor, quattuor regna consurgent de terra; 7.18  suscipient autem regnum sancti Dei altissimi et obtinebunt regnum usque in saeculum et saeculum saeculorum”. 7.19  Post hoc volui diligenter discere de bestia quarta, quae erat dissimilis valde ab omnibus his et terribilis nimis, dentes ferrei et ungues eius aerei, comedens et comminuens et reliquias pedibus suis conculcans, 7.20  et de cornibus decem, quae habebat in capite, et de alio, quod ortum fuerat ante, et ceciderant tria cornua, de cornu illo, quod habebat oculos et os loquens grandia et maius erat ceteris. 7.21  Aspiciebam, et ecce cornu illud faciebat bellum adversus sanctos et praevalebat eis, 7.22  donec venit Antiquus dierum et iudicium dedit sanctis Excelsi, et tempus advenit, et regnum obtinuerunt sancti. 7.23  Et sic ait: “Bestia quarta regnum quartum erit in terra, quod maius erit omnibus regnis et devorabit universam terram et conculcabit et comminuet eam. 7.24  Porro cornua decem regni decem reges erunt; et alius consurget post eos et ipse potentior erit prioribus et tres reges humiliabit 7.25  et sermones contra Excelsum loquetur et sanctos Altissimi conteret et putabit quod possit mutare tempora et legem, et tradentur in manu eius usque ad tempus et tempora et dimidium temporis; 7.26  et iudicium sedebit, et potentiam eius auferent, ut conteratur et dispereat usque in finem; 7.27  regnum autem et potestas et magnitudo regnorum, quae sunt subter omne caelum, detur populo sanctorum Altissimi, cuius regnum regnum sempiternum est, et omnes reges servient ei et oboedient” ”. 7.28  Hucusque finis verbi. Ego Daniel multum cogitationibus meis conturbabar, et facies mea mutata est in me; verbum autem in corde meo conservavi.

8.1  Im dritten Jahre der Regierung des Königs Belsazar erschien mir, Daniel, ein Gesicht, nach jenem, welches mir im Anfang erschienen war. 8.2  Und ich schaute im Gesichte, und es war, während ich schaute, als ob ich mich in der Burg Susa, die in der Landschaft Elam liegt, befände, und ich sah mich im Gesicht am Flusse Ulai. 8.3  Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, da stand vor dem Flusse ein Widder, der hatte zwei Hörner, und beide Hörner waren hoch; aber das eine war höher als das andere, und das höhere wuchs zuletzt. 8.4  Ich sah, wie der Widder gegen Westen, Norden und Süden stieß und daß kein Tier vor ihm bestehen und niemand aus seiner Gewalt erretten konnte; sondern er tat, was er wollte, und ward groß. 8.5  Während ich nun aufmerkte, siehe, da kam ein Ziegenbock von Westen her über die ganze Erde, ohne den Erdboden zu berühren; der Bock aber hatte ein ansehnliches Horn zwischen seinen Augen. 8.6  Und er kam auf den Widder los, der zwei Hörner hatte, den ich vor dem Flusse stehen sah, und lief wütend mit seiner ganzen Kraft gegen ihn an. 8.7  Und ich sah, wie er nahe an den Widder herankam und sich erbittert auf ihn warf und den Widder schlug und ihm seine beiden Hörner zerbrach; und da der Widder nicht stark genug war, um ihm standzuhalten, warf er ihn zu Boden und zertrat ihn; und niemand rettete den Widder aus seiner Gewalt. 8.8  Der Ziegenbock aber ward sehr groß; als er aber am stärksten war, zerbrach sein großes Horn, und es wuchsen an dessen Statt vier ansehnliche Hörner auf, nach den vier Himmelsgegenden hin. 8.9  Und aus einem derselben wuchs ein kleines Horn hervor, das tat außerordentlich groß gegen den Süden und gegen den Osten und gegen das herrliche Land. 8.10  Und es wagte sich bis an das Heer des Himmels heran und warf von dem Heer und von den Sternen etliche auf die Erde und zertrat sie. 8.11  Ja, bis zum Fürsten des Heeres erhob es sich, und von ihm ward das beständige Opfer aufgehoben und seine heilige Wohnung verwüstet. 8.12  Und ein Heer ward gesetzt über das beständige Opfer , durch Übertretung; und die Wahrheit wurde zu Boden geworfen, und sein Unternehmen gelang ihm. 8.13  Und ich hörte einen Heiligen reden; und ein anderer Heiliger fragte den Betreffenden, der da redete: Wie lange sollen nach dem Gesicht die Aufhebung des beständigen Opfers und der verheerende Frevel und die Zertretung des Heiligtums und des Heeres währen? 8.14  Er sprach zu mir: Bis daß es zweitausend und dreihundertmal Abend und Morgen geworden ist; dann wird das Heiligtum in Ordnung gebracht werden! 8.15  Es begab sich aber, als ich, Daniel, das Gesicht sah und es zu verstehen suchte, siehe, da stand es vor mir wie die Gestalt eines Mannes. 8.16  Und ich hörte vom Ulai her eine Menschenstimme, welche rief und sprach: Gabriel, erkläre diesem das Gesicht! 8.17  Da kam er neben mich zu stehen; als er aber kam, erschrak ich so sehr, daß ich auf mein Angesicht fiel. Und er sprach zu mir: Wisse, Menschensohn, daß das Gesicht auf die Zeit des Endes geht! 8.18  Als er aber mit mir redete, sank ich ohnmächtig zur Erde auf mein Angesicht. Er aber rührte mich an und stellte mich wieder auf meinen Standort. 8.19  Und er sprach: Siehe, ich tue dir kund, was das Zorngericht für einen Ausgang nehmen wird; denn zu einer bestimmten Zeit wird das Ende sein. 8.20  Der Widder mit den beiden Hörnern, den du gesehen hast, das sind die Könige der Meder und Perser. 8.21  Der zottige Ziegenbock aber ist der König von Griechenland; und das große Horn zwischen seinen beiden Augen ist der erste König. 8.22  Daß es aber zerbrach und an seiner Statt vier andere aufgekommen sind, bedeutet, daß aus dem Volk vier Königreiche entstehen werden, doch nicht von der Stärke, die jener hatte. 8.23  Aber am Ende ihrer Regierung, wenn die Übertreter das Maß voll gemacht haben, wird ein frecher und listiger König auftreten. 8.24  Er wird stark sein, aber nicht in eigener Kraft; und er wird ein erstaunliches Verderben anrichten, und es wird ihm gelingen, Starke zu verderben und das Volk der Heiligen. 8.25  Und ob seiner Klugheit und weil ihm der Betrug in seiner Hand gelingt, wird er sich in seinem Herzen erheben und viele in ihrer Sorglosigkeit verderben und wider den Fürsten der Fürsten auftreten, aber ohne Handanlegung zusammenbrechen. 8.26  Was aber über das Gesicht von den Abenden und Morgen gesagt worden ist, das ist wahr; und du sollst das Gesicht versiegeln, denn es bezieht sich auf fernliegende Tage. 8.27  Aber ich, Daniel, lag mehrere Tage krank, ehe ich wieder aufstehen und die Geschäfte des Königs besorgen konnte. Ich war aber ganz erstaunt über das Gesicht und verstand es nicht.

8.1  ἔτους τρίτου βασιλεύοντος βαλτασαρ ὅρασις ἣν εἶδον ἐγὼ δανιηλ μετὰ τὸ ἰδεῖν με τὴν πρώτην 8.2  καὶ εἶδον ἐν τῷ ὁράματι τοῦ ἐνυπνίου μου ἐμοῦ ὄντος ἐν σούσοις τῇ πόλει ἥτις ἐστὶν ἐν ἐλυμαΐδι χώρᾳ ἔτι ὄντος μου πρὸς τῇ πύλῃ αιλαμ 8.3  ἀναβλέψας εἶδον κριὸν ἕνα μέγαν ἑστῶτα ἀπέναντι τῆς πύλης καὶ εἶχε κέρατα καὶ τὸ ἓν ὑψηλότερον τοῦ ἑτέρου καὶ τὸ ὑψηλότερον ἀνέβαινε μετὰ δὲ ταῦτα εἶδον τὸν κριὸν κερατίζοντα πρὸς ἀνατολὰς καὶ πρὸς βορρᾶν καὶ πρὸς δυσμὰς καὶ μεσημβρίαν καὶ πάντα τὰ θηρία οὐκ ἔστησαν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος ἐκ τῶν χειρῶν αὐτοῦ καὶ ἐποίει ὡς ἤθελε καὶ ὑψώθη 8.4  μετὰ δὲ ταῦτα εἶδον τὸν κριὸν κερατίζοντα πρὸς ἀνατολὰς καὶ πρὸς βορρᾶν καὶ πρὸς δυσμὰς καὶ μεσημβρίαν καὶ πάντα τὰ θηρία οὐκ ἔστησαν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος ἐκ τῶν χειρῶν αὐτοῦ καὶ ἐποίει ὡς ἤθελε καὶ ὑψώθη 8.5  καὶ ἐγὼ διενοούμην καὶ ἰδοὺ τράγος αἰγῶν ἤρχετο ἀπὸ δυσμῶν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς καὶ οὐχ ἥπτετο τῆς γῆς καὶ ἦν τοῦ τράγου κέρας ἓν ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ 8.6  καὶ ἦλθεν ἐπὶ τὸν κριὸν τὸν τὰ κέρατα ἔχοντα ὃν εἶδον ἑστῶτα πρὸς τῇ πύλῃ καὶ ἔδραμε πρὸς αὐτὸν ἐν θυμῷ ὀργῆς 8.7  καὶ εἶδον αὐτὸν προσάγοντα πρὸς τὸν κριόν καὶ ἐθυμώθη ἐπ' αὐτὸν καὶ ἐπάταξε καὶ συνέτριψε τὰ δύο κέρατα αὐτοῦ καὶ οὐκέτι ἦν ἰσχὺς ἐν τῷ κριῷ στῆναι κατέναντι τοῦ τράγου καὶ ἐσπάραξεν αὐτὸν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ συνέτριψεν αὐτόν καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος τὸν κριὸν ἀπὸ τοῦ τράγου 8.8  καὶ ὁ τράγος τῶν αἰγῶν κατίσχυσε σφόδρα καὶ ὅτε κατίσχυσε συνετρίβη αὐτοῦ τὸ κέρας τὸ μέγα καὶ ἀνέβη ἕτερα τέσσαρα κέρατα κατόπισθεν αὐτοῦ εἰς τοὺς τέσσαρας ἀνέμους τοῦ οὐρανοῦ 8.9  καὶ ἐξ ἑνὸς αὐτῶν ἀνεφύη κέρας ἰσχυρὸν ἓν καὶ κατίσχυσε καὶ ἐπάταξεν ἐπὶ μεσημβρίαν καὶ ἐπ' ἀνατολὰς καὶ ἐπὶ βορρᾶν 8.10  καὶ ὑψώθη ἕως τῶν ἀστέρων τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐρράχθη ἐπὶ τὴν γῆν ἀπὸ τῶν ἀστέρων καὶ ἀπὸ αὐτῶν κατεπατήθη 8.11  ἕως ὁ ἀρχιστράτηγος ῥύσεται τὴν αἰχμαλωσίαν καὶ δι' αὐτὸν τὰ ὄρη τὰ ἀπ' αἰῶνος ἐρράχθη καὶ ἐξήρθη ὁ τόπος αὐτῶν καὶ θυσία καὶ ἔθηκεν αὐτὴν ἕως χαμαὶ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εὐωδώθη καὶ ἐγενήθη καὶ τὸ ἅγιον ἐρημωθήσεται 8.12  καὶ ἐγενήθησαν ἐπὶ τῇ θυσίᾳ αἱ ἁμαρτίαι καὶ ἐρρίφη χαμαὶ ἡ δικαιοσύνη καὶ ἐποίησε καὶ εὐωδώθη 8.13  καὶ ἤκουον ἑτέρου ἁγίου λαλοῦντος καὶ εἶπεν ὁ ἕτερος τῷ φελμουνι τῷ λαλοῦντι ἕως τίνος τὸ ὅραμα στήσεται καὶ ἡ θυσία ἡ ἀρθεῖσα καὶ ἡ ἁμαρτία ἐρημώσεως ἡ δοθεῖσα καὶ τὰ ἅγια ἐρημωθήσεται εἰς καταπάτημα 8.14  καὶ εἶπεν αὐτῷ ἕως ἑσπέρας καὶ πρωὶ ἡμέραι δισχίλιαι τριακόσιαι καὶ καθαρισθήσεται τὸ ἅγιον 8.15  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ θεωρεῖν με ἐγὼ δανιηλ τὸ ὅραμα ἐζήτουν διανοηθῆναι καὶ ἰδοὺ ἔστη κατεναντίον μου ὡς ὅρασις ἀνθρώπου 8.16  καὶ ἤκουσα φωνὴν ἀνθρώπου ἀνὰ μέσον τοῦ ουλαι καὶ ἐκάλεσε καὶ εἶπεν γαβριηλ συνέτισον ἐκεῖνον τὴν ὅρασιν καὶ ἀναβοήσας εἶπεν ὁ ἄνθρωπος ἐπὶ τὸ πρόσταγμα ἐκεῖνο ἡ ὅρασις 8.17  καὶ ἦλθε καὶ ἔστη ἐχόμενός μου τῆς στάσεως καὶ ἐν τῷ ἔρχεσθαι αὐτὸν ἐθορυβήθην καὶ ἔπεσα ἐπὶ πρόσωπόν μου καὶ εἶπέν μοι διανοήθητι υἱὲ ἀνθρώπου ἔτι γὰρ εἰς ὥραν καιροῦ τοῦτο τὸ ὅραμα 8.18  καὶ λαλοῦντος αὐτοῦ μετ' ἐμοῦ ἐκοιμήθην ἐπὶ πρόσωπον χαμαί καὶ ἁψάμενός μου ἤγειρέ με ἐπὶ τοῦ τόπου 8.19  καὶ εἶπέ μοι ἰδοὺ ἐγὼ ἀπαγγέλλω σοι ἃ ἔσται ἐπ' ἐσχάτου τῆς ὀργῆς τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ σου ἔτι γὰρ εἰς ὥρας καιροῦ συντελείας μενεῖ 8.20  τὸν κριὸν ὃν εἶδες τὸν ἔχοντα τὰ κέρατα βασιλεὺς μήδων καὶ περσῶν ἐστι 8.21  καὶ ὁ τράγος τῶν αἰγῶν βασιλεὺς τῶν ἑλλήνων ἐστί καὶ τὸ κέρας τὸ μέγα τὸ ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ αὐτὸς ὁ βασιλεὺς ὁ πρῶτος 8.22  καὶ τὰ συντριβέντα καὶ ἀναβάντα ὀπίσω αὐτοῦ τέσσαρα κέρατα τέσσαρες βασιλεῖς τοῦ ἔθνους αὐτοῦ ἀναστήσονται οὐ κατὰ τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ 8.23  καὶ ἐπ' ἐσχάτου τῆς βασιλείας αὐτῶν πληρουμένων τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν ἀναστήσεται βασιλεὺς ἀναιδὴς προσώπῳ διανοούμενος αἰνίγματα 8.24  καὶ στερεωθήσεται ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ καὶ θαυμαστῶς φθερεῖ καὶ εὐοδωθήσεται καὶ ποιήσει καὶ φθερεῖ δυνάστας καὶ δῆμον ἁγίων 8.25  καὶ ἐπὶ τοὺς ἁγίους τὸ διανόημα αὐτοῦ καὶ εὐοδωθήσεται τὸ ψεῦδος ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ὑψωθήσεται καὶ δόλῳ ἀφανιεῖ πολλοὺς καὶ ἐπὶ ἀπωλείας ἀνδρῶν στήσεται καὶ ποιήσει συναγωγὴν χειρὸς καὶ ἀποδώσεται 8.26  τὸ ὅραμα τὸ ἑσπέρας καὶ πρωὶ ηὑρέθη ἐπ' ἀληθείας καὶ νῦν πεφραγμένον τὸ ὅραμα ἔτι γὰρ εἰς ἡμέρας πολλάς 8.27  ἐγὼ δανιηλ ἀσθενήσας ἡμέρας πολλὰς καὶ ἀναστὰς ἐπραγματευόμην πάλιν βασιλικά καὶ ἐξελυόμην ἐπὶ τῷ ὁράματι καὶ οὐδεὶς ἦν ὁ διανοούμενος

8.1  etoys tritoy basileyontos baltasar orasis ehn eidon egoh daniehl meta to idein me tehn prohtehn 8.2  kai eidon en toh oramati toy enypnioy moy emoy ontos en soysois teh polei ehtis estin en elymaidi chohra eti ontos moy pros teh pyleh ailam 8.3  anablepsas eidon krion ena megan estohta apenanti tehs pylehs kai eiche kerata kai to en ypsehloteron toy eteroy kai to ypsehloteron anebaine meta de tayta eidon ton krion keratizonta pros anatolas kai pros borran kai pros dysmas kai mesehmbrian kai panta ta thehria oyk estehsan enohpion aytoy kai oyk ehn o ryomenos ek tohn cheirohn aytoy kai epoiei ohs ehthele kai ypsohtheh 8.4  meta de tayta eidon ton krion keratizonta pros anatolas kai pros borran kai pros dysmas kai mesehmbrian kai panta ta thehria oyk estehsan enohpion aytoy kai oyk ehn o ryomenos ek tohn cheirohn aytoy kai epoiei ohs ehthele kai ypsohtheh 8.5  kai egoh dienooymehn kai idoy tragos aigohn ehrcheto apo dysmohn epi prosohpoy tehs gehs kai oych ehpteto tehs gehs kai ehn toy tragoy keras en ana meson tohn ophthalmohn aytoy 8.6  kai ehlthen epi ton krion ton ta kerata echonta on eidon estohta pros teh pyleh kai edrame pros ayton en thymoh orgehs 8.7  kai eidon ayton prosagonta pros ton krion kai ethymohtheh ep' ayton kai epataxe kai synetripse ta dyo kerata aytoy kai oyketi ehn ischys en toh krioh stehnai katenanti toy tragoy kai esparaxen ayton epi tehn gehn kai synetripsen ayton kai oyk ehn o ryomenos ton krion apo toy tragoy 8.8  kai o tragos tohn aigohn katischyse sphodra kai ote katischyse synetribeh aytoy to keras to mega kai anebeh etera tessara kerata katopisthen aytoy eis toys tessaras anemoys toy oyranoy 8.9  kai ex enos aytohn anephyeh keras ischyron en kai katischyse kai epataxen epi mesehmbrian kai ep' anatolas kai epi borran 8.10  kai ypsohtheh eohs tohn asterohn toy oyranoy kai errachtheh epi tehn gehn apo tohn asterohn kai apo aytohn katepatehtheh 8.11  eohs o archistratehgos rysetai tehn aichmalohsian kai di' ayton ta oreh ta ap' aiohnos errachtheh kai exehrtheh o topos aytohn kai thysia kai ethehken aytehn eohs chamai epi tehn gehn kai eyohdohtheh kai egenehtheh kai to agion erehmohthehsetai 8.12  kai egenehthehsan epi teh thysia ai amartiai kai erripheh chamai eh dikaiosyneh kai epoiehse kai eyohdohtheh 8.13  kai ehkoyon eteroy agioy laloyntos kai eipen o eteros toh phelmoyni toh laloynti eohs tinos to orama stehsetai kai eh thysia eh artheisa kai eh amartia erehmohseohs eh dotheisa kai ta agia erehmohthehsetai eis katapatehma 8.14  kai eipen aytoh eohs esperas kai prohi ehmerai dischiliai triakosiai kai katharisthehsetai to agion 8.15  kai egeneto en toh theohrein me egoh daniehl to orama ezehtoyn dianoehthehnai kai idoy esteh katenantion moy ohs orasis anthrohpoy 8.16  kai ehkoysa phohnehn anthrohpoy ana meson toy oylai kai ekalese kai eipen gabriehl synetison ekeinon tehn orasin kai anaboehsas eipen o anthrohpos epi to prostagma ekeino eh orasis 8.17  kai ehlthe kai esteh echomenos moy tehs staseohs kai en toh erchesthai ayton ethorybehthehn kai epesa epi prosohpon moy kai eipen moi dianoehthehti yie anthrohpoy eti gar eis ohran kairoy toyto to orama 8.18  kai laloyntos aytoy met' emoy ekoimehthehn epi prosohpon chamai kai apsamenos moy ehgeire me epi toy topoy 8.19  kai eipe moi idoy egoh apaggelloh soi a estai ep' eschatoy tehs orgehs tois yiois toy laoy soy eti gar eis ohras kairoy synteleias menei 8.20  ton krion on eides ton echonta ta kerata basileys mehdohn kai persohn esti 8.21  kai o tragos tohn aigohn basileys tohn ellehnohn esti kai to keras to mega to ana meson tohn ophthalmohn aytoy aytos o basileys o prohtos 8.22  kai ta syntribenta kai anabanta opisoh aytoy tessara kerata tessares basileis toy ethnoys aytoy anastehsontai oy kata tehn ischyn aytoy 8.23  kai ep' eschatoy tehs basileias aytohn plehroymenohn tohn amartiohn aytohn anastehsetai basileys anaidehs prosohpoh dianooymenos ainigmata 8.24  kai stereohthehsetai eh ischys aytoy kai oyk en teh ischyi aytoy kai thaymastohs phtherei kai eyodohthehsetai kai poiehsei kai phtherei dynastas kai dehmon agiohn 8.25  kai epi toys agioys to dianoehma aytoy kai eyodohthehsetai to pseydos en tais chersin aytoy kai eh kardia aytoy ypsohthehsetai kai doloh aphaniei polloys kai epi apohleias androhn stehsetai kai poiehsei synagohgehn cheiros kai apodohsetai 8.26  to orama to esperas kai prohi ehyretheh ep' alehtheias kai nyn pephragmenon to orama eti gar eis ehmeras pollas 8.27  egoh daniehl asthenehsas ehmeras pollas kai anastas epragmateyomehn palin basilika kai exelyomehn epi toh oramati kai oydeis ehn o dianooymenos

8.1  בִּשְׁנַת שָׁלֹושׁ לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ חָזֹון נִרְאָה אֵלַי אֲנִי דָנִיֵּאל אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה׃ 8.2  וָאֶרְאֶה בֶּחָזֹון וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזֹון וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָי׃ 8.3  וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה ׀ אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וְלֹו קְרָנָיִם וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהֹות וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן־הַשֵּׁנִית וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה׃ 8.4  רָאִיתִי אֶת־הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפֹונָה וָנֶגְבָּה וְכָל־חַיֹּות לֹא־יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדֹו וְעָשָׂה כִרְצֹנֹו וְהִגְדִּיל׃ 8.5  וַאֲנִי ׀ הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר־הָעִזִּים בָּא מִן־הַמַּעֲרָב עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֵין נֹוגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו׃ 8.6  וַיָּבֹא עַד־הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחֹו׃ 8.7  וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ ׀ אֵצֶל הָאַיִל וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת־הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדֹו׃ 8.8  וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד־מְאֹד וּכְעָצְמֹו נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹולָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם׃ 8.9  וּמִן־הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן־אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל־יֶתֶר אֶל־הַנֶּגֶב וְאֶל־הַמִּזְרָח וְאֶל־הַצֶּבִי׃ 8.10  וַתִּגְדַּל עַד־צְבָא הַשָּׁמָיִם וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן־הַצָּבָא וּמִן־הַכֹּוכָבִים וַתִּרְמְסֵם׃ 8.11  וְעַד שַׂר־הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ [הֵרִים כ] (הוּרַם ק) הַתָּמִיד וְהֻשְׁלַךְ מְכֹון מִקְדָּשֹׁו׃ 8.12  וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל־הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה׃ 8.13  וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד־קָדֹושׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדֹושׁ לַפַּלְמֹונִי הַמְדַבֵּר עַד־מָתַי הֶחָזֹון הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס׃ 8.14  וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ׃ 8.15  וַיְהִי בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל אֶת־הֶחָזֹון וָאֲבַקְשָׁה בִינָה וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה־גָבֶר׃ 8.16  וָאֶשְׁמַע קֹול־אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת־הַמַּרְאֶה׃ 8.17  וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי וּבְבֹאֹו נִבְעַתִּי וָאֶפְּלָה עַל־פָּנָי וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן־אָדָם כִּי לְעֶת־קֵץ הֶחָזֹון׃ 8.18  וּבְדַבְּרֹו עִמִּי נִרְדַּמְתִּי עַל־פָּנַי אָרְצָה וַיִּגַּע־בִּי וַיַּעֲמִידֵנִי עַל־עָמְדִי׃ 8.19  וַיֹּאמֶר הִנְנִי מֹודִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם כִּי לְמֹועֵד קֵץ׃ 8.20  הָאַיִל אֲשֶׁר־רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס׃ 8.21  וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדֹולָה אֲשֶׁר בֵּין־עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁון׃ 8.22  וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ אַרְבַּע מַלְכֻיֹות מִגֹּוי יַעֲמֹדְנָה וְלֹא בְכֹחֹו׃ 8.23  וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז־פָּנִים וּמֵבִין חִידֹות׃ 8.24  וְעָצַם כֹּחֹו וְלֹא בְכֹחֹו וְנִפְלָאֹות יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם־קְדֹשִׁים׃ 8.25  וְעַל־שִׂכְלֹו וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדֹו וּבִלְבָבֹו יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל־שַׂר־שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר׃ 8.26  וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֱמֶת הוּא וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזֹון כִּי לְיָמִים רַבִּים׃ 8.27  וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים וָאָקוּם וָאֶעֱשֶׂה אֶת־מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ וָאֶשְׁתֹּומֵם עַל־הַמַּרְאֶה וְאֵין מֵבִין׃ פ

8.1  bixxnat xxaalowxx lmalkwt belAxxacar Hamaelaek haazown nirAaaH Aelaj Aanij daanijeAl Aaharej HanirAaaH Aelaj bathilaaH׃ 8.2  waaAaerAaeH baehaazown wajHij birAotij waAanij bxxwxxan HabijraaH Aaxxaer bOejlaam HamdijnaaH waaAaerAaeH baehaazown waAanij Haajijtij Oal-Awbal Awlaaj׃ 8.3  waaAaexaaA Oejnaj waaAaerAaeH wHineH Aajil Aaehaad Oomed lipnej HaaAubaal wlow qraanaajim wHaqraanajim gboHowt wHaaAahat gboHaaH min-Haxxenijt wHagboHaaH OolaaH baaAaharonaaH׃ 8.4  raaAijtij Aaet-HaaAajil mnageha jaamaaH wcaapownaaH waanaegbaaH wkaal-hajowt loA-jaOamdw lpaanaajw wAejn macijl mijaadow wOaaxaaH kirconow wHigdijl׃ 8.5  waAanij Haajijtij mebijn wHineH cpijr-HaaOizijm baaA min-HamaOaraab Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAejn nowgeOa baaAaaraec wHacaapijr qaeraen haazwt bejn Oejnaajw׃ 8.6  wajaaboA Oad-HaaAajil baOal Haqraanajim Aaxxaer raaAijtij Oomed lipnej HaaAubaal wajaaraac Aelaajw bahamat kohow׃ 8.7  wrAijtijw magijOa Aecael HaaAajil wajitmarmar Aelaajw wajak Aaet-HaaAajil wajxxaber Aaet-xxtej qraanaajw wloA-HaajaaH koha baaAajil laOamod lpaanaajw wajaxxlijkeHw AarcaaH wajirmseHw wloA-HaajaaH macijl laaAajil mijaadow׃ 8.8  wcpijr HaaOizijm Higdijl Oad-mAod wkOaacmow nixxbraaH Haqaeraen HagdowlaaH wataOalaenaaH haazwt AarbaO tahtaejHaa lAarbaO rwhowt Haxxaamaajim׃ 8.9  wmin-HaaAahat meHaem jaacaaA qaeraen-Aahat micOijraaH watigdal-jaetaer Aael-Hanaegaeb wAael-Hamizraah wAael-Hacaebij׃ 8.10  watigdal Oad-cbaaA Haxxaamaajim watapel AarcaaH min-HacaabaaA wmin-Hakowkaabijm watirmsem׃ 8.11  wOad xar-HacaabaaA Higdijl wmimaenw [Herijm k] (Hwram q) Hataamijd wHuxxlak mkown miqdaaxxow׃ 8.12  wcaabaaA tinaaten Oal-Hataamijd bpaaxxaO wtaxxlek Aaemaet AarcaaH wOaaxtaaH wHiclijhaaH׃ 8.13  waaAaexxmOaaH Aaehaad-qaadowxx mdaber wajoAmaer Aaehaad qaadowxx lapalmownij Hamdaber Oad-maataj Haehaazown Hataamijd wHapaexxaO xxomem tet wqodaexx wcaabaaA mirmaas׃ 8.14  wajoAmaer Aelaj Oad Oaeraeb boqaer Aalpajim wxxloxx meAowt wnicdaq qodaexx׃ 8.15  wajHij birAotij Aanij daanijeAl Aaet-Haehaazown waaAabaqxxaaH bijnaaH wHineH Oomed lnaegdij kmarAeH-gaabaer׃ 8.16  waaAaexxmaO qowl-Aaadaam bejn Awlaaj wajiqraaA wajoAmar gabrijAel Haaben lHalaaz Aaet-HamarAaeH׃ 8.17  wajaaboA Aecael Oaamdij wbboAow nibOatij waaAaeplaaH Oal-paanaaj wajoAmaer Aelaj Haaben baen-Aaadaam kij lOaet-qec Haehaazown׃ 8.18  wbdabrow Oimij nirdamtij Oal-paanaj AaarcaaH wajigaO-bij wajaOamijdenij Oal-Oaamdij׃ 8.19  wajoAmaer Hinnij mowdijOakaa Aet Aaxxaer-jiHjaeH bAaharijt HazaaOam kij lmowOed qec׃ 8.20  HaaAajil Aaxxaer-raaAijtaa baOal Haqraanaajim malkej maadaj wpaaraas׃ 8.21  wHacaapijr HaxaaOijr maelaek jaawaan wHaqaeraen HagdowlaaH Aaxxaer bejn-Oejnaajw HwA Hamaelaek HaariAxxown׃ 8.22  wHanixxbaeraet wataOamodnaaH AarbaO tahtaejHaa AarbaO malkujowt migowj jaOamodnaaH wloA bkohow׃ 8.23  wbAaharijt malkwtaam kHaatem HapoxxOijm jaOamod maelaek Oaz-paanijm wmebijn hijdowt׃ 8.24  wOaacam kohow wloA bkohow wniplaaAowt jaxxhijt wHiclijha wOaaxaaH wHixxhijt Oacwmijm wOam-qdoxxijm׃ 8.25  wOal-xiklow wHiclijha mirmaaH bjaadow wbilbaabow jagdijl wbxxalwaaH jaxxhijt rabijm wOal-xar-xaarijm jaOamod wbAaepaes jaad jixxaaber׃ 8.26  wmarAeH HaaOaeraeb wHaboqaer Aaxxaer naeAaemar Aaemaet HwA wAataaH stom Haehaazown kij ljaamijm rabijm׃ 8.27  waAanij daanijeAl niHjejtij wnaehaelejtij jaamijm waaAaaqwm waaAaeOaexaeH Aaet-mlaeAkaet Hamaelaek waaAaexxtowmem Oal-HamarAaeH wAejn mebijn׃ p

8.1  בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה׃ 8.2  ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על־אובל אולי׃ 8.3  ואשא עיני ואראה והנה ׀ איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן־השנית והגבהה עלה באחרנה׃ 8.4  ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל־חיות לא־יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל׃ 8.5  ואני ׀ הייתי מבין והנה צפיר־העזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו׃ 8.6  ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃ 8.7  וראיתיו מגיע ׀ אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו ולא־היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא־היה מציל לאיל מידו׃ 8.8  וצפיר העזים הגדיל עד־מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים׃ 8.9  ומן־האחת מהם יצא קרן־אחת מצעירה ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח ואל־הצבי׃ 8.10  ותגדל עד־צבא השמים ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים ותרמסם׃ 8.11  ועד שר־הצבא הגדיל וממנו [הרים כ] (הורם ק) התמיד והשלך מכון מקדשו׃ 8.12  וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃ 8.13  ואשמעה אחד־קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד־מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס׃ 8.14  ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃ 8.15  ויהי בראתי אני דניאל את־החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה־גבר׃ 8.16  ואשמע קול־אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את־המראה׃ 8.17  ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על־פני ויאמר אלי הבן בן־אדם כי לעת־קץ החזון׃ 8.18  ובדברו עמי נרדמתי על־פני ארצה ויגע־בי ויעמידני על־עמדי׃ 8.19  ויאמר הנני מודיעך את אשר־יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃ 8.20  האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃ 8.21  והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין־עיניו הוא המלך הראשון׃ 8.22  והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו׃ 8.23  ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז־פנים ומבין חידות׃ 8.24  ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם־קדשים׃ 8.25  ועל־שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל־שר־שרים יעמד ובאפס יד ישבר׃ 8.26  ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃ 8.27  ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את־מלאכת המלך ואשתומם על־המראה ואין מבין׃ פ

8.1  bxnt xlwx lmlkwt blAxcr Hmlk hzwn nrAH Alj Anj dnjAl Ahrj HnrAH Alj bthlH׃ 8.2  wArAH bhzwn wjHj brAtj wAnj bxwxn HbjrH Axr bOjlm HmdjnH wArAH bhzwn wAnj Hjjtj Ol-Awbl Awlj׃ 8.3  wAxA Ojnj wArAH wHnH Ajl Ahd Omd lpnj HAbl wlw qrnjm wHqrnjm gbHwt wHAht gbHH mn-Hxnjt wHgbHH OlH bAhrnH׃ 8.4  rAjtj At-HAjl mngh jmH wcpwnH wngbH wkl-hjwt lA-jOmdw lpnjw wAjn mcjl mjdw wOxH krcnw wHgdjl׃ 8.5  wAnj Hjjtj mbjn wHnH cpjr-HOzjm bA mn-HmOrb Ol-pnj kl-HArc wAjn nwgO bArc wHcpjr qrn hzwt bjn Ojnjw׃ 8.6  wjbA Od-HAjl bOl Hqrnjm Axr rAjtj Omd lpnj HAbl wjrc Aljw bhmt khw׃ 8.7  wrAjtjw mgjO Acl HAjl wjtmrmr Aljw wjk At-HAjl wjxbr At-xtj qrnjw wlA-HjH kh bAjl lOmd lpnjw wjxljkHw ArcH wjrmsHw wlA-HjH mcjl lAjl mjdw׃ 8.8  wcpjr HOzjm Hgdjl Od-mAd wkOcmw nxbrH Hqrn HgdwlH wtOlnH hzwt ArbO thtjH lArbO rwhwt Hxmjm׃ 8.9  wmn-HAht mHm jcA qrn-Aht mcOjrH wtgdl-jtr Al-Hngb wAl-Hmzrh wAl-Hcbj׃ 8.10  wtgdl Od-cbA Hxmjm wtpl ArcH mn-HcbA wmn-Hkwkbjm wtrmsm׃ 8.11  wOd xr-HcbA Hgdjl wmmnw [Hrjm k] (Hwrm q) Htmjd wHxlk mkwn mqdxw׃ 8.12  wcbA tntn Ol-Htmjd bpxO wtxlk Amt ArcH wOxtH wHcljhH׃ 8.13  wAxmOH Ahd-qdwx mdbr wjAmr Ahd qdwx lplmwnj Hmdbr Od-mtj Hhzwn Htmjd wHpxO xmm tt wqdx wcbA mrms׃ 8.14  wjAmr Alj Od Orb bqr Alpjm wxlx mAwt wncdq qdx׃ 8.15  wjHj brAtj Anj dnjAl At-Hhzwn wAbqxH bjnH wHnH Omd lngdj kmrAH-gbr׃ 8.16  wAxmO qwl-Adm bjn Awlj wjqrA wjAmr gbrjAl Hbn lHlz At-HmrAH׃ 8.17  wjbA Acl Omdj wbbAw nbOtj wAplH Ol-pnj wjAmr Alj Hbn bn-Adm kj lOt-qc Hhzwn׃ 8.18  wbdbrw Omj nrdmtj Ol-pnj ArcH wjgO-bj wjOmjdnj Ol-Omdj׃ 8.19  wjAmr Hnnj mwdjOk At Axr-jHjH bAhrjt HzOm kj lmwOd qc׃ 8.20  HAjl Axr-rAjt bOl Hqrnjm mlkj mdj wprs׃ 8.21  wHcpjr HxOjr mlk jwn wHqrn HgdwlH Axr bjn-Ojnjw HwA Hmlk HrAxwn׃ 8.22  wHnxbrt wtOmdnH ArbO thtjH ArbO mlkjwt mgwj jOmdnH wlA bkhw׃ 8.23  wbAhrjt mlkwtm kHtm HpxOjm jOmd mlk Oz-pnjm wmbjn hjdwt׃ 8.24  wOcm khw wlA bkhw wnplAwt jxhjt wHcljh wOxH wHxhjt Ocwmjm wOm-qdxjm׃ 8.25  wOl-xklw wHcljh mrmH bjdw wblbbw jgdjl wbxlwH jxhjt rbjm wOl-xr-xrjm jOmd wbAps jd jxbr׃ 8.26  wmrAH HOrb wHbqr Axr nAmr Amt HwA wAtH stm Hhzwn kj ljmjm rbjm׃ 8.27  wAnj dnjAl nHjjtj wnhljtj jmjm wAqwm wAOxH At-mlAkt Hmlk wAxtwmm Ol-HmrAH wAjn mbjn׃ p

8.1  Anno tertio regni Balthasar regis visio apparuit mihi, ego Daniel, post id quod mihi apparuerat in principio. 8.2  Vidi in visione, et factum est, dum viderem, eram in Susis castro, quod est in Elam provincia; vidi autem in visione esse me super rivum Ulai. 8.3  Et levavi oculos meos et vidi: et ecce aries unus stabat ante rivum habens cornua et cornua excelsa et unum excelsius altero, et excelsius crescebat in postero. 8.4  Vidi arietem cornibus ventilantem contra occidentem et contra aquilonem et contra meridiem, et omnes bestiae non poterant resistere ei neque liberari de manu eius; fecitque secundum voluntatem suam et magnificatus est. 8.5  Et ego intellegebam: ecce autem hircus caprarum veniebat ab occidente super faciem totius terrae et non tangebat terram; porro hircus habebat cornu insigne inter oculos suos. 8.6  Et venit usque ad arietem illum cornutum, quem videram stantem ante rivum, et cucurrit ad eum in impetu fortitudinis suae. 8.7  Vidi eum appropinquantem prope arietem, et efferatus est in eum et percussit arietem et comminuit duo cornua eius, et non poterat aries resistere ei; cumque eum misisset in terram, conculcavit, et nemo quibat liberare arietem de manu eius. 8.8  Hircus autem caprarum magnus factus est nimis; cumque crevisset, fractum est cornu magnum, et orta sunt quattuor cornua loco illius per quattuor ventos caeli. 8.9  De uno autem ex eis egressum est cornu unum modicum et factum est grande contra meridiem et contra orientem et contra fortitudinem 8.10  et magnificatum est usque ad fortitudinem caeli et deiecit de fortitudine et de stellis et conculcavit eas; 8.11  et usque ad principem fortitudinis magnificatum est et ab eo tulit iuge sacrificium et deiecit locum sanctificationis eius. 8.12  Militia autem data est contra iuge sacrificium propter peccata, et prostrata est veritas in terra; cornu autem fecit et prosperatum est. 8.13  Et audivi unum de sanctis loquentem, et dixit unus sanctus alteri, nescio cui, loquenti: “ Usquequo visio et iuge sacrificium et peccatum desolationis, quae facta est, et sanctuarium et fortitudo conculcabitur? ”. 8.14  Et dixit ei: “ Usque ad vesperam et mane, dies duo milia trecenti; et mundabitur sanctuarium ”. 8.15  Factum est autem cum viderem ego Daniel visionem et quaererem intellegentiam, ecce stetit in conspectu meo quasi species viri; 8.16  et audivi vocem viri inter Ulai, et clamavit et ait: “ Gabriel, fac intellegere istum visionem ”. 8.17  Et venit et stetit iuxta, ubi ego stabam; cumque venisset, pavens corrui in faciem meam, et ait ad me: “Intellege, fili hominis, quoniam in tempore finis complebitur visio ”. 8.18  Cumque loqueretur ad me, collapsus sum pronus in terram, et tetigit me et statuit me in gradu meo 8.19  dixitque: “ Ecce ego ostendam tibi, quae futura sint in novissimo maledictionis, quoniam in tempore erit finis. 8.20  Aries, quem vidisti habere cornua, reges Medorum est atque Persarum; 8.21  porro hircus caprarum rex Graecorum est, et cornu grande, quod erat inter oculos eius, ipse est rex primus. 8.22  Quod autem, fracto illo, surrexerunt quattuor pro eo, quattuor regna de gente eius consurgent sed non in fortitudine eius. 8.23  Et post regnum eorum, cum creverint iniquitate, consurget rex impudens facie et intellegens propositiones; 8.24  et roborabitur fortitudo eius sed non in viribus suis, et supra quam credi potest universa vastabit et prosperabitur et faciet et interficiet robustos et populum sanctorum, 8.25  et secundum sapientiam suam prosperabitur dolus in manu eius, et in corde suo magnificabitur et in tranquillitate occidet plurimos et contra principem principum consurget et sine manu conteretur. 8.26  Et visio vespere et mane, quae dicta est, vera est; tu ergo signa visionem, quia post dies multos erit ”. 8.27  Et ego Daniel langui et aegrotavi per dies; cumque surrexissem, faciebam opera regis et stupebam ad visionem, et non erat qui intellegeret.

9.1  Im ersten Jahre des Darius, des Sohnes Ahasveros, von medischer Abstammung, welcher zum König über das Reich der Chaldäer gemacht worden war, 9.2  im ersten Jahre seiner Regierung, merkte ich, Daniel, in den Schriften auf die Zahl der Jahre, während welcher nach dem Worte des HERRN an den Propheten Jeremia Jerusalem in Trümmern liegen sollte, nämlich siebzig Jahre. 9.3  Und ich wandte mein Angesicht zu Gott, dem Herrn, um ihn zu suchen mit Gebet und Flehen, mit Fasten im Sack und in der Asche. 9.4  Ich betete aber zu dem HERRN, meinem Gott, bekannte und sprach: Ach, Herr, du großer und schrecklicher Gott, der du den Bund und die Gnade denen bewahrst, die dich lieben und deine Gebote bewahren! 9.5  Wir haben gesündigt, unrecht getan, sind gottlos und widerspenstig gewesen und von deinen Geboten und Rechten abgewichen 9.6  und haben deinen Knechten, den Propheten, nicht gehorcht, die in deinem Namen zu unsren Königen, Fürsten und Vätern und zu allem Volk des Landes geredet haben. 9.7  Du, Herr, bist im Recht, uns aber treibt es heute die Schamröte ins Gesicht, allen Juden und Bürgern von Jerusalem und dem ganzen Israel, seien sie nah oder fern in allen Ländern, dahin du sie verstoßen hast, weil sie sich an dir vergangen haben. 9.8  Uns, HERR, treibt es die Schamröte ins Gesicht, unsren Königen, Fürsten und Vätern, daß wir gegen dich gesündigt haben! 9.9  Aber bei dem Herrn, unsrem Gott, ist Barmherzigkeit und Vergebung; denn gegen ihn haben wir uns aufgelehnt 9.10  und haben nicht gehorcht der Stimme des HERRN, unsres Gottes, daß wir in dem Gesetz gewandelt hätten, welches er uns durch seine Knechte, die Propheten, vorgelegt hat; 9.11  sondern ganz Israel hat dein Gesetz übertreten und ist also abgewichen, daß es auf deine Stimme gar nicht hören wollte. Darum hat uns auch der Fluch und Schwur getroffen, welcher im Gesetz Moses, des Knechtes Gottes, geschrieben steht, weil wir an ihm gesündigt haben. 9.12  Und so hat er seine Drohungen ausgeführt, die er gegen uns und unsere Herrscher, die über uns regierten, ausgesprochen hat, daß er großes Unglück über uns bringen wolle, wie es unter dem ganzen Himmel noch nirgends vorgekommen und wie es nun wirklich an Jerusalem geschehen ist. 9.13  Wie es im Gesetz Moses geschrieben steht, ist all dies Unglück über uns gekommen; wir aber suchten das Angesicht des HERRN nicht dadurch zu besänftigen, daß wir uns von unsern Sünden abgewandt und auf deine Wahrheit geachtet hätten. 9.14  Darum hat auch der HERR dafür gesorgt, daß das Unglück über uns kam; denn der HERR, unser Gott, ist gerecht in allen seinen Werken, die er getan hat, da wir seiner Stimme ungehorsam gewesen sind. 9.15  Nun aber, Herr, unser Gott, der du dein Volk mit starker Hand aus Ägypten geführt und dir einen Namen gemacht hast, wie du ihn heute noch trägst: wir haben gesündigt und sind gottlos gewesen. 9.16  O Herr, laß doch um all deiner Gerechtigkeit willen deinen Zorn und Grimm sich abwenden von der Stadt Jerusalem, von deinem heiligen Berge! Denn um unserer Sünden und um unserer Väter Missetat willen wird Jerusalem und dein Volk von allen seinen Nachbarn beschimpft. 9.17  So höre nun, unser Gott, auf das Gebet deines Knechtes und auf sein Flehen und laß dein Antlitz leuchten über dein verwüstetes Heiligtum, um des Herrn willen! 9.18  Neige deine Ohren, mein Gott, und höre; tue deine Augen auf und siehe unsere Verwüstung und die Stadt, die nach deinem heiligen Namen genannt ist! Denn nicht auf Grund unserer eigenen Gerechtigkeit machen wir unsere Bitten vor dir geltend, sondern wegen deiner großen Barmherzigkeit! 9.19  Herr, höre! Herr, vergib! Herr, merke auf und handle und verziehe nicht, um deiner selbst willen, mein Gott! Denn nach deinem Namen ist deine Stadt und dein Volk genannt. 9.20  Während ich noch redete und betete und meine Sünde und die Sünde meines Volkes bekannte und meine Bitte für den heiligen Berg meines Gottes vor dem HERRN, meinem Gott, geltend machte, 9.21  ja, während ich noch mein Gebet sprach, flog eilends daher der Mann Gabriel, den ich anfangs im Gesichte gesehen hatte, und berührte mich um die Zeit des Abendopfers. 9.22  Und er unterwies mich und redete mit mir und sprach: Daniel, jetzt bin ich ausgegangen, dir den Verstand zu erleuchten! 9.23  Als du anfingst zu beten, erging ein Wort, und ich bin gekommen, es dir anzuzeigen; denn du bist lieb und wert. So achte nun auf das Wort und merke auf das Gesicht! 9.24  Siebzig Wochen sind über dein Volk und über deine heilige Stadt verordnet, um der Übertretung ein Ende und das Maß der Sünde voll zu machen, um die Missetat zu sühnen und die ewige Gerechtigkeit zu bringen, um Gesicht und Prophezeiung zu versiegeln und das Hochheilige zu salben. 9.25  So wisse und verstehe: Vom Erlaß des Befehls zum Wiederaufbau Jerusalems bis auf den Gesalbten, einen Fürsten, vergehen sieben Wochen; und innert zweiundsechzig Wochen werden die Straßen und Gräben wieder gebaut, und zwar in bedrängter Zeit. 9.26  Und nach den zweiundsechzig Wochen wird der Gesalbte ausgerottet werden, so daß keiner mehr sein wird; die Stadt aber samt dem Heiligtum wird das Volk eines zukünftigen Fürsten verderben, und sie geht unter in der Überschwemmung, und der Krieg, der bestimmt ist zu ihrer Zerstörung, dauert bis ans Ende. 9.27  Und man wird vielen den Bund schwer machen eine Woche lang und mitten in der Woche Schlacht und Speisopfer aufhören lassen, und auf der Zinne werden Greuel des Verwüsters aufgestellt, bis daß sich die bestimmte Vertilgung über die Verwüstung ergossen hat.

9.1  ἔτους πρώτου ἐπὶ δαρείου τοῦ ξέρξου ἀπὸ τῆς γενεᾶς τῆς μηδικῆς οἳ ἐβασίλευσαν ἐπὶ τὴν βασιλείαν τῶν χαλδαίων 9.2  τῷ πρώτῳ ἔτει τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἐγὼ δανιηλ διενοήθην ἐν ταῖς βίβλοις τὸν ἀριθμὸν τῶν ἐτῶν ὅτε ἐγένετο πρόσταγμα τῇ γῇ ἐπὶ ιερεμιαν τὸν προφήτην ἐγεῖραι εἰς ἀναπλήρωσιν ὀνειδισμοῦ ιερουσαλημ ἑβδομήκοντα ἔτη 9.3  καὶ ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ κύριον τὸν θεὸν εὑρεῖν προσευχὴν καὶ ἔλεος ἐν νηστείαις καὶ σάκκῳ καὶ σποδῷ 9.4  καὶ προσηυξάμην πρὸς κύριον τὸν θεὸν καὶ ἐξωμολογησάμην καὶ εἶπα ἰδού κύριε σὺ εἶ ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ὁ ἰσχυρὸς καὶ ὁ φοβερὸς τηρῶν τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσί σε καὶ τοῖς φυλάσσουσι τὰ προστάγματά σου 9.5  ἡμάρτομεν ἠδικήσαμεν ἠσεβήσαμεν καὶ ἀπέστημεν καὶ παρέβημεν τὰς ἐντολάς σου καὶ τὰ κρίματά σου 9.6  καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν ἃ ἐλάλησαν ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν καὶ δυνάστας ἡμῶν καὶ πατέρας ἡμῶν καὶ παντὶ ἔθνει ἐπὶ τῆς γῆς 9.7  σοί κύριε ἡ δικαιοσύνη καὶ ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην ἀνθρώποις ιουδα καὶ καθημένοις ἐν ιερουσαλημ καὶ παντὶ τῷ λαῷ ισραηλ τῷ ἔγγιστα καὶ τῷ ἀπωτέρω ἐν πάσαις ταῖς χώραις εἰς ἃς διεσκόρπισας αὐτοὺς ἐκεῖ ἐν τῇ πλημμελείᾳ ᾗ ἐπλημμέλησαν ἐναντίον σου 9.8  δέσποτα ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου καὶ τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ δυνάσταις καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν ὅτι ἡμάρτομέν σοι 9.9  τῷ κυρίῳ ἡ δικαιοσύνη καὶ τὸ ἔλεος ὅτι ἀπέστημεν ἀπὸ σοῦ 9.10  καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν κατακολουθῆσαι τῷ νόμῳ σου ᾧ ἔδωκας ἐνώπιον μωσῆ καὶ ἡμῶν διὰ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν 9.11  καὶ πᾶς ισραηλ ἐγκατέλιπε τὸν νόμον σου καὶ ἀπέστησαν τοῦ μὴ ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς σου καὶ ἐπῆλθεν ἐφ' ἡμᾶς ἡ κατάρα καὶ ὁ ὅρκος ὁ γεγραμμένος ἐν τῷ νόμῳ μωσῆ παιδὸς τοῦ θεοῦ ὅτι ἡμάρτομεν αὐτῷ 9.12  καὶ ἔστησεν ἡμῖν τὰ προστάγματα αὐτοῦ ὅσα ἐλάλησεν ἐφ' ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τοὺς κριτὰς ἡμῶν ὅσα ἔκρινας ἡμῖν ἐπαγαγεῖν ἐφ' ἡμᾶς κακὰ μεγάλα οἷα οὐκ ἐγενήθη ὑπὸ τὸν οὐρανὸν καθότι ἐγενήθη ἐν ιερουσαλημ 9.13  κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν διαθήκῃ μωσῆ πάντα τὰ κακὰ ἐπῆλθεν ἡμῖν καὶ οὐκ ἐξεζητήσαμεν τὸ πρόσωπον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἀποστῆναι ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν καὶ διανοηθῆναι τὴν δικαιοσύνην σου κύριε 9.14  καὶ ἠγρύπνησε κύριος ὁ θεὸς ἐπὶ τὰ κακὰ καὶ ἐπήγαγεν ἐφ' ἡμᾶς ὅτι δίκαιος κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐπὶ πάντα ὅσα ἂν ποιήσῃ καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ 9.15  καὶ νῦν δέσποτα κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν ὁ ἐξαγαγὼν τὸν λαόν σου ἐξ αἰγύπτου τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην ἡμάρτομεν ἠγνοήκαμεν 9.16  δέσποτα κατὰ τὴν δικαιοσύνην σου ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου καὶ ἡ ὀργή σου ἀπὸ τῆς πόλεώς σου ιερουσαλημ ὄρους τοῦ ἁγίου σου ὅτι ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ἡμῶν καὶ ἐν ταῖς ἀγνοίαις τῶν πατέρων ἡμῶν ιερουσαλημ καὶ ὁ δῆμός σου κύριε εἰς ὀνειδισμὸν ἐν πᾶσι τοῖς περικύκλῳ ἡμῶν 9.17  καὶ νῦν ἐπάκουσον δέσποτα τῆς προσευχῆς τοῦ παιδός σου καὶ ἐπὶ τὰς δεήσεις μου καὶ ἐπιβλεψάτω τὸ πρόσωπόν σου ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν σου τὸ ἔρημον ἕνεκεν τῶν δούλων σου δέσποτα 9.18  πρόσχες κύριε τὸ οὖς σου καὶ ἐπάκουσόν μου ἄνοιξον τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδὲ τὴν ἐρήμωσιν ἡμῶν καὶ τῆς πόλεώς σου ἐφ' ἧς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπ' αὐτῆς οὐ γὰρ ἐπὶ ταῖς δικαιοσύναις ἡμῶν ἡμεῖς δεόμεθα ἐν ταῖς προσευχαῖς ἡμῶν ἐνώπιόν σου ἀλλὰ διὰ τὸ σὸν ἔλεος 9.19  κύριε σὺ ἱλάτευσον κύριε ἐπάκουσον καὶ ποίησον καὶ μὴ χρονίσῃς ἕνεκα σεαυτοῦ δέσποτα ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ τὴν πόλιν σου σιων καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου ισραηλ 9.20  καὶ ἕως ἐγὼ ἐλάλουν προσευχόμενος καὶ ἐξομολογούμενος τὰς ἁμαρτίας μου καὶ τὰς ἁμαρτίας τοῦ λαοῦ μου ισραηλ καὶ δεόμενος ἐν ταῖς προσευχαῖς ἐναντίον κυρίου θεοῦ μου καὶ ὑπὲρ τοῦ ὄρους τοῦ ἁγίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν 9.21  καὶ ἔτι λαλοῦντός μου ἐν τῇ προσευχῇ μου καὶ ἰδοὺ ὁ ἀνήρ ὃν εἶδον ἐν τῷ ὕπνῳ μου τὴν ἀρχήν γαβριηλ τάχει φερόμενος προσήγγισέ μοι ἐν ὥρᾳ θυσίας ἑσπερινῆς 9.22  καὶ προσῆλθε καὶ ἐλάλησε μετ' ἐμοῦ καὶ εἶπεν δανιηλ ἄρτι ἐξῆλθον ὑποδεῖξαί σοι διάνοιαν 9.23  ἐν ἀρχῇ τῆς δεήσεώς σου ἐξῆλθε πρόσταγμα παρὰ κυρίου καὶ ἐγὼ ἦλθον ὑποδεῖξαί σοι ὅτι ἐλεεινὸς εἶ καὶ διανοήθητι τὸ πρόσταγμα 9.24  ἑβδομήκοντα ἑβδομάδες ἐκρίθησαν ἐπὶ τὸν λαόν σου καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν σιων συντελεσθῆναι τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὰς ἀδικίας σπανίσαι καὶ ἀπαλεῖψαι τὰς ἀδικίας καὶ διανοηθῆναι τὸ ὅραμα καὶ δοθῆναι δικαιοσύνην αἰώνιον καὶ συντελεσθῆναι τὸ ὅραμα καὶ εὐφρᾶναι ἅγιον ἁγίων 9.25  καὶ γνώσῃ καὶ διανοηθήσῃ καὶ εὐφρανθήσῃ καὶ εὑρήσεις προστάγματα ἀποκριθῆναι καὶ οἰκοδομήσεις ιερουσαλημ πόλιν κυρίῳ καὶ δυναστεύσει ἡ διαθήκη εἰς πολλούς καὶ πάλιν ἐπιστρέψει καὶ ἀνοικοδομηθήσεται εἰς πλάτος καὶ μῆκος καὶ κατὰ συντέλειαν καιρῶν καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καιροὺς καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη ἕως καιροῦ συντελείας πολέμου καὶ ἀφαιρεθήσεται ἡ ἐρήμωσις ἐν τῷ κατισχῦσαι τὴν διαθήκην ἐπὶ πολλὰς ἑβδομάδας καὶ ἐν τῷ τέλει τῆς ἑβδομάδος ἀρθήσεται ἡ θυσία καὶ ἡ σπονδή καὶ ἐπὶ τὸ ἱερὸν βδέλυγμα τῶν ἐρημώσεων ἔσται ἕως συντελείας καὶ συντέλεια δοθήσεται ἐπὶ τὴν ἐρήμωσιν 9.26  καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καὶ ἑξήκοντα δύο ἀποσταθήσεται χρῖσμα καὶ οὐκ ἔσται καὶ βασιλεία ἐθνῶν φθερεῖ τὴν πόλιν καὶ τὸ ἅγιον μετὰ τοῦ χριστοῦ καὶ ἥξει ἡ συντέλεια αὐτοῦ μετ' ὀργῆς καὶ ἕως καιροῦ συντελείας ἀπὸ πολέμου πολεμηθήσεται καὶ δυναστεύσει ἡ διαθήκη εἰς πολλούς καὶ πάλιν ἐπιστρέψει καὶ ἀνοικοδομηθήσεται εἰς πλάτος καὶ μῆκος καὶ κατὰ συντέλειαν καιρῶν καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καιροὺς καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη ἕως καιροῦ συντελείας πολέμου καὶ ἀφαιρεθήσεται ἡ ἐρήμωσις ἐν τῷ κατισχῦσαι τὴν διαθήκην ἐπὶ πολλὰς ἑβδομάδας καὶ ἐν τῷ τέλει τῆς ἑβδομάδος ἀρθήσεται ἡ θυσία καὶ ἡ σπονδή καὶ ἐπὶ τὸ ἱερὸν βδέλυγμα τῶν ἐρημώσεων ἔσται ἕως συντελείας καὶ συντέλεια δοθήσεται ἐπὶ τὴν ἐρήμωσιν 9.27  καὶ δυναστεύσει ἡ διαθήκη εἰς πολλούς καὶ πάλιν ἐπιστρέψει καὶ ἀνοικοδομηθήσεται εἰς πλάτος καὶ μῆκος καὶ κατὰ συντέλειαν καιρῶν καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καιροὺς καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη ἕως καιροῦ συντελείας πολέμου καὶ ἀφαιρεθήσεται ἡ ἐρήμωσις ἐν τῷ κατισχῦσαι τὴν διαθήκην ἐπὶ πολλὰς ἑβδομάδας καὶ ἐν τῷ τέλει τῆς ἑβδομάδος ἀρθήσεται ἡ θυσία καὶ ἡ σπονδή καὶ ἐπὶ τὸ ἱερὸν βδέλυγμα τῶν ἐρημώσεων ἔσται ἕως συντελείας καὶ συντέλεια δοθήσεται ἐπὶ τὴν ἐρήμωσιν

9.1  etoys prohtoy epi dareioy toy xerxoy apo tehs geneas tehs mehdikehs oi ebasileysan epi tehn basileian tohn chaldaiohn 9.2  toh prohtoh etei tehs basileias aytoy egoh daniehl dienoehthehn en tais biblois ton arithmon tohn etohn ote egeneto prostagma teh geh epi ieremian ton prophehtehn egeirai eis anaplehrohsin oneidismoy ieroysalehm ebdomehkonta eteh 9.3  kai edohka to prosohpon moy epi kyrion ton theon eyrein proseychehn kai eleos en nehsteiais kai sakkoh kai spodoh 9.4  kai prosehyxamehn pros kyrion ton theon kai exohmologehsamehn kai eipa idoy kyrie sy ei o theos o megas kai o ischyros kai o phoberos tehrohn tehn diathehkehn kai to eleos tois agapohsi se kai tois phylassoysi ta prostagmata soy 9.5  ehmartomen ehdikehsamen ehsebehsamen kai apestehmen kai parebehmen tas entolas soy kai ta krimata soy 9.6  kai oyk ehkoysamen tohn paidohn soy tohn prophehtohn a elalehsan epi toh onomati soy epi toys basileis ehmohn kai dynastas ehmohn kai pateras ehmohn kai panti ethnei epi tehs gehs 9.7  soi kyrie eh dikaiosyneh kai ehmin eh aischyneh toy prosohpoy kata tehn ehmeran taytehn anthrohpois ioyda kai kathehmenois en ieroysalehm kai panti toh laoh israehl toh eggista kai toh apohteroh en pasais tais chohrais eis as dieskorpisas aytoys ekei en teh plehmmeleia eh eplehmmelehsan enantion soy 9.8  despota ehmin eh aischyneh toy prosohpoy kai tois basileysin ehmohn kai dynastais kai tois patrasin ehmohn oti ehmartomen soi 9.9  toh kyrioh eh dikaiosyneh kai to eleos oti apestehmen apo soy 9.10  kai oyk ehkoysamen tehs phohnehs kyrioy toy theoy ehmohn katakoloythehsai toh nomoh soy oh edohkas enohpion mohseh kai ehmohn dia tohn paidohn soy tohn prophehtohn 9.11  kai pas israehl egkatelipe ton nomon soy kai apestehsan toy meh akoysai tehs phohnehs soy kai epehlthen eph' ehmas eh katara kai o orkos o gegrammenos en toh nomoh mohseh paidos toy theoy oti ehmartomen aytoh 9.12  kai estehsen ehmin ta prostagmata aytoy osa elalehsen eph' ehmas kai epi toys kritas ehmohn osa ekrinas ehmin epagagein eph' ehmas kaka megala oia oyk egenehtheh ypo ton oyranon kathoti egenehtheh en ieroysalehm 9.13  kata ta gegrammena en diathehkeh mohseh panta ta kaka epehlthen ehmin kai oyk exezehtehsamen to prosohpon kyrioy theoy ehmohn apostehnai apo tohn amartiohn ehmohn kai dianoehthehnai tehn dikaiosynehn soy kyrie 9.14  kai ehgrypnehse kyrios o theos epi ta kaka kai epehgagen eph' ehmas oti dikaios kyrios o theos ehmohn epi panta osa an poiehseh kai oyk ehkoysamen tehs phohnehs aytoy 9.15  kai nyn despota kyrie o theos ehmohn o exagagohn ton laon soy ex aigyptoy toh brachioni soy toh ypsehloh kai epoiehsas seaytoh onoma kata tehn ehmeran taytehn ehmartomen ehgnoehkamen 9.16  despota kata tehn dikaiosynehn soy apostraphehtoh o thymos soy kai eh orgeh soy apo tehs poleohs soy ieroysalehm oroys toy agioy soy oti en tais amartiais ehmohn kai en tais agnoiais tohn paterohn ehmohn ieroysalehm kai o dehmos soy kyrie eis oneidismon en pasi tois perikykloh ehmohn 9.17  kai nyn epakoyson despota tehs proseychehs toy paidos soy kai epi tas deehseis moy kai epiblepsatoh to prosohpon soy epi to oros to agion soy to erehmon eneken tohn doylohn soy despota 9.18  prosches kyrie to oys soy kai epakoyson moy anoixon toys ophthalmoys soy kai ide tehn erehmohsin ehmohn kai tehs poleohs soy eph' ehs epeklehtheh to onoma soy ep' aytehs oy gar epi tais dikaiosynais ehmohn ehmeis deometha en tais proseychais ehmohn enohpion soy alla dia to son eleos 9.19  kyrie sy ilateyson kyrie epakoyson kai poiehson kai meh chronisehs eneka seaytoy despota oti to onoma soy epeklehtheh epi tehn polin soy siohn kai epi ton laon soy israehl 9.20  kai eohs egoh elaloyn proseychomenos kai exomologoymenos tas amartias moy kai tas amartias toy laoy moy israehl kai deomenos en tais proseychais enantion kyrioy theoy moy kai yper toy oroys toy agioy toy theoy ehmohn 9.21  kai eti laloyntos moy en teh proseycheh moy kai idoy o anehr on eidon en toh ypnoh moy tehn archehn gabriehl tachei pheromenos prosehggise moi en ohra thysias esperinehs 9.22  kai prosehlthe kai elalehse met' emoy kai eipen daniehl arti exehlthon ypodeixai soi dianoian 9.23  en archeh tehs deehseohs soy exehlthe prostagma para kyrioy kai egoh ehlthon ypodeixai soi oti eleeinos ei kai dianoehthehti to prostagma 9.24  ebdomehkonta ebdomades ekrithehsan epi ton laon soy kai epi tehn polin siohn syntelesthehnai tehn amartian kai tas adikias spanisai kai apaleipsai tas adikias kai dianoehthehnai to orama kai dothehnai dikaiosynehn aiohnion kai syntelesthehnai to orama kai eyphranai agion agiohn 9.25  kai gnohseh kai dianoehthehseh kai eyphranthehseh kai eyrehseis prostagmata apokrithehnai kai oikodomehseis ieroysalehm polin kyrioh kai dynasteysei eh diathehkeh eis polloys kai palin epistrepsei kai anoikodomehthehsetai eis platos kai mehkos kai kata synteleian kairohn kai meta epta kai ebdomehkonta kairoys kai exehkonta dyo eteh eohs kairoy synteleias polemoy kai aphairethehsetai eh erehmohsis en toh katischysai tehn diathehkehn epi pollas ebdomadas kai en toh telei tehs ebdomados arthehsetai eh thysia kai eh spondeh kai epi to ieron bdelygma tohn erehmohseohn estai eohs synteleias kai synteleia dothehsetai epi tehn erehmohsin 9.26  kai meta epta kai ebdomehkonta kai exehkonta dyo apostathehsetai chrisma kai oyk estai kai basileia ethnohn phtherei tehn polin kai to agion meta toy christoy kai ehxei eh synteleia aytoy met' orgehs kai eohs kairoy synteleias apo polemoy polemehthehsetai kai dynasteysei eh diathehkeh eis polloys kai palin epistrepsei kai anoikodomehthehsetai eis platos kai mehkos kai kata synteleian kairohn kai meta epta kai ebdomehkonta kairoys kai exehkonta dyo eteh eohs kairoy synteleias polemoy kai aphairethehsetai eh erehmohsis en toh katischysai tehn diathehkehn epi pollas ebdomadas kai en toh telei tehs ebdomados arthehsetai eh thysia kai eh spondeh kai epi to ieron bdelygma tohn erehmohseohn estai eohs synteleias kai synteleia dothehsetai epi tehn erehmohsin 9.27  kai dynasteysei eh diathehkeh eis polloys kai palin epistrepsei kai anoikodomehthehsetai eis platos kai mehkos kai kata synteleian kairohn kai meta epta kai ebdomehkonta kairoys kai exehkonta dyo eteh eohs kairoy synteleias polemoy kai aphairethehsetai eh erehmohsis en toh katischysai tehn diathehkehn epi pollas ebdomadas kai en toh telei tehs ebdomados arthehsetai eh thysia kai eh spondeh kai epi to ieron bdelygma tohn erehmohseohn estai eohs synteleias kai synteleia dothehsetai epi tehn erehmohsin

9.1  בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵרֹושׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים׃ 9.2  בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכֹו אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבֹות יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה׃ 9.3  וָאֶתְּנָה אֶת־פָּנַי אֶל־אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצֹום וְשַׂק וָאֵפֶר׃ 9.4  וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי וָאֶתְוַדֶּה וָאֹמְרָה אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו׃ 9.5  חָטָאנוּ וְעָוִינוּ [וְהִרְשַׁעְנוּ כ] (הִרְשַׁעְנוּ ק) וּמָרָדְנוּ וְסֹור מִמִּצְוֹתֶךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ׃ 9.6  וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֶל־עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ אֶל־מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ וְאֶל כָּל־עַם הָאָרֶץ׃ 9.7  לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיֹּום הַזֶּה לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל־הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ־בָךְ׃ 9.8  יְהוָה לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ׃ 9.9  לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחֹות כִּי מָרַדְנוּ בֹּו׃ 9.10  וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת בְּתֹורֹתָיו אֲשֶׁר נָתַן לְפָנֵינוּ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׃ 9.11  וְכָל־יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת־תֹּורָתֶךָ וְסֹור לְבִלְתִּי שְׁמֹועַ בְּקֹלֶךָ וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּתֹורַת מֹשֶׁה עֶבֶד־הָאֱלֹהִים כִּי חָטָאנוּ לֹו׃ 9.12  וַיָּקֶם אֶת־ [דְּבָרָיו כ] (דְּבָרֹו ׀ ק) אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלֵינוּ וְעַל שֹׁפְטֵינוּ אֲשֶׁר שְׁפָטוּנוּ לְהָבִיא עָלֵינוּ רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר לֹא־נֶעֶשְׂתָה תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה בִּירוּשָׁלִָם׃ 9.13  כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתֹורַת מֹשֶׁה אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת בָּאָה עָלֵינוּ וְלֹא־חִלִּינוּ אֶת־פְּנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָשׁוּב מֵעֲוֹנֵנוּ וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתֶּךָ׃ 9.14  וַיִּשְׁקֹד יְהוָה עַל־הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי־צַדִּיק יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹלֹו׃ 9.15  וְעַתָּה ׀ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ אֶת־עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ־לְךָ שֵׁם כַּיֹּום הַזֶּה חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ׃ 9.16  אֲדֹנָי כְּכָל־צִדְקֹתֶךָ יָשָׁב־נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלִַם הַר־קָדְשֶׁךָ כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנֹות אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלִַם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל־סְבִיבֹתֵינוּ׃ 9.17  וְעַתָּה ׀ שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃ 9.18  הַטֵּה אֱלֹהַי ׀ אָזְנְךָ וּשֲׁמָע [פִּקְחָה כ] (פְּקַח ק) עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי ׀ לֹא עַל־צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ 9.19  אֲדֹנָי ׀ שְׁמָעָה אֲדֹנָי ׀ סְלָחָה אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל־תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־עִירְךָ וְעַל־עַמֶּךָ׃ 9.20  וְעֹוד אֲנִי מְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהַי עַל הַר־קֹדֶשׁ אֱלֹהָי׃ 9.21  וְעֹוד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזֹון בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת־עָרֶב׃ 9.22  וַיָּבֶן וַיְדַבֵּר עִמִּי וַיֹּאמַר דָּנִיֵּאל עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה׃ 9.23  בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד כִּי חֲמוּדֹות אָתָּה וּבִין בַּדָּבָר וְהָבֵן בַּמַּרְאֶה׃ 9.24  שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ ׀ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע [וּלַחְתֹּם כ] (וּלְהָתֵם ק) [חַטָּאֹות כ] (חַטָּאת ק) וּלְכַפֵּר עָוֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים וְלַחְתֹּם חָזֹון וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃ 9.25  וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר לְהָשִׁיב וְלִבְנֹות יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחֹוב וְחָרוּץ וּבְצֹוק הָעִתִּים׃ 9.26  וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לֹו וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצֹּו בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמֹות׃ 9.27  וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית ׀ זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם׃ פ

9.1  bixxnat Aahat ldaarjaawaexx baen-Aahaxxwerowxx mizaeraO maadaaj Aaxxaer Haamlak Oal malkwt kaxdijm׃ 9.2  bixxnat Aahat lmaalkow Aanij daanijeAl bijnotij baspaarijm mispar Haxxaanijm Aaxxaer HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-jirmijaaH HanaabijA lmaloAwt lhaarbowt jrwxxaalaim xxibOijm xxaanaaH׃ 9.3  waaAaetnaaH Aaet-paanaj Aael-Aadonaaj HaaAaeloHijm lbaqexx tpilaaH wtahanwnijm bcowm wxaq waaAepaer׃ 9.4  waaAaetpallaaH lajHwaaH AaeloHaj waaAaetwadaeH waaAomraaH AaanaaA Aadonaaj HaaAel Hagaadowl wHanowraaA xxomer Habrijt wHahaesaed lAoHabaajw wlxxomrej micwotaajw׃ 9.5  haaTaaAnw wOaawijnw [wHirxxaOnw k] (HirxxaOnw q) wmaaraadnw wsowr mimicwotaekaa wmimixxpaaTaejkaa׃ 9.6  wloA xxaamaOnw Aael-Oabaadaejkaa HanbijAijm Aaxxaer dibrw bxximkaa Aael-mlaakejnw xaarejnw waAabotejnw wAael kaal-Oam HaaAaaraec׃ 9.7  lkaa Aadonaaj HacdaaqaaH wlaanw boxxaet Hapaanijm kajowm HazaeH lAijxx jHwdaaH wljowxxbej jrwxxaalaim wlkaal-jixraaAel Haqrobijm wHaarhoqijm bkaal-HaaAaraacowt Aaxxaer Hidahtaam xxaam bmaOalaam Aaxxaer maaOalw-baak׃ 9.8  jHwaaH laanw boxxaet Hapaanijm limlaakejnw lxaarejnw wlaAabotejnw Aaxxaer haaTaaAnw laak׃ 9.9  laAdonaaj AaeloHejnw Haarahamijm wHaslihowt kij maaradnw bow׃ 9.10  wloA xxaamaOnw bqowl jHwaaH AaeloHejnw laalaekaet btowrotaajw Aaxxaer naatan lpaanejnw bjad Oabaadaajw HanbijAijm׃ 9.11  wkaal-jixraaAel Oaabrw Aaet-towraataekaa wsowr lbiltij xxmowOa bqolaekaa watitak Oaalejnw HaaAaalaaH wHaxxbuOaaH Aaxxaer ktwbaaH btowrat moxxaeH Oaebaed-HaaAaeloHijm kij haaTaaAnw low׃ 9.12  wajaaqaem Aaet- [dbaaraajw k] (dbaarow q) Aaxxaer-dibaer Oaalejnw wOal xxopTejnw Aaxxaer xxpaaTwnw lHaabijA Oaalejnw raaOaaH gdolaaH Aaxxaer loA-naeOaextaaH tahat kaal-Haxxaamajim kaAaxxaer naeOaextaaH bijrwxxaalaaim׃ 9.13  kaAaxxaer kaatwb btowrat moxxaeH Aet kaal-HaaraaOaaH HazoAt baaAaaH Oaalejnw wloA-hilijnw Aaet-pnej jHwaaH AaeloHejnw laaxxwb meOawonenw wlHaxkijl baAamitaekaa׃ 9.14  wajixxqod jHwaaH Oal-HaaraaOaaH wajbijAaeHaa Oaalejnw kij-cadijq jHwaaH AaeloHejnw Oal-kaal-maOaxaajw Aaxxaer OaaxaaH wloA xxaamaOnw bqolow׃ 9.15  wOataaH Aadonaaj AaeloHejnw Aaxxaer HowceAtaa Aaet-Oamkaa meAaeraec micrajim bjaad hazaaqaaH wataOax-lkaa xxem kajowm HazaeH haaTaaAnw raaxxaaOnw׃ 9.16  Aadonaaj kkaal-cidqotaekaa jaaxxaab-naaA Aapkaa wahamaatkaa meOijrkaa jrwxxaalaim Har-qaadxxaekaa kij bahaTaaAejnw wbaOawonowt Aabotejnw jrwxxaalaim wOamkaa lhaerpaaH lkaal-sbijbotejnw׃ 9.17  wOataaH xxmaO AaeloHejnw Aael-tpilat Oabdkaa wAael-tahanwnaajw wHaaAer paanaejkaa Oal-miqdaaxxkaa Haxxaamem lmaOan Aadonaaj׃ 9.18  HaTeH AaeloHaj Aaaznkaa wxxamaaO [piqhaaH k] (pqah q) Oejnaejkaa wrAeH xxommotejnw wHaaOijr Aaxxaer-niqraaA xximkaa OaalaejHaa kij loA Oal-cidqotejnw Aanahnw mapijlijm tahanwnejnw lpaanaejkaa kij Oal-rahamaejkaa Haarabijm׃ 9.19  Aadonaaj xxmaaOaaH Aadonaaj slaahaaH Aadonaaj HaqaxxijbaaH waOaxeH Aal-tAahar lmaOankaa AaeloHaj kij-xximkaa niqraaA Oal-Oijrkaa wOal-Oamaekaa׃ 9.20  wOowd Aanij mdaber wmitpalel wmitwadaeH haTaaAtij whaTaAt Oamij jixraaAel wmapijl thinaatij lipnej jHwaaH AaeloHaj Oal Har-qodaexx AaeloHaaj׃ 9.21  wOowd Aanij mdaber batpilaaH wHaaAijxx gabrijAel Aaxxaer raaAijtij baehaazown bathilaaH muOaap bijOaap nogeOa Aelaj kOet minhat-Oaaraeb׃ 9.22  wajaabaen wajdaber Oimij wajoAmar daanijeAl OataaH jaacaaAtij lHaxkijlkaa bijnaaH׃ 9.23  bithilat tahanwnaejkaa jaacaaA daabaar waAanij baaAtij lHagijd kij hamwdowt AaataaH wbijn badaabaar wHaaben bamarAaeH׃ 9.24  xxaabuOijm xxibOijm naehtak Oal-Oamkaa wOal-Oijr qaadxxaekaa lkaleA HapaexxaO [wlahtom k] (wlHaatem q) [haTaaAowt k] (haTaaAt q) wlkaper Oaawon wlHaabijA caedaeq Oolaamijm wlahtom haazown wnaabijA wlimxxoha qodaexx qaadaaxxijm׃ 9.25  wtedaO wtaxkel min-mocaaA daabaar lHaaxxijb wlibnowt jrwxxaalaim Oad-maaxxijha naagijd xxaabuOijm xxibOaaH wxxaabuOijm xxixxijm wxxnajim taaxxwb wnibntaaH rhowb whaarwc wbcowq HaaOitijm׃ 9.26  wAaharej HaxxaabuOijm xxixxijm wxxnajim jikaaret maaxxijha wAejn low wHaaOijr wHaqodaexx jaxxhijt Oam naagijd HabaaA wqicow baxxaeTaep wOad qec milhaamaaH naehaeraecaet xxomemowt׃ 9.27  wHigbijr brijt laarabijm xxaabwOa Aaehaad wahacij HaxxaabwOa jaxxbijt zaebah wminhaaH wOal knap xxiqwcijm mxxomem wOad-kaalaaH wnaehaeraacaaH titak Oal-xxomem׃ p

9.1  בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃ 9.2  בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ 9.3  ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃ 9.4  ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 9.5  חטאנו ועוינו [והרשענו כ] (הרשענו ק) ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃ 9.6  ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ׃ 9.7  לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך׃ 9.8  יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃ 9.9  לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃ 9.10  ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃ 9.11  וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו׃ 9.12  ויקם את־ [דבריו כ] (דברו ׀ ק) אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם׃ 9.13  כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני ׀ יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃ 9.14  וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃ 9.15  ועתה ׀ אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃ 9.16  אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו׃ 9.17  ועתה ׀ שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני׃ 9.18  הטה אלהי ׀ אזנך ושמע [פקחה כ] (פקח ק) עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי ׀ לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים׃ 9.19  אדני ׀ שמעה אדני ׀ סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך׃ 9.20  ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי׃ 9.21  ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב׃ 9.22  ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ 9.23  בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃ 9.24  שבעים שבעים נחתך על־עמך ׀ ועל־עיר קדשך לכלא הפשע [ולחתם כ] (ולהתם ק) [חטאות כ] (חטאת ק) ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ 9.25  ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ 9.26  ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ 9.27  והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית ׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם׃ פ

9.1  bxnt Aht ldrjwx bn-Ahxwrwx mzrO mdj Axr Hmlk Ol mlkwt kxdjm׃ 9.2  bxnt Aht lmlkw Anj dnjAl bjntj bsprjm mspr Hxnjm Axr HjH dbr-jHwH Al-jrmjH HnbjA lmlAwt lhrbwt jrwxlm xbOjm xnH׃ 9.3  wAtnH At-pnj Al-Adnj HAlHjm lbqx tplH wthnwnjm bcwm wxq wApr׃ 9.4  wAtpllH ljHwH AlHj wAtwdH wAmrH AnA Adnj HAl Hgdwl wHnwrA xmr Hbrjt wHhsd lAHbjw wlxmrj mcwtjw׃ 9.5  hTAnw wOwjnw [wHrxOnw k] (HrxOnw q) wmrdnw wswr mmcwtk wmmxpTjk׃ 9.6  wlA xmOnw Al-Obdjk HnbjAjm Axr dbrw bxmk Al-mlkjnw xrjnw wAbtjnw wAl kl-Om HArc׃ 9.7  lk Adnj HcdqH wlnw bxt Hpnjm kjwm HzH lAjx jHwdH wljwxbj jrwxlm wlkl-jxrAl Hqrbjm wHrhqjm bkl-HArcwt Axr Hdhtm xm bmOlm Axr mOlw-bk׃ 9.8  jHwH lnw bxt Hpnjm lmlkjnw lxrjnw wlAbtjnw Axr hTAnw lk׃ 9.9  lAdnj AlHjnw Hrhmjm wHslhwt kj mrdnw bw׃ 9.10  wlA xmOnw bqwl jHwH AlHjnw llkt btwrtjw Axr ntn lpnjnw bjd Obdjw HnbjAjm׃ 9.11  wkl-jxrAl Obrw At-twrtk wswr lbltj xmwO bqlk wttk Oljnw HAlH wHxbOH Axr ktwbH btwrt mxH Obd-HAlHjm kj hTAnw lw׃ 9.12  wjqm At- [dbrjw k] (dbrw q) Axr-dbr Oljnw wOl xpTjnw Axr xpTwnw lHbjA Oljnw rOH gdlH Axr lA-nOxtH tht kl-Hxmjm kAxr nOxtH bjrwxlm׃ 9.13  kAxr ktwb btwrt mxH At kl-HrOH HzAt bAH Oljnw wlA-hljnw At-pnj jHwH AlHjnw lxwb mOwnnw wlHxkjl bAmtk׃ 9.14  wjxqd jHwH Ol-HrOH wjbjAH Oljnw kj-cdjq jHwH AlHjnw Ol-kl-mOxjw Axr OxH wlA xmOnw bqlw׃ 9.15  wOtH Adnj AlHjnw Axr HwcAt At-Omk mArc mcrjm bjd hzqH wtOx-lk xm kjwm HzH hTAnw rxOnw׃ 9.16  Adnj kkl-cdqtk jxb-nA Apk whmtk mOjrk jrwxlm Hr-qdxk kj bhTAjnw wbOwnwt Abtjnw jrwxlm wOmk lhrpH lkl-sbjbtjnw׃ 9.17  wOtH xmO AlHjnw Al-tplt Obdk wAl-thnwnjw wHAr pnjk Ol-mqdxk Hxmm lmOn Adnj׃ 9.18  HTH AlHj Aznk wxmO [pqhH k] (pqh q) Ojnjk wrAH xmmtjnw wHOjr Axr-nqrA xmk OljH kj lA Ol-cdqtjnw Anhnw mpjljm thnwnjnw lpnjk kj Ol-rhmjk Hrbjm׃ 9.19  Adnj xmOH Adnj slhH Adnj HqxjbH wOxH Al-tAhr lmOnk AlHj kj-xmk nqrA Ol-Ojrk wOl-Omk׃ 9.20  wOwd Anj mdbr wmtpll wmtwdH hTAtj whTAt Omj jxrAl wmpjl thntj lpnj jHwH AlHj Ol Hr-qdx AlHj׃ 9.21  wOwd Anj mdbr btplH wHAjx gbrjAl Axr rAjtj bhzwn bthlH mOp bjOp ngO Alj kOt mnht-Orb׃ 9.22  wjbn wjdbr Omj wjAmr dnjAl OtH jcAtj lHxkjlk bjnH׃ 9.23  bthlt thnwnjk jcA dbr wAnj bAtj lHgjd kj hmwdwt AtH wbjn bdbr wHbn bmrAH׃ 9.24  xbOjm xbOjm nhtk Ol-Omk wOl-Ojr qdxk lklA HpxO [wlhtm k] (wlHtm q) [hTAwt k] (hTAt q) wlkpr Own wlHbjA cdq Olmjm wlhtm hzwn wnbjA wlmxh qdx qdxjm׃ 9.25  wtdO wtxkl mn-mcA dbr lHxjb wlbnwt jrwxlm Od-mxjh ngjd xbOjm xbOH wxbOjm xxjm wxnjm txwb wnbntH rhwb whrwc wbcwq HOtjm׃ 9.26  wAhrj HxbOjm xxjm wxnjm jkrt mxjh wAjn lw wHOjr wHqdx jxhjt Om ngjd HbA wqcw bxTp wOd qc mlhmH nhrct xmmwt׃ 9.27  wHgbjr brjt lrbjm xbwO Ahd whcj HxbwO jxbjt zbh wmnhH wOl knp xqwcjm mxmm wOd-klH wnhrcH ttk Ol-xmm׃ p

9.1  In anno primo Darii filii Asueri de semine Medorum, qui impe ravit super regnum Chaldaeorum, 9.2  anno uno regni eius, ego Daniel intellexi in libris numerum annorum, de quo factus est sermo Domini ad Ieremiam prophetam, ut complerentur desolationes Ierusalem, septuaginta anni; 9.3  et posui faciem meam ad Dominum Deum meum, ut quaererem rogationem et deprecationem in ieiuniis, sacco et cinere. 9.4  Et oravi Dominum Deum et confessus sum et dixi: “ Obsecro, Domine, Deus magne et terribilis, custodiens pactum et misericordiam diligentibus eum et custodientibus mandata eius; 9.5  peccavimus, inique fecimus, impie egimus et recessimus et declinavimus a mandatis tuis ac iudiciis tuis; 9.6  non oboedivimus servis tuis prophetis, qui locuti sunt in nomine tuo regibus nostris, principibus nostris, patribus nostris omnique populo terrae. 9.7  Tibi, Domine, iustitia; nobis autem confusio faciei, sicut est hodie viro Iudae et habitatoribus Ierusalem et omni Israel, his qui prope sunt et his qui procul in universis terris, ad quas eiecisti eos propter iniquitates eorum, in quibus peccaverunt in te. 9.8  Domine, nobis confusio faciei, regibus nostris, principibus nostris et patribus nostris, quia peccavimus tibi; 9.9  Domino autem, Deo nostro, misericordia et propitiatio, quia recessimus a te. 9.10  Et non audivimus vocem Domini Dei nostri, ut ambularemus in lege eius, quam posuit nobis per servos suos prophetas; 9.11  et omnis Israel praevaricati sunt legem tuam et declinaverunt, ne audirent vocem tuam, et stillavit super nos maledictio et detestatio, quae scripta est in libro Moysis servi Dei, quia peccavimus ei. 9.12  Et statuit sermones suos, quos locutus est super nos et super iudices nostros, qui iudicaverunt nos, ut superducerent in nos magnum malum, quale numquam fuit sub omni caelo, secundum quod factum est in Ierusalem. 9.13  Sicut scriptum est in lege Moysis, omne malum hoc venit super nos, et non rogavimus faciem Domini Dei nostri, ut reverteremur ab iniquitatibus nostris et cogitaremus veritatem tuam. 9.14  Et vigilavit Dominus super malitiam et adduxit eam super nos, quia iustus Dominus Deus noster in omnibus operibus suis, quae fecit; non enim audivimus vocem eius. 9.15  Et nunc, Domine Deus noster, qui eduxisti populum tuum de terra Aegypti in manu forti et fecisti tibi nomen secundum diem hanc, peccavimus, iniquitatem fecimus, 9.16  Domine, in omnem iustitiam tuam; avertatur, obsecro, ira tua et furor tuus a civitate tua Ierusalem et monte sancto tuo; propter peccata enim nostra et iniquitates patrum nostrorum Ierusalem et populus tuus in opprobrium sunt omnibus per circuitum nostrum. 9.17  Nunc ergo exaudi, Deus noster, orationem servi tui et preces eius et ostende faciem tuam super sanctuarium tuum, quod desertum est, propter temetipsum. 9.18  Inclina, Deus meus, aurem tuam et audi; aperi oculos tuos et vide desolationem nostram et civitatem, super quam invocatum est nomen tuum; neque enim in iustificationibus nostris prosternimus preces ante faciem tuam sed in miserationibus tuis multis. 9.19  Exaudi, Domine! Placare, Domine! Attende et fac! Ne moreris propter temetipsum, Deus meus, quia nomen tuum invocatum est super civitatem et super populum tuum ”. 9.20  Cumque adhuc loquerer et orarem et confiterer peccata mea et peccata populi mei Israel et prosternerem preces meas in conspectu Dei mei pro monte sancto Dei mei, 9.21  adhuc me loquente in oratione, ecce vir Gabriel, quem videram in visione principio, cito volans tetigit me in tempore sacrificii vespertini; 9.22  et docuit me et locutus est mihi dixitque: “Daniel, nunc egressus sum, ut docerem te, et intellegeres. 9.23  Ab exordio precum tuarum egressus est sermo; ego autem veni, ut indicarem, quia vir desideriorum es tu; ergo animadverte sermonem et intellege visionem. 9.24  Septuaginta hebdomades decretae sunt super populum tuum et super urbem sanctam tuam, ut consummetur praevaricatio, et finem accipiat peccatum, et deleatur iniquitas, et adducatur iustitia sempiterna, et impleatur visio et prophetes, et ungatur Sanctus sanctorum. 9.25  Scito ergo et animadverte: ab exitu sermonis ut iterum aedificetur Ierusalem usque ad christum ducem, hebdomades septem. Et hebdomades sexaginta duae erunt; et rursum aedificabitur platea et muri in angustia temporum. 9.26  Et post hebdomades sexaginta duas occidetur christus; et nihil erit ei. Et civitatem et sanctuarium dissipabit populus ducis venturi, et finis eius vastitas, et usque ad finem belli statuta desolatio. 9.27  Confirmabit autem pactum multis hebdomade una; et in dimidio hebdomadi deficiet hostia et sacrificium, et erit super alam abominationis vastator, et usquedum consummatio et decretum effundantur super vastatorem ”.

10.1  Im dritten Jahre Kores`, des Perserkönigs, ward dem Daniel, welcher Beltsazar genannt wird, ein Wort geoffenbart; und dieses Wort ist wahr und handelt von großer Trübsal; und er verstand das Wort und bekam Einsicht in das Gesicht. 10.2  In jenen Tagen trauerte ich, Daniel, drei Wochen lang. 10.3  Ich aß keine leckere Speise, und Fleisch und Wein kamen nicht über meine Lippen, auch salbte ich mich nicht, bis die drei Wochen vollendet waren. 10.4  Aber am vierundzwanzigsten Tage des ersten Monats befand ich mich am Ufer des großen Stromes Hiddekel. 10.5  Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, da stand ein Mann, in Leinwand gekleidet und die Lenden mit Gold von Uphas umgürtet. 10.6  Und sein Leib war wie ein Tarsisstein, und sein Angesicht strahlte wie der Blitz und seine Augen wie Feuerfackeln; seine Arme aber und seine Füße sahen aus wie poliertes Erz, und die Stimme seiner Rede war wie das Tosen einer Volksmenge. 10.7  Und ich, Daniel, sah die Erscheinung allein; die Männer aber, die bei mir waren, sahen sie nicht; doch befiel sie ein so großer Schrecken, daß sie flohen und sich verbargen. 10.8  Und ich blieb allein zurück und sah diese große Erscheinung. Es blieb aber keine Kraft in mir, und mein Aussehen ward sehr schlecht, und ich behielt keine Kraft. 10.9  Und ich hörte die Stimme seiner Worte; als ich aber die Stimme seiner Worte hörte, sank ich ohnmächtig auf mein Angesicht zur Erde nieder. 10.10  Und siehe, eine Hand rührte mich an und half mir, daß ich mich auf meine Knie und Hände stützen konnte. 10.11  Und er sprach zu mir: Daniel, Mann, der du lieb und wert bist, merke auf die Worte, welche ich jetzt zu dir rede, und nimm deine Stellung ein; denn jetzt bin ich zu dir gesandt! Da er nun also zu mir redete, stand ich zitternd auf. 10.12  Da sprach er zu mir: Fürchte dich nicht, Daniel! Denn von dem ersten Tage an, da du dein Herz darauf richtetest, zu verstehen und dich vor deinem Gott zu demütigen, sind deine Worte erhört worden, und ich bin gekommen um deiner Worte willen. 10.13  Aber der Fürst des Königreichs Persien hat mir einundzwanzig Tage lang widerstanden und siehe, Michael, einer der vornehmsten Fürsten, ist mir zu Hilfe gekommen, so daß ich daselbst vor den Königen von Persien den Vorsprung gewann. 10.14  So bin ich nun gekommen, um dich darüber zu verständigen, was deinem Volk in spätern Tagen begegnen wird; denn das Gesicht gilt noch nicht für diese Zeit. 10.15  Da er nun also zu mir redete, schlug ich meine Augen zur Erde nieder und blieb stumm. 10.16  Und siehe, da rührte einer, der den Menschenkindern ähnlich sah, meine Lippen an; und ich öffnete meinen Mund, redete und sprach zu dem, der vor mir stand: Mein Herr, wegen dieser Erscheinung haben mich Wehen überfallen, und ich habe keine Kraft mehr! 10.17  Und wie könnte ein Knecht dieses meines Herrn mit diesem meinem Herrn reden? Und nun ist keine Kraft mehr in mir, und der Atem ist mir ausgegangen. 10.18  Da rührte mich der, welcher einem Menschen glich, nochmals an und stärkte mich. 10.19  Und er sprach: Fürchte dich nicht, du liebwerter Mann! Friede sei mit dir! Sei stark und fest! Und als er so mit mir redete, wurde ich gestärkt, und ich sprach: Mein Herr, rede; denn du hast mich gestärkt! 10.20  Und er sprach: Weißt du, warum ich zu dir gekommen bin? Nun will ich wieder hingehen und mit dem Perserfürsten streiten; und sobald ich ausziehe, siehe, so kommt der Griechenfürst! 10.21  Doch will ich dir kundtun, was in dem Buche der Wahrheit aufgezeichnet ist; und nicht einer hält es mit mir gegen jene, als nur euer Fürst Michael.

10.1  ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ πρώτῳ κύρου τοῦ βασιλέως περσῶν πρόσταγμα ἐδείχθη τῷ δανιηλ ὃς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομα βαλτασαρ καὶ ἀληθὲς τὸ ὅραμα καὶ τὸ πρόσταγμα καὶ τὸ πλῆθος τὸ ἰσχυρὸν διανοηθήσεται τὸ πρόσταγμα καὶ διενοήθην αὐτὸ ἐν ὁράματι 10.2  ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐγὼ δανιηλ ἤμην πενθῶν τρεῖς ἑβδομάδας 10.3  ἄρτον ἐπιθυμιῶν οὐκ ἔφαγον καὶ κρέας καὶ οἶνος οὐκ εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου ἔλαιον οὐκ ἠλειψάμην ἕως τοῦ συντελέσαι με τὰς τρεῖς ἑβδομάδας τῶν ἡμερῶν 10.4  καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου καὶ ἐγὼ ἤμην ἐπὶ τοῦ χείλους τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ὅς ἐστι τίγρης 10.5  καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος εἷς ἐνδεδυμένος βύσσινα καὶ τὴν ὀσφὺν περιεζωσμένος βυσσίνῳ καὶ ἐκ μέσου αὐτοῦ φῶς 10.6  καὶ τὸ σῶμα αὐτοῦ ὡσεὶ θαρσις καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις ἀστραπῆς καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ὡσεὶ λαμπάδες πυρός καὶ οἱ βραχίονες αὐτοῦ καὶ οἱ πόδες ὡσεὶ χαλκὸς ἐξαστράπτων καὶ φωνὴ λαλιᾶς αὐτοῦ ὡσεὶ φωνὴ θορύβου 10.7  καὶ εἶδον ἐγὼ δανιηλ τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ ὄντες μετ' ἐμοῦ οὐκ εἴδοσαν τὴν ὅρασιν ταύτην καὶ φόβος ἰσχυρὸς ἐπέπεσεν ἐπ' αὐτούς καὶ ἀπέδρασαν ἐν σπουδῇ 10.8  καὶ ἐγὼ κατελείφθην μόνος καὶ εἶδον τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην καὶ οὐκ ἐγκατελείφθη ἐν ἐμοὶ ἰσχύς καὶ ἰδοὺ πνεῦμα ἐπεστράφη ἐπ' ἐμὲ εἰς φθοράν καὶ οὐ κατίσχυσα 10.9  καὶ οὐκ ἤκουσα τὴν φωνὴν λαλιᾶς αὐτοῦ ἐγὼ ἤμην πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν 10.10  καὶ ἰδοὺ χεῖρα προσήγαγέ μοι καὶ ἤγειρέ με ἐπὶ τῶν γονάτων ἐπὶ τὰ ἴχνη τῶν ποδῶν μου 10.11  καὶ εἶπέν μοι δανιηλ ἄνθρωπος ἐλεεινὸς εἶ διανοήθητι τοῖς προστάγμασιν οἷς ἐγὼ λαλῶ ἐπὶ σέ καὶ στῆθι ἐπὶ τοῦ τόπου σου ἄρτι γὰρ ἀπεστάλην ἐπὶ σέ καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ' ἐμοῦ τὸ πρόσταγμα τοῦτο ἔστην τρέμων 10.12  καὶ εἶπεν πρός με μὴ φοβοῦ δανιηλ ὅτι ἀπὸ τῆς ἡμέρας τῆς πρώτης ἧς ἔδωκας τὸ πρόσωπόν σου διανοηθῆναι καὶ ταπεινωθῆναι ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου εἰσηκούσθη τὸ ῥῆμά σου καὶ ἐγὼ εἰσῆλθον ἐν τῷ ῥήματί σου 10.13  καὶ ὁ στρατηγὸς βασιλέως περσῶν ἀνθειστήκει ἐναντίον μου εἴκοσι καὶ μίαν ἡμέραν καὶ ἰδοὺ μιχαηλ εἷς τῶν ἀρχόντων τῶν πρώτων ἐπῆλθε βοηθῆσαί μοι καὶ αὐτὸν ἐκεῖ κατέλιπον μετὰ τοῦ στρατηγοῦ τοῦ βασιλέως περσῶν 10.14  καὶ εἶπέν μοι ἦλθον ὑποδεῖξαί σοι τί ὑπαντήσεται τῷ λαῷ σου ἐπ' ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν ἔτι γὰρ ὅρασις εἰς ἡμέρας 10.15  καὶ ἐν τῷ αὐτὸν λαλῆσαι μετ' ἐμοῦ τὰ προστάγματα ταῦτα ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐσιώπησα 10.16  καὶ ἰδοὺ ὡς ὁμοίωσις χειρὸς ἀνθρώπου ἥψατό μου τῶν χειλέων καὶ ἤνοιξα τὸ στόμα μου καὶ ἐλάλησα καὶ εἶπα τῷ ἑστηκότι ἀπέναντί μου κύριε καὶ ὡς ὅρασις ἀπεστράφη ἐπὶ τὸ πλευρόν μου ἐπ' ἐμέ καὶ οὐκ ἦν ἐν ἐμοὶ ἰσχύς 10.17  καὶ πῶς δυνήσεται ὁ παῖς λαλῆσαι μετὰ τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ ἐγὼ ἠσθένησα καὶ οὐκ ἔστιν ἐν ἐμοὶ ἰσχύς καὶ πνεῦμα οὐ κατελείφθη ἐν ἐμοί 10.18  καὶ προσέθηκε καὶ ἥψατό μου ὡς ὅρασις ἀνθρώπου καὶ κατίσχυσέ με 10.19  καὶ εἶπέ μοι ἄνθρωπος ἐλεεινὸς εἶ μὴ φοβοῦ ὑγίαινε ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ' ἐμοῦ ἴσχυσα καὶ εἶπα λαλησάτω ὁ κύριός μου ὅτι ἐνίσχυσέ με 10.20  καὶ εἶπεν πρός με γινώσκεις τί ἦλθον πρὸς σέ καὶ νῦν ἐπιστρέψω διαμάχεσθαι μετὰ τοῦ στρατηγοῦ βασιλέως τῶν περσῶν καὶ ἐγὼ ἐξεπορευόμην καὶ ἰδοὺ στρατηγὸς ἑλλήνων εἰσεπορεύετο 10.21  καὶ μάλα ὑποδείξω σοι τὰ πρῶτα ἐν ἀπογραφῇ ἀληθείας καὶ οὐθεὶς ἦν ὁ βοηθῶν μετ' ἐμοῦ ὑπὲρ τούτων ἀλλ' ἢ μιχαηλ ὁ ἄγγελος

10.1  en toh eniaytoh toh prohtoh kyroy toy basileohs persohn prostagma edeichtheh toh daniehl os epeklehtheh to onoma baltasar kai alehthes to orama kai to prostagma kai to plehthos to ischyron dianoehthehsetai to prostagma kai dienoehthehn ayto en oramati 10.2  en tais ehmerais ekeinais egoh daniehl ehmehn penthohn treis ebdomadas 10.3  arton epithymiohn oyk ephagon kai kreas kai oinos oyk eisehlthen eis to stoma moy elaion oyk ehleipsamehn eohs toy syntelesai me tas treis ebdomadas tohn ehmerohn 10.4  kai egeneto teh ehmera teh tetarteh kai eikadi toy mehnos toy prohtoy kai egoh ehmehn epi toy cheiloys toy potamoy toy megaloy os esti tigrehs 10.5  kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy anthrohpos eis endedymenos byssina kai tehn osphyn periezohsmenos byssinoh kai ek mesoy aytoy phohs 10.6  kai to sohma aytoy ohsei tharsis kai to prosohpon aytoy ohsei orasis astrapehs kai oi ophthalmoi aytoy ohsei lampades pyros kai oi brachiones aytoy kai oi podes ohsei chalkos exastraptohn kai phohneh lalias aytoy ohsei phohneh thoryboy 10.7  kai eidon egoh daniehl tehn orasin tehn megalehn taytehn kai oi anthrohpoi oi ontes met' emoy oyk eidosan tehn orasin taytehn kai phobos ischyros epepesen ep' aytoys kai apedrasan en spoydeh 10.8  kai egoh kateleiphthehn monos kai eidon tehn orasin tehn megalehn taytehn kai oyk egkateleiphtheh en emoi ischys kai idoy pneyma epestrapheh ep' eme eis phthoran kai oy katischysa 10.9  kai oyk ehkoysa tehn phohnehn lalias aytoy egoh ehmehn peptohkohs epi prosohpon moy epi tehn gehn 10.10  kai idoy cheira prosehgage moi kai ehgeire me epi tohn gonatohn epi ta ichneh tohn podohn moy 10.11  kai eipen moi daniehl anthrohpos eleeinos ei dianoehthehti tois prostagmasin ois egoh laloh epi se kai stehthi epi toy topoy soy arti gar apestalehn epi se kai en toh lalehsai ayton met' emoy to prostagma toyto estehn tremohn 10.12  kai eipen pros me meh phoboy daniehl oti apo tehs ehmeras tehs prohtehs ehs edohkas to prosohpon soy dianoehthehnai kai tapeinohthehnai enantion kyrioy toy theoy soy eisehkoystheh to rehma soy kai egoh eisehlthon en toh rehmati soy 10.13  kai o stratehgos basileohs persohn antheistehkei enantion moy eikosi kai mian ehmeran kai idoy michaehl eis tohn archontohn tohn prohtohn epehlthe boehthehsai moi kai ayton ekei katelipon meta toy stratehgoy toy basileohs persohn 10.14  kai eipen moi ehlthon ypodeixai soi ti ypantehsetai toh laoh soy ep' eschatoy tohn ehmerohn eti gar orasis eis ehmeras 10.15  kai en toh ayton lalehsai met' emoy ta prostagmata tayta edohka to prosohpon moy epi tehn gehn kai esiohpehsa 10.16  kai idoy ohs omoiohsis cheiros anthrohpoy ehpsato moy tohn cheileohn kai ehnoixa to stoma moy kai elalehsa kai eipa toh estehkoti apenanti moy kyrie kai ohs orasis apestrapheh epi to pleyron moy ep' eme kai oyk ehn en emoi ischys 10.17  kai pohs dynehsetai o pais lalehsai meta toy kyrioy aytoy kai egoh ehsthenehsa kai oyk estin en emoi ischys kai pneyma oy kateleiphtheh en emoi 10.18  kai prosethehke kai ehpsato moy ohs orasis anthrohpoy kai katischyse me 10.19  kai eipe moi anthrohpos eleeinos ei meh phoboy ygiaine andrizoy kai ischye kai en toh lalehsai ayton met' emoy ischysa kai eipa lalehsatoh o kyrios moy oti enischyse me 10.20  kai eipen pros me ginohskeis ti ehlthon pros se kai nyn epistrepsoh diamachesthai meta toy stratehgoy basileohs tohn persohn kai egoh exeporeyomehn kai idoy stratehgos ellehnohn eiseporeyeto 10.21  kai mala ypodeixoh soi ta prohta en apographeh alehtheias kai oytheis ehn o boehthohn met' emoy yper toytohn all' eh michaehl o aggelos

10.1  בִּשְׁנַת שָׁלֹושׁ לְכֹורֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמֹו בֵּלְטְשַׁאצַּר וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדֹול וּבִין אֶת־הַדָּבָר וּבִינָה לֹו בַּמַּרְאֶה׃ 10.2  בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים׃ 10.3  לֶחֶם חֲמֻדֹות לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא־בָא אֶל־פִּי וְסֹוךְ לֹא־סָכְתִּי עַד־מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים׃ פ 10.4  וּבְיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדֹול הוּא חִדָּקֶל׃ 10.5  וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ־אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז׃ 10.6  וּגְוִיָּתֹו כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקֹול דְּבָרָיו כְּקֹול הָמֹון׃ 10.7  וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת־הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת־הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא׃ 10.8  וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר־בִּי כֹּח וְהֹודִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ׃ 10.9  וָאֶשְׁמַע אֶת־קֹול דְּבָרָיו וּכְשָׁמְעִי אֶת־קֹול דְּבָרָיו וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל־פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה׃ 10.10  וְהִנֵּה־יָד נָגְעָה בִּי וַתְּנִיעֵנִי עַל־בִּרְכַּי וְכַפֹּות יָדָי׃ 10.11  וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ־חֲמֻדֹות הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ וַעֲמֹד עַל־עָמְדֶךָ כִּי עַתָּה שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ וּבְדַבְּרֹו עִמִּי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה עָמַדְתִּי מַרְעִיד׃ 10.12  וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל־תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי ׀ מִן־הַיֹּום הָרִאשֹׁון אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת־לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנֹּות לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ וַאֲנִי־בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ׃ 10.13  וְשַׂר ׀ מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יֹום וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי נֹותַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס׃ 10.14  וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי־עֹוד חָזֹון לַיָּמִים׃ 10.15  וּבְדַבְּרֹו עִמִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה וְנֶאֱלָמְתִּי׃ 10.16  וְהִנֵּה כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם נֹגֵעַ עַל־שְׂפָתָי וָאֶפְתַּח־פִּי וָאֲדַבְּרָה וָאֹמְרָה אֶל־הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ׃ 10.17  וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם־אֲדֹנִי זֶה וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא־יַעֲמָד־בִּי כֹחַ וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה־בִי׃ 10.18  וַיֹּסֶף וַיִּגַּע־בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם וַיְחַזְּקֵנִי׃ 10.19  וַיֹּאמֶר אַל־תִּירָא אִישׁ־חֲמֻדֹות שָׁלֹום לָךְ חֲזַק וַחֲזָק וּכְדַבְּרֹו עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי׃ 10.20  וַיֹּאמֶר הֲיָדַעְתָּ לָמָּה־בָּאתִי אֵלֶיךָ וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם־שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יֹוצֵא וְהִנֵּה שַׂר־יָוָן בָּא׃ 10.21  אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת־הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל־אֵלֶּה כִּי אִם־מִיכָאֵל שַׂרְכֶם׃ פ

10.1  bixxnat xxaalowxx lkowraexx maelaek paaras daabaar niglaaH ldaanijeAl Aaxxaer-niqraaA xxmow belTxxaAcar waeAaemaet Hadaabaar wcaabaaA gaadowl wbijn Aaet-Hadaabaar wbijnaaH low bamarAaeH׃ 10.2  bajaamijm HaaHem Aanij daanijeAl Haajijtij mitAabel xxloxxaaH xxaabuOijm jaamijm׃ 10.3  laehaem hamudowt loA Aaakaltij wbaaxaar waajajin loA-baaA Aael-pij wsowk loA-saaktij Oad-mloAt xxloxxaet xxaabuOijm jaamijm׃ p 10.4  wbjowm Oaexrijm wAarbaaOaaH lahodaexx HaariAxxown waAanij Haajijtij Oal jad HanaaHaar Hagaadowl HwA hidaaqael׃ 10.5  waaAaexaaA Aaet-Oejnaj waaAeraeA wHineH Aijxx-Aaehaad laabwxx badijm wmaatnaajw hagurijm bkaetaem Awpaaz׃ 10.6  wgwijaatow ktarxxijxx wpaanaajw kmarAeH baaraaq wOejnaajw klapijdej Aexx wzroOotaajw wmarglotaajw kOejn nhoxxaet qaalaal wqowl dbaaraajw kqowl Haamown׃ 10.7  wraaAijtij Aanij daanijeAl lbadij Aaet-HamarAaaH wHaaAanaaxxijm Aaxxaer Haajw Oimij loA raaAw Aaet-HamarAaaH Aabaal haraadaaH gdolaaH naaplaaH OalejHaem wajibrhw bHehaabeA׃ 10.8  waAanij nixxAartij lbadij waaAaerAaeH Aaet-HamarAaaH HagdolaaH HazoAt wloA nixxAar-bij koh wHowdij naeHpak Oaalaj lmaxxhijt wloA Oaacartij koha׃ 10.9  waaAaexxmaO Aaet-qowl dbaaraajw wkxxaamOij Aaet-qowl dbaaraajw waAanij Haajijtij nirdaam Oal-paanaj wpaanaj AaarcaaH׃ 10.10  wHineH-jaad naagOaaH bij watnijOenij Oal-birkaj wkapowt jaadaaj׃ 10.11  wajoAmaer Aelaj daanijeAl Aijxx-hamudowt Haaben badbaarijm Aaxxaer Aaanokij dober Aelaejkaa waOamod Oal-Oaamdaekaa kij OataaH xxulahtij Aelaejkaa wbdabrow Oimij Aaet-Hadaabaar HazaeH Oaamadtij marOijd׃ 10.12  wajoAmaer Aelaj Aal-tijraaA daanijeAl kij min-Hajowm HaariAxxown Aaxxaer naatataa Aaet-libkaa lHaabijn wlHitOanowt lipnej AaeloHaejkaa nixxmOw dbaaraejkaa waAanij-baaAtij bidbaaraejkaa׃ 10.13  wxar malkwt paaras Oomed lnaegdij Oaexrijm wAaehaad jowm wHineH mijkaaAel Aahad Haxaarijm HaariAxxonijm baaA lOaazrenij waAanij nowtartij xxaam Aecael malkej paaraas׃ 10.14  wbaaAtij laHabijnkaa Aet Aaxxaer-jiqraaH lOamkaa bAaharijt Hajaamijm kij-Oowd haazown lajaamijm׃ 10.15  wbdabrow Oimij kadbaarijm HaaAelaeH naatatij paanaj AarcaaH wnaeAaelaamtij׃ 10.16  wHineH kidmwt bnej Aaadaam nogeOa Oal-xpaataaj waaAaeptah-pij waaAadabraaH waaAomraaH Aael-HaaOomed lnaegdij Aadonij bamarAaaH naeHaepkw cijraj Oaalaj wloA Oaacartij koha׃ 10.17  wHejk jwkal Oaebaed Aadonij zaeH ldaber Oim-Aadonij zaeH waAanij meOataaH loA-jaOamaad-bij koha wnxxaamaaH loA nixxAaraaH-bij׃ 10.18  wajosaep wajigaO-bij kmarAeH Aaadaam wajhazqenij׃ 10.19  wajoAmaer Aal-tijraaA Aijxx-hamudowt xxaalowm laak hazaq wahazaaq wkdabrow Oimij Hithazaqtij waaAomraaH jdaber Aadonij kij hizaqtaanij׃ 10.20  wajoAmaer HajaadaOtaa laamaaH-baaAtij Aelaejkaa wOataaH Aaaxxwb lHilaahem Oim-xar paaraas waAanij jowceA wHineH xar-jaawaan baaA׃ 10.21  Aabaal Aagijd lkaa Aaet-Haaraaxxwm biktaab Aaemaet wAejn Aaehaad mithazeq Oimij Oal-AelaeH kij Aim-mijkaaAel xarkaem׃ p

10.1  בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה׃ 10.2  בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃ 10.3  לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים׃ פ 10.4  וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃ 10.5  ואשא את־עיני וארא והנה איש־אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃ 10.6  וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃ 10.7  וראיתי אני דניאל לבדי את־המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את־המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃ 10.8  ואני נשארתי לבדי ואראה את־המראה הגדלה הזאת ולא נשאר־בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃ 10.9  ואשמע את־קול דבריו וכשמעי את־קול דבריו ואני הייתי נרדם על־פני ופני ארצה׃ 10.10  והנה־יד נגעה בי ותניעני על־ברכי וכפות ידי׃ 10.11  ויאמר אלי דניאל איש־חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על־עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את־הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ 10.12  ויאמר אלי אל־תירא דניאל כי ׀ מן־היום הראשון אשר נתת את־לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני־באתי בדבריך׃ 10.13  ושר ׀ מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃ 10.14  ובאתי להבינך את אשר־יקרה לעמך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים׃ 10.15  ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃ 10.16  והנה כדמות בני אדם נגע על־שפתי ואפתח־פי ואדברה ואמרה אל־העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃ 10.17  והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם־אדני זה ואני מעתה לא־יעמד־בי כח ונשמה לא נשארה־בי׃ 10.18  ויסף ויגע־בי כמראה אדם ויחזקני׃ 10.19  ויאמר אל־תירא איש־חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃ 10.20  ויאמר הידעת למה־באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם־שר פרס ואני יוצא והנה שר־יון בא׃ 10.21  אבל אגיד לך את־הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על־אלה כי אם־מיכאל שרכם׃ פ

10.1  bxnt xlwx lkwrx mlk prs dbr nglH ldnjAl Axr-nqrA xmw blTxAcr wAmt Hdbr wcbA gdwl wbjn At-Hdbr wbjnH lw bmrAH׃ 10.2  bjmjm HHm Anj dnjAl Hjjtj mtAbl xlxH xbOjm jmjm׃ 10.3  lhm hmdwt lA Akltj wbxr wjjn lA-bA Al-pj wswk lA-sktj Od-mlAt xlxt xbOjm jmjm׃ p 10.4  wbjwm Oxrjm wArbOH lhdx HrAxwn wAnj Hjjtj Ol jd HnHr Hgdwl HwA hdql׃ 10.5  wAxA At-Ojnj wArA wHnH Ajx-Ahd lbwx bdjm wmtnjw hgrjm bktm Awpz׃ 10.6  wgwjtw ktrxjx wpnjw kmrAH brq wOjnjw klpjdj Ax wzrOtjw wmrgltjw kOjn nhxt qll wqwl dbrjw kqwl Hmwn׃ 10.7  wrAjtj Anj dnjAl lbdj At-HmrAH wHAnxjm Axr Hjw Omj lA rAw At-HmrAH Abl hrdH gdlH nplH OljHm wjbrhw bHhbA׃ 10.8  wAnj nxArtj lbdj wArAH At-HmrAH HgdlH HzAt wlA nxAr-bj kh wHwdj nHpk Olj lmxhjt wlA Ocrtj kh׃ 10.9  wAxmO At-qwl dbrjw wkxmOj At-qwl dbrjw wAnj Hjjtj nrdm Ol-pnj wpnj ArcH׃ 10.10  wHnH-jd ngOH bj wtnjOnj Ol-brkj wkpwt jdj׃ 10.11  wjAmr Alj dnjAl Ajx-hmdwt Hbn bdbrjm Axr Ankj dbr Aljk wOmd Ol-Omdk kj OtH xlhtj Aljk wbdbrw Omj At-Hdbr HzH Omdtj mrOjd׃ 10.12  wjAmr Alj Al-tjrA dnjAl kj mn-Hjwm HrAxwn Axr ntt At-lbk lHbjn wlHtOnwt lpnj AlHjk nxmOw dbrjk wAnj-bAtj bdbrjk׃ 10.13  wxr mlkwt prs Omd lngdj Oxrjm wAhd jwm wHnH mjkAl Ahd Hxrjm HrAxnjm bA lOzrnj wAnj nwtrtj xm Acl mlkj prs׃ 10.14  wbAtj lHbjnk At Axr-jqrH lOmk bAhrjt Hjmjm kj-Owd hzwn ljmjm׃ 10.15  wbdbrw Omj kdbrjm HAlH nttj pnj ArcH wnAlmtj׃ 10.16  wHnH kdmwt bnj Adm ngO Ol-xptj wApth-pj wAdbrH wAmrH Al-HOmd lngdj Adnj bmrAH nHpkw cjrj Olj wlA Ocrtj kh׃ 10.17  wHjk jwkl Obd Adnj zH ldbr Om-Adnj zH wAnj mOtH lA-jOmd-bj kh wnxmH lA nxArH-bj׃ 10.18  wjsp wjgO-bj kmrAH Adm wjhzqnj׃ 10.19  wjAmr Al-tjrA Ajx-hmdwt xlwm lk hzq whzq wkdbrw Omj Hthzqtj wAmrH jdbr Adnj kj hzqtnj׃ 10.20  wjAmr HjdOt lmH-bAtj Aljk wOtH Axwb lHlhm Om-xr prs wAnj jwcA wHnH xr-jwn bA׃ 10.21  Abl Agjd lk At-Hrxwm bktb Amt wAjn Ahd mthzq Omj Ol-AlH kj Am-mjkAl xrkm׃ p

10.1  Anno tertio Cyri regis Per sarum verbum revelatum est Danieli cognomento Baltassar, et verum verbum et acies magna; intellexitque sermonem, intellegentia enim fuit ei in visione. 10.2  In diebus illis ego Daniel lugebam tribus hebdomadis dierum, 10.3  panem desiderabilem non comedi, et caro et vinum non introierunt in os meum, sed neque unguento unctus sum, donec complerentur tres hebdomades dierum. 10.4  Die autem vicesima et quarta mensis primi eram iuxta fluvium magnum, qui est Tigris, 10.5  et levavi oculos meos et vidi: et ecce vir unus vestitus lineis, et renes eius accincti auro obryzo; 10.6  et corpus eius quasi chrysolithus, et facies eius velut species fulgoris, et oculi eius ut lampas ardens, et brachia eius et, quae deorsum sunt usque ad pedes, quasi species aeris candentis, et vox sermonum eius ut vox multitudinis. 10.7  Vidi autem ego Daniel solus visionem; porro viri, qui erant mecum, visionem non viderunt, sed terror nimius irruit super eos, et fugerunt in absconditum. 10.8  Ego autem relictus solus vidi visionem grandem hanc, et non remansit in me fortitudo, sed et species mea immutata est in me usque ad dissipationem, nec habui quidquam virium. 10.9  Et audivi vocem sermonum eius; et audiens vocem sermonum eius iacebam consternatus super faciem meam, et vultus meus haerebat terrae. 10.10  Et ecce manus tetigit me et erexit me super genua mea et super palmas manuum mearum, 10.11  et dixit ad me: “ Daniel, vir desideriorum, intellege verba, quae ego loquor ad te, et sta in gradu tuo; nunc enim sum missus ad te ”. Cumque dixisset mihi sermonem istum, steti tremens. 10.12  Et ait ad me: “ Noli metuere, Daniel, quia ex die primo, quo posuisti cor tuum ad intellegendum et ad humiliandum te in conspectu Dei tui, exaudita sunt verba tua; et ego veni propter sermones tuos. 10.13  Princeps autem regni Persarum restitit mihi viginti et uno diebus; et ecce Michael, unus de principibus primis, venit in adiutorium meum; et ego remansi ibi iuxta regem Persarum. 10.14  Veni autem, ut docerem te, quae ventura sunt populo tuo in novissimis diebus, quoniam adhuc visio in dies ”. 10.15  Cumque loqueretur mihi huiuscemodi verbis, deieci vultum meum ad terram et tacui. 10.16  Et ecce quasi similitudo filiorum hominis tetigit labia mea; et aperiens os meum locutus sum et dixi ad eum, qui stabat contra me: “ Domine mi, in visione angustiae venerunt super me, et nihil in me remansit virium. 10.17  Et quomodo poterit servus domini mei loqui cum hoc domino meo? Nihil enim in me remansit virium, et halitus meus non remansit in me ”. 10.18  Rursum ergo tetigit me quasi visio hominis et confortavit me 10.19  et dixit: “Noli timere, vir desideriorum; pax tibi, confortare et esto robustus ”. Cumque loqueretur mecum, convalui et dixi: “ Loquere, domine mi, quia confortasti me ”. 10.20  Et ait: “ Numquid scis, quare venerim ad te? Et nunc revertar, ut proelier adversum principem Persarum. Et ego egrediar, et ecce princeps Graecorum veniens. 10.21  Verumtamen annuntiabo tibi, quod expressum est in scriptura veritatis; et nemo est adiutor meus adversus hos, nisi Michael princeps vester.

11.1  Auch ich stand ihm im ersten Jahre Darius' des Meders bei, um ihn zu stärken und ihm zu helfen. 11.2  Und nun will ich dir die Wahrheit verkündigen: Siehe, es werden noch drei Könige in Persien aufstehen, und der vierte wird größern Reichtum erwerben als alle andern, und weil er sich in seinem Reichtum stark fühlt, wird er alles gegen das griechische Reich aufbieten. 11.3  Es wird aber ein tapferer König auftreten und eine große Herrschaft gründen und tun, was ihm gefällt. 11.4  Aber wie sein Reich aufgekommen ist, so wird es auch in Stücke gehen und nach den vier Himmelsgegenden zerteilt werden, aber nicht unter seine Nachkommen, und nicht mit gleicher Macht, wie er sie ausgeübt hat; denn sein Reich wird zersplittert und andern zuteil, als jenen. 11.5  Und der König des Südens wird erstarken; aber von seinen Fürsten wird einer noch stärker werden als er und eine Herrschaft begründen, ein großes Reich. 11.6  Und nach Jahren werden sie sich verbünden, und die Tochter des südlichen Königs wird zu dem nördlichen König kommen, um einen Ausgleich zustande zu bringen. Aber sie wird die Macht nicht behalten, und auch er wird nicht bestehen, noch seine Macht; sondern sie wird dahingegeben werden samt ihrem Gefolge und dem Kinde, das sie erzeugt, und dem, der sie eine Zeitlang erhalten hat. 11.7  Es wird aber ein Sprößling aus der gleichen Wurzel, der sie entstammte, an seine Stelle treten und wird gegen das Heer zu Felde ziehen, ja, er wird in die Festung des nördlichen Königs eindringen und wird darin gewalttätig schalten; 11.8  auch ihre Götter samt ihren gegossenen Bildern und köstlichen goldenen und silbernen Geräten wird er mit den Gefangenen nach Ägypten bringen; er wird auch jahrelang vor dem nördlichen Könige standhalten. 11.9  Dieser wird zwar in das Reich des südlichen Königs eindringen, aber wieder in sein Land zurückkehren. 11.10  Doch werden seine Söhne den Krieg wieder beginnen und eine gewaltige Menge von Streitkräften zusammenbringen. Diese wird kommen und alles überfluten und überschwemmen und ihn wieder bis zur Festung zurücktreiben. 11.11  Darob erbittert, wird der südliche König ausziehen und mit jenem, dem nördlichen Könige, streiten und wird ein großes Heer aufstellen, so daß jenes Heer ihm in die Hand gegeben wird. 11.12  Und er wird sich erheben, der große Haufe wird ihn übermütig machen, so daß er Zehntausende niederwerfen wird. Und doch wird er nicht mächtig bleiben; 11.13  sondern der nördliche König wird wiederum ein Heer aufstellen, größer als das frühere war, und wird nach etlichen Jahren an der Spitze einer großen und wohlgerüsteten Streitkraft wiederkommen. 11.14  Auch werden zu jener Zeit viele wider den südlichen König aufstehen, auch gewalttätige Leute aus deinem Volk werden sich erheben, um die Weissagung zu erfüllen; aber sie werden fallen. 11.15  Denn der nördliche König wird kommen und einen Wall aufwerfen und eine feste Stadt einnehmen. Und das südliche Heer wird nicht standhalten, auch nicht die beste Mannschaft seines Volkes; denn da wird keine Kraft zum Widerstande sein, 11.16  sondern der, welcher gegen ihn gekommen ist, wird tun, was ihm beliebt, und niemand kann vor ihm bestehen; und er wird Stellung nehmen im lieblichen Lande, das wird verheert durch seine Hand. 11.17  Er wird aber sein Augenmerk darauf richten, in den Besitz seines ganzen Königreiches zu kommen, und um sich den Anschein zu geben, als meinte er es aufrichtig mit ihm, wird er ihm eine Tochter geben, um es zu verderben; aber es wird nicht zustande kommen und ihm nicht gelingen. 11.18  Dann wird er sein Auge auf die Inseln richten und ihrer viele gewinnen; aber ein Feldherr wird seinem Hohnlachen ein Ende machen, er wird ihm genug geben, daß ihm das Höhnen vergeht. 11.19  Darauf wird er sich den Festungen seines Landes zuwenden, wird aber straucheln und fallen, daß man ihn nicht mehr finden wird. 11.20  Und an seiner Statt wird einer auftreten, der einen Erpresser durch die Zierde des Reiches ziehen läßt. Aber nach einigen Tagen wird er umgebracht werden, und zwar weder durch Zorn noch im Krieg. 11.21  An seiner Statt wird ein Verachteter aufkommen, dem die königliche Würde nicht zugedacht war; aber er wird unversehens kommen und sich der Herrschaft durch Schmeicheleien bemächtigen. 11.22  Und die Streitkräfte, die wie eine Flut daherfahren, werden vor ihm weggeschwemmt und zerbrochen werden, dazu auch der Fürst des Bundes. 11.23  Denn trotzdem er sich mit ihm verbündet hat, wird er Betrug verüben und stark sein mit geringem Volk. 11.24  Mitten im Frieden wird er in die fruchtbarsten Gegenden eindringen und tun, was weder seine Väter noch seine Voreltern getan; Beute, Raub und Reichtum wird er unter sie verschleudern und gegen die Festungen wird er Pläne schmieden; und solches wird eine Zeitlang dauern. 11.25  Dann wird seine Kraft und sein Mut gegen den südlichen König entbrennen, mit großer Heeresmacht; der südliche König aber wird sich gleichfalls mit großer und sehr zahlreicher Heeresmacht zum Kriege rüsten, aber doch nicht standhalten, weil Anschläge gegen ihn gemacht werden; 11.26  die sein Brot essen, werden seinen Untergang herbeiführen; sein Heer wird sich zerstreuen, und viele Erschlagene werden fallen. 11.27  Die beiden Könige aber haben Böses im Sinn, sitzen am gleichen Tisch und reden Lügen; aber es wird nicht gelingen; denn das Ende kommt erst zur bestimmten Zeit. 11.28  Und er wird mit großem Reichtum in sein Land zurückkehren, um das, was er sich gegen den heiligen Bund vorgenommen hat, auszuführen, wenn er in sein Land zurückgekehrt ist. 11.29  Zur bestimmten Zeit wird er wieder gegen den Süden ziehen; aber es wird das zweite Mal nicht mehr gehen wie das erste Mal, 11.30  sondern es werden ihn Kittäerschiffe angreifen, so daß er entmutigt umkehrt, um seinen Zorn an dem heiligen Bund auszulassen. Das wird er auch tun und bei seiner Rückkehr sich diejenigen merken, welche den heiligen Bund verlassen. 11.31  Es werden auch von seinen Truppen zurückbleiben und das Heiligtum, die Festung, entweihen und das beständige Opfer abtun und den Greuel der Verwüstung aufstellen. 11.32  Und er wird die, welche gegen den Bund freveln, durch Schmeicheleien zum Abfall verleiten; die Leute aber, die ihren Gott kennen, bleiben fest. 11.33  Und die Verständigen im Volke werden viele unterweisen; sie werden aber dem Schwert, dem Feuer, der Gefangenschaft und der Plünderung unterliegen eine Zeitlang. 11.34  Und im Unterliegen werden sie ein wenig Hilfe erlangen; und es werden sich viele heuchlerisch an sie hängen. 11.35  Auch von den Verständigen werden etliche unterliegen, damit unter ihnen eine Läuterung geschehe, eine Sichtung und Reinigung, bis zur Zeit des Endes; denn es währt bis zur bestimmten Zeit. 11.36  Und der König wird tun, was ihm beliebt, und wird sich erheben und großtun wider jeglichen Gott, und er wird gegen den Gott aller Götter unerhörte Worte ausstoßen, und es wird ihm gelingen, bis der Zorn vorüber ist; denn was beschlossen ist, wird ausgeführt werden. 11.37  Er wird sich auch nicht um die Götter seiner Väter kümmern, noch um den Lieblingsgott der Frauen, überhaupt um gar keinen Gott, sondern wider alle wird er großtun. 11.38  Statt dessen wird er den Gott der Festungen verehren; diesen Gott, den seine Väter nicht kannten, wird er verehren mit Gold, Silber, Edelsteinen und Kleinodien. 11.39  Er wird die starken Festungen behandeln wie den fremden Gott. Wer diesen anerkennt, dem wird er große Ehre erweisen, und er wird ihnen Gewalt geben über viele und zur Belohnung Ländereien unter sie verteilen. 11.40  Zur Endzeit aber wird der südliche König mit ihm zusammenstoßen. Da wird dann der nördliche König mit Wagen, Reitern und vielen Schiffen auf ihn losstürmen und in seine Länder eindringen und sie überschwemmen und überfluten. 11.41  Er wird auch in das liebliche Land kommen, und viele werden unterliegen. Diese aber werden seiner Hand entrinnen: Edom, Moab und die Erstlinge der Kinder Ammon. 11.42  Er wird auch seine Hand nach den Ländern ausstrecken, und Ägyptenland wird nicht entrinnen; 11.43  sondern er wird sich der Gold und Silberschätze und aller Kleinodien Ägyptens bemächtigen; auch werden Lybier und Mohren zu seinem Gefolge gehören. 11.44  Aber Gerüchte aus Osten und Norden werden ihn erschrecken; daher wird er in großer Wut aufbrechen, um viele zu verderben und zu vertilgen. 11.45  Und er wird sein Palastgezelt zwischen dem Meer und dem lieblichen Berg des Heiligtums aufschlagen; da wird er sein Ende finden; aber niemand wird ihm helfen.

11.1  καὶ ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ πρώτῳ κύρου τοῦ βασιλέως εἶπέν μοι ἐνισχῦσαι καὶ ἀνδρίζεσθαι 11.2  καὶ νῦν ἦλθον τὴν ἀλήθειαν ὑποδεῖξαί σοι ἰδοὺ τρεῖς βασιλεῖς ἀνθεστήκασιν ἐν τῇ περσίδι καὶ ὁ τέταρτος πλουτήσει πλοῦτον μέγαν παρὰ πάντας καὶ ἐν τῷ κατισχῦσαι αὐτὸν ἐν τῷ πλούτῳ αὐτοῦ ἐπαναστήσεται παντὶ βασιλεῖ ἑλλήνων 11.3  καὶ στήσεται βασιλεὺς δυνατὸς καὶ κυριεύσει κυριείας πολλῆς καὶ ποιήσει καθὼς ἂν βούληται 11.4  καὶ ἐν τῷ ἀναστῆναι αὐτὸν συντριβήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ καὶ μερισθήσεται εἰς τοὺς τέσσαρας ἀνέμους τοῦ οὐρανοῦ οὐ κατὰ τὴν ἀλκὴν αὐτοῦ οὐδὲ κατὰ τὴν κυριείαν αὐτοῦ ἣν ἐδυνάστευσε ὅτι ἀποσταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ καὶ ἑτέρους διδάξει ταῦτα 11.5  καὶ ἐνισχύσει βασιλείαν αἰγύπτου καὶ εἷς ἐκ τῶν δυναστῶν κατισχύσει αὐτὸν καὶ δυναστεύσει δυναστεία μεγάλη ἡ δυναστεία αὐτοῦ 11.6  καὶ εἰς συντέλειαν ἐνιαυτῶν ἄξει αὐτούς καὶ εἰσελεύσεται βασιλεὺς αἰγύπτου εἰς τὴν βασιλείαν τὴν βορρᾶ ποιήσασθαι συνθήκας καὶ οὐ μὴ κατισχύσῃ ὅτι ὁ βραχίων αὐτοῦ οὐ στήσει ἰσχύν καὶ ὁ βραχίων αὐτοῦ ναρκήσει καὶ τῶν συμπορευομένων μετ' αὐτοῦ καὶ μενεῖ εἰς ὥρας 11.7  καὶ ἀναστήσεται φυτὸν ἐκ τῆς ῥίζης αὐτοῦ καθ' ἑαυτόν καὶ ἥξει ἐπὶ τὴν δύναμιν αὐτοῦ ἐν ἰσχύι αὐτοῦ βασιλεὺς βορρᾶ καὶ ποιήσει ταραχὴν καὶ κατισχύσει 11.8  καὶ τοὺς θεοὺς αὐτῶν καταστρέψει μετὰ τῶν χωνευτῶν αὐτῶν καὶ τοὺς ὄχλους αὐτῶν μετὰ τῶν σκευῶν τῶν ἐπιθυμημάτων αὐτῶν τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον ἐν αἰχμαλωσίᾳ ἀποίσουσιν εἰς αἴγυπτον καὶ ἔσται ἔτος βασιλεῖ βορρᾶ 11.9  καὶ εἰσελεύσεται εἰς βασιλείαν αἰγύπτου ἡμέρας καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ τὴν γῆν αὐτοῦ 11.10  καὶ ὁ υἱὸς αὐτοῦ καὶ ἐρεθισθήσεται καὶ συνάξει συναγωγὴν ὄχλου πολλοῦ καὶ εἰσελεύσεται κατ' αὐτὴν κατασύρων παρελεύσεται καὶ ἐπιστρέψει καὶ παροξυνθήσεται ἐπὶ πολύ 11.11  καὶ ὀργισθήσεται βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ πολεμήσει μετὰ βασιλέως βορρᾶ καὶ παραδοθήσεται ἡ συναγωγὴ εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ 11.12  καὶ λήψεται τὴν συναγωγήν καὶ ὑψωθήσεται ἡ καρδία αὐτοῦ καὶ ταράξει πολλοὺς καὶ οὐ μὴ φοβηθῇ 11.13  καὶ ἐπιστρέψει βασιλεὺς βορρᾶ καὶ συνάξει πόλεως συναγωγὴν μείζονα παρὰ τὴν πρώτην κατὰ συντέλειαν καιροῦ ἐνιαυτοῦ καὶ εἰσελεύσεται εἰς αὐτὴν ἐπ' αὐτὸν ἐν ὄχλῳ πολλῷ καὶ ἐν χρήμασι πολλοῖς 11.14  καὶ ἐν τοῖς καιροῖς ἐκείνοις διάνοιαι ἀναστήσονται ἐπὶ τὸν βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἀνοικοδομήσει τὰ πεπτωκότα τοῦ ἔθνους σου καὶ ἀναστήσεται εἰς τὸ ἀναστῆσαι τὴν προφητείαν καὶ προσκόψουσι 11.15  καὶ ἐπελεύσεται βασιλεὺς βορρᾶ καὶ ἐπιστρέψει τὰ δόρατα αὐτοῦ καὶ λήψεται τὴν πόλιν τὴν ὀχυράν καὶ οἱ βραχίονες βασιλέως αἰγύπτου στήσονται μετὰ τῶν δυναστῶν αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔσται αὐτῷ ἰσχὺς εἰς τὸ ἀντιστῆναι αὐτῷ 11.16  καὶ ποιήσει ὁ εἰσπορευόμενος ἐπ' αὐτὸν κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀνθεστηκὼς ἐναντίον αὐτοῦ καὶ στήσεται ἐν τῇ χώρᾳ καὶ ἐπιτελεσθήσεται πάντα ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ 11.17  καὶ δώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπελθεῖν βίᾳ πᾶν τὸ ἔργον αὐτοῦ καὶ συνθήκας μετ' αὐτοῦ ποιήσεται καὶ θυγατέρα ἀνθρώπου δώσει αὐτῷ εἰς τὸ φθεῖραι αὐτήν καὶ οὐ πείσεται καὶ οὐκ ἔσται 11.18  καὶ δώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ λήψεται πολλοὺς καὶ ἐπιστρέψει ὀργὴν ὀνειδισμοῦ αὐτῶν ἐν ὅρκῳ κατὰ τὸν ὀνειδισμὸν αὐτοῦ 11.19  ἐπιστρέψει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εἰς τὸ κατισχῦσαι τὴν χώραν αὐτοῦ καὶ προσκόψει καὶ πεσεῖται καὶ οὐχ εὑρεθήσεται 11.20  καὶ ἀναστήσεται ἐκ τῆς ῥίζης αὐτοῦ φυτὸν βασιλείας εἰς ἀνάστασιν ἀνὴρ τύπτων δόξαν βασιλέως καὶ ἐν ἡμέραις ἐσχάταις συντριβήσεται καὶ οὐκ ἐν ὀργῇ οὐδὲ ἐν πολέμῳ 11.21  καὶ ἀναστήσεται ἐπὶ τὸν τόπον αὐτοῦ εὐκαταφρόνητος καὶ οὐ δοθήσεται ἐπ' αὐτὸν δόξα βασιλέως καὶ ἥξει ἐξάπινα κατισχύσει βασιλεὺς ἐν κληροδοσίᾳ αὐτοῦ 11.22  καὶ τοὺς βραχίονας τοὺς συντριβέντας συντρίψει ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ 11.23  καὶ μετὰ τῆς διαθήκης καὶ δήμου συνταγέντος μετ' αὐτοῦ ποιήσει ψεῦδος καὶ ἐπὶ ἔθνος ἰσχυρὸν ἐν ὀλιγοστῷ ἔθνει 11.24  ἐξάπινα ἐρημώσει πόλιν καὶ ποιήσει ὅσα οὐκ ἐποίησαν οἱ πατέρες αὐτοῦ οὐδὲ οἱ πατέρες τῶν πατέρων αὐτοῦ προνομὴν καὶ σκῦλα καὶ χρήματα αὐτοῖς δώσει καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν τὴν ἰσχυρὰν διανοηθήσεται καὶ οἱ λογισμοὶ αὐτοῦ εἰς μάτην 11.25  καὶ ἐγερθήσεται ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ἐπὶ τὸν βασιλέα αἰγύπτου ἐν ὄχλῳ πολλῷ καὶ ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου ἐρεθισθήσεται εἰς πόλεμον ἐν ὄχλῳ ἰσχυρῷ σφόδρα λίαν καὶ οὐ στήσεται ὅτι διανοηθήσεται ἐπ' αὐτὸν διανοίᾳ 11.26  καὶ καταναλώσουσιν αὐτὸν μέριμναι αὐτοῦ καὶ ἀποστρέψουσιν αὐτόν καὶ παρελεύσεται καὶ κατασυριεῖ καὶ πεσοῦνται τραυματίαι πολλοί 11.27  καὶ δύο βασιλεῖς μόνοι δειπνήσουσιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ ἐπὶ μιᾶς τραπέζης φάγονται καὶ ψευδολογήσουσι καὶ οὐκ εὐοδωθήσονται ἔτι γὰρ συντέλεια εἰς καιρόν 11.28  καὶ ἐπιστρέψει εἰς τὴν χώραν αὐτοῦ ἐν χρήμασι πολλοῖς καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ἐπὶ τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου ποιήσει καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ τὴν χώραν αὐτοῦ 11.29  εἰς καιρόν καὶ εἰσελεύσεται εἰς αἴγυπτον καὶ οὐκ ἔσται ὡς ἡ πρώτη καὶ ἡ ἐσχάτη 11.30  καὶ ἥξουσι ῥωμαῖοι καὶ ἐξώσουσιν αὐτὸν καὶ ἐμβριμήσονται αὐτῷ καὶ ἐπιστρέψει καὶ ὀργισθήσεται ἐπὶ τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου καὶ ποιήσει καὶ ἐπιστρέψει καὶ διανοηθήσεται ἐπ' αὐτούς ἀνθ' ὧν ἐγκατέλιπον τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου 11.31  καὶ βραχίονες παρ' αὐτοῦ στήσονται καὶ μιανοῦσι τὸ ἅγιον τοῦ φόβου καὶ ἀποστήσουσι τὴν θυσίαν καὶ δώσουσι βδέλυγμα ἐρημώσεως 11.32  καὶ ἐν ἁμαρτίαις διαθήκης μιανοῦσιν ἐν σκληρῷ λαῷ καὶ ὁ δῆμος ὁ γινώσκων ταῦτα κατισχύσουσι καὶ ποιήσουσι 11.33  καὶ ἐννοούμενοι τοῦ ἔθνους συνήσουσιν εἰς πολλούς καὶ προσκόψουσι ῥομφαίᾳ καὶ παλαιωθήσονται ἐν αὐτῇ καὶ ἐν αἰχμαλωσίᾳ καὶ ἐν προνομῇ ἡμερῶν κηλιδωθήσονται 11.34  καὶ ὅταν συντρίβωνται συνάξουσιν ἰσχὺν βραχεῖαν καὶ ἐπισυναχθήσονται ἐπ' αὐτοὺς πολλοὶ ἐπὶ πόλεως καὶ πολλοὶ ὡς ἐν κληροδοσίᾳ 11.35  καὶ ἐκ τῶν συνιέντων διανοηθήσονται εἰς τὸ καθαρίσαι ἑαυτοὺς καὶ εἰς τὸ ἐκλεγῆναι καὶ εἰς τὸ καθαρισθῆναι ἕως καιροῦ συντελείας ἔτι γὰρ καιρὸς εἰς ὥρας 11.36  καὶ ποιήσει κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ ὁ βασιλεὺς καὶ παροργισθήσεται καὶ ὑψωθήσεται ἐπὶ πάντα θεὸν καὶ ἐπὶ τὸν θεὸν τῶν θεῶν ἔξαλλα λαλήσει καὶ εὐοδωθήσεται ἕως ἂν συντελεσθῇ ἡ ὀργή εἰς αὐτὸν γὰρ συντέλεια γίνεται 11.37  καὶ ἐπὶ τοὺς θεοὺς τῶν πατέρων αὐτοῦ οὐ μὴ προνοηθῇ καὶ ἐν ἐπιθυμίᾳ γυναικὸς οὐ μὴ προνοηθῇ ὅτι ἐν παντὶ ὑψωθήσεται καὶ ὑποταγήσεται αὐτῷ ἔθνη ἰσχυρά 11.38  ἐπὶ τὸν τόπον αὐτοῦ κινήσει καὶ θεόν ὃν οὐκ ἔγνωσαν οἱ πατέρες αὐτοῦ τιμήσει ἐν χρυσίῳ καὶ ἀργυρίῳ καὶ λίθῳ πολυτελεῖ καὶ ἐν ἐπιθυμήμασι 11.39  ποιήσει πόλεων καὶ εἰς ὀχύρωμα ἰσχυρὸν ἥξει μετὰ θεοῦ ἀλλοτρίου οὗ ἐὰν ἐπιγνῷ πληθυνεῖ δόξαν καὶ κατακυριεύσει αὐτοῦ ἐπὶ πολὺ καὶ χώραν ἀπομεριεῖ εἰς δωρεάν 11.40  καὶ καθ' ὥραν συντελείας συγκερατισθήσεται αὐτῷ ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἐποργισθήσεται αὐτῷ βασιλεὺς βορρᾶ ἐν ἅρμασι καὶ ἐν ἵπποις πολλοῖς καὶ ἐν πλοίοις πολλοῖς καὶ εἰσελεύσεται εἰς χώραν αἰγύπτου 11.41  καὶ ἐπελεύσεται εἰς τὴν χώραν μου 11.42  καὶ ἐν χώρᾳ αἰγύπτου οὐκ ἔσται ἐν αὐτῇ διασῳζόμενος 11.43  καὶ κρατήσει τοῦ τόπου τοῦ χρυσίου καὶ τοῦ τόπου τοῦ ἀργυρίου καὶ πάσης τῆς ἐπιθυμίας αἰγύπτου καὶ λίβυες καὶ αἰθίοπες ἔσονται ἐν τῷ ὄχλῳ αὐτοῦ 11.44  καὶ ἀκοὴ ταράξει αὐτὸν ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ βορρᾶ καὶ ἐξελεύσεται ἐν θυμῷ ἰσχυρῷ καὶ ῥομφαίᾳ ἀφανίσαι καὶ ἀποκτεῖναι πολλούς 11.45  καὶ στήσει αὐτοῦ τὴν σκηνὴν τότε ἀνὰ μέσον τῶν θαλασσῶν καὶ τοῦ ὄρους τῆς θελήσεως τοῦ ἁγίου καὶ ἥξει ὥρα τῆς συντελείας αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔσται ὁ βοηθῶν αὐτῷ

11.1  kai en toh eniaytoh toh prohtoh kyroy toy basileohs eipen moi enischysai kai andrizesthai 11.2  kai nyn ehlthon tehn alehtheian ypodeixai soi idoy treis basileis anthestehkasin en teh persidi kai o tetartos ploytehsei ployton megan para pantas kai en toh katischysai ayton en toh ploytoh aytoy epanastehsetai panti basilei ellehnohn 11.3  kai stehsetai basileys dynatos kai kyrieysei kyrieias pollehs kai poiehsei kathohs an boylehtai 11.4  kai en toh anastehnai ayton syntribehsetai eh basileia aytoy kai meristhehsetai eis toys tessaras anemoys toy oyranoy oy kata tehn alkehn aytoy oyde kata tehn kyrieian aytoy ehn edynasteyse oti apostathehsetai eh basileia aytoy kai eteroys didaxei tayta 11.5  kai enischysei basileian aigyptoy kai eis ek tohn dynastohn katischysei ayton kai dynasteysei dynasteia megaleh eh dynasteia aytoy 11.6  kai eis synteleian eniaytohn axei aytoys kai eiseleysetai basileys aigyptoy eis tehn basileian tehn borra poiehsasthai synthehkas kai oy meh katischyseh oti o brachiohn aytoy oy stehsei ischyn kai o brachiohn aytoy narkehsei kai tohn symporeyomenohn met' aytoy kai menei eis ohras 11.7  kai anastehsetai phyton ek tehs rizehs aytoy kath' eayton kai ehxei epi tehn dynamin aytoy en ischyi aytoy basileys borra kai poiehsei tarachehn kai katischysei 11.8  kai toys theoys aytohn katastrepsei meta tohn chohneytohn aytohn kai toys ochloys aytohn meta tohn skeyohn tohn epithymehmatohn aytohn to argyrion kai to chrysion en aichmalohsia apoisoysin eis aigypton kai estai etos basilei borra 11.9  kai eiseleysetai eis basileian aigyptoy ehmeras kai epistrepsei epi tehn gehn aytoy 11.10  kai o yios aytoy kai erethisthehsetai kai synaxei synagohgehn ochloy polloy kai eiseleysetai kat' aytehn katasyrohn pareleysetai kai epistrepsei kai paroxynthehsetai epi poly 11.11  kai orgisthehsetai basileys aigyptoy kai polemehsei meta basileohs borra kai paradothehsetai eh synagohgeh eis tas cheiras aytoy 11.12  kai lehpsetai tehn synagohgehn kai ypsohthehsetai eh kardia aytoy kai taraxei polloys kai oy meh phobehtheh 11.13  kai epistrepsei basileys borra kai synaxei poleohs synagohgehn meizona para tehn prohtehn kata synteleian kairoy eniaytoy kai eiseleysetai eis aytehn ep' ayton en ochloh polloh kai en chrehmasi pollois 11.14  kai en tois kairois ekeinois dianoiai anastehsontai epi ton basilea aigyptoy kai anoikodomehsei ta peptohkota toy ethnoys soy kai anastehsetai eis to anastehsai tehn prophehteian kai proskopsoysi 11.15  kai epeleysetai basileys borra kai epistrepsei ta dorata aytoy kai lehpsetai tehn polin tehn ochyran kai oi brachiones basileohs aigyptoy stehsontai meta tohn dynastohn aytoy kai oyk estai aytoh ischys eis to antistehnai aytoh 11.16  kai poiehsei o eisporeyomenos ep' ayton kata to thelehma aytoy kai oyk estai o anthestehkohs enantion aytoy kai stehsetai en teh chohra kai epitelesthehsetai panta en tais chersin aytoy 11.17  kai dohsei to prosohpon aytoy epelthein bia pan to ergon aytoy kai synthehkas met' aytoy poiehsetai kai thygatera anthrohpoy dohsei aytoh eis to phtheirai aytehn kai oy peisetai kai oyk estai 11.18  kai dohsei to prosohpon aytoy epi tehn thalassan kai lehpsetai polloys kai epistrepsei orgehn oneidismoy aytohn en orkoh kata ton oneidismon aytoy 11.19  epistrepsei to prosohpon aytoy eis to katischysai tehn chohran aytoy kai proskopsei kai peseitai kai oych eyrethehsetai 11.20  kai anastehsetai ek tehs rizehs aytoy phyton basileias eis anastasin anehr typtohn doxan basileohs kai en ehmerais eschatais syntribehsetai kai oyk en orgeh oyde en polemoh 11.21  kai anastehsetai epi ton topon aytoy eykataphronehtos kai oy dothehsetai ep' ayton doxa basileohs kai ehxei exapina katischysei basileys en klehrodosia aytoy 11.22  kai toys brachionas toys syntribentas syntripsei apo prosohpoy aytoy 11.23  kai meta tehs diathehkehs kai dehmoy syntagentos met' aytoy poiehsei pseydos kai epi ethnos ischyron en oligostoh ethnei 11.24  exapina erehmohsei polin kai poiehsei osa oyk epoiehsan oi pateres aytoy oyde oi pateres tohn paterohn aytoy pronomehn kai skyla kai chrehmata aytois dohsei kai epi tehn polin tehn ischyran dianoehthehsetai kai oi logismoi aytoy eis matehn 11.25  kai egerthehsetai eh ischys aytoy kai eh kardia aytoy epi ton basilea aigyptoy en ochloh polloh kai o basileys aigyptoy erethisthehsetai eis polemon en ochloh ischyroh sphodra lian kai oy stehsetai oti dianoehthehsetai ep' ayton dianoia 11.26  kai katanalohsoysin ayton merimnai aytoy kai apostrepsoysin ayton kai pareleysetai kai katasyriei kai pesoyntai traymatiai polloi 11.27  kai dyo basileis monoi deipnehsoysin epi to ayto kai epi mias trapezehs phagontai kai pseydologehsoysi kai oyk eyodohthehsontai eti gar synteleia eis kairon 11.28  kai epistrepsei eis tehn chohran aytoy en chrehmasi pollois kai eh kardia aytoy epi tehn diathehkehn toy agioy poiehsei kai epistrepsei epi tehn chohran aytoy 11.29  eis kairon kai eiseleysetai eis aigypton kai oyk estai ohs eh prohteh kai eh eschateh 11.30  kai ehxoysi rohmaioi kai exohsoysin ayton kai embrimehsontai aytoh kai epistrepsei kai orgisthehsetai epi tehn diathehkehn toy agioy kai poiehsei kai epistrepsei kai dianoehthehsetai ep' aytoys anth' ohn egkatelipon tehn diathehkehn toy agioy 11.31  kai brachiones par' aytoy stehsontai kai mianoysi to agion toy phoboy kai apostehsoysi tehn thysian kai dohsoysi bdelygma erehmohseohs 11.32  kai en amartiais diathehkehs mianoysin en sklehroh laoh kai o dehmos o ginohskohn tayta katischysoysi kai poiehsoysi 11.33  kai ennooymenoi toy ethnoys synehsoysin eis polloys kai proskopsoysi romphaia kai palaiohthehsontai en ayteh kai en aichmalohsia kai en pronomeh ehmerohn kehlidohthehsontai 11.34  kai otan syntribohntai synaxoysin ischyn bracheian kai episynachthehsontai ep' aytoys polloi epi poleohs kai polloi ohs en klehrodosia 11.35  kai ek tohn synientohn dianoehthehsontai eis to katharisai eaytoys kai eis to eklegehnai kai eis to katharisthehnai eohs kairoy synteleias eti gar kairos eis ohras 11.36  kai poiehsei kata to thelehma aytoy o basileys kai parorgisthehsetai kai ypsohthehsetai epi panta theon kai epi ton theon tohn theohn exalla lalehsei kai eyodohthehsetai eohs an syntelestheh eh orgeh eis ayton gar synteleia ginetai 11.37  kai epi toys theoys tohn paterohn aytoy oy meh pronoehtheh kai en epithymia gynaikos oy meh pronoehtheh oti en panti ypsohthehsetai kai ypotagehsetai aytoh ethneh ischyra 11.38  epi ton topon aytoy kinehsei kai theon on oyk egnohsan oi pateres aytoy timehsei en chrysioh kai argyrioh kai lithoh polytelei kai en epithymehmasi 11.39  poiehsei poleohn kai eis ochyrohma ischyron ehxei meta theoy allotrioy oy ean epignoh plehthynei doxan kai katakyrieysei aytoy epi poly kai chohran apomeriei eis dohrean 11.40  kai kath' ohran synteleias sygkeratisthehsetai aytoh o basileys aigyptoy kai eporgisthehsetai aytoh basileys borra en armasi kai en ippois pollois kai en ploiois pollois kai eiseleysetai eis chohran aigyptoy 11.41  kai epeleysetai eis tehn chohran moy 11.42  kai en chohra aigyptoy oyk estai en ayteh diasohzomenos 11.43  kai kratehsei toy topoy toy chrysioy kai toy topoy toy argyrioy kai pasehs tehs epithymias aigyptoy kai libyes kai aithiopes esontai en toh ochloh aytoy 11.44  kai akoeh taraxei ayton apo anatolohn kai borra kai exeleysetai en thymoh ischyroh kai romphaia aphanisai kai apokteinai polloys 11.45  kai stehsei aytoy tehn skehnehn tote ana meson tohn thalassohn kai toy oroys tehs thelehseohs toy agioy kai ehxei ohra tehs synteleias aytoy kai oyk estai o boehthohn aytoh

11.1  וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעֹוז לֹו׃ 11.2  וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עֹוד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדֹול מִכֹּל וּכְחֶזְקָתֹו בְעָשְׁרֹו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן׃ 11.3  וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבֹּור וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצֹונֹו׃ 11.4  וּכְעָמְדֹו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתֹו וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתֹו וְלֹא כְמָשְׁלֹו אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתֹו וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה׃ 11.5  וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתֹּו׃ 11.6  וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבֹוא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפֹון לַעֲשֹׂות מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כֹּוחַ הַזְּרֹועַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעֹו וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים׃ 11.7  וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנֹּו וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעֹוז מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק׃ 11.8  וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפֹון ׃ 11.9  וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתֹו׃ 11.10  [וּבְנֹו כ] (וּבָנָיו ק) יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמֹון חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בֹוא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב [וְיִתְגָּרוּ כ] (וְיִתְגָּרֶה ק) עַד־ [מָעֻזָּה כ] (מָעֻזֹּו׃ ק) 11.11  וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמֹּו עִם־מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רָב וְנִתַּן הֶהָמֹון בְּיָדֹו׃ 11.12  וְנִשָּׂא הֶהָמֹון [יָרוּם כ] (וְרָם ק) לְבָבֹו וְהִפִּיל רִבֹּאֹות וְלֹא יָעֹוז׃ 11.13  וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רַב מִן־הָרִאשֹׁון וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבֹוא בֹוא בְּחַיִל גָּדֹול וּבִרְכוּשׁ רָב׃ 11.14  וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי ׀ פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזֹון וְנִכְשָׁלוּ׃ 11.15  וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְיִשְׁפֹּךְ סֹולֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרֹות וּזְרֹעֹות הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד׃ 11.16  וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצֹונֹו וְאֵין עֹומֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדֹו׃ 11.17  וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבֹוא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתֹו וִישָׁרִים עִמֹּו וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לֹו לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לֹו תִהְיֶה׃ 11.18  [וְיָשֵׁב כ] (וְיָשֵׂם ׀ ק) פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתֹו לֹו בִּלְתִּי חֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו׃ 11.19  וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצֹו וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא׃ 11.20  וְעָמַד עַל־כַּנֹּו מַעֲבִיר נֹוגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה׃ 11.21  וְעָמַד עַל־כַּנֹּו נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הֹוד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקֹּות׃ 11.22  וּזְרֹעֹות הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית׃ 11.23  וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גֹּוי׃ 11.24  בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבֹוא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבֹות אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזֹור וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת׃ 11.25  וְיָעֵר כֹּחֹו וּלְבָבֹו עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדֹול וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדֹול וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי־יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבֹות׃ 11.26  וְאֹכְלֵי פַת־בָּגֹו יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילֹו יִשְׁטֹוף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים׃ 11.27  וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עֹוד קֵץ לַמֹּועֵד׃ 11.28  וְיָשֹׁב אַרְצֹו בִּרְכוּשׁ גָּדֹול וּלְבָבֹו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצֹו׃ 11.29  לַמֹּועֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה׃ 11.30  וּבָאוּ בֹו צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל־בְּרִית־קֹודֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ׃ 11.31  וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעֹוז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁומֵם׃ 11.32  וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקֹּות וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ׃ 11.33  וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים׃ 11.34  וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקֹּות׃ 11.35  וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרֹוף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עֹוד לַמֹּועֵד׃ 11.36  וְעָשָׂה כִרְצֹונֹו הַמֶּלֶךְ וְיִתְרֹומֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאֹות וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה׃ 11.37  וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלֹוהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּל׃ 11.38  וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנֹּו יְכַבֵּד וְלֶאֱלֹוהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדֹות׃ 11.39  וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלֹוהַּ נֵכָר אֲשֶׁר [הִכִּיר כ] (יַכִּיר ק) יַרְבֶּה כָבֹוד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר׃ 11.40  וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמֹּו מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפֹון בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיֹּות רַבֹּות וּבָא בַאֲרָצֹות וְשָׁטַף וְעָבָר׃ 11.41  וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבֹּות יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדֹו אֱדֹום וּמֹואָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמֹּון׃ 11.42  וְיִשְׁלַח יָדֹו בַּאֲרָצֹות וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה׃ 11.43  וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדֹות מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו׃ 11.44  וּשְׁמֻעֹות יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפֹון וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים׃ 11.45  וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנֹו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצֹּו וְאֵין עֹוזֵר לֹו׃